סולנית להקת שלוה: "אני מאוד רוצה להיות אימא"

לענהאל כליפה ודינה סמטה, הסולניות העיוורות והמרגשות של להקת שלוה, יש הרבה חלומות בחיים, לזכות לראות, הוא לא אחד מהם. כליפה טוענת שכבר התרגלה למי שהיא וזהו העולם שהיא מכירה. סמטה מצידה מודה שלמדה למצוא את היפה והטוב בעולם גם מבלי לראות. "אנשים שואלים אותי מה יוצא לי מהסיורים בעולם עם הלהקה, אם אני לא רואה כלום, אבל לכל עיר יש ריחות, קולות, צלילים ואווירה משלה והם חרוטים בזיכרון שלי בדיוק כמו תמונות ומראות אצל אנשים אחרים".

בלהקת שלוה שמונה חברים, כולם בעלי לקויות שונות, ומאז השתתפותה בעונה השישית של תכנית הטלוויזיה ״הכוכב הבא לאירוויזיון״ בקשת 12, הפכו השתיים לזמרות עסוקות מאוד. הן מופיעות עם הלהקה בארץ ובחו"ל באיצטדיונים ענקיים ומול עשרות אלפי אנשים, וגם הלו״ז המתוכנן להן ביום הזיכרון וביום העצמאות צפוף במיוחד. הלהקה תופיע גם במופע חצי גמר האירוויזיון שיתקיים בתל אביב באמצע חודש מאי. רק פסע הפריד בינן לבין ייצוג ישראל בתחרות, אבל הן החליטו לפרוש כשהתברר שיצטרכו להופיע בשבת, כשאחדים מחברי הלהקה דתיים.

"אני רציתי להופיע באירוויזיון, אני אוהבת במות גדולות וקצת הצטערתי שזה לא קרה, אבל אני שלמה עם ההחלטה"

סמטה: "אני רציתי להופיע באירוויזיון, אני אוהבת במות גדולות וקצת הצטערתי שזה לא קרה, אבל אני שלמה עם ההחלטה כי חשוב לשמור על הערכים בחיים״. כליפה מוסיפה שעצם ההשתלבות בתכנית האמנותית של התחרות והופעה בה, משמעותית עבורן והיא מהווה הזדמנות להעביר את המסר של שילוב אנשים וילדים עם מוגבלויות בחברה הישראלית.

הריאיון מתקיים במועדון בנק הפועלים שהפך ליום אחד למעין מועדון זאפה, לשם הגיעו סמטה (22) וכליפה (21) כדי לשיר את הסינגל הראשון המקורי של הלהקה, "הדלת תהיה פתוחה". המופע מתקיים במסגרת מהלך חברתי ציבורי שיזמו הבנק, להקת שלוה, החברה למתנ"סים ובתמיכת יוטיוב, לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה, תחת השם "דלת פתוחה לכולם". היוזמה הגיע בעקבות סקר שיזמה החברה למתנ"סים, שבחן את מידת נכונות ההורים לשלב את ילדיהם בפעילות שישתתפו בה גם ילדים עם מוגבלויות. הנתונים הקשים העלו כי 90% מההורים לא הסכימו במידה כזאת או אחרת שילדיהם ישתתפו בפעילויות חברתיות יחד עם ילדים עם מוגבלויות, ורק כ-10% מההורים הביעו נכונות מלאה. הסינגל של הלהקה הוא חלק מהמהלך החברתי הזה. וכדי להמחיש את מלוא המשמעות של הממצאים העצובים של הסקר, רק אחד מתוך עשרה שירצה לצפות בקליפ יוכל להאזין לשיר במלואו.

הסינגל נכתב על ידי אמיר דדון, ירון ברובינסקי וחברי הלהקה, ודדון הלחין. דדון יודע לספר כי כל אחד מהם הכניס לשיר קצת מהעולם שלו ובדרך נס נוצר סיפור שנוגע לכולם, עם התחלה, אמצע וסוף. "השיר מדבר על ילדות שיש בה דלת פתוחה לכולם, בבית שתמיד נמצא שם ותמיד חוזרים אליו״, מסבירה כליפה, ״המסר שרק אחד מעשרה יוכל לצפות בקליפ הוא מסר מאוד חזק וגם אם הוא מכעיס – בגלל זה אנחנו פה".

"״המסר שרק אחד מעשרה יוכל לצפות בקליפ הוא מסר מאוד חזק וגם אם הוא מכעיס – בגלל זה אנחנו פה". דינה וענהאל סולניות להקת שלוה | צילום: אביב גוטליב

״המסר שרק אחד מעשרה יוכל לצפות בקליפ הוא מסר מאוד חזק"

כליפה נולדה בליון שבצרפת, בת בכורה למשפחה דתית בת שלושה ילדים. היא עיוורת מלידה בעקבות מחלה גנטית, וניסיונות ניתוחיים בילדות המוקדמת להציל שרידי ראייה, לא הועילו. כבר כפעוטה הקסימה את משפחתה בכישורים המוזיקליים שלה. היא עלתה לארץ ב-2006, והמשפחה עברה להתגורר במעלה אדומים. אחרי שבצרפת למדה עם ילדים עיוורים, בארץ השתלבה בכיתה רגילה ותוך חודשים ספורים קלטה את השפה, למדה פיתוח קול וסיימה בהצטיינות בחינת בגרות במוסיקה במסגרת אולפנה. היא מעידה על עצמה שיש לה זיכרון יוצא דופן למילים: "למדתי שיר חדש ביידיש, שפה שאני לא מכירה, בתוך שעתיים ביצעתי אותו על הבמה בלי טעויות". במסגרת השרות הלאומי שלה העבירה הרצאות על קבלת השונה והאחר. את סמטה היא פגשה לראשונה במסגרת טיולים לבני נוער עיוורים ובהמשך הם צוותו לאותה דירה בבית חינוך לעיוורים בירושלים. מאז הן חברות טובות.

כשהכירה את כליפה, סמטה כבר הופיעה במסגרת הלהקה וניסתה לשכנע אותה להצטרף. אחרי שכליפה סרבה, סמטה הקליטה אותה שרה בלי ידיעתה, העבירה למנהל המוזיקלי של הלהקה שי בן שושן והשאר היסטוריה. השתיים מודות שלמרות שהן שונות מאד בסגנון השירה שלהן, הן מצליחות לשיר יחד בהרמוניה מרגשת.

סמטה ילידת הודו, היא הצעירה מבין שלושת ילדי המשפחה. עד גיל שש עוד ראתה צבעים אך בהדרגה איבדה את מאור עיניה. את המוזיקה היא גילתה בגיל שמונה וכבר אז הופיעה על במה. הגילוי הזה נתן לה טעם רב לחיים מאז ועד היום. בארץ היא למדה כתב ברייל וסיימה תיכון, ואת השרות הלאומי העבירה בעמותת שלוה, שם הדריכה ילדים עם מוגבלויות, "לימדתי אותם איך לנסוע בתחבורה ציבורית, איך לבקש עזרה והכוונה, מה לעשות כשמסתבכים ומתבלבלים, דברים שאני בעצמי הייתי צריכה ללמוד".

"אני רציתי להופיע באירוויזיון, אני אוהבת במות גדולות וקצת הצטערתי שזה לא קרה, אבל אני שלמה עם ההחלטה כי הכי חשוב לשמור על הערכים בחיים", דינה וענהאל סולניות להקת שלוה | צילום: אביב גוטליב

חלומות לעתיד?

כליפה: ״החלום הגדול שלי הוא בתחום המקצועי. כמובן להמשיך לשיר ואולי לפתח קריירה של סולנית בימים שאחרי להקת שלוה". "אם מדברים על חלומות אני חושבת על אימהות״, אומרת סמטה, ״אני רוצה מאוד להיות אימא. עוד אין לי חבר, הוא עוד מתעכב, אבל אני בטוחה שיבוא יום והוא יגיע. חוץ מזה הסינגל הראשון שהוצאנו, עשה לי תיאבון לעוד שירים ואני חולמת שיהיו לנו מלא שירים, שנופיע בכל הארץ, ושהקהל יכיר את השירים".

רגע לפני סיום האירוע מיהרו כל חברי הלהקה לחתום על אמנה חברתית הקוראת לשילובם של ילדים, נוער, ומבוגרים עם מגבלות בחברה הישראלית. לצידם חתמו על האמנה ראשי גופים רבים במשק הישראלי. "אנחנו כאן כדי להעביר מסר והיום להקת שלוה העבירה אותו", אומרת סמטה. "דברו אל אנשים עם מוגבלויות בכבוד, כפי שהייתם רוצים שידברו אליכם״, מסכמת כליפה.