להקדים תזונה לתרופה

מחקרים חדשים בנושא הפרעות קשב וריכוז

23 באוגוסט 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

על פי ההערכות, מעל 10 אחוזים מהילדים בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז בדרגות שונות (ADHA – Attention Definition Hyperactivity Disorder). ההפרעה באה לידי ביטוי באופן כללי בקשיים בריכוז ובהתנהגות אימפולסיבית ותזזיתית. אמנם תיאור זה אופייני למרבית הילדים, אך אצל ילדים עם הפרעות קשב הוא מתבטא באופן חמור יותר, עד כדי הפרעה בתפקוד הכללי ובהתנהגות בבית הספר.

הסיבה המדויקת להפרעת קשב אינה ידועה והנושא ממשיך להעסיק חוקרים. אחד מהגורמים הוא כנראה תורשה, שכן ישנם מקרים לא מעטים שהפרעות קשב שכיחות במשפחות. גורם משוער אחר הוא חוסר איזון כימי.

חוסר איזון של כימיקלים העוזרים לתאים במוח לתקשר ביניהם (neurotransmitters) עלול להיות גורם נוסף להתפתחות תופעות אלה. גורם נוסף הוא שינויים במוח: אזורים במוח הקשורים לקשב הם פחות פעילים אצל ילדים עם הפרעות קשב לעומת ילדים רגילים.

לאחרונה עולות השערות בנוגע לסיבות נוספות שעלולות לגרום להתפתחות התופעה, כגון
תזונה לא מאוזנת, זיהומים סביבתיים, וכן עישון ושתיית אלכוהול בזמן ההריון, שעלולים להשפיע על התפתחות מוחו של העובר.

איך מאבחנים?

בעיות קשב וריכוז אצל ילדים רצוי לאתר בשלב מוקדם ככל האפשר, עוד בטרם כניסתם לבית הספר. הבעיה היא שלא תמיד הורים ומחנכים יודעים להניח אצבע על התנהגות חריגה ולאבחן שקיימת בעיה. אבל ישנם מספר סימנים שרצוי לשים אליהם לב, והם אלה שעלולים להעיד על ילד בעייתי. למשל, אם הילד מתקשה לסיים פעולות שהחל בהן, אם הוא מתקשה בפעילויות ומשחקים המצריכים יכולת ריכוז, אם תשומת לבו מוסחת בקלות, אם לעתים הוא נראה חולמני ואינו מקשיב למה שמדברים אליו, אם הוא נוטה לעבור בתכיפות מפעולה אחת לשנייה.

ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז סובלים בדרך כלל גם מבעיות חברתיות. הם נוטים לאימפולסיביות ונקלעים למריבות אלימות לעתים קרובות. פעמים רבות הם ימצאו מפלט מול המחשב או הטלוויזיה.

בבית הספר הם מתקשים להתמיד בישיבה ממושכת או להקשיב לאורך זמן. בנוסף, הם עלולים להתקשות בריכוז בזמן הכנת שיעורי הבית, זאת למרות שהם עשויים להיות בעלי יכולת שכלית גבוהה.

סיבה המדויקת להפרעת קשב אינה ידועה והנושא ממשיך להעסיק חוקרים<br />stock xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/948/1948/kid5.gif?1156336254" /> </p>
<div>סיבה המדויקת להפרעת קשב אינה ידועה והנושא ממשיך להעסיק חוקרים<br />stock xchng</div>
</p></div>
<p>אם ההורים ו/או המחנכים מאבחנים חלק מהסימנים המוזכרים לעיל, או את כולם, יש להפנות את הילד לרופא לצורך הערכה רפואית, בדיקת ההיסטוריה המשפחתית וכן בדיקת תפקוד גופנית. אמנם אין בדיקות מעבדה שיכולות לאבחן הפרעות קשב אצל ילדים, אולם רופא יכול להיעזר בבדיקות דם ובצילומים שיעזרו לו להבחין האם יש בעיות בתפקוד. מכיוון שישנן תופעות נוספות, כגון דיכאון ואי שקט, שתסמיניהן דומים לאלה של הפרעות קשב וריכוז, האבחון חייב להתבצע באמצעות רופא מומחה בהתפתחות הילד.</p>
<h2>איך מטפלים?</h2>
<p>על פי נתוני רשויות הבריאות בעולם ובארץ, בשנים האחרונות הטיפול המועדף בהפרעות ניורולוגיות והתנהגותיות שונות מבוסס על תרופות כמו ריטלין, והוא ניתן גם לילדים בשנות חייהם הראשונות.</p>
<p>לגבי הריטלין הדעות חלוקות, בעיקר לנוכח הידיעה שלתרופה יש תופעות לוואי קשות, מה גם שהוא אינו מטפל בבעיה אלא רק מסייע להפחית במידת מה את התסמינים. שימוש ממושך בריטלין עלול ליצור התמכרות הדומה להתמכרות לסמים.</p>
<p>איגוד הלב האמריקאי AHA, שהוציא לאחרונה הוראות חדשות לגבי השימוש בריטלין ובתרופות המיועדות להפרעות התנהגותיות, קשב וריכוז, ממליץ לבדוק קודם למתן הטיפול התרופתי, אם לילד יש בעיות לב תורשתיות ולבצע בדיקות ECG לפני תחילת הטיפול וגם במהלכו. גם בארץ ישנן הגבלות למתן הריטלין, והנושא נמצא בסמכותם של ניורולוגים בלבד.<br />בעיה נוספת בטיפול התרופתי לילדים היא שלא מדובר בבחירה אישית שלהם, אלא של ההורים והמחנכים, ולא אחת הוא ניתן משיקולי נוחיות.</p>
<p>הדעה הרווחת היא שמתן ריטלין מאפשר לעבוד ביתר קלות עם ילדים היפראקטיביים. אולם מחקר שעקב במשך חמש שנים אחר ילדים היפראקטיביים שקיבלו טיפול תרופתי בהשוואה לילדים שלא קיבלו את הטיפול, לא מצא הבדלים ברמת ההתפתחות.</p>
<p>ההמלצה כיום היא לתת טיפול תרופתי רק כאלטרנטיבה אחרונה. לפני כן יש לנסות חלופות, כגון טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפול תזונתי, במיוחד בגיל הרך. מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת רפואיים מובילים מצאו שקיימת מגמת עלייה בטיפול תרופתי לבעיות התנהגות של ילדי גן, אולם החוקרים מדגישים כי בגיל הרך קיים קושי באבחון הפרעה התנהגותית לפי הקריטריונים המקובלים לבוגרים, כך שייתכן כי האבחון שגוי. לכן, לא מומלץ להתייחס לכל חריגה בהתנהגות כהפרעה המחייבת טיפול תרופתי.</p>
<h2>תזונה כגורם מונע</h2>
<p>מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים בעולם וגם בארץ מחזקים את הטענה שהיפראקטיביות קשורה לתגובה אלרגית למזונות, לתפריט לא מאוזן, לחומרים משמרים, לחומרי טעם וצבע מלאכותיים ולמחסור באבץ, מגנזיום וחומצות שומן חיוניות. ילדים בגיל שנתיים עד תשע אוכלים מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך שאינם מספקים את הויטמינים והמינרלים הדרושים. המשקאות שהם צורכים הם בדרך כלל משקאות קלים ממותקים ומיצים לא טבעיים המכילים צבעי מאכל. </p>
<p>מחקרים אחרים שנעשו על ילדים היפראקטיביים בגיל שמונה עד אחת עשרה, מצאו שהם ניזונים מארוחות בוקר עשירות בסוכרים ביחס לחלבונים, מה שמשפיע על התנהגות תוקפנית יותר וחסרת מנוחה.</p>
<p></p>
<div class=

על פי ההערכות, מעל 10 אחוזים מהילדים בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז בדרגות שונות<br />stock xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/947/1947/kid4.gif?1156336210" /> </p>
<div>על פי ההערכות, מעל 10 אחוזים מהילדים בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז בדרגות שונות<br />stock xchng</div>
</p></div>
<p>כאשר קיים חשד שהילד היפראקטיבי, מומלץ תחילה לבדוק את הרגלי התזונה שלו, לפני שממשיכים בבדיקות אחרות כמו דם ושתן, ולהקפיד שיצרוך תפריט הכולל את כל המרכיבים החיוניים להתפתחותו. </p>
<p>מחסור באבץ, למשל, גורם לתסמינים קשים אצל ילדים היפראקטיביים. מחסור בברזל גורם לתשישות, אדישות, פיזור דעת וקשיי ריכוז. גם רמה גבוהה מדי של ברזל משפיעה בצורת שלילית על הילד: הוא הופך תוקפני, רגיש ופעיל יתר. <br />גורמים תזונתיים נוספים שעלולים להשפיע על הפרעות קשב וריכוז הם אלרגיות למוצרים כמו חלב, דגנים המכילים גלוטן, ומזונות המכילים חומרי צבע וחומרים משמרים מלאכותיים. ניתן לאתר מזונות אלרגניים על ידי הוצאת כל המזונות החשודים מהתפריט למשך מספר ימים, והחזרה הדרגתית של כל אחד בנפרד, תוך מעקב אחר השפעתם אחרי מספר ארוחות. </p>
<p>אם התסמינים חוזרים לאחר צריכת מזון מסוים, יש לסלקו כליל מהתפריט. במקרים רבים ניתן להביא לשיפור משמעותי בהתנהגות בעייתית של ילדים על ידי הרחקת הג'אנק פוד, ממתקים ומזונות מעובדים, והחלפתם במזונות בעלי ערך תזונתי גבוה ללא תוספות מלאכותיות. </p>
<p>מחקר שנעשה באוסטרליה והתפרסם ב-1997בכתב העת Journal of Pediatric Child Health, עקב במשך יותר מעשור אחר התפתחותם של ילדים שהקפידו על צריכת מזון בריא ודל ברכיבים מלאכותיים ואחר שינויים ברמת ההיפראקטיביות שלהם, הפרעות שינה ויכולת הלמידה. הממצאים הראו שיפור בסימפטומים ההתנהגותיים.</p>
<p>מחקר מאוחר יותר שהתפרסם ב-2002, מתאר מהפכה של ממש שהתרחשה בבית ספר באפלטון, ויסקונסין, שסבל מתדמית בעייתית ואלימה. ב-1997 פנתה לבית הספר חברה פרטית שהציעה להכניס לקפיטריה במקום מזון בריא. החברה החליטה ליישם את ההמלצות של ד"ר פיינגולד שפורסמו שלושים שנה קודם לכן ולפיהן חומרי טעם, משמרים וצבעי מאכל גורמים לתופעות של היפראקטיביות ואלימות בקרב ילדים. </p>
<p>מזונות הג'אנק הוצאו מהתפריט ובמקומם הוכנסו סלטים טריים, מאכלי בשר איכותיים, לחם מלא, פירות טריים ומים. המכונות האוטומטיות לממכר משקאות קלים, הוצאו משימוש. המחקר דיווח על עלייה ניכרת ברמת הלימודים, על ירידה דרסטית בהיעדרות תלמידים מהלימודים ועל יכולת טובה יותר של המורים לנצל את הזמן המוקדש ללימודים. </p>
<p><strong>הכתבה המלאה בגיליון חודש תמוז של משפחה טובה</strong></p>
</p>
<p style=

משפחה

להקדים תזונה לתרופה

איך מאבחנים?

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ