להפוך את הנחמדות למקצוע

רמי קליינשטיין הוא אחד הזמרים הישראליים האהובים עליי. שילוב של מלודיות כובשות, פסנתר מהפנט סטייל אלטון ג'ון (הגדול מכולם!), חיוך של "הכי מאמי בעולם" + עבר מלכותי בממלכת המוסיקה שלנו, הביאו אותו לדעתי להיות אחד היוצרים המוכשרים והטובים בארץ.

אפשר לנסות ולהתווכח על איכות שיריו, אפשר לתהות האם הנחמדות שלו אמיתית או פיקציה, אבל אין עוררין על כמות הלהיטים האדירה שרמי סיפק לעולם המוסיקה הישראלי ב-23 השנים האחרונות. המופע החדש בא לקדם את האלבום החדש ואת הרפרטואר המפואר שלו.

קאמבק? לא תודה

רמי עולה לבמה בסיומו של שבוע לא פשוט מבחינתו, בו הופיע בכותרות כל אמצעי התקשורת ולא מהסיבות הנכונות. הוא מנסה להתעלם מהנושא כמעט לחלוטין במופע ורק מזכיר בחצי מילה שלא סתם הוא והנגנים הגיעו כולם בחולצות לבנות…

ההופעה שארכה כמעט שעתיים, כללה את הלהיטים של רמי מכל השנים, עם דגש על האלבומים הראשונים. בלטו בהעדרם להיטים רבים מהאלבומים שהוציא בעשור האחרון ("כל מה שתרצי", "הרבה פנים") ומנגד, האלבומים הראשונים שלו קבלו כבוד גדול – כנראה בהתאם להצלחתם המסחרית.

רמי לא שוכח את הזמרים להם כתב שירים בשנים האחרונות ונותן גרסאות משלו ל"שיר אהובת הספן" ו"בוא" של ריטה (מי?) ו"עניין של זמן" של גידי גוב שכבר הפך לאחד השלאגרים של ההופעות. ריטה, דרך אגב, לא הוזכרה ולו בחצי מילה לאורך כל המופע. קאמבק כנראה כבר לא יהיה כאן.

צוחק, מחייך ונוגע

המופע כולל מחצית משירי האלבום החדש ("אלוהי הדברים הקטנים") ששונים בסגנונם לחלוטין מיתר השירים במופע. הם הרבה יותר שקטים, כנים, אישיים וחבל שהאלבום לא הצליח להגיע לקהל רחב יותר שהיה זוכה להכיר רמי קצת שונה ממה שהכיר עד היום.

לאורך כל המופע רמי כבש את הקהל בקסם שפרסם אותו לאורך השנים, בין אם בשירים השקטים ליד הפסנתר ובין אם בשירי הרוק. מספר פעמים לאורך המופע הוא יורד מהבמה ומספק מגע ישיר לקהל שכל כך נהנה לחבק אותו. הוא שר וצוחק ומחייך ונוגע באנשים וללא ספק, מצליח לשדר את החן והחום שלו בכל רחבי האולם.

רמי קליינשטיין, סיבוב הופעות לכבוד האלבום החדש – "אלוהי הדברים הקטנים"