לגעת בשמים

אדריכל: Kimihiko Okada

בית משפחת טודה, הממוקם באזור מגורים בהירושימה, עומד על פסגת גבעה הצופה אל שכונת מייג'ימה. בני המשפחה ביקשו לבנות להם בית הפונה אל הנוף וגבוה יותר מגגות שכניו. מבנה משפחתי זה שונה בתכנונו ממבני המגורים הפרטיים שאנחנו מכירים, אך זוהי הייחודיות של האדריכלות היפנית העכשווית, שמרחיקה לכת ומייצרת ללא הפסקה מבנים יוצאי דופן בנוף העירוני. 12 עמודי פלדה אלכסוניים מרימים את הבית על שני מפלסיו מהקרקע ומשאירים בכך מקום לחצר ירוקה ונדיבה. העמודים חודרים אל פנים המבנה התלוי מעליהם כאילו באופן אקראי ומשווים לבית צורת קן.

הבית מתנשא לגובה שעובר את גובה הבתים הסמוכים באופן שמקנה פרטיות לדיירים, והוא מקיף את החצר בצורת ספירלה. מבנהו הייחודי הוליד תכנית בצורת טרפז שפינותיו מעוגלות – תצורה שאינה נפוצה בבתי מגורים פרטיים ולרוב אפשר לראותה במבנים ציבוריים כמו חניונים עיליים או מעברים תת-קרקעיים, במוזיאונים או במתקני שעשועים. כך נוצר בית שאינו ניתן להכלה במבט ראשון, אלא כרוך בשיטוט מתמשך דרך חלליו הפנימיים, המתפקדים הן כמעבר והן כחלק מהבית.

נגד כיוון השעון

קומת הקרקע כוללת את אזור החניה, המקורה על ידי הקומה הראשונה, ואזור נוסף המשמש כגינה וכאזור משחק לילדים. אל הבית נכנסים דרך גרם מדרגות שעשוי מלוחות עץ ומקורות פלדה ותחום במעקה מרשת מתכתית. דלת הכניסה נטמעת במעטפת החיצונית של הבית, העשויה בחלקה התחתון מחיפוי מתכת בצבע לבן ובחלקה העליון מזכוכית שקופה לגמרי. הכניסה מובילה היישר אל המבואה בקומה הראשונה, שגובהה – כשלושה מטרים מעל מפלס הקרקע – הופך אותה למקום הנמוך ביותר בבית. מצדה האחד של המבואה אפשר לצאת למרפסת המשקיפה אל נוף מרהיב. המרפסת מרוהטת בפשטות, בשולחן ובכיסאות מתכת בסגנון מודרני.

שתי דרכים מובילות אל הקומה השנייה: עקב צורתו הספירלית של הבית, אפשר להתקדם בתוך המבנה באופן מעגלי, נגד כיוון השעון, במסלול מתפתל העושה את דרכו במעלה הבית דרך חלליו ומשלב תצפית אינסופית אל החוץ, מבעד לחלון הזכוכית המתמשך. אפשרות אחרת היא לעלות ישירות דרך גרם המדרגות שבמבואה, המקשר בין שתי הקומות.

מבט אל החצר הפנימית ואל גרם המדרגות החיצוני המוביל לכניסה לבית

חלל המבואה בכניסה לבית

לצד המבואה ניצבים כיור עומד לנטילת ידיים, שידה לאחסון תיקים וחפצים אישיים וארון לאחסון נעליים של כל הדיירים, המהלכים בו אך ורק בנעלי בית. חדר האמבטיה ממוקם בהפרש גובה של שתי מדרגות בלבד מהמבואה, ובהמשכו, באחת מפינות המבנה, נמצא חדר שינה של הבת. שלוש מדרגות נוספות מובילות אל חדר שינה של ההורים המופרד מהמעבר באמצעות וילון בלבד.

החלל הציבורי של הבית כולל את פינת האוכל והסלון, הצופים אל הנוף המרהיב של הירושימה

לצד המבואה ניצבים כיור עומד לנטילת ידיים, שידה לאחסון תיקים וחפצים אישיים וארון לאחסון נעליים של בני הבית, המתהלכים בו אך ורק בנעלי בית

מבט אל חלל השינה של ההורים המופרד מן המסדרון באמצעות וילון בלבד

הקיר בחדר השינה של ההורים חופה בקורות עץ צבועות

משם המסלול עובר דרך המטבח, פינת האוכל הרחבה והסלון וממשיך לפינת העבודה של האב. מפינת העבודה אפשר לצאת למרפסת הממוקמת בשיא המסלול, בנקודה הגבוהה ביותר של הבית. חלוקת החלל משקפת את ההייררכיה המשפחתית בבית, את התפקוד הכללי של דייריו ואת מידת הרצון של כל אחד מהם בפרטיות – חדר ההורים ממוקם בסמוך למטבח ואילו חדר הילדים ממוקם בסמוך לכניסה.

המטבח בבית הוא בסיסי ביותר ומשלב יחידת נירוסטה וארגזי עץ

המרפסת בקומה הראשונה מרוהטת בפשטות: שולחן וכיסאות מתכת בסגנון מודרני

מבנה שמתמזג עם החוץ

האדריכל היפני קימיקו אוקדה (40), המתמקד ביצירת בתים פרטיים, חללים ציבוריים ומיצגים בתערוכות, התפרסם בעקבות המיצג Aluminium Landscape – מיצג של הרי געש כסופים שהוצג בכמה חללים עירוניים בלתי שגרתיים בעולם. אוקדה מרצה באוניברסיטאות ביפן וקוטף פרסים ושבחים על עבודותיו ועל יכולתו ליצור מבנים בהשראה עתידנית. מבנים אלה בעלי מעטפת דקיקה וייחודית, קלילים וכמו מרחפים באוויר. הם נוצרים מתכנון של סירקולציה פשוטה אך ייחודית, שעליה מבוסס עיצוב המעטפת, ומייצגים חלל שהמסה שלו אינה מנותקת מהחוץ אלא מתמזגת בתוכו באופן מלא.

בבית זה הנוכחות של החוץ מורגשת בכל פינה ובכל שעות היום, והאור טבעי המציף אותו משנה את גווניו ואת צבעם של הרהיטים לאורך היממה. התאורה בשעות החשיכה מרשימה לא פחות, וכשנוספים לה אורות העיר המנצנצים מכל עבר, נוצרת אווירה מיוחדת במינה.

החלון המתמשך עשוי מלוחות זכוכית צמודים זה לזה המאפשרים תצפית מקסימלית ללא שבירות. בכל דופן הפונה אל החצר, יצר האדריכל חלון שאפשר לפתוח כדי לאפשר את אוורור הבית. גובהו התחתון של חלון הזכוכית משתנה בהתאם לתפקיד החלל באותו מקום, והוא מאפשר פתיחות מרבית אל החוץ תוך שמירה על מידת הפרטיות הדרושה. בסלון, חלון הזכוכית נמתח מהרצפה עד התקרה והוא ממלא את דופן החלל בשלמותה, ואילו בחדרים גובהו התחתון הוא כמטר וחצי מהרצפה.

הסלון כולל פריטי ריהוט בודדים המשקפים את טעמם הצנוע של בעלי הבית

חלל העבודה של האב הממוקם ליד היציאה למרפסת העליונה, שהיא הנקודה הגבוהה ביותר בבית

מבט אל הבית מקומת הקרקע

הבית מהווה תקדים בצורתו הייחודית, אך מאמץ לא מעט עקרונות בנייה בסיסיים הלקוחים ממסורת העיצוב היפנית; רצפת הפרקט משמשת כרקע לריהוט המודרני, ומיקום הרהיטים בחדר הולך יד ביד עם חוקי הזרימה והתנועה המאפיינים בתים יפניים מסורתיים. הריהוט יוצר נקודות מיקוד ומפריד בין החללים השונים.

כל פריט נבחר בקפידה מתוך רצון להימנע מעומס בחלל ולצמצם למינימום את הסחות הדעת, אך גם אופייה הצנוע של המשפחה תורם למראה המינימליסטי – המטבח כולל פריטים ספורים כגון תנור כיריים, ארון אחסון ומשטח עבודה קטן, ואילו חדרי השינה מרוהטים בריהוט בסיסי בלבד – מיטה וארון. רהיטי הסלון ופינת האוכל מעטים אף הם ומשתלבים בבית למרות צורתו הייחודית של החלל ההמשכי הכולל פינות מתעגלות. כך תשומת הלב מתפנה למבנה עצמו הבולט ביופיו.

מבט אל הבית מהרחוב