לגור איתו (שוב)
אם גם חיי האהבה שלכם הפכו למשחק פינג פונג בו אתם נפרדים וחוזרים ושוב נפרדים וחוזר חלילה, הגיע הזמן לבדוק למה זה קורה והאם באמת יש למערכת היחסים שלכם סיכוי לשרוד את המערכה הראשונה
"כשהיינו ביחד הרגשתי שאני נחנקת וחייבת לצאת מהקשר הזה, וכשיצאתי כל מה שעשיתי היה להתגעגע ולהיזכר כמה טוב היה לנו יחד וכמה אני רוצה לחזור". נשמע לך מוכר? אם הפלונטר הזה הוא בדיוק מה שעובר עלייך, ואת מוצאת את עצמך יוצאת מאותו קשר רומנטי וחוזרת אליו, כשאת מלווה בדילמות בנוסח "האם הוא באמת הגבר של חיי" – הכתבה הבאה מיועדת בדיוק לך. שתי נשים וזוג אחד שהיו שם, מספרים על הלבטים, האהבה, ההחלטה והקשיים שאולי עוד קיימים.
חשוב לדעת להתגמש
"מוטי ואני יצאנו שלוש שנים בערך, מגיל 20, עד שהחלטתי שהקשר הזה לא בשבילי ושאין שום סיכוי שנצליח להתגבר על ההבדלים הרבים בינינו. מאז נפרדו וחזרנו, עד שהחלטנו שהאהבה שווה את הכל". את הווידוי הזה משמיעה מיטל כהן, בת 27, מאזור המרכז, היום נשואה למוטי ומגדלת איתו ילדה. "היו בינינו הרבה חילוקי דעות, רובם נעוצים בהבדלי המנטליות שלנו ובהתייחסות השונה שלנו למושג אהבה", היא אומרת.
"בשבילי אהבה זה לתת את הכל ולקבל באותה מידה, להיכנס לבן הזוג אל מתחת לעור, לראות את מה שהוא רואה ולהרגיש את מה שהוא מרגיש. גדלתי במשפחה מזרחית כבת שלישית אחרי שתי בנות, ותמיד חינכו אותנו שאישה צריכה לאהוב את הגבר שלה ללא תנאי ולהיות שם בשבילו בטוב וברע. מה ששכחו ללמד אותי, זה שלא תמיד הצד השני רוצה שיחנקו אותו ככה ושלא תמיד הוא יחזיר באותו המטבע".
האם את לוקחת את האחריות לבעיות שהיו בקשר?
"כשנפרדנו בפעם הראשונה, חשתי תסכול עצום והרבה כעס. כעס על עצמי ועל מוטי. הרגשתי שאנחנו באמת אוהבים, אבל פשוט לא מצליחים לתקשר ולספק זה לזו את הצרכים. הוא טען שאני חונקת אותו ולא נותנת לו לפתח ישות עצמאית, ואני מצדי חשתי נבגדת בכל פעם שהוא גילה עניין במשהו שלא קשור בי. היום אני יודעת שזאת טעות. לא רק שלא נתתי לו לגדול, אלא שמעולם לא עצרתי לבדוק מה אני בעצם רוצה מהחיים. היינו פרודים כשלושה חודשים בהם שמרנו על קשר, בעיקר טלפוני, ואז, כשהגעגועים גברו על ההיגיון, חזרנו לפרק ב'".
הגעתם לפרק הזה עם תובנות חדשות?
"זאת בדיוק הבעיה. אף אחד מאיתנו לא ניצל את פרק הזמן הזה כדי להבין מה לא עבד ומה הוא יכול לשנות בעצמו על מנת להתגמש עם השני. חזרנו לקשר מתוך געגוע ילדותי, ואותם הדברים שהובילו לפרידה הראשונה, הובילו מהר מאוד גם לפרידה השניה. בפרידה הזו כבר לקחתי את עצמי בידיים, והתחלתי לבדוק מה אני עושה לא בסדר. התעמתתי עם עצמי עד הסוף, בלי הנחות ובלי שיגעונות ילדות. שאלתי את עצמי ממה בעצם אני פוחדת, וברגע שהבנתי שהפחד שלי לגמרי לא מבוסס, הרמתי אליו טלפון והצעתי שניפגש לשיחה.
הרגשתי שאני לא יכולה יותר
אבל לא כל קאמבק מסתיים ב"הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה". יש מצבים בהם הפסקה היא דווקא דבר מבורך, שעוזר לך לראות בבירור מה את רוצה מעצמך ומחיי האהבה שלך. דניאל מלק, בת 28 מתל אביב, חושבת שהתקופה המבולבלת שעברה בזמן הפרידה שלה מיאיר, מי שהיה חברה לחיים, דווקא עזרה לה להבין מה היא באמת רוצה.
"יאיר ואני יצאנו במשך שנתיים, ולאורך כל אותה תקופה תמיד הרגשתי שהדברים לא ממש 'יושבים' עד הסוף. היה לנו נפלא ביחד, כיבדנו אחד את השני, אהבנו זה את זו. יאיר הוא גבר מדהים בעל הופעה מרשימה מאוד, מבוסס ומצחיקן אמיתי, אבל למרות כל המעלות הברורות שלו, משהו לא הסתדר לי. בהתחלה האשמתי את עצמי שאני מחפשת את הרע בכל מצב, אבל מהר מאוד הרגשות השליליים התעצמו והתחלתי לשים לב לכל מיני דברים שלא היו מקובלים עלי".
כמו מה למשל?
"דברים קטנים. הדרך שבה הוא נהג לקטוע את דבריי, ההתנשאות שלו בחברה. גם במיטה היו לנו בעיות. מין אוראלי למשל תמיד היה חד צדדי, וכשניסיתי להסביר לו שאין לי בעיה לתת אבל שאשמח גם לקבל, הוא ביטל אותי בזלזול של 'זאת המצאה של פמיניסטיות עם שערות בבית השחי'. למרות הבעיות, שנראו לי אז מינוריות, משכנו את הקשר שנתיים, עד שהחלטתי שאני לא יכולה יותר ויזמתי פרידה".
איך הוא קיבל את זה?
"היה לו מאוד קשה. הוא ממש הפך את עורו והתחנן בפניי שאתן לקשר הזה עוד סיכוי. עד אז בכלל לא דיברנו על חתונה ופתאום הוא התחיל לזרוק הצהרות ואפילו סיפר להורים שלו שהוא מתכוון להינשא לי. המהלך החדש הזה בלבל אותי מאוד. תמיד הייתי בטוחה שיאיר הוא לא מסוג הגברים שמתחתנים, ופתאום הוא התחיל לשלוח לי פרחים כל ערב ולהשאיר הצעות נישואין חוזרות ונשנות על המשיבון… היה לי קשה לעכל את כל זה. מצד אחד, הרגשתי שעשיתי צעד נכון, כי מה שחשוב זה איך הוא ביום יום ולא כשהוא מנסה לחזר אחריי, אבל משהו בהצהרות שלו על זה שאני האחת והיחידה חלחל. לבסוף, ביום הולדתי ה-27, החלטתי לתת לקשר שלנו סיכוי נוסף".
משהו השתנה?
"ממש לא, להפך, הכל נעשה הרבה יותר גרוע. יאיר פירש את החזרה שלי אליו כניצחון שנותן לו לגיטימציה לעשות ככל העולה על רוחו. הוא התחיל לזלזל בי, להיעדר מהבית למשך ימים. מיותר לציין שכל ההצהרות על חתונה וילדים נעלמו לבלי שוב, ואני נשארתי עם גבר אגואיסט מלא בחשיבות עצמית. בגלל שלא רציתי לשבור שוב את הכלים ניסיתי ליזום שיחות, אך כשראיתי שאין לי פרטנר שמעוניין לשמוע מה מציק לי בקשר, חתכתי – והפעם לתמיד".
מה את ממליצה לאישה שנמצאת עכשיו בסיטואציה של התלבטות, ולא יודעת אם לחדש את הקשר?
"להבין שאם לא מדברים על הבעיות ולא מקבלים מהצד השני איזושהי התחייבות לשינוי, הכל יישאר בדיוק אותו דבר, אם לא גרוע יותר. אישה חייבת להבין קודם כל מה היא רוצה וצריכה, והאם בן הזוג שלה יכול לענות על הצרכים האלה".
להכיר את נקודות החולשה של הפרטנר
"הרבה פעמים אנשים צריכים להתנסות ב'לבד' על מנת להבין שהקשר שהיה להם הוא מה שהם מחפשים", אומרת רותה מלב, יועצת זוגית. "רק כאשר אנשים תופסים מרחק ובוחנים בעיניים אובייקטיביות את עצמם ואת הקשר, הם יכולים להגיע להחלטה הכי נכונה עבור עצמם".
"יש גם כאלה, אבל כשמדובר בזוגות צעירים שברוב המקרים לא כבולים על ידי ילדים או רכוש משותף, ברור לשני הצדדים שהקשר יכול להפוך לאפיזודה חולפת. במקרים כאלה ההתבוננות היא בקשר נטו – האם הוא טוב עבורי, האם הוא מספק את הצרכים שלי".
מה קורה כשאת מבינה שהאשם הוא בך?
"מבחינתי אף פעם. לכל מעשה יש גורם וצריך שניים לקשר. אם אישה שתלטנית יתר על המידה, צריך לבדוק מה בהתנהגות של בן זוגה מלבה את התכונה הזאת אצלה. אולי הוא נותן לה סיבות להיות חשדנית? אולי הוא חוזר על דברים שהיא חוותה בעבר ושגרמו לה להיפגע? כשאנחנו נמצאים בקשר, חשוב לזכור שהאדם שאיתנו לא נולד ברגע שהתחלנו להיות איתו, ולכן חשוב להכיר את נקודות החולשה שלו ולעבוד עליהן".
כלומר, אם הוא אוהב מרחב ובעבר בגדו בך, אולי לא כדאי לך לחזור אליו?
"אין כאן חוקים, אבל אם חווית בגידה בעבר, סביר להניח שקשה לך לתת אמון ויהיה לך קשה עם גבר שקנאי לחופש שלו. במקרה כזה אני ממליצה לבדוק עד כמה הקשר חשוב לשני הצדדים ואם שזה כך, יש מקום לטיפול על מנת להגיע לעמק השווה. במקרה הזה, הגבר צריך להבין שהאישה משליכה על הקשר דברים שקרו לה בעבר. עליו להיות רגיש מספיק כדי להבין, לתמוך ולהשתנות במידת הצורך, מבלי לפגוע באני מאמין שלו".
יש מצבים שקאמבק הוא אופציה גרועה?
"כשמדובר בגבר שהתעלל בך באיזשהו אופן – מילולי, פיזי או נפשי, אין לשקול אופציה לחזרה אליו עד שהוא עובר טיפול הולם, ולא משנה כמה את אוהבת אותו. בשאר המקרים, אני מאמינה שכל דבר פתיר, בתנאי שבאמת רוצים ומחויבים לקשר".
הבנות שעשו את זה, מייעצות גם לך
לסיכום, ביקשנו מכמה בנות שהצליחו עם הקאמבק לעוץ לנו כמה עצות:
- לא משאירים דברים לא פתורים באוויר. לפני החזרה, רצוי ללבן עניינים כדי להימנע מליפול לאותן מלכודות.
- ברגע שהחלטת לחזור, חשוב שתשאירי מאחור את מה שהיה בשלב הפרידה. חיטוטים מיותרים רק יעציבו אותך. אם החלטת לתת לקשר עוד צ'אנס, תני צ'אנס הוגן.
- במקביל לעבודה על הקשר, עבדי גם על עצמך כדי להבין את חלקך בפרידה. רק כך תצליחי לבנות עכשיו קשר בריא יותר.
- החליטי על חוק ה"שיחה" או ה"עצור", שמטרתו לא לטאטא דברים מתחת לשטיח אלא להתמודד עם משברים וכעסים בזמן אמת. כך הדברים לא יצטברו בבטן, ולא יצופו בשלב מאוחר יותר.
- השקיעי במחוות רומנטיות קטנות, שיראו לצד השני כי את שלמה עם הצעד.