בלי לנקר עיניים

אדריכלות ועיצוב: מאיה אלעזר

פרויקט: בית דו-משפחתי בסביון

מגרש: 500 מ"ר

שטח בנוי: 160 מ"ר בנוי

"רוב הבתים שנבנים בסביון מנצלים את כל זכויות הבניה האפשריות. לא כך הוא הבית שתכננתי. הוא מיועד למגורי אדם אחד", אומרת האדריכלית מאיה אלעזר. "זהו בית צנוע במידותיו ובמראהו שמסתגר כלפי הרחוב, אבל נפתח כלפי החצר האחורית, אל השדות. רק כשנכנסים לתוכו מגלים את היופי שבו, דבר שמאוד מתחבר לאופי של הלקוחה שלי ושלי", מספרת אלעזר כהקדמה להצגת בית דו-משפחתי שתכננה, שמאחוריו סיפור נוגע ללב.

"הלקוחה, אישה באמצע שנות ה-50, התגרשה ורצתה בית שישרת רק אותה. הגרוש והילדים גרים בסביבה, כך שהבית אמור לספק רק את הצרכים שלה, למעט תוספת ממ"ד/חדר אירוח. במהלך התכנון האישה חלתה, והספיקה לגור בבית רק כמה חודשים לפני שנפטרה". מיחסי הקרבה שנוצרו במהלך העבודה המשותפת עם אלעזר נותר רק מכתב מרגש, שבו מודה הלקוחה לאדריכלית על "בית חלומות כפי שחלמתי".

דרישות התכנון הראשוניות כללו בית צנוע, לא גדול מדי ובסגנון מודרני. דרישה אחרת נגעה לתקרות. הלקוחה הייתה אישה גבוהה ולכן עלתה דרישה לבנות תקרה בגובה ארבעה מטרים ופתחים בגובה 2.80 מטרים.

הלקוחה הייתה אישה גבוהה ולכן עלתה דרישה לבנות תקרה בגובה ארבעה מטרים ופתחים בגובה 2.80 מטרים

עוד ביקשה הלקוחה מתחם פרטי שיכלול חדר שינה, חדר רחצה וחדר עבודה, וכן חצר פרטית ואינטימית המחוברת למתחם השינה.

מהרחוב הבית נראה כקובייה לבנה לא גדולה במיוחד. חלון אופקי צר מכוסה רפפות מאפשר מבט מחדר העבודה אל הרחוב. שביל כניסה מפלטפורמות בטון מוביל אל קיר עץ אגוז גושני בגובה של חמישה מטרים ובו דלת כניסה נסתרת. "צורת המגרש היא מלבן מוארך, וברוב הבתים בשכונה נכנסים לבית מהחזית הצרה שפונה אל הרחוב. לי היה חשוב שהכניסה תהיה מאמצע המלבן, שהוא גם אמצע הבית, כדי ליצור הפרדה בין האזור הפרטי לאזור הציבורי. מיקום הכניסה מחלק את הבית לשני אזורים ומאפשר להחליט לאן רוצים לפנות, לאזור הציבורי ובו המטבח, הסלון והחצר, או אל מתחם חדר השינה".

אריחי אבן טבעית אפורה כחיפוי רצפה באזור הציבורי יוצרים רצף עיצובי עם שביל הכניסה, שיחד עם גווני עץ אגוז ולבן מהווה את פלטת הצבעים המינימליסטית של הבית כולו. מול דלת הכניסה נמתח קיר ארונות לבן, המחביא בתוכו את הכניסה למתחם האירוח, שבו ממ"ד המשמש חדר שינה לאורחים, וחדר רחצה צמוד.

הקונספט של קיר ובו דלתות נסתרות המובילות לחללים נוספים חוזר על עצמו בחדר השינה. דרך דלת נסתרת בקיר שכולו ארונות נכנסים לחדר עבודה, ודלת חבויה נוספת מובילה לחדר הרחצה. בצדו הפנימי של קיר הכניסה לחדר השינה תוכנן קיר שכולו מראה, הכולל את דלת הכניסה לחדר שרק ידית מרמזת על הימצאה. המראה מכפילה את החלל ויוצרת תחושת גודל. ויטרינה גדולה מפרידה בין חדר השינה לחצר פרטית ובה פינת ישיבה ומקלחת חיצונית. לשם כך, הורחק הקיר והותקנו רפפות עץ, פעולה שיצרה שטח אינטימי שניתן לשבת בו מבלי להיחשף לרחוב ואשר מוסיף אוורור לאזור חדר השינה.

דק איפאה מתכתב עם הפרקט בחדר השינה, ובקיר הגובל בבית הצמוד נבנה מעין ספסל ומאחוריו חיפוי אבן צפחה אפורה. שני חדרי הרחצה מחופים באותה אבן טבעית אפורה ורצפת המקלחות מרוצפת בדק איפאה. כלים סניטריים לבנים בעיצוב נקי נרכשו במודי והונחו על מדפי עץ אגוז גושני.

חלקו הציבורי של הבית נפתח אל שדות ירוקים לא מעובדים וכולל סלון, פינת אוכל ומטבח. בסלון נבנתה ספריה גדולה מעץ אגוז המספקת חמימות, ומערכת ישיבה מעור שחור מזמינה השתרעות נינוחה. "מכאן ניתן לראות כמה הבית נפתח כלפי חוץ, לעומת מה שרואים בכניסה, וכמה אור נכנס פנימה", מציינת האדריכלית.

חלקו הציבורי של הבית נפתח אל שדות ירוקים לא מעובדים וכולל סלון, פינת אוכל ומטבח

עבור המטבח, שכאמור לבקשת הלקוחה אינו גדול, נבחר גוון אפור בשילוב עץ. "זו בחירה לא שגרתית שבולטת על רקע הבית, שרובו לבן", אומרת אלעזר. מקרר בחיפוי נירוסטה מוקף בארונות בגוון אפור כהה, המתכתב עם משקופי אלומיניום באותו צבע. אי העבודה מחופה בפלטת אגוז. אליו צוותו כיסאות בר שקופים ומעליו נתלו גופי תאורה דמויי צינורות (נרכשו בלייט אין), שזהים לאלה הנמצאים במבואה שבכניסה לבית. אי העבודה מתכתב עם רגלי פינת האוכל וכסאות עץ האגוז.

עבור המטבח, שכאמור נבחר גוון אפור בשילוב עץ

משטח זכוכית מעניק לשולחן פינת האוכל מראה מודרני, ומעליה נתלה גוף תאורה עגול לבן עם פסים אופקיים דמויי רפפות. "העיצוב הוא טוטלי. אני לא אוהבת שכל חדר נראה אחרת. יש קו עיצובי אחיד שנמתח לאורך כל הבית", אומרת אלעזר. "השתמשתי בעץ אגוז למטבח, למשטחים באי במטבח, לרצפת חדר השינה, לספריה ולדלת הכניסה".

המטבח ופינת האוכל משקיפים אל חלקו האחורי של הבית, אל דק איפאה שגובל בגינה ירוקה ומשטח בטון יצוק, המגדיר אזור אירוח חיצוני המאובזר במטבח חיצוני ובפינת ישיבה."כל הבית הוא משחק בשלושה חומרים וצבעים עיקריים: אבן אפורה או משטחי בטון, עץ וצבע לבן המתבטא בקירות ובנגרות", מסכמת אלעזר עקרונות שניתן לראות בבתים ובמשרדים נוספים שתכננה.

הבית בסביון הוא הפרויקט האדריכלי הראשון שלה כאדריכלית עצמאית, ואם מצרפים לכך את הסיפור שמאחוריו, ניתן להבין מדוע היא מדברת עליו בחיבה רבה למרות הזמן שחלף מאז. הניגוד בין המינימליזם וההסתרה שבחוץ לבין הפתיחות והשמחה שבפנים מצליח למשוך תשומת לב לבית הנעים והצנוע, אפילו שמסביב פזורות אחוזות מפוארות בהרבה.