טלוויזיה

"לא ייאמן": עולמן הסודי של נשים מורכבות ואמיתיות

"לא ייאמן" | צילום מסך מתוך נטפליקס
"לא ייאמן" | צילום מסך מתוך נטפליקס

הסדרה "לא ייאמן" היא צפיית חובה לכל מי שאוהב מותחנים טובים, אבל בעיקר לכל מי שרוצה להבין נשים, וגם לנשים שצריכות תזכורת לזה שביחד אנחנו הכי טובות

88 שיתופים | 132 צפיות

במשך כמעט 50 דקות, בלי הסברים מקדימים, אנחנו צופים בצעירה, מארי אדלר (קייטלין דיבר), בבוקר שאחרי אונס נוראי. בקור רוח, בשקט, כמעט בלחש, היא עוברת את כל השלבים הבירוקרטיים שמצפים לכל נאנסת, חקירה משטרתית, בדיקה מקיפה בבית חולים, וניסיון להמשיך את חייה שמושפעים בעל כורחה מהלילה האכזרי הזה. כך נפתחת הסדרה המדוברת "לא ייאמן", מבית נטפליקס, סדרה שכבר מעוררת הדים בקרב חוגים פמיניסטיים ובצדק. 

גם בפרק השני אנחנו מקבלים הצצה לסיטואציה דומה מאוד. שוב נאנסת, שוב חקירה, שוב בדיקה מייגעת בבית חולים "מבחוץ ומבפנים", כמו שמעירה החוקרת קארן דובאל (מריט וויבר), אבל בפרק השני מי שמובילה את החקירה ומלווה את הנאנסת הפעם היא חוקרת. וההבדל תהומי, לא ייאמן עד כמה. 

"לא ייאמן" | צילום מסך מתוך נטפליקס
"לא ייאמן" | צילום מסך מתוך נטפליקס

עד כאן לא מדובר בבשורה של ממש. קורבנות תקיפה מינית מעידות על יחס בעייתי מאוד מצד חוקרים, אפילו כאן בארץ (לא בכדי בשנת 2019, תודות לחברת הכנסת יפעת קריב, נחקק חוק שמאפשר לקורבנות תקיפה מינית לבחור את מין החוקר), אלא ששני הפרקים האלו פותחים את הסדרה שכולם כבר מדברים עליה. 

אל שתי הדמויות החזקות חוברת החוקרת הוותיקה ראסמוסן (טוני קולט), ושלוש הדמויות האלו מובילות מסע מטלטל וריאליסטי מאוד. עם זאת, המרדף המותח והמייסר אחרי האנס הופך שולי כמעט, ביחס למסע שעוברת כל אחת מהדמויות, ביחד ולחוד. אין ספק שסדרת הטלוויזיה, העשויה היטב, מצליחה להציג נשים בצורה הכי ריאליסטית, בטח בעידן הזה שבו אנחנו כולנו נקרעות בין משפחה לקריירה. והנה סוף סוף סדרה שעוסקת בנשים אמיתיות, על כל מורכבותן, על קשייהן, על המחנק ועל העוצמה הבלתי נגמרת שיש רק להן. 

טוני קולט ב"לא ייאמן" | צילום: Beth Dubber, Netflix
טוני קולט ב"לא ייאמן" | צילום: Beth Dubber, Netflix

כך למשל החוקרות בסדרה מוצגות כפי שהן. ללא איפור, ללא גזרת גוף מתאמצת, חוקרות כפי שהן נראות במציאות ולא כמו ששוטרות מוצגות בטלוויזיה בדרך כלל: יפהפיות שמנהלות מרדפים על עקבים ובמדים צמודים מדי. גם מערכת היחסים ביניהן ריאליסטית מאוד, נשים הן כלבות זו לזו, במיוחד בהתחלה, וגם כאן ראסמוסן עושה חיים קשים לדובאל הצעירה יותר, וכל המערכת הבין-אישית הזאת פשוט לא משפיעה על התפקוד המקצועי שלהן. גם מערכות היחסים של החוקרות עם המשפחות שלהן זוכות להתייחסות, אבל אם בדרך כלל כשמדובר בדמויות נשיות חזקות נראה אותן הרבה בסביבת ביתן, כאן המשפחות מקבלות התייחסות מינורית. ראסמוסן מעידה על כך שהיא חיה בניתוק רגשי מבעלה, ואילו דובאל מנסה בייאוש מסוים לג'נגל בין העבודה לבנותיה ולבעלה. כל אלה נרקמים לרגעים כל כך מציאותיים עד שהם גורמים לתחושת מחנק, כמו למשל רגע אחד שבו בסוף היום בעלה של ראסמוסן מנסה לייצר אינטימיות והיא לא מסוגלת לעשות דבר מעבר לנשיקה קרה, כי לכי תסבירי איזה יום עבר עלייך. הנשים האלו נקרעות אבל מצליחות לתמרן בין המשפחות לבין הקריירה התובענית שלהן. ולא רק זה, בסופו של דבר רק החבירה של הנשים זו לזו והקמת צוות חקירה שברובו מורכב מנשים, רק אז הן מצליחות לפתור את התעלומה. 

גם נשים צריכות לצפות בסדרה הזאת ולהיזכר כמה אנחנו טובות כשאנחנו מצליחות להיות יחד. לא לכוון את האש אחת אל השנייה, אלא יחד, כלפי העולם החיצוני ולמען מטרה משותפת

לאורך המרדף למציאת זהות האנס שזורים רגעים מחייה של מארי אדלר, אותה צעירה, שבסך הכול מנסה לשבור את מעגל חייה הדפוק מלכתחילה, אלא שאותו לילה ארור בעט אותה למחוזות אכזריים אפילו יותר, והיא עומדת בכל התלאות, ממשיכה נגד הרוח ולא נשברת. הנאום שלה (זהירות ספויילר) אצל הפסיכולוגית צריך להיתלות בכל תחנת משטרה, "האם היית עושה את זה שוב?", שואלת הפסיכולוגית שלה, "בלי ספק, רק שהייתי משקרת מוקדם יותר וטוב יותר", היא עונה, אחרי שהבינה על בשרה כמה דפוקה היא המערכת, כמה היא גדושה בחוסר צדק. 

 גם כאן, הסיפור, המבוסס על סיפור אמיתי, נסגר בעסקת טיעון שעושה חסד עם המערכת יותר מאשר עם הנאנסת, אבל יוצרי הסדרה הוסיפו אלמנט מכריע, החוקרות מסכימות לעסקת הטיעון רק בתנאי שהנאנסות יזכו להשמיע את קולן, לספר למושבעים עד כמה לילה אכזרי אחד שינה לחלוטין את מסלול חייהן. 

הסדרה "לא ייאמן" היא צפיית חובה לכל מי שאוהב מותחנים טובים, אבל בעיקר לכל מי שרוצה להבין את עולמן הסודי של נשים אמיתיות על כל מורכבותן. גם נשים צריכות לצפות בסדרה הזאת כדי להיזכר כמה אנחנו טובות כשאנחנו מצליחות להיות יחד. לא לכוון את האש אחת אל השנייה, אלא יחד, כלפי העולם החיצוני ולמען מטרה משותפת. נשים הן בלתי ניתנות לעצירה, וסוף סוף מציגים אותנו באופן הראוי לנו.