לא טומנים את ידם בצלחת

בגן הילדים של בתי בת השלוש נערכה פעילות משעשעת שכללה צביעת בריסטולים בצבעי ידיים כשהילדים עטויים בבגדי ים בלבד. הילדים, כמובן, לא נותרו אדישים ומרביתם שחו בשלב מסוים בתוך ים של צבעים. את התמונות מהאירוע המיוחד קיבלתי למחרת והתחלתי לחפש את בתי בתוך ים הצבעים והילדים המאושרים. מצאתי אותה בתמונה אחת בלבד, עומדת הרחק משאר הילדים ובידה מכחול. נקייה לחלוטין.

ילדים רבים נמנעים ממגע לא רק עם צבעי גואש אלא גם עם חול, דשא ולעיתים אפילו מזון מלכלך, ומשאירים את הוריהם פעורי פה. הרי כל הרעיון שעומד מאחורי היותם ילדים הוא האפשרות להתלכלך ולהשתולל בלי לחשוב על מה יקרה אחר כך.

פחד זה מתפתח כחלק מהמודעות העצמית של הילד, של היותו נפרד ושונה מהאחר, וכן כחלק מהתחלה של התפתחות מוסרית של הבנת טוב ורע ועשה ואל תעשה. מסביר ד"ר גל מאירי, פסיכיאטר ילדים ונוער ומנהל היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה".

במקרים כאלה תגובה מרגיעה של ההורה מווסתת מהר יחסית את הדאגה. ההורה צריך להסביר לילד מה יכול לפגוע בו ומתי זה מצב שאפשר לתקן. בגיל זה ילדים נרגעים מהר כאשר מנקים את גופם או את הבגד ושמים פלסטר להם או לבובה, גם כאשר אין צורך אמיתי בכך".

כשההורים שונאים לכלוך

"אחד הגורמים האפשריים לעיסוק יתר בניקיון בגיל הרך הוא התייחסות קיצונית של ההורה ללכלוך", מסביר ד"ר מאירי. "ניתן לראות הורים שיתנו לילדיהם להתנסות באכילה לבד ואף לשחק עם האוכל ורק בתום הארוחה ידאגו לניקיון. לעומתם, הורים חרדים יישבו מול הילד עם כפית ומגבון ביד ובכך ימנעו מילדיהם את האפשרות להתלכלך".

כיצד לבנות הרגלי ניקיון בריאים * הגבלה: לגיטימי להגביל משחק או אכילה בזמן ובמקום. רצוי לעשות את שניהם מול שולחן ועל כיסא. * שמירה: כדי לשמור על הניקיון במקרה של התנסות בחומרים מלכלכים ניתן לעשות זאת במרפסת או לפרוש ניילון על השולחן. * ניקיון: מומלץ לחנך את הילד כבר בגיל הרך כי באחריותו לנקות אחריו. כדאי לעשות זאת באופן מסביר פנים. * תיאום ציפיות: ילדים בגיל הרך מתקשים לתאם בין קשר עין-יד ובשל כך עלולים להתלכלך וללכלך מאוד במהלך אכילה. צפו זאת מראש והתכוננו לכך נפשית. * כלים מתאימים: חשוב לדאוג לכלי אוכל או פריטים המתאימים לילדים כדי להפוך את התהליך לפשוט יותר. אם, למשל, ילד נוטה להפיל את הצלחת מהשולחן, מומלץ לרכוש צלחת עם תחתית גומי שנדבקת לשולחן. * דוגמה אישית: חשוב לזכור כי בהתנהגות שלנו אנחנו משמשים דוגמה לילד, לטוב ולרע.

למה זה מוביל?
"בגילאים אלה הילד אינו מסוגל להבין שלכלוך יכול להוביל לזיהומים, אך התנהגותו של ההורה מהווה מסר שאותו הילד מפנים כעמדה לגבי לכלוך וניקיון", אומר ד"ר מאירי. בנוסף, תגובה חרדתית, הבאה לידי ביטוי בכעס, חוסר סבלנות או תסכול של ההורה, יכולה לגרום למצוקה גדולה של הילד כאשר הוא מתלכלך ולצורך בהתנקות מיידית.

"ילדים שגדלים בסביבה מרעילה, מונעת ומסרסת יתקשו להתפתח באופן תקין", מוסיף ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי בעל קליניקה פרטית ומרצה במכללת "אחווה". "כך, לדוגמה, טיפלתי בילד שאמו הייתה איסטניסית שמנעה ממנו לצייר, להרעיש, ללכלך ולבלגן, ובמשך שעות ארוכות הילד היה צופה בטלוויזיה בלבד. בעקבות זאת היה לו חסך משמעותי ונוצר פער בינו לבין בני גילו מבחינת טווח ההתנסויות שלו".

למה עלולה לגרום התנהגות כזו?
"בטווח הרחוק התוצאה עלולה להיות קשיי למידה, כמו עיכוב בכתיבה. מעבר לכך, בגלל שילדים אלה אינם מתנסים באמנות, הפן היצירתי שלהם עלול להיפגע. פן נוסף של השפעת ההתנהלות בבית סביב ניקיון עלול להתבטא בפיתוח תכונות אופי כמו פדנטיות יתר ופרפקציוניזם".

פרפקציוניזם נחשבת לתכונה שלילית?
"בהחלט", קובע ד"ר מילר. "הרי אין דבר מושלם בעולם. פרפקציוניזם עלול לגרום לקושי בתפקוד הכללי. ילדים כאלה משקיעים זמן רב בביצוע פעולות עד לרמה שמבחינתם היא מושלמת ומעבר לעיכוב המשמעותי בתפקוד שנגרם בשל כך, השאיפה למושלמות גורמת להם לעסוק בטפל במקום בעיקר".

האם ייתכן שילדים להורים איסטניסים יגדלו להיות לא נקיים ולא מסודרים?
"בהחלט. כפי שישנם ילדים שיהיו עסוקים מאוד בלרצות את הוריהם יהיו גם ילדים שינסו לבצע תיקון של החוויה שעברה עליהם".

זמן להיות ילדים

הגורם השני לעיסוק יתר בניקיון עלול להיות נטייה מולדת וטבעית של הילד, בדיוק כמו שילד נולד עם נטייה לאמנות או למספרים. "נטייה זו קשורה פעמים רבות לקושי בוויסות חושי המתבטא ברגישות יתר", מפרט ד"ר מאירי.

<p> איך מתנהגים עם ילדים כאלה?
"במקרים אלה על ההורה להבין שזוהי החוויה האמיתית של הילד בעולם ולכן יש לעזור לו לחוות את הסביבה כיותר מהנה", אומר ד"ר מאירי. "מומלץ להורים לחשוף את הילדים לכמה שיותר התנסויות במגע ובטעם מגיל צעיר", מוסיף ד"ר מילר. "חשוב לתת לילדים מגיל צעיר מאוד לאכול לבד, לשחק עם האוכל, לגעת במרקמים השונים. זה הזמן שלהם להיות ילדים וליהנות מכך".

מתי ניתן להגדיר עיסוק בניקיון כבעיה פסיכולוגית הדורשת טיפול?
"החרדה מלכלוך הופכת להיות הפרעה תפקודית ממשית כאשר הפחד עלול לגרום לתפקוד לא תקין של הילד", מציין ד"ר מאירי. "אם כתוצאה מהבעיה הילד מסרב לאכול אוכל במרקמים מסוימים, אינו מוכן לאכול מזון שאינו מעשה ידי אמו, מסרב ללכת לגן וכדומה, הרי שניתן להגדיר את הדבר כפגיעה תפקודית קשה הגורמת למוגבלות וסטייה מהשגרה".

הנה באה האלרגיה

לדברי פרופ' יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי "אסף הרופא", מחקרים הוכיחו כי ההיגיינה שהובילה למניעת תחלואה במחלות זיהומיות בעולם המערבי גרמה גם לחולי מסוג אחר: אלרגיה.

"ידוע כי ילדים שנולדים למשפחה גדולה וחשופים ליותר וירוסים הם פחות אלרגיים", אומר פרופ' כץ. "כמו כן, ילדים שנולדים בבית עם שתי חיות מחמד סובלים פחות מאלרגיה. כך גם ילדים שחשופים מלידה ובאופן יומיומי לנוכחותם של בהמות חווה, כפי שעולה ממחקר שנערך באוסטריה".

בישראל חלק גדול מהמחלות הזיהומיות נמנע בעקבות ניקיון סביבתי והיגיינה אישית. הדרך היחידה למנוע כיום מחלות היא באמצעות חיסונים שהוכיחו יעילות ניכרת במיגור מחלות זיהומיות רבות, כמו החיסון כנגד צהבת A, שהתחלואה בה ירדה משמעותית, או וירוס הרוטה, ששניהם נגרמים ממעבר צואה לפה".

ומה באשר להנחיות לחיטוי בקבוקים ומוצצים עבור הורים לתינוקות בני יומם? ד"ר גליקמן מבהיר כי אלה מיועדות לילודים עד גיל 28 ימים בלבד. "כשהתינוק גדל המערכת החיסונית שלו כבר אמורה לתפקד כהלכה ולכן אין עוד טעם בחיטוי בקבוקים ומוצצים. יתרה מכך, יש לציין כי אין גם צורך במים מיוחדים וניתן בהחלט לתת לתינוק לשתות מי ברז, הנחשבים בישראל כטובים לשתייה על אף שאינם טעימים".

בואו להתייעץ בפורום חינוך לגיל הרך בתפוז

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה