(לא) זזים מהבית

מקומם של הילדים הוא בגני המשחקים ולא מול המחשב בבית

88 שיתופים | 132 צפיות

אם בעבר נהגו ילדים לצאת לבדם ולהשתעשע בגנים הציבוריים ובחורשות, הרחק מעיני המבוגרים, היום ההורים חוששים לאפשר לילדיהם לצאת אפילו לרחוב הסמוך לבית, בעקבות הסיכונים הרבים מפני אנשים זרים והתנועה הסואנת. לכן הילדים מעדיפים להישאר בבית לעתים קרובות בעידוד הוריהם, ולצפות שעות ממושכות בטלוויזיה ולשחק במחשב.

הם כמעט אינם עוסקים בפעילות גופנית ונוטים להעביר את מרבית שעות היממה בישיבה.
גני המשחקים הפזורים היום כמעט בכל השכונות, מהווים מקום מוגדר למשחק של ילדים בגיל צעיר. הפעילות על מתקני המשחק תורמת לילד בתחום המוטורי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.

גני המשחקים נועדו לתת מענה לצורך של הילדים לשחק באוויר הפתוח, לנוע בחופשיות – לפחות בתוך מרחב מוגדר, ולחוש בחדוות המשחק והתנועה במרחב.
הילד לומד לתרגל מיומנויות של מוטוריקה גסה, לתפוס, להיתלות, להתנדנד, לנדנד את עצמו בגיל מסוים, לתקשר עם ילדים אחרים ועם מבוגרים אחרים, ובקיצור – ממש שיעור פרטי בחינם.

פעילותו האקטיבית של הילד בגיל הרך מהווה גורם התפתחותי חשוב. הוא מחפש ללא הרף גירויים להם הוא זקוק לשם התפתחות, ואת הצורך הראשוני שלו לחקור ולבדוק את הסביבה ואת העצמים שבהם הוא נתקל, אנו מכנים "רעב לגירויים". גני המשחקים מהווים עבורו סביבה לביצוע פעולות תנועתיות, ובעזרת הכוונה והדרכה נכונה היא מאפשרת לנו לאתגרו ולספק לו גירויים רבים נוספים.



הפעילות על מתקני המשחק תורמת לילד בתחום המוטורי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.<br />אילוסטרציה  stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/426/24426/2.jpg?1189416912" />  </p>
<div>   הפעילות על מתקני המשחק תורמת לילד בתחום המוטורי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.<br />   אילוסטרציה stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>   </h2>
<p>  התנועה מתבצעת בעולם תלת ממדי שבו נקודת ההתייחסות המרכזית היא הגוף. הכרת הגוף והמודעות אליו הן מרכיב חשוב בהתפתחות המוטורית והתפיסתית של הילד. התנסות פעילה של הגוף בשנות הילדות מאפשרת לו להיות מודע לגופו, לאיברי גופו ומיקומם, אפשרויות התנועה של איבריו השונים, גבולות גופו ומגבלותיו התנועתיות.</p>
<p>  אבל כמו בכל משחק, אין זה מן הנמנע שהילד יעשה טעויות, ולכן תאונות ופציעות הן חלק מהעניין. בהקשר זה חשוב שהורים יבינו כי מאחר שהחיים מלאים סיכונים, אי אפשר להגיד שגני שעשועים מסוכנים יותר מכל מקום אחר. גם הבית והרכב הם מקומות מסוכנים לא פחות, וגם הם מצריכים נקיטת אמצעי זהירות ושמירה על הבטיחות. אולם למען הילדים חשוב שהורים לא יחוו את גן השעשועים כמקום מסוכן יתר על המידה.</p>
<p>  גני המשחקים תורמים לילד גם בתחום החברתי. השאיפה להשתייך היא נחלת הכלל. כולם רוצים לחיות בחֶברה ולא כבודדים, לקחת חלק בחברה מסוימת ולהזדהות איתה. לגני המשחקים יש ערך רב במילוי השאיפה להשתייך, מאחר שבעזרתם אפשר לעודד ילדים לפתור בעיות שונות בקבוצה, תוך חיזוק תחושת השייכות.</p>
<p>  התחברויות בגן המשחקים שונות בתכלית מהתחברות עם ילדים שבאים הביתה לשחק. התחברות זו ארעית יותר ומאפשרת לו לרכוש כישורים חברתיים שונים. בדרך זו מהווה גן המשחקים כר פורה ללמידת חוקי התנהגות ומיומנויות חברתיות, כתוצאה מנוכחות ילדים שונים נוספים בסביבת הילד, בנוסף לאלה שהוא שוהה עימם במסגרות החינוכיות.</p>
<p>  הילד לומד לוותר, לעמוד בתור, לעזור, להתחשב ולקבל את השונה. הוא לומד לפעול בשיתוף פעולה, כמו גם לפתח סבלנות וסובלנות כלפי ילדים אחרים. המשחק במתקנים גם מעניק לילד הזדמנות לקיים עם שאר הילדים שיחות וויכוחים, לציית לחוקים ולקיום משחק הוגן, לקבל החלטות, לפתח עצמאות ויכולת שיפוט, וכן לגשר על פערים בגיל וביכולות של המשתתפים. בנוסף לכך, הוא לומד גם להתאפק כשאחד המתקנים תפוס ולחלוק עם ילדים אחרים את המתקנים הציבוריים.</p>
<p>  </p>
<div class= פעילותו האקטיבית של הילד בגיל הרך מהווה גורם התפתחותי חשוב

פעילותו האקטיבית של הילד בגיל הרך מהווה גורם התפתחותי חשוב

נוכחות ילדים נוספים מהווה עבור הילד גירוי ויזואלי. הוא מתבונן בפעילות של הילדים ולומד מהתבוננות זו כיצד לפעול. הוא מחקה ילדים בעלי יכולות גבוהות שמהווים עבורו אתגר ושואף להעז לעשות כמותם.

פעילות מוטורית והתנהגות תנועתית שמלוות בחוויות של הצלחה, משפיעות באופן חיובי על עיצוב דימוי הגוף של הילד. ההצלחה בונה את ביטחונו העצמי, אולם בד בבד עם הכרת יכולותיו, הוא לומד גם במה הוא חלש ומה מפחיד אותו. הוא לומד אם יש לו אומץ "לנסות להגיע עד הקצה", או שהוא מעדיף להימנע מכך.

גן המשחקים מספק לילד הפוגה מעולם המבוגרים, אליו הוא נדרש להסתגל ללא הרף. בשעת המשחק הילד יכול לשנות את המציאות לפי דמיונו וצרכיו, וכך להטמיע את המציאות מבלי שיצטרך להתאים עצמו למציאות של המבוגרים.

סביבת גן המשחקים המכילה מתקנים, ספסלים, צמחייה ומסלעות, מהווה מקור למשחקי דמיון ולשיתוף פעולה, כאשר היא מציעה לילד את המסגרת ואת הבמה. העושר של האלמנטים הפיזיים והיחסים ביניהם, מעוררים אצלו את הסקרנות ומעודדים אסוציאציות דמיוניות.

הילד נעזר במשחק הדמיוני כדי להתמודד עם קונפליקטים פנימיים ולפרוק מתחים, חרדות ומניעים מודחקים, לשחרר רגשות אסורים שמציקים לו (כעס, תוקפנות, פחד, תסכול) ולהגיע לאיזון נפשי. כשילד משחזר מצב מפחיד, הוא לומד להכירו ולשלוט בו, והדבר מסייע לו להתמודד בעתיד עם מצב דומה.

משחק חופשי מהווה מעבדה שבה לומד הילד מיומנויות חדשות. הוא חוקר את סביבתו הקרובה, מתנסה, משתמש במתקן למטרה שונה ממה שנועד לו, מכיר את תכונות המתקנים ולומד להפעילם. בדרך זו הוא לומד לפתח יצירתיות, לפתור בעיות ולפתח יכולות לשוניות.

כהורים שמגיעים לגן המשחקים לאחר יום עבודה ארוך, כל רצוננו הוא במעט מנוחה. רובנו יעדיף להתרווח מעט על הספסל, כאשר הילדים ישתוללו ויפתחו את עצמאותם מבלי שיזדקקו לנו.

השגחה הורית

גן המשחקים מעניק לילד הזדמנות לעסוק בפעילות מוטורית, בתיאום בין חושים ומוטוריקה, בהבנת המרחב, במודעות לגוף, במודעות לסכנות, בהתנסות בקבלת החלטות, ובמפגשים חברתיים ספונטניים.
יחד עם זאת, ילדים רבים נפגעים מדי שנה בעת משחק בגני המשחקים, כאשר חלק הארי של הפגיעות מתרחש בעת משחק על המתקנים השונים.

</div>

"אם יש אפשרות אני יושבת על ספסל במקום שיהיה לי קשר עין, לפחות חד צדדי, כך שאראה אותו גם אם הוא אינו רואה אותי", אמרה לי אחת האמהות. "אבל כל עוד הם לא קוראים, לא מבקשים ולא פונים אלי, זה בסדר מבחינתי לשבת ושהם ישחקו ויעסיקו את עצמם".

אמא אחרת אמרה לי: "גני המשחקים מלמדים זהירות וחשוב לתת לילדים את ההתנסות הזאת, להכיר ולגעת במקומות המסוכנים האלה (למשל, איפה שפתוח ואין מעקה). לא תמיד בבית או במרחב רגיל קיימים נתונים כאלה, מה גם שאנחנו בדרך כלל מגוננים מאוד ולא מאפשרים".

הרצון לעודד את הילד לעצמאות טבעי ומובן, אולם עלינו לזכור כי תפקידנו כהורים קשור באופן ישיר לסכנות הטמונות בגני המשחקים, וכי יש בכוחנו להפחית באופן משמעותי את הפגיעות במתקנים. על פי הנתונים של ארגון "בטרם", כ-40 אחוז מהתאונות בגני משחקים היו נמנעות אילו ההורים היו משגיחים על מה שנעשה סביבם. לפיכך, ההורים ממלאים תפקיד חשוב בהדרכת הילד ובהנחייתו למה שמותר ומה שאסור לעשות בגן, בהדרכתו כיצד להשתמש במתקנים, בלימוד היכן טמונות הסכנות (נדנדות נעות, מקום ללא מעקה), ובהשגחה עליו כשהוא לומד מיומנות חדשה, אם בעזרה פיזית ואם בעזרה מילולית.

הכותבת היא יועצת ומתכננת גני משחקים