(לא) זזים מהבית

מקומם של הילדים הוא בגני המשחקים ולא מול המחשב בבית
אם בעבר נהגו ילדים לצאת לבדם ולהשתעשע בגנים הציבוריים ובחורשות, הרחק מעיני המבוגרים, היום ההורים חוששים לאפשר לילדיהם לצאת אפילו לרחוב הסמוך לבית, בעקבות הסיכונים הרבים מפני אנשים זרים והתנועה הסואנת. לכן הילדים מעדיפים להישאר בבית לעתים קרובות בעידוד הוריהם, ולצפות שעות ממושכות בטלוויזיה ולשחק במחשב.
הם כמעט אינם עוסקים בפעילות גופנית ונוטים להעביר את מרבית שעות היממה בישיבה.
גני המשחקים הפזורים היום כמעט בכל השכונות, מהווים מקום מוגדר למשחק של ילדים בגיל צעיר. הפעילות על מתקני המשחק תורמת לילד בתחום המוטורי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.
גני המשחקים נועדו לתת מענה לצורך של הילדים לשחק באוויר הפתוח, לנוע בחופשיות – לפחות בתוך מרחב מוגדר, ולחוש בחדוות המשחק והתנועה במרחב.
הילד לומד לתרגל מיומנויות של מוטוריקה גסה, לתפוס, להיתלות, להתנדנד, לנדנד את עצמו בגיל מסוים, לתקשר עם ילדים אחרים ועם מבוגרים אחרים, ובקיצור – ממש שיעור פרטי בחינם.
פעילותו האקטיבית של הילד בגיל הרך מהווה גורם התפתחותי חשוב. הוא מחפש ללא הרף גירויים להם הוא זקוק לשם התפתחות, ואת הצורך הראשוני שלו לחקור ולבדוק את הסביבה ואת העצמים שבהם הוא נתקל, אנו מכנים "רעב לגירויים". גני המשחקים מהווים עבורו סביבה לביצוע פעולות תנועתיות, ובעזרת הכוונה והדרכה נכונה היא מאפשרת לנו לאתגרו ולספק לו גירויים רבים נוספים.
נוכחות ילדים נוספים מהווה עבור הילד גירוי ויזואלי. הוא מתבונן בפעילות של הילדים ולומד מהתבוננות זו כיצד לפעול. הוא מחקה ילדים בעלי יכולות גבוהות שמהווים עבורו אתגר ושואף להעז לעשות כמותם.
פעילות מוטורית והתנהגות תנועתית שמלוות בחוויות של הצלחה, משפיעות באופן חיובי על עיצוב דימוי הגוף של הילד. ההצלחה בונה את ביטחונו העצמי, אולם בד בבד עם הכרת יכולותיו, הוא לומד גם במה הוא חלש ומה מפחיד אותו. הוא לומד אם יש לו אומץ "לנסות להגיע עד הקצה", או שהוא מעדיף להימנע מכך.
גן המשחקים מספק לילד הפוגה מעולם המבוגרים, אליו הוא נדרש להסתגל ללא הרף. בשעת המשחק הילד יכול לשנות את המציאות לפי דמיונו וצרכיו, וכך להטמיע את המציאות מבלי שיצטרך להתאים עצמו למציאות של המבוגרים.
סביבת גן המשחקים המכילה מתקנים, ספסלים, צמחייה ומסלעות, מהווה מקור למשחקי דמיון ולשיתוף פעולה, כאשר היא מציעה לילד את המסגרת ואת הבמה. העושר של האלמנטים הפיזיים והיחסים ביניהם, מעוררים אצלו את הסקרנות ומעודדים אסוציאציות דמיוניות.
הילד נעזר במשחק הדמיוני כדי להתמודד עם קונפליקטים פנימיים ולפרוק מתחים, חרדות ומניעים מודחקים, לשחרר רגשות אסורים שמציקים לו (כעס, תוקפנות, פחד, תסכול) ולהגיע לאיזון נפשי. כשילד משחזר מצב מפחיד, הוא לומד להכירו ולשלוט בו, והדבר מסייע לו להתמודד בעתיד עם מצב דומה.
משחק חופשי מהווה מעבדה שבה לומד הילד מיומנויות חדשות. הוא חוקר את סביבתו הקרובה, מתנסה, משתמש במתקן למטרה שונה ממה שנועד לו, מכיר את תכונות המתקנים ולומד להפעילם. בדרך זו הוא לומד לפתח יצירתיות, לפתור בעיות ולפתח יכולות לשוניות.
כהורים שמגיעים לגן המשחקים לאחר יום עבודה ארוך, כל רצוננו הוא במעט מנוחה. רובנו יעדיף להתרווח מעט על הספסל, כאשר הילדים ישתוללו ויפתחו את עצמאותם מבלי שיזדקקו לנו.