לאן נעלמו מי השפיר?

במחצית הראשונה של ההריון מי השפיר מורכבים בעיקר מנוזל הדם של האם, אך החל משבוע 20 שתן התינוק מהווה את מרבית תכולתם. נוזל מי השפיר מתחיל להתרבות בשבוע 12 ומגיע לשיא בשבוע 36 עם כליטר מים. הערכת כמות המים נעשית על ידי בדיקת אולטרה-סאונד שנועדה לוודא כי כמות מי השפיר ברחם תקינה. אבל מה קורה כאשר ישנו מיעוט במי השפיר בשלבים שונים בהריון? מהם הגורמים האפשריים למצב כזה ברחם האישה? ואיך נוכל להימנע מסיכונים נלווים? כל התשובות לפניכם.

הקיץ כגורם סיכון

פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים "סורוקה", מסביר על הגורמים האפשריים לכך שבדיקת האולטרה-סאונד תראה כי כמות מי השפיר ברחם האישה קטנה מהמצופה. "מיעוט מי שפיר עלול להיגרם מסיבות שונות. החל מבעיה בשיליה, כשזו אינה מצליחה להזרים מים אל הרחם מסיבה כלשהי, והמשך במומים בעובר – כך למשל כשהתינוק סובל מבעיה בכליות ואינו נותן שתן, מי השפיר, המורכבים ברובם משתן התינוק, יהיו מופחתים".

"סיבה נוספת שנמצאה במחקר שנערך בבית החולים היא התייבשות. המחקר העלה כי עונת הקיץ מהווה גורם סיכון למיעוט מי שפיר לעומת יתר עונות השנה – פי 1.2 נשים נמצאו עם מיעוט מי שפיר במהלך חודשי הקיץ. מחקר זה הדגיש את חשיבות השתייה במהלך ההריון, ובקיץ בפרט". סיבה נוספת שפרופ' שיינר מציין למיעוט מי שפיר היא דליפתם.

מהי בעצם דליפת מי שפיר ומה ההבדל בינה לבין ירידת מים?
"ירידת מים עשויה להתרחש באופן ספונטני כחלק מתהליך הלידה, והיא מהווה סימן נוסף מלבד הצירים לכך שהתינוק בדרך החוצה. כשכמות זעירה יחסית של מים יורדת לפני שהחל תהליך הלידה הפעילה, המצב מכונה 'דליפה'. מצב כזה יכול לקרות בסמוך ללידה, אך לפני שהחל השלב הפעיל שלה, או בשבוע מוקדם יחסית של ההריון".

"בין הסיבות לדליפה ישנן תיאוריות של גורם זיהומי, תיאוריה של אי ספיקה של צוואר הרחם – שאינו מצליח להחזיק את שק הקרומים כאשר הרחם גדול מדי בעקבות ריבוי מי שפיר או ריבוי עוברים. כמו כן לעישון יש השפעה, וכך גם לפגם מולד של האישה ההרה בקרומים או ברקמת חיבור ועוד. סיבה אפשרית נוספת לדליפה היא בדיקת מי השפיר הנפוצה, במקרים שבהם לוקח זמן עד שהחור שדרכו הוכנסה המחט נסגר ובינתיים דולפים מי שפיר החוצה".

חושדת שמדובר בדליפת מי שפיר? רוצי להיבדק | אילוסטרציה: photos to go

יש סימנים מקדימים

ד"ר משה זלוצובר, מומחה בגינקולוגיה ובאנדוקרינולוגיה בבית חולים רמב"ם, מונה כמה סימנים שעשויים לעורר חשד לדליפת מי שפיר: "ראשית, תחושת רטיבות בתחתונים – במקרה כזה יש לבצע מעקב ולבחון האם הרטיבות המורגשת היא חד פעמית או מתמשכת על פני מספר ימים. אם מדובר באירוע חולף, כנראה שאין זו דליפת מי שפיר. סימן נוסף הוא הופעה ממושכת של חום גבוה (מעל 37.5 מעלות), שיכול לרמז על זיהום שהתפתח בעקבות דליפת מי שפיר".

ד"ר זלוצובר מוסיף כי גם ההיסטוריה הרפואית של האישה ההרה יכולה להוות סימן מקדים לתופעה. "נשים בעלות היסטוריה של דליפת מי שפיר נוטות לכך גם בהריונות עתידיים, ולכן חשוב שהן יהיו ערות לתחושת רטיבות במהלך כל חודשי ההריון". לדבריו, לא ניתן למנוע דליפת מי שפיר. במקרים שבהם החלו התכווצויות של הרחם בשלבים מוקדמים של ההריון וטרם "ירדו" מי השפיר, ניתן לנסות לעצור את הצירים באמצעות מנוחה.

שומרים על המים חוששת שאת דולפת, לכי להיבדק: • איך מזהים: לעתים ישנה ירידה גדולה של מים ואז אין ספק בכך, אך לעתים ישנה תחושה של רטיבות בתחתונים. במקרה כזה, חשוב להגיע לרופא כדי לוודא אם מדובר בדליפת מי שפיר או בהפרשות מסוג אחר. • אצל הרופא: לרופאים יש מספר שיטות לבדוק מה פשר הרטיבות: בדיקה ואגינלית, אולטרה-סאונד, בדיקת חומציות וערכות פדים מיוחדים. • הסיכונים: זיהום, לידה מוקדמת, מיעוט מים לתינוק, לחץ על חבל הטבור, היפרדות שיליה ועוד. • טיפול: אם זוהתה דליפה נותנים לאישה ההרה אנטיביוטיקה נגד זיהום, ולרוב עד 48 שעות האישה תלד. אם לא מתפתחת לידה באופן ספונטני, הצוות הרפואי יעזור ולעיתים אף יילד לבד. • מסקנה: בכל מקרה, אם יש שאלה, אין שאלה – לכי להיבדק.

איך מזהים אם מדובר בדליפה או ברטיבות ממקור אחר?
פרופ' שיינר מסביר כי קיימות מספר דרכים לגלות האם מדובר בדליפה. "איתור הבעיה נעשה קודם כל על ידי הקשבה לאישה. הרבה פעמים אין התלבטות, האישה מספרת שפתאום היתה לה דליפה של כמות מים גדולה ולכן מקור הבעיה הוא די ברור. אולם לעתים ישנה תלונה רק על רטיבות או טפטוף, ואז קצת יותר קשה לאתר אם זו דליפה, הפרשה מהנרתיק או בריחה של שתן. לכן, אם אישה מתלבטת בשאלה לגבי מקור הרטיבות, חשוב מאוד שהיא תיגש לבית החולים ותיבדק".

"בבית החולים אנו עושים בדיקה גופנית ואגינלית, כשהאישה מתבקשת להשתעל והרופא מביט בצוואר הרחם ובודק אם יש דלף של מים. מלבד זאת נעזרים בבדיקות של רמת החומציות בוואגינה, עושים בדיקות אולטרה-סאונד להערכת כמות מי השפיר, או משתמשים בערכות שונות של פדים שאותם שמה האישה על התחתונים כך שבמקרה של דליפה, צבעם משתנה".

מהם הסיכונים לאישה או לעובר כאשר יש דליפה של מי שפיר?
"דליפה עלולה להוביל לזיהום, ללידה מוקדמת, למיעוט מים לתינוק, ללחץ על חבל הטבור ולצניחה של חבל הטבור, להיפרדות שיליה ועוד. סיכונים אלה אינם פשוטים, ולכן חשוב לבוא להיבדק בכל מקרה של חשש. אם אכן התגלתה דליפה נותנים לאישה מיד טיפול אנטיביוטי נגד זיהום, ואם זה קורה סמוך למועד הלידה נותנים זירוז או מחכים שתתפתח לידה".

פרופ' שיינר מציין כי ברוב המקרים האישה תיכנס למצב של לידה בטווח של עד 48 שעות לאחר דליפה או ירידת מים, אולם בכל מקרה ההחלטות הטיפוליות תלויות בהערכת מצבם של האם והעובר. "לעיתים ניילד מיד, במיוחד אם יש חשש לזיהום של מי השפיר, או כאשר המוניטור מראה שהעובר נמצא במצוקה".