כשיגדל יהיה רופא

לא נעים לראות ילד בן שבע מזריק לעצמו אינסולין, או מצמיד משאף כדי להימנע מעוד התקף אסתמה -אבל הילדים הללו מרגישים גדולים, עצמאים ובלתי תלויים במבוגרים כשהם יודעים לטפל בעצמם. בין התופעות המצריכות – ומאפשרות – עצמאות רפואית של ילדים הלוקים בהן, נמצאות סוכרת, בעיות גדילה ואסתמה ונזלת אלרגית.

סוכרת

סוכרת מוגדרת כהפרעה מטבולית המתאפיינת ברמות גבוהות של גלוקוז בדם הנובעות מאי יכולת הלבלב לייצר אינסולין או מתפקוד לקוי של האינסולין בגוף. סוכרת סוג 1, שנקראה בעבר גם סוכרת נעורים, לרוב מתחילה בילדות אך עלולה להופיע בכל גיל, נגרמת מהרס עצמי של התאים מייצרי האינסולין בלבלב ולכן מצריכה הזרקת אינסולין.

הטיפול: הטיפול משלב זריקות, תזונה נכונה ופעילות גופנית. הילד מקבל ארבע זריקות ביום, כאשר לרוב הוא אחראי על הזריקות ועל הבדיקות הנלוות. הילד לומד טכניקות הזרקה, באילו אזורים עליו להזריק ובאילו לא, לבדוק לעצמו סוכר, להרכיב את מכשיר ההזרקה, איפה לאחסן את האינסולין וכדומה. הילד לומד מדיאטנית את סודות התזונה – מה אוכלים ומתי; עליו ללמוד את "תרגולת הגלוקגון", הסביבה הקרובה צריכה לדעת שהוא חולה בסוכרת וכאשר הוא מתעלף אחד הסובבים חייב להזריק לו גלוקגון; הילד צריך לדעת איך להתמודד עם סיבוכים אפשריים, מעקבים, מתי ואיך מותר לבצע פעילות גופנית ועוד. כמובן שידיעת הדברים הללו לוקחת זמן ותרגול, אך תוך זמן מה הילדים נעשים "מומחים". הילד יכול לטפל בעצמו כבר מגיל חמש-שש, כאשר לפחות בהתחלה יש לעשות זאת בהשגחת מבוגר.

עצות להורים:

• על ההורים להיות קשובים לסימנים בעייתיים – אם הילד שותה יותר מהרגיל, מרבה לשתן, מרטיב במיטה לאחר שנגמל, יורד במשקל למרות שהוא אוכל היטב וכדומה.
• על ההורים לגבות את הילד, להיות זמינים עבורו לכל שאלה (כמו איזו כמות להזריק בהתאם לערכי הסוכר שהופיעו בבדיקה), אך לסמוך עליו כי הוא מסוגל לעשות זאת לבד והם רק נמצאים שם בשבילו.
• כדאי להימנע מהסתרה ומהדחקה ולחזק את ביטחונו: שיספר לחבריו על הסוכרת, שישתף אותם במה שכרוך במחלה ושיקבל את תמיכת החברה כבר מילדות.
• ילד עם סוכרת תלוית אינסולין עלול להיתפס כמוגבל ביכולותיו לצאת לטיולים, לתפקד כמו בני גילו, אך זה לא כך. ברגע שהוא עצמאי, חשוב מאוד לאפשר לו לעשות הכל כמו כולם ולא להחסיר ממנו חוויות ילדות.
• ילד שמטפל בעצמו מפתח עצמאות ולא הופך לנטל על ההורים והסובבים. הוא חש שבריאותו תלויה בו ואינו חש כמעמסה. לדברי המומחים, חשוב לתת לילד לפתח את עצמאותו ולגרום לו לטפל בעצמו, וכולם ייצאו נשכרים מכך.

בעיות גדילה

כדי להעריך אם קצב הגדילה של הילד תקין, יש לעקוב באופן סדיר אחר משקלו וגובהו. סטייה של קו הגדילה מהדגם התקין עלולה להיות הביטוי הראשון למחלות כלליות או להפרעות הורמונאליות. ילד הסובל מבעיות צמיחה יכול להיעזר בהורמונים. אפשר ליטול את ההורמון מגיל ארבע עד שמונה לערך, ובמידה שלא יטופל, הילד עלול לסבול מבעיות בריאות שונות הנובעות מחוסר הגדילה.

הטיפול: הטיפול העיקרי הוא כאמור באמצעות הורמון גדילה. מדובר בזריקה שהילד מקבל פעם ביום, עדיף לפני השינה. הילד יכול לטפל בעצמו כבר מגיל חמש-שש, כאשר לפחות בהתחלה יש לעשות זאת בהשגחת מבוגר. מיומנות הזרקת הורמון הגדילה היא נרכשת, כך שכאשר הילדים הללו מגיעים לגיל שבע הם כבר "רופאים קטנים". הזריקה אינה כואבת, נוחה לשימוש אישי ומופעלת בצורה פשוטה. הזריקות מגיעות בעיצובים שונים (של מכוניות, אריות, לבבות ועוד) לבחירת הילד. הילד לומד את מיומנות הזרקת ההורמון, איך לשמור על ניקיון המחט כדי למנוע זיהום אפשרי ולהחליף את האמפולה כשהיא נגמרת. הוא לומד כי כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי יש צורך להקפיד על שעות הזרקה קבועות, להחליף בכל יום את מקום הזרקה כדי לשמור על רקמת הגוף, וכי החומר חייב להיות בקירור ויש להקפיד על תנאי אחסון נאותים. בעזרת הטיפול העצמי הילד מבין את האחריות המוטלת עליו.

עצות להורים:

• על ההורים לעקוב אחר התפתחות הילד, שתהיה תקינה ובעקומה הנכונה. ככל שהטיפול בהורמון גדילה מתחיל מוקדם יותר, כך הוא אפקטיבי יותר.
• לא לתת לילד לוותר לעצמו – המעורבות בטיפול העצמי משמעותית להצלחת הטיפול.
• חשוב שההורים יסמכו על הילדים. ילדים הנדרשים לטפל בעצמם עושים זאת בהצלחה מרובה, בעוד ההורים הם אלה שחוששים ולא הילדים. מרבית הילדים בטוחים ביכולתם לטפל בעצמם ביעילות ואף מוכיחים זאת.
• כאשר הילד מטפל בעצמו, הוא חש אחראי יותר ומתייחס לכך ברצינות. הוא לומד מה מותר ומה אסור לעשות, איך להזריק בדרך שתכאב פחות, מהם אזורי ההזרקה העדיפים, מדוע לא מזריקים באותו האזור פעמיים, מתי רצוי לעשות זאת ועוד.

אילוסטרציה: Photos to go

אסתמה ונזלת אלרגית

אסתמה היא מחלה כרונית של דרכי הנשימה המתבטאת בהתקפים חוזרים ונשנים בדרגות חומרה שונות של שיעולים, קשיי נשימה והרגשת מחנק, כמו גם בייצור יתר של ליחה במערכת הנשימה. לרוב המחלה מופיעה כבר בגיל צעיר וחולפת עד גיל חמש-שש, אך יכולה להמשיך גם בגילים מבוגרים. נזלת אלרגית היא תגובה דלקתית של מעברי האף לאלרגנים, המתבטאת בגודש באף, התעטשות וגירודים באף ובעיניים. היא מופיעה לרוב סביב גילאי העשרה, אך לעיתים אף לפני גיל שש. על פי מחקרים, נזלת אלרגית מופיעה אצל כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה.

הטיפול: הטיפול התרופתי באסתמה, שמטרתו למנוע התקפים ולאפשר ניהול חיים תקינים, מבוסס על מתן סטרואידים במינון נמוך וקבוע גם בתקופה שבה אין תסמינים נשימתיים. טיפול זה ניתן באמצעות משאף, וחשוב לדעת כיצד להשתמש בו, המינון והתאמת התרופה לילד. כדאי להכיר את השוק ולהתייעץ עם הרופא בדבר מכשירים הידידותיים לילד. יש להדריך את הילד ולוודא שהוא יודע כיצד להשתמש במשאף ובהתאם ללוח הזמנים שנקבע לטיפול. אין להפסיק את הטיפול כשהילד מרגיש טוב, אלא לפי הנחיית הרופא, אחרת התסמינים עלולים לחזור. ניתן להדריך את הילד לבצע תרגילי הרפיה מסוימים שבעזרתם יוכל להתמודד עם התקף במצבים שבהם אין בידו טיפול תרופתי.

נזלת אלרגית חשוב לאבחן אצל אלרגולוג. במקרה של נזלת מתמשכת בדרגת קושי בינונית יינתן טיפול סטרואידי מקומי כדי להקטין ולמנוע את הגודש באף ולהפחית את התסמינים בעיניים. חשוב להתאים לילד תכשיר נוח לתפעול.

עצות להורים:

• על ההורים להבין את משמעות הנזלת/ האסתמה כפוגעת באיכות החיים של ילדם, הן מבחינה חברתית והן מבחינה פיזית. מבחינה חברתית הנזלת גורמת לילד הרגשת אי נעימות עד כדי הרחקה מהחברה. הפחתה באיכות החיים עלולה להתבטא גם בשינה לקויה בגלל קשיי נשימה, דבר שמלווה בהפרעות קשב וריכוז במשך היום על כל המשתמע מכך.
• יש לשתף את הילד בהבנה ובנטילת אחריות על הטיפול בו בהתאם לגילו ולמידת הבנתו. כחלק משיתוף הפעולה על ההורים לשים לב שהרופא ידבר אל הילד ולא רק עליו ושהוא יבין את הנאמר. כדי שהילד ירגיש שהמפגש עם הרופא נעשה בשבילו ולמענו, על ההורים להכינו למפגש. כדאי לרשום לילד באופן מסודר את ההנחיות לטיפול, הן בטיפול המתמשך והן במצבי חירום של התקף.
• יש להיות ערניים למצבו הנפשי והחברתי של הילד כדי לזהות מתחים. מתח נפשי או חרדה עלולים להגביר את מצב האסתמה.
• העברת האחריות הטיפולית לילד תמנע מצב שבו הוא ישתמש באי נטילת הטיפול כנשק נגד ההורים.

ייעוץ מקצועי:
פרופ' אלי הרשקוביץ – מנהל אנדוקרינולוגית ילדים וסוכרת בבית חולים סורוקה
ד"ר מנחם רתם – מנהל השירות לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה, מרכז רפואי העמק
ד"ר ארנון טמיר – יועץ רפואי בחברת התרופות GSK
צילה צ'צ'יק – אחות אחראית על מרפאות ילדים במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה