כל המזל שבעולם

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ג'יין שחאוטן (Jane Schouten), בעלת המותג הצבעוני All the luck in the world (כל המזל שבעולם), אוהבת להקיף את עצמה באווירה שלווה ופסטורלית. היא חיה בעיר רהנן (Rhenen) שבמרכז הולנד, כמאה קילומטרים מדרום לאמסטרדם. שרשרת הגבעות שמסביב לעיר והנהר הזורם בה, מעניקים לעיר אווירה נעימה במיוחד. גן החיות אאוהאנדס דיירנפארק (Ouwehands Dierenpark), הנמצא בפארק מיוער, נחשב לאחד מגני החיות היפים באירופה ותורם לאווירה הייחודית במקום.



בתמונה: שולחן איפור ושרפרף בדוגמה זהה

כך הכל התחיל

שחאוטן ובעלה דאז, הגיעו לעיר לפני 16 שנה, כששתי בנותיהם היו ילדות קטנות. כאשר היו זוג צעיר גרו באמסטרדם, אך החליטו לחפש מקום כפרי וירוק, שבו יוכלו הילדות לשהות בביטחון מחוץ לבית. מודעה בעיתון של זוג שרצה להחליף את ביתו בבית באמסטרדם קרצה לבני הזוג. כשהגיעו לבית, גילו שגרים בו סבא וסבתא, זוג הורים ושלושה ילדים. הבית היה מבולגן, עמוס בחפצים, צפוף, רועש ומלוכלך, אך בני הזוג ראו את הפוטנציאל הגלום בו, והתלהבו בעיקר מהגינה הגדולה.

בני הזוג שחאוטן צבעו את הקירות בלבן ואת ארונות המטבח בצבע חמים, הסירו את השטיח וליטשו את הרצפה שהייתה מתחתיו. במשך השנים השתנה הבית, בני הזוג נפרדו, הבנות בגרו ועזבו לדירות משלהן. היום ג'יין שחאוטן גרה בבית לבדה, ובנותיה הסטודנטיות (21 ו- 18) באות לעתים לביקור בסופי שבוע.

שחאוטן מספרת שהבית נמצא בין שני בתים, ולכן יש לו שני כיווני אוויר – חלונות הפונים לגינה האחורית וחלונות הפונים לגינה הקדמית ולרחוב. לבית שתי קומות, ששטחן 75 מ"ר. בקומת הכניסה סלון ופינת אוכל, מטבח, מסדרון, אמבטיה ושירותים, ובקומה העליונה חדר השינה של שחאוטן וחדר שינה נוסף, חדר עבודה ובו פינת מחשב ומשרד, סטודיו, מחסן וחדר אמבטיה ושירותים. בחוץ ישנה גינה אחורית ובה פינת ישיבה.



בתמונה: אוסף קופסאות הפח של בעלת הבית וניירות משנות ה-50 וה-60 תלויים לייבוש במטבח

בית עם סגנון

חדר האורחים הוא החדר הגדול והשקט ביותר בבית והוא מעוצב בפשטות, במטרה להפנות את מבטו של השוהה בחדר לגן הנשקף מהחלון הגדול. קירות לבנים, פרקט חום ושולחנות קפה קטנים, הצמודים אל הקירות, ממקדים את המבט ישירות בגינה הירוקה. בחדר אפשר למצוא מספר גוונים וטקסטורות של לבן – כריות ובדים שונים, משולבים בשתי ספות שנקנו במקומות ובזמנים שונים, ושטיח צמרירי בצבעי לבן ובז'.

בפינה הצמודה לחלון מרוכזים רוב הקישוטים בחדר – עבודת אמנות שיצרה בעלת הבית ופרטי וינטאג' בגוונים ורדרדים. פינה זו מעניקה לסלון חמימות, באמצעות יצירת ניגוד מעניין בין הירוק שבחוץ לוורוד שבפנים, כשהגוונים העדינים מרככים את האפקט הרגשי החזק, הנוצר בשילוב בין אדום וירוק, הנמצאים זה מול זה על גלגל הצבעים.

המטבח הנמצא בקרבת הסלון מאופיין גם הוא בגוני אדום, אך כאן הם עזים יותר. בניגוד לחדר האורחים, כאן יש פריטים ואביזרים רבים יחסית, שגם אם חלקם חדשים, נדמה כי היו שם תמיד. קופסאות, כלים, מדבקות ואביזרים הנראים כממתקים מקשטים את המטבח ומעוררים את התיאבון.

השפה העיצובית והסקרנות שהמטבח מעורר, מופיעים גם בשאר החדרים בבית.

חדרה של נינה, בתה הצעירה של שחאוטן, הפך לסטודיו כשעזבה את הבית. במקום מיטה ועליה שמיכת טלאים ניצבים כעת מדפים, ארונות ומגרות לאחסון. הצצה לחדר מעוררת סקרנות, בייחוד אצל העוסקים בקראפט, שישתוקקו לגלות אילו עוד חומרים מעניינים נמצאים ברשותה של שחאוטן ויהפכו לפריטים מלאי קסם. ציור קיר בארוקי מוזהב על רקע קיר הצבוע בצביעת ווש בגוני כחול מעניק לחדר מראה צעיר.



בתמונה: פינת הישיבה בחצר. גן העדן שלי, מכנה אותה בעלת הבית ופינה בחדר האורחים ובה יצירת אמנות של גיין סחאוטן

אספנית בנשמה

שחאוטן מספרת שמגיל צעיר מאד היא מסתובבת בשווקים ובחנויות, ומלקטת חפצים, שבהם תוכל לעשות שימוש חוזר ומפתיע. כך, למשל, מצאה באחד משוקי הפשפשים אוסף עטיפות כתומות משנות ה-50 או ה-60. העטיפות היו מודבקות לאלבום והיא הרטיבה אותן כדי להפריד אותן והצמידה אותן לאריחי המטבח לייבוש.

שחאוטן מעצבת את הבית באמצעות האוספים השונים. בחדרי הבית מפוזרים כיסאות של המעצב הצרפתי פייר פאולין (Pierre Paulin), אחד המעצבים החשובים במאה ה-20. הכיסאות שעיצב נראים כמו צורה מעוגלת אבסטרקטית, שהפכה לתלת-ממדית באמצעות קיפול או קימוט, והם מאופיינים בצבעוניות חלקה ועזה או בהדפסים אופטיים. כאשר נופל לידיה של שחאוטן כיסא בעיצובו הדורש שיפוץ, היא מרפדת אותו מחדש בבדים המשמשים לשמיכות או לצעיפים, לעתים בשילוב סוגי בדים שונים.



בתמונה: פוסטר משנות ה-80 ולצדו הדום ישן והסטודיו שהיה בעבר חדרה של הבת הצעירה ובו חומרי יצירה

כך הופך הכיסא של המעצב הנודע לפריט עם נגיעה אישית ונוסטלגית. שחאוטן מספרת כי ברשותה אוסף מרשים של בדים, חלקם פריטי וינטאג', והיא משתמשת בהם לריפוד כריות וכיסאות. גם קופסאות הפח שהיא אוספת מפוזרות בכל חדרי הבית. בקופסאות היא מבטאת את אהבתה לשילוב מגוון סגנונות, הדפסים ותקופות היסטוריות, מבלי שאחד מהם יהפוך לדומיננטי, והן אמצעי מצוין לאחסון דקורטיבי של חפצים קטנים.

נראה שיותר מכל, הבית של ג'יין שחאוטן הוא תוצר של טעם וסגנון אישי, שהתפתחו במשך שנים ארוכות, והביקור בו מעלה את המחשבה כי בית שנרצה לחזור אליו ולשהות בו לא נבנה ביום אחד, אלא נוצר בתהליך מתמשך, הדורש התמדה וכשרון, וגם טיפת מזל.

הכתבה התפרסמה במגזין נישה, נובמבר 2009

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter