כל הדרך אל הפ'אנק

למישהו יש פנס?

22:00 – תור ארוך משתרך בכניסה לבארבי.
22:30 – הבארבי כבר מלא.
23:00 – מתחילות קריאות "פאנק-נ-שטיין! פאנק-נ-שטיין!"

מבט חטוף על הנוכחים מגלה קהל צעיר בעיקר. הם מתרגשים, ומספרים אחד לשני חוויות מההופעות הקודמות.

מדי פעם נכנס לחדר האומנים צוות צילום מתכנית כזו או אחרת. כולם רוצים קצת זמן איכות עם פאנקנשטיין»

כעבור זמן לא רב עולים לבמה חברי הלהקה, ללא הסולן, ומתחילים לנגן. הקהל לא יודע כיצד להכיל את ההתרגשות. לפתע, שבריר שנייה לפני שמגיע זמנו לשיר, מזנק אלרן דקל אל הבמה. ההופעה התחילה. אין דרך חזרה.



אל תקרא לי לבנבן

כצפוי, אף אחד לא יושב. לשבת בהופעה של פאנקנשטיין זה כמו לנסות לזחול זחילה אינדיאנית במימי ים המלח. זה פשוט נוגד את חוגי הפיזיקה.

מספיקה נשיפה אחת מהסקסופון של שלומי אלון (הדג נחש) או וואקה-וואקה אחד מהגיטרה של עמית שגיא בכדי להניע את האגן בתנועות מוזרות.

בנוסף לקאברים לשירים של ענקי פ'אנק כמו Parliament-Funkadelic, ו- Tower Of Power, פ'אנקנשטיין שרים את Dog and Cat , Come and Join Me Choose your Way, ושירים נוספים מאלבומם הראשון והמצליח.

הם מבצעים גם שירים מאלבומם השני שטרם יצא לחנויות, אך כולם משתוללים כאילו מדובר בשירים מוכרים שרצים ברדיו לפחות כמה חודשים. ויש להם סיבה. פ'אנקנשטיין יודעים מה הם עושים. הם לוקחים את מהות הפ'אנק והולכים איתה עד הסוף.

יש מעט מאד הפסקות לדיבורים בהופעה של פאנקנשטיין. הם יודעים שהקהל שלהם הגיע לרקוד כמו משוגע. אבל בכל זאת צריך גם לתקשר איתו.

אלרן דקל עושה את זה בחוש הומור ורק באנגלית, כמו את כל שירי הלהקה. ולא נותר אדם אחד במועדון שלא מתגלגל מצחוק.



ואז, כמו חצוצרה עם סורדינה, לפתע הגיחה קרולינה. קולה של הקרולינה השתלב היטב בחטיבת הבראס המשובחת והוסיף גוון מעניין. המון אורחים היו בהופעה הזו. ביניהם קותימאן (יא מאן) בכלי הקשה, שחם אוחנה על הבס, עילי בוטנר בגיטרה, גלעד שמואלי בתופים.

שלושת האחרונים היו למעשה חלק בלתי נפרד מההרכב המקורי של פאנקנשטיין, וכיום הם מופיעים עם אמנים והרכבים אחרים (שחם אוחנה עם ROOSTER וKUTIMAN, עילי בוטנר עם רן דנקר ועוד).

ככל שהתקדמה ההופעה עלו על הבמה עוד ועוד אנשים, והיתה הרגשה של חזרה בזמן אל סוף שנות הששים, תחילת השבעים, לימים בהם להקות פ'אנק הופיעו עם עשרות משתתפים על במה אחת.

לא נותר אלא להכתיר את ההופעה הזו כאחת ההופעות המצוינות בזמן האחרון, וההופעה הטובה ביותר של פאנקנשטיין במשך עשר השנים בהן היא קיימת.



קחו אותי חזרה ל- 1969

זה בדיוק הזמן לספר קצת על להקת Funk'n'stein. לפני עשר שנים החלה את דרכה להקת קאברים מעולה שהקימו אלרן דקל וגורי אלפי.

החומרים איתם הופיעה הלהקה היו מאבות מוסיקת ה-FUNK שחלוצה הוא ג'יימס בראון, ויש המצרפים אליו באותה הנשימה גם את Sly &The Family Stone.

מהופעות בבארבי ת"א עם קהל מעריצים נאמן אך מצומצם בששי אחר הצהריים, התפתחה הלהקה וקיבלה את המשבצת של ששי בערב. כיום יש ללהקה אלפי מעריצים בארץ ובעולם, ומאחוריה סיבוב הופעות שכלל את צפון אמריקה, מקסיקו, לונדון ואף אוסטרליה.