כל הג'אז הזה

מרינה מקסימיליאן בלומין היתה האור האמיתי בכוכב נולד 5. עוד מהרגע הראשון בו הגיעה לאודישן עם הקסילופון, היה ברור שלפנינו עומדת כוכבת ענקית. היו לא מעט כוכבים בעונה החמישית (לעומת העונה האחרונה שהיתה די משעממת), אבל מארינה בלטה לאורך כל העונה – באיכות שלה, בקלאסיות שלה, בחיוך הכובש ובחום האימהי.

גם כשלא זכתה, מרינה עדיין שמרה על הפאסון והיה ברור שבדומה לקודמיה במקום השני – שירי מימון וסקעת – היא עתידה להצליח לא פחות מהזוכה בעונה, אם לא יותר.

מעטים הם האומנים שמעזים לעלות מופע באולמות גדולים עוד לפני שהוציאו אפילו אלבום אחד. לעיתים ניתן לשמוע אומנים מתחילים בתמונע, בארבי או אולמות בסדר גודל הזה, אבל אומן מתחיל שמופיע באולמות של מאות מקומות זה די נדיר. ומארינה בהחלט נדירה.

היא עולה לבמה יחפה עם שיער אסוף כשעל הבמה מלווים אותה 5 נגנים – כיאה לאומן רציני וותיק. במהלך המופע היא פורעת את שיערה ויופיה נגלה במלואו.

המופע מורכב משירים ששרה בכוכב נולד לצד קלאסיקות כגון בכרמי תימן,Somewhere over the rainbow, שיר ערש רוסי ביחד עם אמא (שמקבלת לא מעט תשואות מהקהל) והרבה שירים חדשים שעתידים להופיע באלבומה הקרוב.

בניגוד לזמרים אחרים שנמצאים איפשהו בסקאלת ה"מיינסטרים", השירים של מרינה לא קליטים במיוחד ולכן הרגשות במופע מעורבים. מצד אחד מדובר בזמרת ענקית, מהגדולות ביותר שהיו לנו כאן, עם קול מדהים ונוכחות בימתית כובשת שלא מביישת זמרים ותיקים. מצד שני, מרבית שיריה לא דומים לשום דבר ששמעתם בעבר. הם תיאטרליים, ג'אזיים, מורכבים ומחלחלים אט אט. לא משהו שניתן לעכל בשמיעה ראשונה.

הסגנון המיוחד שלה מסביר בדיוק למה היו כאלה שהתאהבו בה בטירוף בכוכב נולד ומצד שני היו כאלה שראו בה סנובית ומרוחקת. השירים שלה הם כמו יין משובח, לביקור בתיאטרון גשר או סרט בקולנוע לב – זה משהו אחר, שונה, מורכב ואפילו אליטיסטי. בקיצור, לא פונה למכנה המשותף הרחב ביותר.

סינגל הבכורה שלה "סוף סוף" היה סנונית ראשונה מהאלבום שהציג את הקו השונה והמיוחד של מארינה והוא לא התקבל ברדיו בזרועות פתוחות. ימים יגידו אם מארינה תוכל להגיע גם אל ההמונים או שהיא תאלץ להסתפק באולמות מעט קטנים יותר. ואולי בעצם זה כל מה שהיא רוצה.

התבוננות, מארינה מקסימיליאן בלומין.