כלת הגליל: המקומות השווים של כפר תרשיחא

עַרוּס אלְגַ'לִיל (כלת הגליל) קראו לה המקומיים ולא בכדי, כי מעבר להיותה של תרשיחא יפה ומיוחדת היא הייתה מרכז מסחרי חשוב על צומת הדרכים שבין עכו לצפת. לצד תושבי הגליל אפשר היה לפגוש אז את הסוחרים מירדן שבאו להציע את מרכולתם – בדים, תבלינים ובעיקר גמלים, וכן את התושבים מהכפר בינת ג'ביל שהגיעו מלבנון, השכנה שעל הגבול. כולם הסתובבו חופשי, התערבבו עם הסוחרים, בעלי המלאכה ומגדלי הטבק המקומיים, ובתום הסחר־מכר היו יושבים על קפה ונרגילה בחמארות הקטנות.

תיירות מתפתחת

גם היום תרשיחא היא אחת מאוצרות הגליל. הכלה היפהפייה, שנדמה שהייתה שקועה שנים בתרדמת, מתעוררת שוב לחיים ובשנתיים שלוש האחרונות זוכה לעדנה מחודשת שמעלה אותה על מפת התיירות. צעירי הכפר מזרימים אליה אנרגיות חדשות עם יזמויות עסקיות ושיתופי פעולה, ובמקום מתפתחות סצנה קולינרית מרתקת וסצנת חיי לילה מדליקה המושכות למקום תיירים רבים. כל אלה משתלבים נפלא עם כל מה שכבר יש למקום להציע – בתים יפים וסמטאות אבן ציוריות, מסגדים וכנסיות, נוף פנורמי מרהיב, חנויות בעלי מלאכה בניחוח של פעם, שוק צבעוני, חומוסיות ומאפיות. תוסיפו לכל אלו רב תרבותיות של תושביה מאירי הפנים ומכניסי האורחים, וקיבלתם יעד תיירותי מעניין ומרתק ששווה להגיע אליו גם מרחוק.

שהאהין שאהין | צילום: אריאלה אפללו

אמנות וחיי לילה

גם שכונותיה החדשות של תרשיחא, שבהן שכונת בשארה היוקרתית, הן אטרקציה תיירותית־עיצובית בשל הבתים היפים המזכירים כפר יווני בדלתות הטורקיז, חלונות האבן הגדולים, שיחי הבוגנוויליה הסגלגלים ואדניות הגרניום האדומות. לסמטה הציורית ויפה ביותר בתרשיחא קוראים סמטת הכנסיות. בסמטה הקטנה מרוכזים אמנים ויוצרים ממגוון תחומים – בניית כלי נגינה, פריטה על עוד, תיפוף על דרבוקה, ועוד, שף־קונדיטור שהוא אמן המאפים ואמן נפחות ברזל שמתמחה בייצור סכינים מיוחדות עם קת עשויה מקרן אייל.

חיי הלילה התוססים של הכפר מתמקדים בברים השווים שבהם כמון – פאב ומבשלת בירה שהפך לחביבם של התיירים הגרמנים והאמריקאים המגיעים לאזור, הודות לאווירה המדליקה ובעיקר בזכות הבירות הטובות והפיצה שנחשבת לאחת מהטובות באזור.

שילוב של חדש עם ישן | צילום: נורית פורן

תצפית יפה, קבר קדוש וכנסייה מעוצבת

נקודת ההתחלה המומלצת של הטיול בתרשיחא היא הר מעונה, הממוקם בקצה הכפר. ההר חולש מגובה 600 מטר על הנוף ועל המרחבים של הגליל המערבי, מצפין להר מירון ולרכס אדמית הגולש לראש הנקרה, פונה מערבה לים ומדרים עד לחיפה. סיבה נוספת להעפיל לראש ההר היא קברו של השייח ג'אמאל א־דין, גיבור שנלחם בצלבנים. המאמינים משתטחים על קברו ומבקשים שיסייע להם להתגבר על פחדים וחולשות.

אתר מומלץ נוסף הוא כנסיית אליהו הנביא, המתהדרת בגגות אדומים ובאולם גדול שקירותיו מעוטרים ביצירות אמנות נוצריות מהודרות ובשנדלירים גדולים, מוזהבים ומרשימים בעיצובם. הכנסייה האורתודוקסית היפהפייה, שנבנתה בשנת 1903, מנוהלת על ידי האב אבונה אעבליני שסבו ואביו ניהלו אותה בעבר. אעבליני האב הוא איש שיחה מעניין ולבבי שישמח לארח אתכם ולספר על המקום, על ההיסטוריה שלו ועל החיבור הדתי־העדתי של התושבים לכנסייה. הביקור בכנסייה בימי ראשון ושבת אחה"צ וכן בתיאום מראש עם האב (6609851־052). גם הכנסייה הקתולית (ברחוב הכנסיות) מומלצת לביקור, אך היא צנועה יותר מקודמתה ומשמשת בעיקר מרכז חינוכי.

החצר של חושי ותחנת משטרה היסטורית

מקום מעניין נוסף בכפר הוא החצר של חושי – מקום מפתיע ובלתי צפוי. לכאורה גינה יפה ומטופחת עם עצים, פרחים, מפלים, מזרקות ובריכת דגי זהב, אך כמה מפתיע היה לגלות שחושי הקדיש את הגינה לזכרו של הראש הממשלה יצחק רבין. בקצה הבריכה הציב אנדרטה שעליה חרט את דמותו של רבין ואת המשפט "לזכרו של איש השלום".

גם תחנת משטרת מעלות תרשיחא היא אטרקציה מרתקת. התחנה, שערכה ההיסטורי רב, ממוקמת בטיגרט – מצודה משטרתית שנבנתה בימי המנדט הבריטי והפכה אתר מורשת קהילתי. עובדי התחנה, ברשות מפקדם סגן ניצב איתן רז, התגייסו לשיקומה שבמהלכו חשפו את הקירות, את הרצפות ואת חדרי הכליאה, שהיו סגורים ומוזנחים. הם פתחו את חרכי הירי, ניקו ושחזרו את האורווה ואת השוקת המקורית והשיבו לתחנה את תהילת העבר. לאחר נבירה בארכיונים, בספריות ואצל אנשים, מצא רז מסמכים, מפות, תמונות ונשקים, שתלה על הקירות והחיה את ההיסטוריה.

הצימר ריקה ביישוב כליל | צילום: אריאלה אפללו

השוק של שבת

שיא האקשן בכפר מתרחש בשבת, בשוק שנפתח השכם בבוקר ואחר הצהריים נעלם כלא היה. לשוק היסטוריה של יותר מ־100 שנים – היו שנים שבהן הוא שימש מרכז קניות הומה ושוקק והיו שנים שרק המקומיים פקדו אותו, אבל בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה מחודשת ולפופולריות גדולה. השוק הוא קיבוץ גלויות בהתגלמותו כשהערבית, העברית והרוסית של בעלי הדוכנים מתערבבות זו בזו. בשיטוט בין הדוכנים תמצאו בגדים, טקסטיל, כלי בית, צעצועים, דיסקים ובעיקר תבלינים, פיצוחים, שמני זית, הררי זיתים, עשבי בר עונתיים, פירות "בטעם של פעם" וירקות בלאדי שנשלפו עם שחר מהאדמה.

סיורים קולינריים בשוק | צילום: נורית פורן

סיורים מודרכים בעקבות ההיסטוריה והאוכל

אמנון גופר, המכונה מוכתר ואמן הסיפור הגלילי הוא מדריך טיולים ותיק, ונורית פורן נחשבת למי שהפכה את תרשיחא ללוקיישן קולינרי מעורר תיאבון. בעוד הוא עורך סיורים היסטוריים שמלווים במפגשים אישיים ובסיפורי אנתרופולוגיה, אתניקה ואגדות עם צבעוניות ומרתקות, היא אחראית על הניחוחות והטעמים ומובילה סיורים קולינריים שבהם לא מפסיקים לנשנש ולהתרגש. השניים מובילים סיורי יום ולילה חווייתיים שלכל אחד מהם קסם משלו.

איפה אוכלים

אלומה

מסעדת גורמה אנינה הן במראה והן באוכל שהיא מגישה. הבעלים, עלאא סוויטאת (מבוזה), החל דרכו במסעדה בגיל 19 במלצרות וברמניות, למד ראיית חשבון ובהמשך רכש אותה מהבוסים. למסעדה צביון כפרי־רומנטי עם מפות צחורות ומנות שנרקחות מחומרי גלם מקומיים המשלבים את המטבח המודרני במטבח הערבי־גלילי. כך למשל תוכלו להזמין פטה כבד עם ריבת דלעת, קרפצ'ו בקר עם אגסים צלויים, סלט שרימפס ים תיכוני ברוטב יוגורט. בעיקריות המומלצות טורטליני בשר על קרם שורשים, פסטה שחורה עם פירות ים וגרגירי חומוס ונתח קצבים על רגו עדשים. את הארוחה מקנחים עם כנפה נהדרת שעלאא מכין בעצמו.
9574477־04

שהאהין שאהין | צילום: אריאלה אפללו

טרנסילבניה

השם רומני, האוכל גם. תשאלו מה לרומניה בלב יישוב ערבי? התשובה היא נזיל אנדראוס, ערבי נוצרי שלמד רפואת שיניים ברומניה ולפרנסתו עבד במסעדות המקומיות. אנדראוס חזר לכפר ולמד גם הנדסת מזון. לפני 13 שנים פתח את המסעדה שהפכה לחביבת התפוצה הרומנית, אבל לא רק. בתפריט מרקי צ'ורבה, גולש ובורשט, כבד קצוץ גס, כרוב ממולא כמיטב המסורת, איקרה מצוינת, חצילים קלויים, ממליגה, נתחים עסיסיים על הגריל וכמובן קבב רומני עם הרבה שום. לקינוח מגישים פאפאנאש – סופגניות נפלאות ששוחות ברוטב דובדבנים.
9973958־04

צילום: נורית פורן

איפה לנים

לתרשיחא עוד אין צימרים, אבל אצל השכנה, מעלות, יש את אסיינדה – מלון גדול, מוקף חורש יפה, שעבר שיפוץ לאחרונה. באזור יש צימרים רבים, שבהם ריקה ביישוב כליל – מתחם אירוח מבודד שנראה כאילו הובא היישר ממחוזות טוסקנה. במתחם שש סוויטות, שתיים בווילה הגדולה שבנויה מלבנים בסגנון כפרי, ועוד ארבע בבתי אבן קטנים, שמוקפים בחורש ים תיכוני, מטע זיתים, בוסתן פרי וגן ירק. בחזית הווילה בריכה גדולה המשקיפה אל נוף הגבעות המיוערות, בעורפה גזיבו עטוף בווילונות לבנים, פינות זולה נחבאות בין העצים ועוד בריכה קטנה שצמודה לאחת הסוויטות.

כליל | צילום: אריאלה אפללו

המקום המיוחד שייך לרקפת קהירי. פעם היה בית משפחתה, אך משגדלו הילדים ועזבו את הבית, היא הסבה אותו למעין מלון בוטיק קטן ואינטימי. מלבד החצר הגדולה, מרכז הבית הוא סלון ענק הכולל פינות ישיבה רבות, שולחן אבירים גדול, ספרייה ופסנתר כנף שהאורחים מוזמנים לנגן בו.

ארוחות הבוקר מוגשת סביב השולחן הגדול, בחברותא נעימה של האורחים, ואם רק תבקשו, יגישו לכם את הארוחה גם על שפת הבריכה, מול הנוף. המקום אידיאלי לאירוח של משפחה גדולה או של קבוצת חברים ובהזמנה מראש תוכלו לשכור את שירותיו של שף מהאזור שירקח לכם ארוחה פרטית עם אפשרות לשילוב סדנת בישול ויין.

המחיר: החל מ־1,200 ש"ח ללילה
לפרטים: 9964668־077

* פרטים נוספים, אתרים, מקומות ומסלולים בתרשיחא תמצאו באתר אוצרות הגליל

פורסם במגזין אטמוספירה