ככה לא בונים חומה – חלק ב'

האדריכל שיוצא נגד הבניה הצפופה והקופסתית ומציע עיצוב פשוט וקרוב לטבע

88 שיתופים | 132 צפיות

לחלק א' של הכתבה»

רעש ויזואלי

"הבניינים של פרנק גרי או של אדריכלים גדולים אחרים הם פשוט פסלים אדריכליים, משום שקיימת כיום טכנולוגיה שמאפשרת פיסול. אני יכול לסרוק נייר מקומט ולייצר פסל של 10 ס"מ או 2 מטר ולבנות בניין של 20 קומות. הטכנולוגיה נותנת לאדריכלים את האופציה לתכנן פסלים. אם כל ההערכה שלי כלפי גרי, הכיוון שהוא הולך אליו, יביא אותנו לשואה. למה אני אומר את זה – כי אם כל בניין יהיה פסל, אנחנו נחייה בתוך מוזיאון אורבאני עם רעש ויזואלי בלתי נסבל.

יש בניינים שצריכים להיות ייצוגיים – היכל תרבות, מוזיאון וכו', אבל אם כל בניין, בגלל האפשרות הטכנולוגית, יהיה פסל, זה יהיה רע מאוד. אנחנו צריכים את השקט. בנייני אדריכלים מורכבים – בחומרים שלהם, בצורות שלהם, ביציאות ובכניסות, בקונסטרוקציות פלדה ובבטון וזכוכית, יוצרים רעש ויזואלי בלתי נסבל. בעתיד בכל רחוב יהיו עשרות בניינים כאלה ואנחנו צריכים שקט. גם כשאוכלים ארוחת צהריים, אפשר לאכול בסוף דובדבן או שוקולד, אבל אם כל ארוחת הצהריים תהיה שוקולד, אנחנו פשוט נקיא. אני לא מבקר את פרנק גרי, אבל אני מעלה את השאלה: האם יש דרכים ליצור ארכיטקטורה אורבאנית שקטה. איך אנחנו יכולים ליצור תכנון אורבאני שקט, עם מאסות של חומות בנות 40 ו-50 קומות שקבועות בנוף. זה לא כמו מוזיקה ולא כמו ריקוד, הן עומדות שם לנצח, לאורך קילומטר על קילומטר ".

מה נדרש מבחינה חברתית כדי לשנות את התפיסה שלנו כלפי הסביבה האורבאנית לסביבה התומכת באדם?
"כיום מאחסנים את הילדים בקופסאות ובסביבות חיים שדומים ל-SLUM . רמת המתח עולה, אף אחד לא מדבר עם השני. מהלכיו של אל גור, לדוגמה, וסוג הספרים שאני כותב מעבירים את המסר: תעזבו את האגו. להיות יצירתי זה דבר נפלא, אבל כרגע זה לא מה שחשוב. מה שחשוב הוא הפריפריה. 95 אחוז מהבניינים שנבנים הם למגורים, ולא לאולמות קונצרטים ולמוזיאונים. אנשים צריכים סביבות חיים שפויות. צריכים עוד אנשים כמו אל גור ועוד הרבה אנשי ציבור, שיניפו את הדגל. את שואלת מי צריך להרים את הדגל? אנשים כמוני, פוליטיקאים, חתני פרס נובל, שחקנים, אנשים שמשתמשים במדיה. אני כותב ספר באנגלית ותחת שם אחר כי המסר שלי הוא לא אישי. אני לא מזכיר בנין ספציפי, כדי לא לפגוע באף אדם. הספר הוא ניטרלי. כולם צריכים להניף את הדגל הזה לפני שיהיה מאוחר".

במכון עזריאלי, שהולך ונבנה בבאר שבע, תכננת מבנה קמור בצורת יין ויאנג, איך נראה המבנה מבפנים?
"חבר'ה בבית הספר הזה הם נפלטים ממערכת החינוך. הרעיון היה ליצור עבורם צורת חיים יותר רגועה. אני חושב שקווים עגולים מרככים. מבחינת הפנים, אנשים עדיין חיים בזיכרון. הם חיים בזיכרון שחדר צריך להיות 90 מעלות והתקרה שטוחה והרצפה שטוחה. אבל אנחנו בתהליך של שינוי – התקרה מקומרת והרצפה ישרה כי זה הכי פונקציונאלי. הקיר מתעגל והתקרה מעוגלת. בין כיתה לכיתה עדיין קיימים קירות שהם ישרים. זאת אומרת שבפנים זה לא זורם, כי ענף הבניה הוא ענף שמרני, אי אפשר ליצור בין לילה שינוי כל כך מהותי".



מכון עזריאלי להעצמה, באר שבע

מכון עזריאלי להעצמה, באר שבע

ישנן אסכולות שטוענות כי הצורה המושלמת ביותר לחדר ולבית היא צורת הריבוע. האדם מחפש לחיות בצורה שהיא סטטית וקבועה. איך יחיה אדם בצורה אמורפית?
"הנקודה העיקרית היא הזיכרון. האדם שגדל במערה תופס אותה לא כדבר חשוך, אלא כמקום עם חללים שזורמים בטבעיות. הוא בטח אוהב את זה. אם תכניסי אותו לקופסא ואחר כך למערה יכול להיות שהזיכרון שלו יהיה של המקום הקודם. אבל אנחנו יוצאים מן הרחם, שזה מקום שיש בו מים, ואנחנו מעוגלים. זה הבית הראשון. זה ייקח עוד זמן. האדם יצא מן המערה, ולדעתי הוא עוד יחזור למערה, אבל המערה תהיה אחרת. במשך 2000 שנה לא היו לנו טכנולוגיות בניה, זה אומר שצריך TO TEST IT OUT כלומר לראות איך זה לחיות בחללים אחרים".

היית מתכנן מגדלים?
"אדם צריך לתכנן צורות חיים. אי אפשר להגיד שלא יהיו מגדלים לעולם ואי אפשר להגיד שלא יהיו בניינים מכל מיני סוגים. כדי לתכנן מגדל, שיותאם לסביבה, ולא יהיה פסל סביבתי, צריך להתייחס לחלל שבין בניין לבניין. צריך להיות דיאלוג בין בניין לבניין. הראש שלנו הוא עגול ואין בטבע פלטה ישרה וגם אין בטבע 45 מעלות. מה עושה הרוח להר או לסלע? מחליקה אותו ומעגלת אותו, כלומר הצורה הטבעית ביותר לבניין זה לא גג שטוח. אנשים הפסיקו עם זה, לדוגמה: לה קורבוזייה. כאשר את הולכת בניו יורק, את הולכת בבלוקים. ואז באה רוח ואת עפה. ככה זה בכל מנהטן – 90 מעלות, בלוק אחר בלוק, אבל כשאת נמצאת ליד בניינים עגולים הרוח מסתובבת והיא פחות אגרסיבית, לכן הבניינים הפחות קופסתיים מתייחסים למשטר הרוחות בצורה הרבה יותר טובה.

מהו תחום האחריות של האדריכל?
"אם האדריכל לא יוביל את הנושא האקולוגי בבניינים שלו, אנחנו עוד פעם נגיע לבניינים, שייקרו את החיים שלנו בצריכת חשמל מאוד גבוהה. אם הבניין לא ממוקם כמו שצריך, לדוגמא אם החזית לדרום ולא מטפלים בצד של השמש, הבניין לא יעיל. האדריכל חייב לטפל בשאלות כאלה".



גן הסלעים, הקמפוס האקדמי באשדוד

גן הסלעים, הקמפוס האקדמי באשדוד

מה דעתך על FORM FOLLOWS FUNCTION?
"מיס ון דה רו, מגדולי האדריכלים בהיסטוריה המודרני, קם בוקר אחד ואמר: FORM FOLLOWS FUNCTION. למה? משום שהוא חי בזיכרון של סביבה בסגנון הבארוק – של בניינים בתקופת הרנסנס באירופה. הוא הגיב באנטגוניזם לקישוטיות וליופי הוויזואלי של בנייני המאה ה-18. אני חושב שהייתה לו בעיה פסיכולוגית, אבל מצד שני הוא חי בתקופה של מלחמה והאדריכלים היו צריכים לעבוד במינימום חומר ובמינימום עלויות בניה ובכוח עבודה מצומצם ביותר".

"אבל הוא לא הבין שלא כל העולם הוא איזה שהוא FORM FOLLOWS FUNCTION, אלפי קילומטרים של קופסאות. היום יש ריאקציה – COUNTER REVOLUTION זאת אומרת: מי אמר ש FORM FOLLOWS FUNCTION? אני מתכנן את הבניינים בצורה פונקציונאלית, עם התאמה לתנאי הסביבה. החוכמה היא שלא משנה נראה הבניין, הוא חייב לעמוד בעלויות שוק, כי אם כל בניין יהיה מוזיאון ויעלה ביוקר, לא יבנו אותו. FRANK GHERY הוא FRANK GHERY – אבל לתכנן בנין שנראה כמו גבעות והוא עולה כמו בית ספר רגיל – זו חוכמה הרבה יותר גדולה, או לתכנן אולם קונצרטים באשדוד שנראה כמו שתי צדפות ועלותו כבניה רגילה -זו חוכמה, כי לא כל בניין הוא מרצדס בנז".

איך אתה רואה את עתיד העיצוב?
"השימוש בחומרים וירטואליים יעשה נפוץ יותר ויותר. אין שום סיבה שיהיו קירות בבתים. הנושא המהותי הוא חלל. חלל צריך להיות ויזואלי ומנטאלי. הילדים שלנו נמצאים ב-VIRTUAL COMMUNITIES והם יכולים לעשות כל דבר וליצור לעצמם פינה וירטואלית.



אודיטוריום מינקוף, המכללה האקדמית להנדסה באר שבע

אודיטוריום מינקוף, המכללה האקדמית להנדסה באר שבע

"אני חושב שהחיפוש אחר 'האור' יהיה יותר אינטנסיבי, עדיין לא הגענו להבנה של "ויהיה אור" וההבדל בין חושך לאור. אור ישחרר אותנו. אדריכלים מתעסקים בדרך כלל באור וצל, אני מדבר על אור כחלק אינטגרלי מהארכיטקטורה – כמחליף קירות, אני מדבר על מצב שאין דלתות וידיות. החלל נוצר עקב שימוש באור וצל. כאשר את נכנסת לדירה שלך, הכול פתוח. אז את יוצרת חלל שאיננו. אנחנו צריכים את האור, כמו את האוויר שאנחנו נושמים. איך בנו את הפירמידות, את המחילות? הם עבדו עם מראות. קרן שמש נשברה עם סדרה של מראות. היה להם אור טבעי כל הזמן, וזה היה לפני 5,000 שנה. המראה זה רק התחלה של השתקפות. קרן לייזר היא אור שיכול להגיע מיליוני מיילים בחלל ויכול לעשות חור בשן ויכול לחתוך בטון בעובי של 20 ס"מ. אנחנו עדיין לא מבינים מה אור יכול לעשות בארכיטקטורה".

"חלל וירטואלי – זו האובססיה שלי. אני מדבר על VIRTUAL ARCHITECTURE ואור. אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו שהצרכנות צריכה להיות כמה שיותר וירטואלית – LESS IS MORE יש בזה אמת. מרוב שיהיה לנו יותר ויותר – אנחנו נתפוצץ. כשאת ממלאה כוס מים עד הקצה, כל טיפה נוספת נשפכת החוצה, אי אפשר למלא אותה ביותר ממה שאפשר. הקיבולת שלנו הגיעה למקסימום. אי אפשר שלא לקשור את הנושא הווירטואלי לבתים שלנו. הדורות הבאים כבר ייראו את הדברים בצורה אחרת".

לחלק א' של הכתבה»

 

מתוך: מגזין DO

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה