כחול ואמיתי

אלבום הזהב הראשון של המלכה אסתר, שיצא בשנת 1986 הוא הקרוב ביותר ללבי עד היום. שיריו, כמו "open your heart", ו-"live to tell" ליוו וממשיכים ללוות רגעים חשובים בחיי עד היום. האלבום מייצג מבחינתי את עידן התמימות (נולדתי ב-81'), התרפקות נוסטלגית על תקופת העבר, החל ממשברי גיל ההתבגרות ועד אופטימיות רוגעת-נצחית.

האלבום הופק בימים בהם מדונה הייתה נשואה לשחקן שון פן, תקופה של ימי התום, ימי החופש המתירני, ימים בהם אפשר היה לעשות הכל, סוג של מדונה האהובה של פעם. מדונה האמיצה, רבת התעוזה, פורצת גבולות ושוברת מוסכמות (למשל בשיר "Papa don't preach", שביטא מסר שנוי במחלוקת על הריון-לא-רצוי של צעירה שרוצה ללדת מחוץ לנישואים). מדונה, שרחוקה אלפי שנות אור מדמותה המודרנית-"מתמסחרת" כיום.

תחושת הנועם, הרכות ועם זאת החיבור למציאות, שמצליחה להתעורר בי בעקבות האלבום, כל פעם מחדש, נעדרת משיריה הפוסט-מודרניים כיום של מדונה. די לראות בשינוי שעבר על הקליפים הטלוויזיוניים מאז האלבום הוותיק לעומת שירי שנות ה-90 וצפונה, כדי להבין את הדרך הארוכה והמפותלת שעברה מדונה האגדית. דרך שממשיכה לדגדג לי בלב, אולי בזכות חסד הנעורים שלעד אשמור לה, תקופת האמת הכחולה של מדונה.

True Blue – מדונה, 1986

נטע קרצו-נייגר היא עורכת ערוץ האופנה באתר ifeel