כוהנת מין בדייטים

לפני כמה שנים התייאשתי מעולם הדייטים. שוב ושוב מצאתי את עצמי באותה סיטואציה: דייט ראשון מוצלח, בדייט השני כבר מתחיל לחץ על סקס. אין ריגוש ואין מסתורין, הכול מונח על השולחן – ומי שלא נותנת – עפה.

זהו דור של פנויים פנויות שהבדידות דוחפת אותו ולכן קשה יותר להגיע לאותם יחסי אהבה, אהבה שפרנסה רומנים נפלאים כל הדורות.

הפחד לפספס את הגבר

אז מדוע אנחנו מתפשרות? כי אחרת אנו עלולות להפסיד את הגבר שאיתו יצאנו לדייט. אז זהו שם המשחק: סקס מהיר.

אז כן, יש בינינו שמתפשרות על סקס מהיר ומיידי, למרות שאנו בקושי, אם בכלל, מכירות את הגבר -הדייט החדש; נכנסות איתו למיטה הרבה יותר מהר ממה שמתאים לנו, כשבראש שלנו מהדהד הפחד, שאם לא יהיה סקס, נפסיד את הצ'אנס להיכרות עם "גבר חיינו".

נפלאות המשיכה המינית

20 שנה חייתי בתל אביב והכרתי היטב את עולם הדייטים, שהוא עולם לא קל לשני הצדדים; מצב שבו שני בני הזוג נעים בחשדנות זה כלפי זו כשברקע המטען של למודי האכזבות. המחשבות מתרוצצות בראש: מה היא חושבת עליי? האם הוא יתקשר כמו שהבטיח? אני באמת מוצאת חן בעיניו? היא משחקת בי?

בדייט ראשון את/ה כל דבר מלבד להיות את/ה עצמך. זה מצב מביך, לא טבעי, ולתוכו נכנס גם הלחץ המיני, שמעלה את המתח.

בהבדל בין משיכה מינית לבין לחץ מיני, המשיכה מינית היא מבורכת בכל היכרות חדשה ובהתאהבות; היא מאפשרת לחצות פחדים, להתקרב, להרגיש חיים, להתאחד, לבדוק את הכימיה והיא זו שמספקת את הטעם לרומן. הבעיה היא, שבגלל הלחץ החברתי אנחנו לא מאפשרים למשיכה לצמוח ולהתגבר באופן טבעי, כשנענים לצורך וללחץ למין זמין ומיידי.

מתוך התפיסה הזו התחלתי לשאול ולהתעניין אצל גברים ונשים, מה הם חושבים וחשים. התשובות להפתעתי היו בהחלט תואמות את מה שחשבתי, ועל כך ביססתי את הספר "כוהנת מין": כולם היו רוצים להכיר יותר, להאמין יותר, לדעת מי נמצא ממולנו ורק אז לחבור למעשה להתחברות המינית.

אולי די עם הלחץ החברתי?

חברים וחברות למודי דייטים אמרו לי, שאיכשהו, בעולם הזה של הדייטים, נוצרה נורמה. הנורמה המקובלת היא שהסקס צריך להיעשות מיידית, אם לא בפגישה ראשונה אז לפחות בשנייה. אבל הנורמה הזו אינה מתאימה לכולם. אין לי ספק, וכאן ראיתי ממש כשליחות את כתיבת הספר, להעביר את המסר, שבאמת די עם הלחץ החברתי! תנו אוויר.

אנשים רבים, ובעיקר נשים רבות, אינם עומדים בלחץ כי אין להם מספיק ביטחון באדם שמולם.

ואז נוצר כאן פרדוקס: כדי שיתקיימו יחסי מין טובים נדרשת תחושת ביטחון ופתיחות, ובעולם הדייטים, יש אנשים רבים חסרי ביטחון. ואז קמים בהרגשה של החמצה ושוב מתפלאים למה לא היה טוב במיטה.

לכאורה אנו חיים בתקופה משוחררת, חסרת עכבות, המאפשרת למיניות לפרוח. אני טוענת שהשחרור הזה הוא בעצם דיכוי של המיניות משום שאין הקשבה לרגש, לקצב האמיתי והאותנטי של המשתתפים באקט.

השחרור הפך לבית כלא מסוג חדש, והוא כבר ממש דומה לתקופה, בה לנשים לא הייתה ריבונות על גופן, ולא הייתה להן זכות להחליט אם ומתי לקיים יחסי מין.

משנים נורמות: כבוד לאמת

סקס בין גבר ואישה הוא הרבה יותר מאשר כניעה למצב. אני מאמינה, וכך גם נשים רבות עימן שוחחתי, שעל מנת להיכנס למיטה עם גבר, יש צורך בקבלה, אהבה, ידיעה שהאדם שאיתך באמת רוצה אותך ואת רוצה אותו. אלו דברים שלוקחים זמן, ש"מתבשלים" ולא יכולים לקרות בתוך הנורמה המקובלת.

אני מאמינה שהנורמה הזאת צריכה להשתנות. המצב בין המינים צריך להיות כזה, שאישה תוכל לצאת לדייטים, מבלי שכל קשר יצטרך להתחיל ב"מבחן המיטה". הייתי רוצה שלהיות נאמנה לעצמך יהיה דבר מקובל ומכובד ולא משהו שצריך להילחם עליו, ושנתפס כחוסר רצון לקשר.

הייתי רוצה שכולנו, נשים וגברים, נוכל להיות אמיתיים זה עם זה, ולומר מה הרצונות והצרכים שלנו, בכל שלב של ההיכרות. שנעבור ממצב של "נכון" ו"לא נכון" אשר מוכתב מלמעלה, למצב של "מתאים" ו"לא מתאים" שמגיע ישירות משני בני האדם המנסים לבנות ביניהם קשר.

בסך הכל כולנו באותה סירה. כולנו רוצים אהבה שבה יהיה לנו מקום אמיתי. אז בואו נעיז לתת את המקום הזה לעצמנו, ולאדם שנמצא מולנו, ונראה כי טוב.

ניסיון של 20 שנה בעולם הדייטינג התל-אביבי המורכב. מתוך עטיפת הספר "כוהנת מין"

על הספר: הספר כתוב כמחזה המגולל את סיפורם של שלושה צעירים מדור הדייטים העכשווי. הוא נקרא: "כוהנת מין" כי הגיבורה שלו, שירלי, הופכת להיות דמות רדיופונית, בשם זה, ומטרתה להביא בשורה הפוכה לגמרי ממה שאפשר לחשוב.

חמוטל גורן, מחברת הספר "כוהנת מין", בהוצאת "ספר משלך", מנחה סדנאות "מילה משלך" לכתיבה יוצרת והוצאה לאור, בעלת BA בתיאטרון ובפילוסופיה, מטפלת בהבעה וביצירה