כבר לא כל הקסם?

קצת פחות מחודש ימים לקח לחוקרת המוח לגמור בלבה; אחרי שהתנשקה עם עמיר בלילות והתחרטה על כך בבקרים,הוכיחה סיוון איך אפשר להישאב עמוק לתוך מערבולת רגשית תוך פחות מ-30 יום. דמות עגולה (שמשתנה ומתפתחת ככל שהעלילה מתקדמת) שכזו לא רואים גם בסרטי הוליווד; עמוסה בקונפליקטים בוערים מבפנים, אך שקטה וחרישית כלפי חוץ.

סוף עידן ההכחשות

סיוון מנהלת ויכוח אמביוולנטי תמידי בין השכל הקר לבין הלב הצמא לחום. הליטוף הגברי והמחמאות של עמיר שטפו אותה כבר מההתחלה, והצליחו לסנוור אותה. עם כל החיבה שהפגינה למאצ'ואיזם שלו, נראה שפרידה הצליחה לפקוח את עיני העגל התמימות שלה ולהאיר לה את דרך הישר. היא אפילו מתוודה בפני ליהיא ואומרת שעשתה טעות ובחרה בבחור הלא נכון.

הפספוס שלה הוא עתי, שלבו שמור (נכון לעכשיו) לאמריקאית. בעוד עמיר קולני ומחוספס, עתי הוא התשובה המעודנת והנעימה לקול הגברי שאנחנו אוהבות ורוצות לשמוע. הלב של סיוון נמחץ כשהיא מתבוננת בזוגיות הבשלה של ליהיא ועתי (כדבריה של ליהיא). היא בטוחה שבגלל שהיא כוסית (כלשונה) היא היתה יכולה להשיג את עתי – לו רק הייתה מושיטה לו יד.

אך עכשיו, כששתי ידיו של עתי אוחזות בליהיא (ויש במה לתפוס), סיוון מתוסכלת ומרגישה החמצה. אלוהים ודאי יכול היה לספר על תפילותיה בלילות – שליהיא תודח ותפנה את מגרש לבו של עתי למתמודדת מליגה אחרת. אך משאלותיה לא התממשו, עדיין. אנחנו עוד פה כדי לעקוב.

גם כשסיוון מחליטה לוותר על הזוגיות עם עמיר, היא עושה את זה בשקט. חסרת הביטחון הזו פשוט מתקשה לנהל שיחה אמיתית. כשעמיר ביקש ממנה להגדיר את מה שיש ביניהם, היא שוב גמגמה והתקשתה למצוא את המילים לתאר את שלבה מרגיש. מזל שהתנהגותה וסירובה להתנשק איתו, הסגירו את החלטתה. ועוד יותר מזל הוא שעמיר, הבוגר והחכם מביניהם, גם הצליח להבין.

נגס בתהילה

ג'קי עזב את הבית לספרד (והיה שגריר טוב שלנו שם), אבל חזר משם קצת אחרת. דנה החכמה ידעה להצביע היטב על התופעה: "ג'קי כבר לא אחד מ-16 דיירים. הוא הנבחר, הוא מרגיש אחד ומיוחד והשתן עלה לו לראש". הוא התהלך בבית עם אגו מנופח. הוא רצה לישון עם נופר אך זו סירבה בנימוק מרגש – "זה יבלבל אותך יותר", אז הוא בחר לבלות את הלילה בין שתי התאומות. אחרי שקיבל לכאורה אישור מנופר לישון איתן ("ברור שזה לא מפריע לי, אתה שפוי"?), התנהג כראשון המאצ'ואים עלי אדמות: התנשק עם הראשונה שכיוונה שפתיים לעברו (שירן). ולמרות שהייתי מעדיפה לראות את הנשיקה הראשונה של המג'יק בבית עם נופר, אין לי בעיה עם זה. אבל עם ההתנהגות שלו בבוקר שלמחרת, דווקא כן. במקום לנהל שיחה נוסח "מה שהיה בלילה הוא X או Y", בחר להתעלם ממנה ולהכחיש כל קשר למפגש השפתיים הלילי.

בקטנה: טעון שיפור: • המכתב של "ג'קי היפה" לנופר (א-לה מכתבי כיתה ו') • מגפיו המחודדים של יגאל (שיפור מהיר כזה עוד לא ראינו: הוא הודח) • תחתון בגד הים של עמיר (מישהו כאן שחיין אולימפי?) • השמלה בצבע חום-זית של ליאם (גם לא יפה והיא גם חרשה עליה) טעון שימור: • ה"ג'ק-לט" של ג'קי (כחלק מהלקסיקון העילג שלו) • הז'קט השחור עם הסקיני של נופר (לוק מנצח) • הקעקועים הגדולים על פלג גופו העליון של עתי • וידויו של ג'קי: "אומה יקרה…" (מודע לעצמו אך עושה זאת בחן)

להגנתו ייאמר שאולי התכוון לפעול אחרת. אך פני המפה השתנו כששירן בחרה לשתף בבוקר את כל דיירי הבית בהתרחשות (יגאל, רינת שסיפרה לנופר וכך הלאה). אבל עדיין, מאחד שהכרזתי עליו כ"ממתק של הבית", ציפיתי ליותר. אחרי שיואב הפציר בו לגשת ללבן את הדברים עם שירן, ג'קי ביקש לדחות זאת לבוקר. וכשזו הטיחה בפניו האשמות קשות נוסח "מה אני – סוג ב'?", אמר: "הכל בסדר, את יודעת שאני אוהב אותך".

עם הטון שנשמע ממנו והקלות שבה הוא נפנף אותה בשלוש מילים שבנסיבות אחרות הן רומנטיות מאוד, הייתי נפגעת עוד יותר.

למשחק חוקים משלו

מצד אחד, לא אהבתי את "התכנית" של ג'קי שבה הכל חוקי (כדבריו): לעקוץ את שירן ולגרום לנופר להתבלבל (ומאיפה לעזאזל הגיעו הדימויים מסנוקר?). מצד שני, הדברים נאמרו כחלק מ"שיחת בנים" בחצר, שבמסגרתה נאמרים דברים שמתוקף היותי בחורה לא אתיימר להבין. וכן, ג'קי הוא גם ילד-גבר אחרי הכל, וכנראה שמגיע לו קרדיט על המהלך. לפעמים כל הדרכים כשרות להשגת המטרה. וכן, טיזינג לפעמים מניב תוצאות יפות, אז למה לא?

הוויכוח הרותח בין יגאל לג'קי הוא מסוג הדברים הישראליים ביותר שיכולים לקרות בריאליטי; הוא מערבב את ערכי הגאווה והכבוד עם דם חם. וכשזורקים גפרור לשדה קוצים, אין דרך חזרה: יגאל היה בטוח שג'קי חזר לבית כמו טווס, וכששירן נפגעה ממנו הפתיל הוצת וכל הבית התעורר למשמע השאגות.

נהניתי לראות את נופר המקסימה מגוננת על ג'קי בגופה. היא חששה שיגאל עוד ירביץ לו. ועוד יותר אהבתי, עוד לפני המהומה, את בקשתה (שלה ושל אלעד) שיפסיק להיות צבוע ולא יקרא ליגאל גגי או אבא. אבל יותר מכל אהבתי את הפענוח המדויק של 'מה שעבר על ג'קי' על-פי נופר: חזר חרמן מספרד עם השכל בתחתונים. וגם לא הפריעה לה הנשיקה עם זרה, אלא להיפך: "הלוואי שימצא אהבה", אמרה.

האם תכניתו של ג'קי כשלה? האם הקנאה שלה כה ייחל נגוזה כלא הייתה? אני, בכל מקרה, מהמרת על התחממות בגזרה שבין נופר לעמיר, שהפך בינתיים לסינגל. הסימנים לגמרי על הקיר (ותודה לערוץ 20). לפחות כאן אפשר יהיה לשמוע שיחה נורמלית.

ואחרון חביב: מילה יפה על דנה

אחרי פליטת הפה הגסה בפרק הקודם, דנה מצליחה לסלול את דרכה ללבי. אהבתי לראות את הרצון שלה לפייס בין יגאל לג'קי: רצון טהור, אובייקטיבי וחף מכוונות נסתרות. היא הביעה חמלה מסוימת כלפי יגאל ("הוא במצוקה") ודאגה להביא את ג'קי בבוקר שלמחרת אל יגאל, כמו בפרק של "הבורר". וכאן הראה יגאל את גדולתו, הושיט לו יד של גבר והתנצל על שדברים יצאו משליטה.

גם בשיחתה עם שירן, הפרשנות המדוקדקת שלה לחזרתו של ג'קי והביטוי "דפדפי אותו", מוכיחים שיש לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהאישה האצילית הזאת.