כאן עוברים בכיף

בפעם הראשונה שעברתי דירה הייתי בת שמונה. בסך הכל עברנו דירה למעלה הרחוב, כך שמבחינתי המעבר לא היה כרוך בשינויים רבים מלבד העובדה שזכיתי סופסוף בחדר משלי. למרות זאת אני עדיין זוכרת את החששות שנלוו למעבר מבניין קטן עם אווירת קיבוץ וילדים בני גילי, לבניין חדש וגדול שנראה מנוכר ומאיים. כמה חודשים מאוחר יותר מצאתי בקומה הראשונה את רחל, שהפכה להיות חברת נפש שלי, ופתאום הכל הסתדר. למרות זאת, הדירה הישנה, הסמוכה לביתי הנוכחי, נותרה בעיניי הבית הנוסטלגי האמיתי.

למעבר דירה יש כמה שלבים ידועים, החל מההתלבטות להיכן לעבור, דרך השיטוטים בחיפוש אחר הדירה המתאימה ועד שלבי האריזה והפירוק. לא פעם אנחנו טרודים כל כך בסידורים הכרוכים במעבר, עד שהילדים נדחקים מעט הצידה. עם זאת, עבור ילדים מדובר בשינוי גדול הגורר עימו חוסר ודאות מסוימת, ועם קצת תשומת לב ומחשבה אפשר להפוך את המעבר לחווייתי ומעצים גם עבורם.

שלב 1: ההכנות

מעבר דירה הוא תהליך ארוך שמתחיל בחיפוש אחר הדירה המתאימה, שעלול להימשך זמן רב ולהעסיק מאוד את ההורים. מכיוון שלילדים אין חלק מעשי בשלב הזה, עדיף להרחיקם מההתלבטויות ומהדיונים. "תפיסת הזמן של ילדים בגיל הגן אינה מדויקת", מסבירה לימור בר אפטר, פסיכולוגית קלינית. "לכן לא הייתי משתפת אותם בשלב ההתלבטויות של חיפוש הדירה. ההחלטה צריכה להיות של ההורים בלבד. ילדים גדולים יותר, בגיל הנעורים, אפשר לשתף בשיקולים ולאפשר להם להביע את דעתם על היתרונות והחסרונות. עם זאת יש להסביר להם שההחלטה נותרת בידי ההורים".

"יש סוגים שונים של מעברים", מוסיפה נונה להבי, יועצת חינוכית לגיל הרך. "יש ילדים שיודעים שהם גרים בדירה שכורה ומבינים שתקופת השכירות עומדת להסתיים. יש משפחות שבונות בית ואז מדובר בתהליך שלוקח זמן רב והמשפחה יותר מעורבת. כשהאקט של המעבר נעשה פעיל, זה הזמן לשתף את הילדים".

בר אפטר מדגישה כי חשוב שהילדים ישמעו את הבשורה מהוריהם ולא מאף אחד אחר, לכן רצוי לעדכן את הקרובים שלא ישוחחו על כך עם הילדים לפני שאתם תעשו זאת. כאשר מועד המעבר מתקרב, חשוב לדבר עם הילדים באופן גלוי ולשתפם בשינוי הצפוי.

· שיחה מקדימה: לספר במילים פשוטות מה הולך לקרות. לא להעמיס בפרטים ולענות בסבלנות על השאלות.

· הסתכלות חיובית: ילדים מקבלים מההורים מסרים גלויים וסמויים, לכן חשוב להציג את המעבר באור חיובי. אם ההורה חסר ביטחון, הילד יקלוט ממנו את התחושה וזה רק יעצים את החרדה.

· תחושת ביטחון: להדגיש את השמירה על המסגרת המשפחתית המוכרת, גם במקרה של פירוק המשפחה: "אתה תגור איתי ועם האחים שלך. יהיה לך חדר עם כל החפצים שלך".

· לדבר על הכל: מלבד השיחה המקדימה, יש לשוחח עם הילדים במהלך התקופה – על ההתרגשות לצד החששות, על ההיבטים המרגשים וגם על חוסר הביטחון.

· להיעזר בספרים: להקריא לילד סיפורים בנושא מעבר דירה או מעבר לגן חדש (ראו מסגרת).

· היכרות מקרוב: לקחת את הילד לראות את הדירה החדשה. חשוב להקדיש את זמן הסיור לילד בלבד, לא לתאם פגישות עם קבלנים ואנשי שירות. לקחת את הילד לטייל באזור, לראות את הגן / בית הספר החדש, למצוא את המכולת השכונתית ואפילו לבדוק אילו ארטיקים אהובים נמכרים שם, לשחק בגן השעשועים הסמוך, לבדוק איפה יש חוגים דומים לאלה שבהם השתתף בעבר. אם אי אפשר לקחת את הילד פיזית לבית החדש, כדאי לצלם עבורו את הבית ואת האזור.

אם יש לילד קושי להיפרד ממשחק מסוים – אפשר לתרום אותו לגן של הילד. אילוסטרציה: Ilike, Shutterstock

שלב 2: האריזה

איך מכניסים בית שלם לתוך ארגז? שרית גושן פנטי מחברת "סידורים", שעוזרת לאחרים לעשות סדר בדברים, ממליצה:

· שיתוף הילדים: לשתף את הילדים במיון הראשוני של החפצים. לבדוק יחד אילו טושים כבר לא מציירים, האם כל חלקי הפאזל נמצאים, אילו משחקים תקינים ומה מקולקל, באיזה משחק מזמן לא שיחקנו ועוד. את כל הצעצועים מחלקים לשלוש ערימות: אחת של אלה שהחלטנו להשאיר, שנייה של מה שנזרק לפח, ושלישית לתרומה. כך הילדים יקבלו ערך נוסף של עזרה לאחרים. אם יש לילד קושי להיפרד ממשחק מסוים – אפשר לתרום אותו לגן של הילד.

· להכניס לקופסה: משחקים מפוזרים רצוי לאסוף לקופסאות חדשות ולהדביק על הקופסה תמונה/ מדבקה המתארת מה יש בפנים, למשל מכונית או בובות. כך אנו יוצרים תשתית לסדר בעתיד, כשהילד יידע לאן להחזיר כל משחק.

· יצירות: אפשר לשמור יצירה אחת מכל תקופה ואת האחרות לזרוק למיכל למחזור נייר. ניתן לתלות לוח שעם או מגנט ולהציג מדי שבוע תערוכה מתחלפת של הציורים הנבחרים.

· חומר לימודי: אין צורך לשמור מחברות, מלבד המחברת הראשונה מכיתה א' למזכרת.

· בגדים: למיין את הבגדים ולשמור רק את המתאימים והאיכותיים. כל מה שמוכתם ייזרק לפח, את הבגדים שקטנים על הילד אפשר להעביר לחברים עם ילדים קטנים יותר או לתרומה. השיקול הוא: האם הבגד שווה את המקום שנבזבז עליו?

· ארזתם לבד?האריזה צריכה להיעשות בצורה מקצועית ושיטתית, לכן לא מומלץ לשתף את הילדים בתהליך האריזה. עם זאת חשוב להראות להם כי החפצים לא "נעלמים" מהבית אלא נכנסים לתוך ארגז, ולהסביר להם שהארגז יגיע במשאית לבית החדש.

· במחשבה תחילה: לארוז מתוך מחשבה על הפריקה – לא לארוז דברים ששייכים לחדרים שונים בבית החדש באותו ארגז. אם ילדים שעד כה חלקו חדר יהיו בחדרים נפרדים בדירה החדשה, לארוז לכל אחד את חפציו בנפרד.

· לאט לאט: לא לשפוך את כל תכולת הארון על המיטה. להתחיל עם כל מדף או מגירה בנפרד ולמיין עוד לפני האריזה.

· איך אורזים מה: ספרים אורזים בארגזים קטנים בגלל הכובד. כלי מטבח בארגז עבה, ולא רצוי לעטוף בנייר עיתון כי זה מלכלך ומאלץ לשטוף את כל הכלים שוב בבית החדש. בגדים כדאי לתלות במתקן תלייה כדי שלא יתקמטו.

שלב 3: הפרידה

פרידה תמיד נשמעת עצובה, אבל מה לעשות ששינויים ופרידות כרוכים זה בזה. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה נגלה שבעקבות פרידה אחת, באות בדרך כלל היכרויות חדשות. "בכל מעבר ושינוי יש אלמנטים של צמיחה", אומרת להבי. "פרידות ופגישות הן חלק טבעי ואינטגרלי מהחיים, וככל שאדם עובר תהליך של פרידה וקליטה בצורה טובה יותר זה מעניק לו מיומנויות לפעם הבאה, תוך למידת דרכי התמודדות והסתגלות".

· לא כל השינויים יחד: מומלץ לעשות את המעבר בצורה הדרגתית. אם עוברים דירה במהלך שנת הלימודים למקום שאינו רחוק – מומלץ להשאיר את הילד באותה מסגרת. כך גם ביחס למעבר דירה בעקבות לידת אח, רצוי להמתין כמה חודשים לאחר הלידה כדי לא ליצור רצף שינויים חד מדי בחיי הילד.

· מסיבת פרידה: כמו שעורכים מסיבת סיום בגן לפני מעבר לגן חדש, רצוי לאפשר לילד להיפרד מהגן ומהגננת. ניתן לערוך טקס בגן שבו כל הילדים יברכו את הילד לקראת המעבר.

· להתחדש: לשתף את הילד בעיצוב החדר החדש או בקניית ריהוט לחדר. לשאול אותו היכן כדאי לדעתו לתלות את התמונות. אם לא קונים מיטה חדשה, ניתן לקנות סט מצעים חדש לחדר החדש.

· לשמור על קשר: לדבר עם הילד על הפרידה בגלוי. להסביר לו שהוא יוכל לשמור על קשר עם החברים מהגן הקודם ושיפגוש חברים אחרים בגן החדש.

· היכרות מקדימה: לפני המעבר, רצוי לפגוש את הגננת החדשה ולהפגיש אותה עם הילד. אפשר לבקש ממנה שמות של חברים פוטנציאליים שאיתם יוכל להיפגש עוד לפני הקליטה בגן החדש.

שלב 4: יום המעבר

עד עכשיו הכל היה הכנה לדבר האמיתי: יום המעבר עצמו. בדרך כלל מדובר ביום עמוס ולחוץ מאוד שבו לוקחים חלק אנשים רבים. אפשר להציג את היום הזה כהרפתקה, אך לתת לילדים ליווי צמוד כדי שלא יחושו תועים ותוהים.

· שמירה על השגרה: חשוב לאפשר לילדים לשמור על השגרה גם ביום המעבר הלחוץ. אם המעבר מתרחש בזמן הלימודים – שיילכו לגן ולבית הספר כרגיל.

· השגחה צמודה: ביום המעבר מומלץ שהילד לא יהיה בבית. זה הזמן ליום כיף עם סבא וסבתא או עם חברים. אם אתם מעדיפים שהילד יישאר איתכם (או שאין לכם אפשרות אחרת), בקשו מסבתא, דודה או בייביסיטר קבועה, שתגיע במיוחד כדי לתת יחס אישי לילד וללוות אותו בתהליך.

· תיק אישי: הילדים יכולים לארוז לעצמם תיק עם הדברים החשובים להם ליום המעבר שיישאר צמוד אליהם. אפשר לבחור חפץ מעבר אהוב – בובה, דובי, שמיכה – שיהיה צמוד לילד לכל אורך היום.

· יום כיף: מכיוון שממילא זה יום לא שגרתי, ניתן להעצים את ההרפתקה ולהזמין לארוחת צהריים/ ערב פיצה או מאכל אחר שהילדים אוהבים.

· זכות ראשונים: חשוב להרכיב קודם כל את הריהוט בחדר הילדים, שתהיה לילד פינה משלו. אם אי אפשר, עדיף שהילד לא יישן באותו לילה בבית החדש.

שלב 5: ההסתגלות

אחרי כל הלחץ והבלגן, מגיע הרגע ואתם סופסוף בבית החדש, לומדים למצוא את מתגי החשמל בלילה ושוברים את הראש איפה לעזאזל שמתם את הפותחן של השימורים. זה הזמן להסתכל שוב על הילדים שלכם – קרוב לוודאי שהם הצליחו להסתגל במהירות למקום החדש. "מעבר דירה אינו שונה עבור הילדים ממעבר ממיטת תינוק למיטת נוער", מרגיעה בר אפטר. "הורים הרבה פעמים מרגישים אשמים כשהם עושים בחירות משיקולים שלהם, ונדמה להם שהילדים משלמים את המחיר. צריך לזכור שמרבית הילדים מתמודדים בקלות ומעבר דירה אינו גורם לטראומות מיותרות".

· המוכר והטוב: גם בבית החדש חשוב לשמור מהר ככל האפשר על השגרה הקבועה ועל המסגרת המשפחתית המוכרת.

· חברים ותיקים: חשוב לשמור על המשכיות ולא למחוק קשרים קודמים של הילדים עם חברים ותיקים. היום הטכנולוגיה מאפשרת גם במרחק רב לשמור על קשר באמצעות טלפון, מיילים ומצלמות אינטרנט. אפשר להזמין את החברים הוותיקים לבית החדש. קרוב לוודאי שעם הזמן הקשר ידעך והקשרים החדשים יגברו ויהיו משמעותיים יותר.

· חברים חדשים: במעבר דירה בתקופת הקיץ, הילד יכול לפגוש חברים חדשים בפארק או בגן השעשועים הסמוך. מומלץ להרבות ביציאה מהבית מייד אחרי המעבר.

· מסיבת ברוך הבא: בדומה למסיבת הפרידה מהחברים הוותיקים, אפשר לערוך מסיבה לחברים החדשים מהגן או מהכיתה.

חשוב לציין שכל ילד חווה שינוי בצורה אחרת. יש ילדים רגישים יותר ואחרים סתגלנים יותר. כל הורה מכיר את הילד שלו ויודע מהן נקודות החולשה והחוזק שלו. "צריך להישאר ערניים להתנהגויות חריגות אצל הילדים, גם לאחר המעבר", מסבירה בר אפטר. "לשים לב לסימפטומים של מצוקה או חרדה, ובמקרה הצורך להתייעץ עם יועצת בית הספר, המורה, הגננת או איש מקצוע". ואל תשכחו – אתם מעניקים לילדים שלכם בית. ואם זה בית חם, כל השאר יעבור בקלות.