כאן ביתי

משפחה ששבה לארץ לאחר שהות בחו"ל, בנתה בית מזמין ומלא פינות חמד
בכתבה:
קשר מקסימלי עם הגינה»
בריכה כתפאורה»
חלל נקי במטבח»
חלונות סקיי-לייט בקומה השנייה»
גוונים חומים בפינת הישיבה»
דלת רחבת ידיים נפתחת אל הבית והמבט נמשך למעלה, אל החלל הגבוה שמול המבואה, היוצר מיד תחושת מרחב נעימה. מבט נוסף, בגובה העיניים, מגלה בית מלא פריטים, שמצליח להיות גם מרווח, שמשדר חום ולצד זאת הוא פתוח ואוורירי, נקי במראהו אבל לא מנוכר. זה בית שגרים בו, בכך אין ספק, אך הוא מצליח להיות גם מזמין ואגבי בעיצובו, וגם מוקפד.
המשפחה המתגוררת כאן חזרה ארצה אחרי שהות ממושכת בארצות הברית, וביקשה לבנות את מעונה החדש באופן שיתאים לצרכי זוג הורים ושלושת ילדיהם – שתי נערות בוגרות ובן צעיר. כאשר נמצא השטח, מגרש בן כ-420 מ"ר ברעננה, יצא הפרויקט לדרך – תחילה כשיפוץ של המבנה הקיים, ובהמשך השתנו התכניות והוחלט על בנייה מחדש.
קשר מקסימלי עם הגינה
"הבית מעוצב בסגנון ים-תיכוני עכשווי", מספרת האדריכלית יעל אלמור. "בבסיס התכנית עמדה ההחלטה ליצור בית שישמור על קשר מקסימלי עם הגינה ושתהיה בו זרימה נעימה בין החללים – הכול תוך הקפדה על פרופורציות מתאימות לגודל המגרש והבית". אחת ההתמודדויות הראשוניות בתכנון היתה בהתייחסות לכביש שמול הבית. מדובר אמנם בכביש צדדי אך התנועה בו ערה יחסית, ולשם כך תוכנן הבית כשהוא פונה בעיקר אל העורף, ומרכז הכובד שלו נמצא בגינה האחורית. החזית, הפונה לכביש, מוצנעת יחסית מבחינת הפתחים והפרטים שבה, ומאופיינת בצבעוניות סולידית ובקווים ישרים ונקיים. מסביב, גינה פורחת שנראית כבר במבט מהרחוב וניבטת מכל פינה בבית.
את התהליך ליוותה בעלת הבית, שהיתה מעורבת לחלוטין בכל שלביו – החל בתכנון, דרך הבנייה, כשבשלב מסוים היא אף לקחה על עצמה את עבודת הקבלן, וכלה בעיצוב הפנים ועיצוב חלק ניכר מהרהיטים. תקופה זו של שיפוצים ובנייה, שידועה כבעלת פוטנציאל נפיץ ושהופכת לעתים לכאוס מוחלט, היתה, לדברי בעלת הבית, אחת היפות בחייה. "הרגשתי שאני ממצה את כל חושיי", היא מעידה.
בכניסה לבית, מימין למבואה, מוקמה פינת אוכל מרובעת המיועדת לשמונה סועדים, מעליה משתלשלת מנורה פיסולית, נוגעת-לא נוגעת בשולחן. בעלת הבית חתומה על תכנון הרהיטים לפינה זו, והם עוצבו בקווים מינימליסטים עם קימור קל בשוליים, בהשראה יפנית.
בריכה כתפאורה
את התפאורה לפינת האוכל מספקת הבריכה המלבנית שבגינה, המשתקפת דרך החלונות המקיפים שתיים מצלעות השולחן. מצדה השני של המבואה תלויה מראה דקורטיבית גבוהה, שניצבת בדיוק מול חלונות פינת האוכל, וגם ממנה נראית הגינה. אולם זהו אינו תפקידה היחיד של המראה ולחיצה קטנה עליה פותחת דלת שמגלה את הסוד – מדובר בארון לכל דבר, מתוצרת "רגבה". מימין למבואה ממוקם הסלון וממנו היציאה לגינה. משמאל, ממוקמים מטבח, חדר עבודה קטן וירידה למרתף.
המטבח מחולק לשלושה אזורים – מתחם עבודה, פינת ישיבה ואזור אחסון, המסודרים בשלושה קווים מקבילים. המעצבת פנינה אמור מ"רגבה" מסבירה כי חלוקה ברורה בין אזורי המטבח השונים, חשובה לא רק מבחינת הסדר הוויזואלי כי אם גם מבחינה פונקציונלית. "כל מה שקשור לעבודת הבישול היומיומית ממוקם בשטח מצומצם, של צעד-שניים. כך, כשחוזרים מהסופר עם שקיות, פורקים אותן למקום אחד בלי להתרוצץ יותר מדי. את כלי האירוח, בהם משתמשים פחות, מרכזים במקום נפרד. זה יותר יעיל ובוודאי יותר נוח וקל לתחזוק, וזה חשוב, במיוחד במטבח", היא מסבירה.
חלל נקי במטבח
הקו שהנחה את תכנון המטבח היה יצירת חלל נקי, שישלטו בו חומרים טבעיים ותתאפשר בו כניסה של החוץ פנימה. כמו כן, הושם דגש על יצירת תחושה מרווחת, הואיל והחלל אינו גדול במיוחד. לשם כך, מספרת אמור, היא נמנעה מתכנון ארונות עיליים, שבתנאים הקיימים היו עלולים להכביד על החלל, ובמקומם תוכנן ארון רחב ידיים מצדו השני של המטבח.
הארון, אזור האחסון של המטבח, בנוי מעץ אלון בשילוב זכוכית חלבית ונראה כי הוא מוצב באופן סימטרי במרכז הקיר, מה שמתגלה כאשליה. ה"קיר" שמשמאל לארון מתגלה כדלת נוספת, נטולת ידית וצבועה לבן. הפתרון מאפשר לשמור על מראה סימטרי ונקי של מיקום הארון במרכז הקיר, מבלי לוותר על שטח אחסון אופציונלי. "זה ללכת עם ולהרגיש בלי", אומרת אמור בחיוך, "רק נשים יכולות להבין את זה".
למרות שאזור המטבח ממוקם בחזית הבית, הנמצאת, כאמור, מול הכביש, הוחלט שלא לוותר על מרפסת מטבח קטנה ואינטימית, כדי לשמור על קשר מרבי עם הגינה. "מרפסת מטבח היא אחת הפונקציות היותר משמעויות באיכות החיים היומיומית", אומרת האדריכלית אלמור, "וכשזה מתאפשר, אני משתדלת לא לוותר עליה בתכנון. לרוב דווקא זו המרפסת שחבוקה בצמחייה ויש לה אפיון של פינת חמד. מעבר לזה, היא מהווה עוד אלמנט שמאפשר לבני הבית ליהנות מקשר עין עם הגינה ויוצרת תחושת מרחב גם במטבח".
חלונות סקיי-לייט בקומה השנייה
בכניסה לבית, מעל גרם המדרגות המוביל לקומה השנייה, נפתח כאמור חלל רחב, תשעה מטרים גובהו, ובקצהו שלושה חלונות סקיי-לייט, דרכם חודר אור רב. בעלת הבית מספרת שההחלטה לפתוח את חלונות התקרה התקבלה ממש ברגע האחרון, ביום היציקה.
בניגוד למקובל, פוצלו שלושת גרמי המדרגות בבית – המרכזי בהם ממוקם מול דלת הכניסה ומוביל אל הקומה השנייה. גרם המדרגות המוביל אל המרתף מוקם בנישה צדדית ונפרדת, מוסתרת יחסית, והעלייה לקומת הגלריה מתאפשרת דרך הקומה השנייה. כל זאת, לדברי בעלת הבית, כדי להימנע מתחושה של חדר מדרגות "תקוע" במרכז הבית
"לשטח שמתחת למדרגות העולות לקומה השנייה היה תפקיד פונקציונלי משמעותי במרחב", מסבירה האדריכלית. "היות שהמהלך העיקרי של המדרגות אינו כולל אל חלל הירידה למרתף, אזור המבואה נותר משוחרר ואוורירי והתאפשר קשר רציף ופתיחה מקסימלית של הסלון, חדר האוכל וההול. כל הקומפלקס נראה ביחד הרבה יותר טוב".
גוונים חומים בפינת הישיבה
פינת הישיבה בסלון כוללת ספת עור חומה רחבת ידיים וספסל עץ מאורך, דק גזרה. בתפקיד השולחן משמשים שני גזעים רחבים, ועליהם פלטת זכוכית עבה. הטלוויזיה מצאה את מקומה הנסתר בפינת החדר והיא ניצבת על מדף מינימליסטי מעץ אגוז.
חלל המגורים מוקף כמעט כולו חלונות הפונים לגינה, אליה נפתחות גם שתי דלתות מהסלון. במרכז הגינה – הבריכה, שגם על בנייתה הוחלט ממש ברגע האחרון. ליד חלקת הדשא הקטנה נבנתה פינת ברביקיו הכוללת כיור ובעתיד יתווסף לה טאבון, וחופתה באבני השביל של הבית הישן שהיה בנוי על המגרש. האבנים הגדולות נחתכו לרצועות מלבניות וקיבלו מראה חדש בבית החדש.
הקומה השנייה של הבית מחופה בפרקט וכוללת שלושה חדרי שינה, חדר רחצה ויחידת הורים שדלתותיהם מסודרות בצורת חי"ת. באחת מפינות החלל שבין החדרים, פסנתר נוסף ולצדו מדרגות המתפתלות לקומת הגלריה, המשמשת כסטודיו לציור לבני הבית. חדרי השינה מאופיינים במראה קליל, צבעוני ואוורירי – חלונות מאורכים, רצפת פרקט בהירה, מינימום ריהוט בנוי ומרפסות שמש קטנות. ביחידת ההורים, המשקיפה אל גינת הבית, מרפסת דק מרווחת ומזמינה.
המרתף נפרש על פני 110 מ"ר. חלל גדול זה כולל אזור ישיבה, פינת מטבח קטנה, יחידת רחצה וחדר שינה פוטנציאלי – יחידת דיור שבמידת הצורך אפשר יהיה לבנות לה פתח כניסה מבחוץ.
כעת, כשמלאכת הבנייה הושלמה, בעלת הבית מסתובבת בבית בסיפוק רב. היא מצביעה על רהיטים שעיצבה, על פתחים שהוסיפה ברגע האחרון ומהרהרת באפשרות שהתחביב והנגיעה האמנותית יהפכו פעם לעיסוק של ממש. עד אז היא ממשיכה לצייר ולהוסיף פריטי נוי לבית. לא מזמן מצאה גזע שעם זרוק שאפשר לראות בו משהו מתווי גופה של אישה, הציבה אותו על כן ברזל והפכה אותו לפסל. "לעצב בית, זאת משימה שאף פעם לא נגמרת", היא אומרת.
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה