יש שכל, יש דאגות

שמו של הסרט "אנשים חכמים" מעורר ציפיות ותהיות. איך "אנשים חכמים" מנהלים את חייהם? יותר טוב מ"אנשים רגילים"? מסתבר שלא. הסרט מתאר את משפחתו המתפרקת של פרופ' לורנס וות'רהולד לספרות אנגלית (דניס קוויד) ששכל את אשתו לפני כמה שנים. המשפחה כוללת את שני ילדיו: וונסה (אלן פייג' הזכורה מג'ונו), בתו המחוננת אך הבודדה חברתית ובנו ג'יימס סטודנט, הגר במעונות וכותב שירה.

אביהם בקושי מודע לקיומם והם בעצם מתבגרים ומתמודדים עם קשיים בלעדיו. לאחר פציעה בראשו, מגיע וות'רהולד לחדר המיון, שם הוא פוגש בדר' הארטיגן (שרה ג'סיקה פרקר) סטודנטית שלו לשעבר ומתחיל להתרקם ביניהם רומן, למרות התנהגותו האנטיפתית של לורנס והעובדה שאינו זוכר אותה כלל. בינתיים אחיו החורג (תומס היידן צ'רץ) מגיע לביקור.

האח, הנחשב בעיני המשפחה ללוזר, הוא טיפוס הDude האולטימטיבי – רווק בן 40, ללא עבודה קבועה, חסר כסף, שמגיע להתנחל אצל אחיו לאחר שהלווה ממנו כסף שוב ושוב.

הסרט מתאר משפחה של "אנשים חכמים": הפרופסור ושני ילדיו, שבעצם איבדו את דרכם לאחר שאם המשפחה מתה. כל אחד מהם מתמודד עם השכול בצורה שונה.



הפרופ' פורק את תסכוליו על תלמידיו (שגם לאחר כמה שנות לימוד אינו זוכר את שמותיהם) בהתנהגות מיזנטרופית (חונה באלכסון). בתו המחוננת היא בחורה בודדה שכאשר האח החורג של אביה מגלה בה מעט עניין היא מייד מתאהבת בו. הבן מנוכר לאביו, כותב שירה ומנותק ממשפחתו. דווקא האח מכניס מעט אנושיות וחום למשפחה ומצליח להוציאם מעט מהקונכייה שלהם. במקביל, לורנס מתאהב ברופאה שטיפלה בו, שגם לה בעיות משלה ושרשרת רומנים לא מוצלחים מאחוריה. מערכת היחסים ביניהם, לטעמי, מטופלת מעט ברשלנות בסרט ואינה משכנעת. לא מובן מדוע שניהם נמשכים זה לזה ומה מחזיק את מערכת היחסים.

המסר של הסרט בעצם הוא כי גם אנשים חכמים, בעלי תארים אקדמיים ומנת משכל גבוהה, מאבדים את דרכם בחיים וזקוקים לפעמים לעזרה של אנשים "פחות חכמים" כדי לעזור להם למצוא שוב את דרכם ולהחזיר אותם לתלם.

 

"אנשים חכמים", ארה"ב 2008. בימוי: נועם מורו, שחקנים: דניס קווייד, שרה ג'סיקה פרקר, אלן פייג', תומס היידן צ'רץ'