יפה, ובצדק

בדרומה של תל-אביב, בין מגדלי התיירות למרכזי העסקים, משתרעת לה שכונת נווה צדק כשמורת טבע מזמן וממקום אחר. נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה הרשמית מחוץ לחומותיה של יפו, ונוסדה ב-1887 על ידי משפחות יהודים שקצו בצפיפות ובדוחק ביפו.

הרחובות הצרים, הבתים הציוריים – אבני חן ארכיטקטוניות ששופצו בשנים האחרונות מן המסד עד הטפחות, הגלריות, בתי הקפה ומרכזי התרבות – כולם יוצרים שכונה פסטורלית בעלת ניחוח של חו"ל, שמורשתה ההיסטורית וזיכרונות מימי ראשית המאה נושבים בה מכל פינה.

חוץ מחנויות העיצוב שברחוב שבזי, השכונה כוללת עוד פינות חמד רבות ברחובותיה הצדדיים, וממשיכה למשוך אליה גלריות לעיצוב ולאמנות. לא מפסיקה להתחדש

חפצים

החנות "חפצים" היא מחלוצות נווה צדק, אחד מבתי העסק המסחריים הראשונים שהוקמו בשכונה המתחדשת לפני כ-13 שנה. כיום מונה החברה סניף בצפון אמריקה ושני סניפים נוספים ברחובות ובירושלים.

החנות בנווה צדק שוכנת בתוך בניין מקסים שנבנה על ידי משפחת שלוש בשנת 1920, שהשיפוץ שימר את מאפייניו המקוריים: תקרות גבוהות, חלונות ויטרינה ענקיים הפונים לרחוב ועמודים התומכים בקשתות מחודדות. החלל היפהפה מחולק למספר חדרים בשני מפלסים, ומשמש תפאורה הולמת לאוסף יפה לא פחות של רהיטים ופריטים במראה ים תיכוני-רומנטי עם נגיעות מזרחיות.

מרבית הפריטים מעוצבים במקום. השאר מיובאים בהתאם לסגנון החנות ממדינות אגן הים התיכון כמו איטליה, ובעיקר מהמזרח הקרוב והרחוק – מצרים, הודו, סין, תאילנד ווייטנאם. כך ניתן למצוא בחנות פריטים במראה מזרחי אקזוטי, כגון מסגרות עץ משובצות צדף, שרפרפי עץ מגולפים או דרגש עץ נמוך ועליו מזרון בריפוד טורקיז מקטיפה, לצד מכתבות עץ קטנות במראה אירופאי, וביניהם – הרבה פריטים במראה נקי ולבן: כורסאות יחיד בריפוד כותנה רומנטי לבן, כלי הגשה לבנים, ארונות ויטרינה לבנים בסגנון פרובנסאלי ווילונות כותנה לבנים אווריריים.

נראה כי שם המשחק במקום הוא הטקסטיל ובדי הריפוד. חלק גדול מקסם הפריטים נובע מן האריגים העשירים והאיכותיים שבהם הם מתהדרים. עיצוב הפריטים הוא פעמים רבות קלאסי ונטול קישוטים, והטקסטיל הוא שמביא עמו עושר דקורטיבי וצבעוניות חמה יותר.

במקום יש מחלקת בדים מגוונת המאפשרת לבחור את בדי הריפוד והווילונות לפי הטעם האישי: בדי כותנה לבנים, בדי ריפוד במראה רומנטי אירופי המתאפיין בצבעוניות מתונה ופסטלית ובדוגמאות פרחים מעודנות, או בדים עשירים בצבעוניות ים תיכונית עזה, כגון טורקיז, ורוד או ירוק; בדי וילונות לבנים, חצי שקופים, או בדים קטיפתיים מעוטרים. כל הבדים מיוצרים מחומרים טבעיים בלבד ועשויים 100% כותנה, מבטיחה יהודית בר, מבעלות החברה. הבדים מיוצרים על ידי מפעל דמשקאי במצרים המייצא אותם גם לאירופה, ולאחרונה החלו להשתמש בקטיפת כותנה מהודו, השונה מקטיפה סינתטית במגע ובמרקם.

שלוש 27, א'-ה' 10:00-19:00, ו' 10:00-15:00; 03-5178744, לאתר»



שלוש שלושים: גלריה לקרמיקה

שלוש שלושים היא גלריה לקרמיקה שהוקמה ב-1992 ומנוהלת כקואופרטיב על ידי 11 אמניות קרמיקה. כל אמנית תורמת משמרת של חצי יום בשבוע שבו היא יושבת בגלריה, המשמשת כחלל תצוגה ומכירה של עבודותיהן.

מגוון העבודות בשני חדרי הגלריה מייצג קשת רחבה של סגנונות וגישה לחומר. חלק מן האמניות מפסלות כלי הגשה, אחרות יוצרות פסלים וחפצי נוי; חלק עובדות באובניים, אחרות באמצעות חיבור משטחים; חלק יוצרות בצבעוניות טבעית ושקטה של החומר, אחרות מעדיפות עיטורים צבעוניים. אתל פיסוף, למשל, יוצרת כלים רבועים בצבעוניות אפרפרה-ירוקה, שלמרות דקיקותם הם עדיין שימושיים כאגרטלים, קערות ומגשים. היא אינה משתמשת באובניים ומחברת משטחי קרמיקה בעבודת יד עדינה מאוד. סטלה להב, לעומתה, שאף היא עובדת עם משטחים ללא אובניים, מטפלת בחומר כשהוא עדיין רטוב וגמיש, ולכן חיבורי החלקים הם חופשיים יותר. התוצאה היא כלים פונקציונליים בעלי צורות מעוגלות, רכות וזורמות.



לאה שבס משלבת עבודת אובניים ובניית יד ממשטחים. היא יוצרת עבודות ארכיטקטוניות ומלוטשות, שאותן היא מעטרת בעיטורים גיאומטריים בעזרת סרט הדבקה. אסתר בק לוקחת גוש חומר ומרוקנת אותו. צורותיה הן גולמיות וגסות יותר, והתוצר הוא פראי ולא מלוטש, בעל מראה של אבן או סלע. היא משאירה את נוכחותו הטבעית של החומר וגם הצבעוניות היא אדמתית-ירקרקה. מרגה גראונפלס יוצרת פסלים וצלמיות, יותר חפצי נוי מאשר כלי אוכל. היא עובדת עם גלזורה ייחודית, ויוצרת עיטורים מעשה תשבץ שחור-לבן ולאחרונה גם בטורקיז.

מרסל קליין יוצרת בהשראת הנוף המקומי סביב הסטודיו שלה בכוכב יאיר ונוף ילדותה בדרום אפריקה. המיכלים שהיא יוצרת מצטיינים בעיצובם הנקי, ונראים כמו חלוקי נחל גדולים חלולים מבפנים. את הצבעוניות השחורה לבנה המיוחדת היא יוצרת בתהליך עישון ארוך. גם עבודותיה של רונית צור מצטיינות במינימליזם ובניקיון צורני. היא מעבדת את החומר בידיים ומותירה בו את טביעות לחיצותיה. היא מותירה את צבעי החימר המקוריים, וסוגי החימר השונים הם שמעניקים לכלים (אגרטלים מאורכים וכלי נוי) גוונים שונים של אפור, חום ושוקולד.

עבודותיהן של אירית גבריאלי ושל חנה מילר מצטיינות בצבעוניות הפוכה לזו. גבריאלי מעטרת את הכלים שיצרה בציורים בעלי צבעוניות עזה ומלאת חיים המושפעים מאיורים נאיבים. מילר שהגיעה מעיצוב טקסטיל, מציירת על החומר ומעטרת אותו. היא יוצרת פיסול פיגורטיבי בבניית יד, מעין יצורים מיתולוגיים דמיוניים המושפעים מן המיתולוגיה היוונית והמצרית, וגם מן היהדות. אחת העבודות המשעשעות בחנות הוא לוח האמונות התפלות של מיכל אדלר. אדלר יצרה אוסף לוחות קטנים, שכל אחד מהם מוקדש לאמונה תפלה אחרת. על חלק ציור של של דג, עין או פרסה, באחרים משולב אובייקט קטן כמו שבר מראה, שקיק מלח או ספרון תהילים. כל לוח עולה 135 ש"ח וזוכה לפופלריות רבה בקרב הלקוחות.

שלוש 30, א'-ה' 10:00-19:00, ו' 10:00-14:30, שבת 18:00-23:00; 03-5106067



סמי די

בשנת 97' פתח סמי די (סמי דוד) את הסטודיו לקרמיקה ברחוב שבזי, שהיה לאחת מן החנויות הראשונות שנפתחו בנווה צדק. ייתכן שההיסטוריה המשפחתית היא שמשכה אותו לאזור עוד טרם הפיכתו לאבן שואבת לתיירים, דיירים בעלי אמצעים ומשקיעים זרים, שכן סמי הוא נצר לאחת ממשפחות המייסדים של נווה צדק, וסבי סבו היה מחדש הקהילה היהודית ביפו.

מאחורי החנות הקטנה והמעוצבת, המציגה לראווה את כלי ההגשה המהודרים שלו, נחבא בית מלאכה פעיל שבו הוא יוצר את עבודותיו. הוא יוצר סדרות של כלים, המתאפיינות בצבעוניות עמוקה ועזה, ובעיטורי זהב המעניקים להם מראה יוקרתי. עבודותיו, לצד היותן שימושיות ופונקציונליות, הוצגו בגלריות מובילות בארץ ובעולם, ולאחרונה שב מתערוכת ה- craft show במוזיאון לאמנות בפילדלפיה, שם הציג את הסדרה "ג'נסיס" בהשראת סיפור הבריאה.

על מדפי החנות הקטנה נערמים צלחות, ספלים, קערות ואגרטלים בצבעים עמוקים ועזים של כחול, ירוק ואדום מעוטרים בשולי זהב. כל קולקציה מכילה קערות בששה גדלים שונים (95-1650 שקלים), ויכולה להרכיב סט אוכל שלם. הקולקציה המכונפת, למשל, מתאפיינת במראה תיאטרלי ואלגנטי, ומכילה ספלים בעלי כנפי זהב קטנות המשמשות כידיות; הקולקציה הביומורפית מקבלת השראה מעולם הביולוגיה, מצורות כמו תאים ואמבות; ואילו סדרת הרוקוקו מתאפיינת בכלים בעלי שוליים משוננים.

כל הכלים עשויים בעבודת יד על אובניים, נצבעים בצבעים נטולי עופרת שאינם רעילים ומעוטרים בזהב 14 קראט, כך שהם בטוחים לשימוש ככלי אוכל. הם מתאימים לתנור אפייה בטמפרטורה גבוהה, ולאחרונה אף החל להשתמש בזהב שעמיד לשימוש במדיח כלים.

מעבר לכלים המוצעים למכירה בחנות, סמי מציע שירותי עיצוב פנים, ומעצב כיורים, אריחים, גופי תאורה ואלמנטים נוספים על פי הזמנה.

שבזי 56, א'-ה' 10:00-19:00, ו' 10:00-15:00; 03-5164968



גלריות לאמנות עכשווית

לצד חנויות בוטיק קטנות, בתי קפה ציוריים וסטודיו לעיצוב, נפתחו לאחרונה בנווה צדק שתי גלריות לאמנות עכשווית, שללא ספק תורמות לכוח המשיכה של האזור עבור קהל שוחרי האמנות. שתי הגלריות מייצגות מבחר איכותי של אמנים צעירים, מעלות תערוכות מתחלפות, והן שחקניות פעילות בסצנת האמנות הישראלית בתל אביב.

גלריה טבי דרזדנר, שנפתחה בנווה צדק לפני כשנה וחצי, היא גלריה חדשה יחסית בשוק האמנות המקומי. חלל הגלריה הוא מהמרשימים בעיר: חלל פתוח ורחב ידיים המשתרע על פני 220 מ"ר בבניין ישן בן כ-90 שנה, שבעבר שימש כמלטשת יהלומים. השיפוץ שעבר מדגיש את יופיו המקורי של הבניין, אך גם מקנה לו מראה אורבני עכשווי: תקרות גבוהות ותחתן קורות העץ המקוריות של הבניין שנחשפו בשיפוץ, רצפת בטון מוחלקת ודק מעץ, המשמש כמרפסת בחזית הגלריה ומארח את המבקרים הרבים בערבי פתיחות של תערוכות. הגלריה מייצגת ומציעה למכירה את עבודותיהם של כ-15 אמנים ישראלים צעירים שעובדים בכל סוגי המדיה, ומעלה תערוכות מתחלפות מדי כששה שבועות.

גלריה אלון שגב היא גלריה ותיקה יותר, מן המצליחות והפעילות בתל אביב, והיא פועלת מאז שנת 2000. הגלריה מייצגת כ-18 אמנים ישראלים מובילים שפועלים בכל סוגי המדיה – ציור, רישום, מיצב ווידאו. עד לאחרונה פעלה הגלריה ממקום מושבה הסמוך למשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. בימים אלו משלימה הגלריה מעבר לחלל חדש בנווה צדק – מבנה עתיק, מקושת חלונות וגבה תקרות, שיכלול כ-150 מ"ר של חללי תצוגה. מסקרן לראות אם הסנוניות הראשונות של סצנת האמנות העכשווית המגיחות לנווה צדק יביאו אחריהן גלריות נוספות ויובילו לפריחת הענף בשכונה.

טבי דרזדנר: אחווה 24, ב'-ה' 11:00-19:00, ו' 10:00-14:00; 077.7870605

אלון שגב: שלוש 30, ב'-ה' 12:00-19:00, ו' 10:00-13:00; 03.6090769



מריון

לפני כחצי שנה נפתחה בנווה צדק אחת משכיות החמדה המתוקות בשכונה – החנות מריון. הצצה בחלון הראווה של החנות הזעירה כמוה כהצצה לחדר שינה של בת אצולה אנגליה מהמאה ה-19. החנות היא עולם שלם וקסום של פריטי טקסטיל עתיקים, רובם לבנים במראה תחרתי, רומנטי וחלומי.

כל הפריטים עשויים בעבודת יד מכותנה או מפשתן, אם הפריט ממש ישן. אוסף הטקסטיל מכיל מפות שולחן מכותנה רקומות ביד (1200-4000 שקלים), מפיות לבנות סרוגות, כיסויי כריות, כותנות לילה מתחילת המאה הנושאות את ראשי התיבות של בעלת הכותנת, תחתוניות כותנה מעומלנות ובוהקות מלובן, ואפילו שמלת כלה ויקטוריאנית מאנגליה מאמצע המאה ה-19, עשויה תחרה ורקומה בעבודת יד (5,500 שקלים). בעלת החנות, מריון מילר, מביאה את פריטי הטקסטיל מאירופה ומטפלת בהם במיומנות ובאהבה – מכבסת, מרתיחה להסרת כתמי יושן צהובים עקשנים, מעמלנת ומגהצת בעצמה.

מילר אינה רואה בחנות עסק, אלא המשך לתחביב האיסוף שלה. כבר שנים היא משוטטת בשווקי עתיקות באירופה ואוספת טקסטילים עתיקים, כלי כסף, כוסות ומטחנות קפה ופריטים עתיקים נוספים בעלי מראה רומנטי. אחד האוספים המרשימים בחנות הוא אוסף דובונים תפורים ביד מגרמניה. מילר מספרת כי בגרמניה זהו מנהג נפוץ לאסוף דובים. כל אחד מדובוני האוסף הוא יחיד מסוגו ואין לו אח ורע, ומחירו 1850 שקלים.

שבזי 28, א', ג', ה', 16:00-19:00 או לפי תיאום מראש: 052.8569966

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה