״נשים ערביות שברו את תקרת הזכוכית. הן נמצאות בקדמת המגזר העסקי, ציבורי וחברתי״

"למרות שאנו עובדים בהיקף קטן יחסית בחברה הערבית, כל מאמץ קטן הוא תהליך בפני עצמו המניב בסופו פירות. אנו רואים את זה בעניין שאנו מעוררים אצל הילדים מה שהופך אותם לשגרירי סביבה שלנו בחברה", מסבירה יסמין מואסי בת ה-37. היא נשואה, אימא לארבעה מבאקה אל גרבייה ומוסמכת ללימודי סביבה מאוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר ראשון בהוראת מדעים – עוסקת בתחום הסביבה והחינוך במסגרות שונות בחברה הערבית.

בשנים האחרונות, מואסי מועסקת כרכזת פעילות בחברה הערבית ואחראית על פרויקט YRE מטעם עמותת ״אקואושן״, המכשיר כתבי סביבה צעירים תוך חיזוק הזיקה הימית בישראל. "אני מאמינה שנכון להתחיל לטפטף את הנושא של מודעות סביבתית מגיל צעיר״, מסבירה מואסי ומצטטת פתגם ערבי ידוע, המדמה את היתרון בלמידה מגיל צעיר לחריטה באבן. הרי בשני המקרים, משהו נשאר לנצח. לדבריה "כשילדים גדלים על ערכים סביבתיים ומפנימים את חשיבות הנושא, הם מרחיבים את האימפקט ומממשים אותו בחברה על ידי שיתוף המשפחה, חברים והסביבה הקרובה מתוך עניין וחיבור״.

את מרגישה שבאמת מתחולל שינוי בחברה הערבית בכל מה שקשור למשבר האקלים?
״בשנים האחרונות המודעות בהחלט הולכת וגוברת וזה דבר שנובע מהרבה סיבות. אבל לפני הכל, ניתן יותר דגש על הנושא בבתי הספר וההשפעה החיובית עוברת לרשתות החברתיות״.

יסמין מואסי במהלך פעילות עם תלמידים | צילום: אקואושן

נשמע כמו תהליך שדורש המון סבלנות.
״החברה הערבית עדיין צריכה ללמוד והפעילות שלנו בבית הספר היא תהליך ארוך טווח, שמתבסס על שלוש מטרות עיקריות: חשיפה לנפלאות הים, העלאת המודעות להשפעת האדם על הסביבה הימית והחופית והנעה לפעול למען הים".

כמה זה מורכב לקדם נושאים חברתיים בתור אישה מחברה שמרנית?
"כאישה מוסלמית אני לא רואה שהנושא הסביבתי חריג מהנורמה החברתית. דווקא להפך, זה מאוד מתחבר לערכים שחונכנו עליהם מגיל צעיר. למרות שהחברה הערבית נחשבת כשמרנית בנושאים מסוימים, אבל אין מניעה לקידום נושאים חברתיים כל כך חשובים שבסוף מביאים תועלת לחברה עצמה".

״החברה הערבית נחשבת כשמרנית בנושאים מסוימים, אבל אין מניעה לקידום נושאים חברתיים כל כך חשובים״

אילו תגובות את מקבלת מקרב הסביבה הקרובה שלך?
"המשפחה והחברים מאוד תומכים בכל צעד בו אני בוחרת. הם מברכים אותי. העבודה שלי מסקרנת ומעניינת אותם, מה שהפך אותם לשגרירים שלי בשטח בהרבה נושאים כמו השמירה על הסביבה".

איך מובילים יותר נשים מהחברה הערבית לקחת חלק באקטיביזים חברתי וסביבתי?
"לנשים יש את הכוח לחולל שינוי, להוביל ולקבל החלטות. אחוז גבוה מהנשים הערביות שברו את תקרת הזכוכית ונמצאות בקדמת המגזר העסקי, ציבורי וחברתי. לפעמים האישה צריכה רק דחיפה קטנה של עידוד או מודלים לחיקוי. נשים באופי שלהן טורחות ומתאמצות מכל הלב בכדי לקדם את מה שהן מאמינות בו. אז אני מבקשת לנצל את הבמה לקרוא ליותר נשים לבוא ולקחת חלק במסע הסביבתי המרתק הזה".

״לנשים יש את הכוח לחולל שינוי״, יסמין מואסי | צילום: אקואושן

את חושבת שמעמד האישה בחברה הערבית במגמה חיובית בכל מה שקשור לשילוב תעסוקתי או פנייה ללימודים?
"בהשכלה הגבוהה הנשים הערביות מובילות ונמצאות בכלל תחומי הלימוד, אך יש צורך להנגיש ולכוון אותן יותר לתחומים יותר מבוקשים והולמים לדרישות שוק העבודה המודרני והמשתנה. אחוז הנשים בתעסוקה הולך וגדל, אך עדיין יש אחוז גדול של נשים מובטלות או נשים שעובדות בתפקידים שלא הולמים את תחום לימודיהם״.

על פי דוחות הלמ״ס, אפליה מגדרית, פערי שכר וקושי בקידום נשים לתפקידי מפתח, הוא נתון שעדיין נוכח גם במגזר הכללי; ״אני מנצלת את הבמה להגיד לכל אישה להעז, לבקש ולדרוש, כי לפעמים זכויות לא מקבלים אלא דורשים", מסכמת מואסי.

הדרישה קיימת. אבל איך בכל זאת אפשר לצמצם את הפער גם ברמה הקהילתית?
״לדעתי, צריך להמשיך וללוות נשים צעירות מרגע ההשתלבות באקדמיה ועד ההשתלבות המיטבית בשוק העבודה. לאחרונה כמעט בכל יישוב ערבי יש יועצת למעמד האישה שמתאמצת לחולל שינוי ברמה היישובית״.

ומה לגבי שוק העבודה?
״המצב בשוק העבודה מצריך יותר מאמצים גם מצד המעסיקים, שצריכים להבין יותר שיש פער תרבותי. ושהם גם צריכים לעזור לעובדת הערבייה להתגבר עליו בכדי להבטיח השתלבות מיטבית במקום העבודה״.