ילד טוב ירושלים

תיאור הפינה:
הספרייה בסלון נמצאת בחלל פתוח, ומכילה את הספרים שברעם הכי אוהב. יש בה מדף של בובות מלאכים ששייך לתמר, בת זוגו. הם חילקו ביניהם את המקום בספרייה, ויש בה ספרי פנטזיה שהיא אוהבת, ספרים שלקח מבית ילדותו, ובמדף העליון אוסף של ספרים ישנים ונדירים, כמו תרגום של ברנר ל"חטא ועונשו".

לפני הכל שם: ניר ברעם. עיסוק: סופר ועורך סדרת הקלאסיקה בהוצאת עם עובד. מצב משפחתי: חי עם בת זוג. מגורים: תל אביב.

מדוע בחרת דווקא בפינה הזאת?
"הספרייה היא המקום שבו אני מבלה את רוב הזמן שלי, והיא מכילה את הספרים שאני הכי אוהב. הספרייה היא הדבר הכי מוצלח בבית הזה כי היא מספרת תקופה של חיים".

אילו עוד חללים אהובים עליך בבית?
"חדר עבודה כי הוא המקום שבו אני כותב. את פינת העבודה שלי אני אוהב כמקום קטן ודחוס. החלון מעל השולחן משקיף על עצים, ואומרים שזה נותן השראה, למרות שאני לא תולה את ההשראה בעצים. בפינה שלי, כמו בכל הבית, שורר חוסר סדר מאורגן, ומבחינתי הוא הגיוני. אולי כי גדלתי בבית שהסדר היה חלק אימננטי מהדיון בו, אני אוהב פיזור בפינת העבודה שלי, עם כל המחברות והניירות הקטנים".

מה היית מוסיף לפינת העבודה?
"נוף יפה מהחלון של אגם וינאי או של ים בתאילנד. את הספר הקודם שלי כתבתי בקוסמוי בחדר ששכן מול הים. הייתי מוסיף גם בריזה טבעית, ועל הקירות הייתי תולה מפות. אם החדר היה גדול יותר הייתי מוסיף לו גם שולחן ישיבות מעץ כבד".

בלגאן מאורגן

מהו סגנון העיצוב של הבית?
"כשאתה נכנס לבית שלי, יש טביעת יד מאוד ברורה של חוסר סדר מאורגן. רק הספרייה שלי תמיד מסודרת. אבל בגדול, כמו כאן, אני מעדיף בית עם סלון גדול".

אילו פריטים ייחודיים מוצגים בחלל הבית?
"פריטים אישיים שלי, כמו תמונה של אמא שלי, זיכרונה לברכה, שמונחת על שולחן העבודה שלי, תמונה מילדותה. זאת התמונה שהיא הורישה לילדים, וזה מוזר שהיא בחרה דווקא אותה ולא תמונה של עצמה מבוגרת. זה מזכיר את האופן שבו תמיד תפסתי אותה. אישה שלא משלימה עם התנועה של הזמן וההתבגרות. היא תמיד איתי בחדר העבודה שלי".

אתה מאמין בתיאוריות עיצוב שונות?
"אני לא מאמין בתיאוריה ספציפית, אבל אוהב מאוד לצפות בחללים גדולים. אני זוכר שראיתי פעם ראשונה את לשכת הקנצלר של היטלר בגרמניה כשערכתי תחקיר לספר שכתבתי, והיא הייתה ענקית. לשכה של עשרות מטרים שנותנים תחושה מגלומאנית ומופרעת. אבל אני מתחבר לגודל. גם בחלומות שלי בלילה אני תמיד נמצא בחדרים גדולים עם מעט מאוד רהיטים מינימליסטיים".

רק הספרייה תמיד מאורגנת. הספרייה של ניר ברעם

השראה מרחוב בייקר

מהו הבית האידיאלי מבחינתך?
"בית בקומה גבוהה מאוד שמשקיף על העיר, או בית עם דשא שמשקיף על הים ועל השדות. בית באזור מנזר השתקנים ולטרון יכול להיות מדהים, עם נוף מיוחד של העמק".

לאיזה פריט בבית אתה מחובר במיוחד?
"שולחן עץ מסיבי עם כיסאות גבוהים שמזכיר סרטים ישנים על ארוחות ערב באירופה הקלאסית. זה פריט שעבר איתי מדירה לדירה. תמיד. קניתי את השולחן בחנות אספנים מחוץ לתל אביב, ואני מאוד אוהב לשבת בו".

איפה היית גר בחו"ל, ואיך היה נראה ביתך?
"לונדון זאת העיר שתמיד הייתה הפייבוריטית שלי. גם מבחינת המוזיקה והתיאטרון שהיא מייצרת. הייתי גר בדירה קטנה עם פרקט, שמשקיפה אל גינה פנימית ברחוב בייקר. זה מקום שנותן לי השראה. הרחוב ארוך מאוד ולא סואן מדי. יש בו בתי קפה וחנות ספרים שאני מאוד אוהב. אי אפשר להסביר למה רחוב מסוים גורם לך להתאהב בו. זה פשוט קורה. שם הייתי רוצה לגור".

באילו שעות אתה הכי אוהב להיות בבית?
"מוקדם בבוקר. אני אוהב לקום בשש ורבע בבוקר, להספיק לרדת לרחוב ולשתות קפה בבית קפה, ובשבע כבר להתחיל את היום שלי. יש בזה תחושה של יתרון מסוים על העולם. כשאני קם מוקדם ונמצא בבית, יש לי אשליה שאני יכול לעשות המון דברים עם היום. אם מתאפשר, אני מנצל אותו לכתיבה".

קצרים

בית חלומותיי: בית ילדותי בבית הכרם בירושלים. רחוב החלוץ. מרוב עצים בקושי רואים את הרחוב.
סטייה קטנה ואישית: הימורים.
ליד המיטה: תמיד ספרים. עכשיו אני קורא ספר באנגלית על פושעים נאצים ולאן הם נעלמו אחרי המלחמה.
רומנטי בעיניך: מוזיקה של REM.
משפחה בשבילך: בעיקר חברים.
פינוק בבית: לצפות לאורך יום שלם בסדרות בטלוויזיה.
ישראלי בעיניך בבית: שהבגדים נמצאים בכל החדר.
מצחיק אותך בבית: הפינה של תמר בת זוגי בספרייה, עם המלאכים.
אי של שלווה בתוך הבית: אין.
חורף או קיץ בבית: חורף.
הכי חשוב שהבית יהיה: במרחק הליכה מבית קפה.