יופי של ילדות – חלק ב'

לחלק א'»

פגיעה בדימוי העצמי של הילדה

בשיחת חולין שניהלתי עם הספר שלי, הוא סיפר לי על ילדה בת שש שמגיעה אליו באופן קבוע להחלקות יפניות. מיד ניסיתי להבין למה, והתשובה שלו היתה "כי היא מתולתלת, ואמא שלה מתולתלת בעצמה אך היא לא אוהבת תלתלים. אז הן עושות החלקות".

פרופ' יעל לצר, מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, מציינת כי "בשנים שלפני תחילת גיל ההתבגרות, ילדים הם בעלי יכולות קוגניטיבית השונות מאלו של מתבגרים. צורת החשיבה שלהם עדיין דיכוטומית: שחור- לבן, טוב- רע. כל שלב התפתחותי נוסף מלווה בעוד התקדמות ביכולת הקוגניטיבית והרגשית.

"בקבוצת הגילאים שש עד 11-12, היכולת הקוגניטיבית עדיין לא מאפשרת לילדות הבנה מופשטת של הדברים ויכולת לוגית להסקת מסקנות וצפיית העתיד עד כדי תכנון של כמה מהלכים קדימה. לא בכדי החוק קבע כי ילד עד גיל תשע אינו יכול לחצות כביש לבד. בגילאים אלה ילדים אינם מבינים את ההשלכות של מעשיהם".



מה שתספרו לילדה היא תפנים [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

"מבחינת ההתפתחות המינית, גיל ההתבגרות מתחיל כבר בסביבות גיל 10. ניצני הבשלות ההורמונלית כבר נותנים אותותיהם, וניתן לראות 'כפתורים' בציצים אצל בנות והתחלה קטנה של שיעור. במקביל, זהו גיל שבו הילדה צריכה לצבור שומנים, כ-20 אחוזים, כדי שהגוף יכין עצמו לבשלות המינית ולקבלת המחזור החודשי. לכן, בתקופה זו אנו רואים אכילה בכמויות מוגברות מהרגיל. כאשר ישנה עלייה במשקל והתעגלות של הגוף, הטבעיים מאוד בשלב זה ואף רצויים, אפשר לראות עלייה בחרדה אצל הורים החוששים שבנותיהם יעלו במשקל. זה הזמן שבו מתחיל הלחץ של ההורים למסרים, שעניינם רזון או יופי, שאינם נכונים ושאינם מתאימים להתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית של הילדה", מנמקת פרופ' לצר.

לדבריה, "אם אמא אומרת לבתה לעשות דיאטה בשלב זה או אף להפחית כמויות בצריכת המזון שלה, היא עלולה לעצור את ההתפתחות הפיזיולוגית שלה ולהעביר בכך מסר לבתה שהיא לא מספיק טובה. תגובות אלה, לא די בכך שהן עלולות לפגוע בתהליך הצמיחה הטבעי, הן גם מערערות את הביטחון ועלולות לפגוע בדימוי העצמי ובדימוי הגוף בהמשך. גילאים אלה הם שלב מאוד פגיע בהתפתחות, ולכן יש לנקוט משנה זהירות. חשוב לדעת עוד כי היכולת להבנה רגשית, המותאמת להתפתחות הגופנית, לרוב מתרחשת בגיל 16 אצל בנות, בשיא הבשלות, וזה לא יכול לקרות בגיל שמונה-תשע. לפיכך, ילדה שעושה החלקת שיער בגיל שש, המסר כלפיה הוא ששיער מקורזל כמו שיש לה הוא לא יפה, ואמא תדאג שהיא תהיה יותר יפה. בסופו של דבר, מה שיופנם אצלה זה שהיא לא מספיק יפה או טובה כמות שהיא".

אמנם הכוונה של מרבית ההורים היא טובה, סבורה פרופ' לצר, "אך בפועל ההורה מחליט כך בהתאם לעולמו הפנימי. ככל שההורה מתלבט יותר לגבי עצמו, הוא פועל מאותו מקום ומעביר לילדים מסרים שהוא באופן אישי מוטרד מהם. וכך עושה אותה אם שאינה אוהבת את שיערה המתולתל".

פרופ' לצר קוראת להורים לבדוק את עצמם לפני שהם מעבירים מסרים שגויים לילדים. "בדקו האם אתם לא מעבירים לילדים מסרים מתוך החרדות והקשיים שלכם. הרי מה שתספרו לילדה היא תפנים. אם מישהו בכיתה יאמר לה שיש לה שיער כמו של כבשה, לדוגמא, תמיד אפשר להרגיע אותה ולהראות לה את היופי של השיער שלה, ובסופו של דבר את זה היא תפנים. המסרים בחוץ הם נקודתיים ורגעיים ומשתנים מיום ליום, ואילו בניית הביטחון הפנימי מאפשרת לילדים כלים לכל החיים".

הצד השני של המראה

אז למה הבנות רוצות להתאפר ואיך אפשר לעשות את זה במינון הנכון?
"בגילאי חמש-שש, לפי פרויד, אנו עוברים שלב של הזדהות עם ההורה בן אותו מין וחלק מהזהות המינית שלנו – המגדרית, האם אני בן או בת – מתחיל להתקבע", מסבירה הפסיכולוגית ומנחת קבוצות הורים ענת זפרני. "יש רצון להידמות להורה בן אותו מין, וזה כולל משחקי חיקוי. חלק מהחיקוי הוא איפור ולבוש במסגרת משחקי 'כאילו', שאנו רואים אצל בנות בעיקר: משחקי אמא-אחות, משחקי אבא-אמא או משחקי אמא-תינוק. אך טבעי שאיפור יהיה חלק מהמשחק, ואפילו רצוי שכך יהיה. זוהי הבשלה של הנפש כחלק מתהליך החיקוי המסייע לנו בבוא היום להפוך לחלק מחברה המודעת לתפקידים מיניים.



המסרים בחוץ נקודתיים ורגעיים ומשתנים [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

"בו בזמן, לנו ההורים יש תפקיד כמציבי גבולות, ובעצם תפקידינו להיות 'סמן ימני' לגבי התנהגויות שאינן תואמות גיל כמו: איפור, הסרת שיער, טיפולי יופי ועוד. כשההורים אומרים לילדים משפטי בנוסח 'זה לא לגילך' – הם מגדירים להם בדיוק את מקומם בהתאם לגיל שלהם. לכן, כשאם ובת מבקרות במכון יופי כבר בגיל שש, המסר שהילדה מקבלת הוא 'אני כמו אמא', ומכאן היא גם מרגישה שמותר לה לעשות גם דברים אחרים".

כל עוד מדובר על מסיבות ימי הולדת לבנות, שחלק מהכיף שלהן הוא משיחת לק על הציפורניים, איפור ותסרוקת, פיצה וסרט – זה עדיין נשאר בגדר "שעשוע לימי הולדת" נחמד, סבורה זפרני. הדבר נכון גם לגבי טיפוח שהוא במידה: שמירה על עור פנים נקי, תסרוקת חמודה לאירועים מיוחדים, מריחת לק אצל הסבתא בשבת ועוד. זה נחמד ואפילו רצוי, מכיוון שאנחנו כבני אדם שומרים על אסתטיקה ועל עצמנו בדרכים שונות.

"אבל כשמדובר בהתעסקות מרכזית שמשנה את עולם הערכים שעליו גדלים הילדים, ובמקרה זה הילדות, זו בעיניי בעיה גדולה שעוד נשלם עליה את המחיר בעתיד", טוענת זפרני ומציעה להורים לפקח על ההתנהלות ולהגבילה בהתאם לגיל, תוך התחשבות בצרכי הילדה. "אם מדובר בילדה מאוד שעירה, ברגליים לדוגמא, הסובלת מהצקות ומרגשי נחיתות איומים בכל שיעור ספורט – ההתייחסות היא אחרת מאשר לערוך טיפולי יופי שאינם הכרחיים".

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה