יום אחרי הכלולות

איאן מקיואן ("כפרה", "שבת") בוחר לעסוק בספרו האחרון בסיפור אהבה בין שני צעירים אנגלים בשנות השישים של המאה הנוכחית.  

אדוארד הוא סטודנט להיסטוריה של ימי הביניים ופלורנס היא כנרת מחוננת. הוא מגיע ממעמד חברתי נמוך והיא ממשפחה ממעמד גבוה. סיפורם הטרגי של אדוארד ופלורנס הוא שהם נפגשו על סף פריצת המהפכה המינית, כשהגלולה הייתה רק שמועה שהגיעה מאמריקה הרחוקה.  

מקיואן מתאר את סיפורם של הזוג, אך זהו בעיקר גם סיפור על תקופה של חיפוש עצמי, מגבלות חברתיות ושאיפה לחופש מיני. פתיחת הספר מרמזת על סופו: "הם היו צעירים, משכילים ובתולים שניהם בלילה ההוא, ליל כלולותיהם, והם חיו בזמן ששיחה על קשיים מיניים לא הייתה אפשרית בשום אופן" (9).

אדוארד ופלורנס, בני 22, נפגשים ולאחר היכרות קצרה מחליטים להתחתן. העלילה מתארת 24 שעות גורליות בחייהם, השעות שלאחר טקס החתונה שלהם, בהן עליהם לממש את אהבתם בצורה פיזית. הערב מתחיל בארוחת ערב זוגית בבית מלון על חוף צ'זיל, נמשך על מיטת האפיריון הלבנה בחדר הסמוך ומסתיים בשיחה דרמטית על החוף. בטווח הזמן הזה מקיואן מוסיף פרטים על סיפור חייהם של השניים עד ללילה הזה. שניהם חסרי ניסיון, מתמודדים עם המצב בצורה שונה, התמודדות שבסופו של דבר מובילה לפרידה.



מקיואן מתאר ברגישות ועדינות את המרקם השברירי והפגיע של יחסים בין בני זוג שאינם מכירים עדיין זה את זה די הצורך, כך שכל מילה או מחווה יכולות לפגוע פגיעה אנושה: "כמעט זרים זה לזה עמדו שניהם, יחד באורח מוזר, בפסגה חדשה של קיום, מלאי שמחה מפני שמעמדם החדש הבטיח לקדם אותם ולחלצם מנעוריהם שאין להם סוף – אדוארד ופלורנס, חופשיים סוף סוף!"(12).

הסיפור הוא בעצם סיפור של החמצה (כמו ספרים אחרים של מקיואן) עקב חוסר הבנה. לכאורה מתואר כאן סיפור אהבה מושלם, שאין מניעה שלא יצליח, אך מחווה שגויה משנה את כל התמונה.

על חוף צז'יל – איאן מקיואן, הוצאת עם עובד, מחיר מומלץ: 79 ש"ח