ידועים בציבור: באש ובמים

זה שנים רבות שבתי המשפט נדרשים לסוגיה: מה דינם של בני זוג ידועים בציבור בתחומי המשפט השונים. האם יש לראותם ככל בני זוג הנשואים כדת וכדין, לכל דבר ועניין? או שמא יש להעניק להם מעמד מיוחד השונה מזה של בני זוג נשואים?

דומה כי המגמה של בתי המשפט בשנים האחרונות היא להשוות את מעמדם המשפטי של בני זוג ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים כדת וכדין, וזאת בהקשר לתחומי משפט רבים. מגמה זו לא פסחה גם על המקרים בהם "ידועים בציבור" לא נכללו באופן מפורש בהגדרת "בן זוג" בדבר החקיקה הרלוונטי.

גם במישור החקיקתי, הן בחקיקה החדשה והן בתיקונים לחקיקה הקיימת, הושווה מעמדם של הידועים בציבור למעמד הנשואים. עם זאת, בדברי חקיקה רבים, בעיקר הישנים שבהם, חסרה התייחסות מפורשת לבני זוג הידועים בציבור ולזכויותיהם וחובותיהם מכוח שותפותם בתא משפחתי אחד.

נציין, כי המגמה הכללית בתחומי המשפט השונים היא לראות אף בבני זוג מאותו מין כבני זוג. אולם, עם הגזר בא גם המקל. מגמה זו שרואה בבני הזוג הידועים בציבור כבני זוג לכל דבר ועניין, פועלת לטובת זוגות אלה במקרים מסוימים, אך גם לרעתם במקרים אחרים.

כלומר, קיימת סימטריה הן לעניין הזכויות והן לעניין החובות. הדוגמה הבולטת לכך היא פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק מחודש ספטמבר 2010 בסוגיית קצבת השאירים התלויים לאלמנה שנישאה בשנית.

ידועים בציבור בחוק הביטוח הלאומי

חוק הביטוח הלאומי קובע, כי הזכאות לקבלת קצבאות שאירים ו/או תלויים פגה כאשר האלמנה שבה ונישאת בשנית. בפסק הדין בעניין סמדר בוארון (בג"צ 5492/07 סמדר בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה), דובר בנשים שהתאלמנו מבני זוגן, ולאחר מכן חיו כידועות בציבור (להלן: "העותרות"). חלקן אף הביאו ילדים משותפים לעולם במסגרת התא המשפחתי שהקימו עם בני זוגן הידועים בציבור.

לאור הנסיבות המתוארות, הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם לעותרות קצבת שאירים ותלויים מהמועד שבו החלו הן לנהל אורח חיים כמתואר. לטענת העותרות, הוראת החוק השוללת את תשלום הקצבאות חלה אך ורק על אלמנה "שחזרה ונישאה". לגישתן, לשון החוק ברורה ומפורשת ואין לייחסה גם לבני זוג ידועים בציבור.

מנגד, טען המוסד לביטוח לאומי, כי אין הבדל בין אישה נשואה כדין לבין אישה החיה כידועה בציבור, ולא יעלה על הדעת שלאלמנה הידועה בציבור כאשתו של אחר יהיה יתרון על-פני מי שנישאה כדין לאחר.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק, כי מטרת הקצבאות היא לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית מבן הזוג המנוח. במצב של ידועים בציבור, האלמן, או האלמנה, מנהלים משק בית משותף ונהנים משיתוף עם בני הזוג בהכנסות ובנשיאה בנטל ההוצאות, ולכן אין הצדקה לתשלום הקצבאות במקרה זה. כמו כן, התקשה בית המשפט לקבל את המצב לפיו לצורך הענקת קצבת שאירים וקצבת תלויים תיחשב ידועה בציבור כ"אלמנה" בשל היותה "אשתו", בעוד שלעניין פקיעת הזכאות לקצבאות אלה לא תיחשב כ"אשתו" של בן הזוג החדש עמו היא חיה כידועה בציבור.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את עמדת המוסד לביטוח לאומי, ופסק כי שלילת הקצבאות תחול גם על אלמנה שחיה כידועה בציבור. כלומר, אלמנה החיה כידועה בציבור אינה זכאית עוד לקבלת קצבת שארים או קצבת תלויים מכוח בן זוגה המנוח, כשם שאישה שנישאה בשנית אינה זכאית לאותן קצבאות. יצוין, למען הסדר הטוב, כי החוק קובע כי דין אלמנה כדין אלמן.

אי אפשר לטעום מעוגת הנישואין ולהשאיר אותה שלמה. כשם שלזוג נשוי נשללות זכויות כך גם לידועים בציבור

השלכות פסק הדין לתחומי המיסוי השונים

לפסק הדין יכולות להיות השלכות רבות בתחומי המשפט השונים, ובכללם בתחום המיסוי. פסק דין זה ממשיך את המגמה של בתי המשפט לראות בידועה בציבור כאישה נשואה לכל דבר ועניין.

נזכיר, כי בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת עליזה לבנון (ע"א 2262/01 עליזה לבנון נ' מנהל מס שבח) נקבע כי המונח "בן זוג" לעניין הפטור ממס שבח וההקלה במס רכישה בהעברת נכסים בין קרובים, לפי חוק מיסוי מקרקעין, כולל בחובו גם ידועים בציבור. בהתאם לפסק הדין האמור, פרשנות תכליתית זו של לשון החוק מתחייבת, בין היתר, בשל עקרון השוויון העומד בבסיס השיטה המשפטית בישראל.

אמנם פסק דין זה התייחס לסוגיה ספציפית, אך ניתן להקיש ממנו גם לסוגיות נוספות במסגרת חוק מיסוי מקרקעין. כך לדוגמה, מקבלת היום רשות המסים את העמדה לפיה היעדר החבות במס בחלוקת נכסי בני זוג בעקבות פסק דין של גירושין, כאמור בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, חלה גם על פירוד ופיצול נכסי מקרקעין של מי שהיו ידועים בציבור, וגם על בני זוג מאותו מין.

אין צורך להפליג בדמיון כדי להגיע למסקנה, כי גם לעניין השאלה האם נמכרה דירת מגורים בארבע השנים האחרונות לצורך בחינת הזכאות לפטורים במס שבח, יש לראות בידועים בציבור כתא משפחתי אחד. והרשימה עוד ארוכה.

לעומת חוק מיסוי מקרקעין, טרם ניתנה הכרעה משפטית בקשר להגדרת בני זוג בפקודת מס הכנסה. סעיף ההגדרות בפקודת מס הכנסה קובע, כי "בן זוג" הוא "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". קרי, ההגדרה מחייבת הן קשר של נישואין והן קשר של חיים משותפים וניהול משק בית משותף.

אולם, אין בניסוחו של הסעיף כדי לשלול, מכל וכל, את הגישה הפרשנית לפיה גם ידועים בציבור ייחשבו כ"נשואים" לעניין הגדרה זו, כך שיחולו עליהם ההוראות החלות על בני זוג, לטוב ולרע. ייתכן כי בבואו לפרש הוראה זו בפקודת מס הכנסה ייתן בית המשפט עדיפות לפרשנות המשווה את דינם של בני הזוג הנשואים לאלה של הידועים בציבור ויחיל עליהם את סעיפי החקיקה הרלוונטיים.

בעניין זה נביא, על קצה המזלג, כמה סוגיות הרלוונטיות למיסוי בני זוג, אם וככל שייקבע כי ידועים בציבור ייחשבו כבני זוג בפקודת מס הכנסה.

• פקודת מס הכנסה ממסה הכנסות בני הזוג במאוחד כהכנסת בן הזוג הרשום, דבר המביא במרבית המקרים להעלאת שיעורי המס (שכן בחישוב מאוחד לא ניתן ליהנות פעמיים ממדרגות המס הנמוכות). כמובן, לכלל זה יש חריגים כגון הכנסות מיגיעה אישית ממקור בלתי תלוי בבן הזוג, או הכנסה של בן זוג מנכסי ירושה. הכללת ידועים בציבור כבני זוג לעניין זה עלולה להגדיל את נטל המס עליהם.
• בחישוב הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים עד תקרה של 4,680 ₪ בודקים את כלל הכנסותיו של המשכיר, בן זוגו וילדיו עד גיל 18 מדמי שכירות של דירות מגורים. לפיכך, דמי שכירות של דירה בבעלות בן זוג ידוע בציבור יכולים לפגוע בפטור המגיע לבת הזוג.
• בן זוג נחשב כ"קרוב" לעניין הגדרת החברה כחברה משפחתית, לעניין הגדרת בעל מניות מהותי (שיעור מס מוגדל על דיבידנד וריבית מחברה שהוא מחזיק בה), לעניין ניכוי הוצאות סוציאליות בידי חברה בגין בעל השליטה או קרוביו ועוד.

לסיכום, מגמת בתי המשפט בישראל להשוואת מעמד הידועים בציבור למעמד בני זוג נשואים יש בה כדי לשפר את זכויותיהם של הידועים בציבור. אך כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין סמדר בוארון, השוואה זו היא דו-כיוונית, קרי יש בה גם להטיל חובות ולשלול זכויות במקרים מסוימים.

לטעמנו, אף כי פסק הדין עסק במישור הביטוח הלאומי, הרי שצפוי כי לקביעתו העקרונית תהיה השפעה על תחומי משפט אחרים, ובכללם דיני המס, ובראשם מיסוי מקרקעין ומס ההכנסה.

הכותבים שייכים לאשכול המסים במשרד BDO זיו האפט רואי חשבון