אלימות מינית וחרדות. כל מה שצריך לדעת על התערוכה הכי מדוברת בארץ

יאיוי קוסאמה על רקע עבודתה | צילום: יח"צ מוזיאון תל אביב
יאיוי קוסאמה על רקע עבודתה | צילום: יח"צ מוזיאון תל אביב

יאיוי קוסאמה מעלה שאלות על זהות, מיניות ושליטה ולמרות זאת התערוכה של האמנית בת ה-92 הפכה ללהיט שבלתי אפשרי להשיג לו כרטיס. כל מה שצריך לדעת לפני שאתן מגיעות לתערוכה הכי מבוקשת

88 שיתופים | 132 צפיות

כמה אמניות פלסטיות גדולות בסדר גודל של פיקאסו או ואן גוך אתן מכירות? נסו לנקוב בשם אחד שאינו פרידה קאלו. המיעוט של נשים בקדמת הבמה בשדה הזה, מלמד אותנו שאולי יותר מכל סוג אמנות אחר, האמנות הפלסטית היא עדיין תחום הנשלט על ידי גברים, וזו הסיבה שההישגים של יאיוי קוסאמה בעולם האמנות המערבי הם עצומים.

האמנות של קוסאמה בת ה-92 סוחפת אחריה המונים, ופעם אחר פעם מוזיאונים ברחבי העולם מדווחים על קריסת אתרי האינטרנט שלהם, בשל הביקוש הגדול לכרטיסים לתערוכות שלה. הכוח האסתטי והחזותי ביצירותיה – מיצבי האור, חדרי האינסוף, אובססיית הנקודות, הציורים הססגוניים והפסלים הפסיכדליים, מביא למוזיאונים גם קהלים חדשים שרוצים לחוות בעצמם את הדרמה הויזואלית. ב־15 בנובמבר תיפתח לקהל הרחב התערוכה של האמנית היפנית במוזיאון תל אביב לאמנות, זו הפעם הראשונה שהיא מוצגת בישראל, וההיסטריה בשיאה. כרגע תוכלו למצוא כרטיסים רק למרץ והם נחטפים עם כל מילה שאתן קוראות פה.

דרמה ויזואלית. תערוכה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: יח"צ
דרמה ויזואלית. תערוכה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: יח"צ

אז מה סוד הקסם? איך אמנית בת 92 מצליחה להיות הדבר שהכי קוסם לדור האינסטגרם והטיק טוק? האמנית המוערכת שואבת את השראתה ממקורות רבים: מהתרבות היפנית השמרנית והמסורתית בה גדלה, מתרבות האוונגרד האמריקאית של שנות ה-60, תנועת הפופ-ארט ואידיאולוגיה פמיניסטית ואנטי מלחמתית. עולמות ההשראה הללו נפגשים עם העיסוק המרכזי של קוסאמה בעולם הנפש ויוצרים את השפה הייחודית לה.

מתוך התערוכה של קוסאמה. צילום: רעות ברנע
מתוך התערוכה של קוסאמה. צילום: רעות ברנע

היא נולדה בשנת 1929 במרכז יפן למשפחה מבוססת ושמרנית שדיכאה את משיכתה לאמנות וניסתה לנתב אותה לתפקיד המסורתי של רעייה יפנית כנועה. תפקידי המגדר הנוקשים בחברה היפנית אילצו את קוסאמה לעזוב את יפן ולחפש דרכה כאמנית בניו-יורק, שם השתלבה כחלק מתנועת הנגד ההיפית של שנות ה-60 ועבדה לצד אמנים גדולים כמו אנדי וורהול ומרסל דושאן. בשנים ההן היא התעמתה עם שאלות של זהות, מיניות ומגדר לצד התמודדות עם מחלת הנפש שלה, ובראיונות היא טוענת, כי האמנות היא הדבר היחיד שמקל על החרדות והכאבים האלה.

האמנות מקלה על החרדות והכאבים. יצירותיה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: יח"צ
האמנות מקלה על החרדות והכאבים. יצירותיה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: יח"צ

בחדר המראות הראשון שלה "שדה הפאלוסים" משנת 1965, מתמודדת קוסאמה עם הפחד שלה מסמכות גברית ומחרדות מיניות הקשורות בילדותה, אותה היא מתארת כילדות טראומטית במיוחד. בחדר המראות היא הציבה מאות צורות פאליות שמאלצות את הצופה להתמודד עם החרדות של נשים מאלימות מינית-גברית. הצורות במיצג הן רכות ומעוטרות בנקודות אדומות – שהשימוש בהן במיצג הזה מהווה מעין אמצעי שליטה בדימוי המאיים.

"שדה הפאלוסים". טראומה מאלימות מינית-גברית, יאיוי קוסאמה ממקמת את עצמה במרכז הבמה | צילום: יח"צ
"שדה הפאלוסים". טראומה מאלימות מינית-גברית, יאיוי קוסאמה ממקמת את עצמה במרכז הבמה | צילום: יח"צ

את השימוש האובססיבי שלה בנקודות היא מסבירה כניסיון לשחזר את ההזיות מהן היא סובלת ולהשיג שלווה על ידי תחושת השליטה שמעניק לה הציור האובססיבי שלהן. ובכלל, חלק גדול מאוד מיצירתה, במיוחד הציורים מסדרת "רשתות האינסוף", עוסק במחשבה האובססיבית, ההזיות והקושי למצוא שלוות נפש.

חדרי האינסוף בתערוכה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: רעות ברנע
חדרי האינסוף בתערוכה של יאיוי קוסאמה במוזיאון תל אביב | צילום: רעות ברנע

אני באופן אישי הכי אוהבת את העבודות בהן היא מציבה את עצמה בתוך חדרי האינסוף שלה בלבוש תואם, כך שלא ניתן להבחין בינה לבין יצירת האמנות שלה. היא מנכיחה את עצמה בתוך הדפוס העצום שהיא שיצרה ויש בדימוי הזה כוח מאוד גדול. הדפוס הוא מטבעו חזרתי ואימפרסונלי, אבל הפרפורמנס שלה בתוך החדרים הוא מהלך בו היא תובעת את מקומה בעולם האמנות החיצוני לה ובאותה עת בתוך עולמה הפנימי, בו האובססיה והדפוס החזרתי שולטים בה. עצם הצבתה את עצמה במרכז היצירה מאפשרת לה לשבור את הדפוס שיצרה ולמקם את עצמה – ולא את האובססיה – במרכז הבמה.
היא תמיד מצולמת עם פאה צבעונית בוהקת, אודם תואם ושמלות עם הדפסי הנקודות שלה, וההקפדה לפרטי פרטים על הדימוי שלה הפכה אותה לאייקון אופנה וסטייל. שיתוף הפעולה שלה עם מעצבים ובמיוחד עם בית האופנה לואי ויטון ומארק ג'ייקובס שיחק תפקיד משמעותי בטשטוש הגבולות ושבירת החומות בין עולם האמנות לעולם האופנה.

השילוב הפמיניסטי והכנה בין התמודדות הנפש, הנבירה במיני ובחושני, יחד עם הפופיות הנגישה והתעוזה הגרנדיוזית שלה, עוזר להבין איך בניגוד לכל הסיכויים והמגבלות של שדה האמנות הפלסטית היא הצליחה לפרוץ דרך ולהיות אחת מהאמניות החשובות ביותר של מאה השנים האחרונות. עבורי היא מקור השראה אדיר.

הכותבת היא סוציולוגית, פעילה פמיניסטית ומעצבת תכשיטים. קולקציה מיוחדת שלה לכבוד התערוכה של קוסאמה מוצגת בימים אלה בחנות מוזיאון תל אביב.

קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ
קולקציית התכשיטים של אורטל בן דיין, בהשראת התערוכה של יאיוי קוסאמה | צילום: יח"צ