רומנטיקן, פמיניסט ופציפיסט: הסודות של טרומפלדור נחשפים

יוסף טרומפלדור נצרב בזיכרון הלאומי שלנו כמפקד צבאי נועז שהטביע את המשפט ״טוב למות בעד ארצנו״, בעודו מדמם בשדה הקרב בי״א באדר, בשנת 1920. בדיעבד התברר שהמשפט המקורי עבר כמה שיפורים דרמטיים (״אין דבר, כדאי למות בעד הארץ״). אף על פי כן, טרומפלדור גיבור שאיבד את ידו במלחמת רוסיה יפן עקב פיצוץ רימון (בניגוד למיתוס השגוי והמקובל) – נפל בקרב על תל חי, הונצח בחצרותיה והפך לסמל של גבורה וציונות בטרם מלאו לו ארבעים.

אבל טרומפלדור גם היה אינטלקטואל מרהיב. בוגר אוניברסיטת סנט פטרסבורג, סופר בחסד, פמיניסט נלהב, צמחוני ואפילו פציפיסט למרבה האירוניה. בחייו המקצועיים, עבד כרופא שיניים בהכשרתו ובהמשך הפך למשפטן. וכן, הוא גם גיבור כריזמטי יפה תואר. עם זאת, בחייו האישיים, מתבהרת דמות של גבר עדין וביישן, רגיש ולעתים בודד. הוא חיפש אהבה, פעם אחת הוא אפילו התארס לאישה בשם אסתר (פירה) רוזוב, אך חזר בו כשהבין שנגזרו עליו חיי נדודים רחוקים מאשתו. הוא לא נישא מעולם ולא הותיר צאצאים.

יוסף טרומפלדור בשבי ביפן | צילום: באדיבות האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

את דמותו הרומנטית, חושפת הסופרת אשרת אסייג לופז, שלקחה על עצמה אתגר מסעיר ועצום – לפצח את מורכבותו של האיש שכונה "גיבור חידה". בספרה ״על משכבי בלילות״ (הוצאת כנרת-זמורה-דביר), היא מקלפת מטרומפלדור את המדים ומגלה פרטים מרתקים על פחדיו, תשוקותיו וחלומותיו. מילותיו רכות וצנועות וחוש ההומור שלו עצמי ואירוני. ״הספר מחזיר לטרומפלדור את קורותיו ותכונותיו האישיות, שהסיפור המיתי גזל ממנו״, מסבירה אסייג-לופז, אם לשלושה וקצינה במילואים, סופרת, עורכת דין, מרצה ודוקטורנטית.

איך בכלל מצאת את עצמך בתוך המחקר הזה?
״זה התחיל כשחיפשתי מידע על קצינים יהודים בצבא הצאר בויקיפדיה והערך שלו קפץ מול עיני. הוא סיקרן אותי. התמונה שלו הפתיעה אותי. לא כך זכרתי את דמותו שהונצחה בתמונות בבית הספר. הוא נראה כמו חייל שיצא הביתה לשבת ולא גבר שמת לפני יותר ממאה שנים. התמונה הזאת כל כך מפתיעה בעיניי, היא מורכבת ואנושית. היה ברור לי שהיא חייבת להיות על כריכת הרומן״.

״בשניים מסיפוריו, הגיבורות הן יצאניות. אבל טרומפלדור מתמקד במצוקת החיים שלהן ובניצול שלהן על ידי גברים״

הייתה עובדה שהפתיעה אותך לגביו?
״הוא הגדיר את עצמו כפציפיסט, בעוד שבתודעה הוא מונצח כגיבור מלחמה. המשפט ׳טוב למות בעד ארצנו׳ מקומם ומעורר רגשות מעורבים. וכשנחשפתי לסיטואציה, למילים הכמעט אחרונות של אדם שהקדיש את חייו לעם היהודי ולהקמת מדינת ישראל כמולדתו, האמירה מובנת אחרת. כל אדם, גורלו למות – ואם באה שעתו, עדיף שהיא תהיה אידיאל שהוא מאמין בו. עיון בכתבי טרומפלדור מלמד שהאיש קידש את החיים. בעיניי מיתוס טרומפלדור וקרב תל חי, שיטחו ורידדו את דמותו וגזלו ממנו את קולו הייחודי הפרטי. ברומן, ביקשתי להשיב לו את אנושיותו ומורכבותו והפתיע אותי שלא מעט נשים קראו את הספר כרומן רומנטי- היסטורי״.

יוסף טרומפלדור בשבי ביפן | צילום: באדיבות האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

לאורך השנים נכתבו עליו ביוגרפיות ומאמרים שונים. מה את מחדשת?
״שולמית לסקוב כתבה עליו ביוגרפיה, אבל עד היום לא נכתב רומן היסטורי שהוא ניצב במרכזו. אני כתבתי את הרומן הראשון שטרומפלדור הוא גיבורו. החידוש הנוסף ב׳על משכבי בלילות׳, הוא שמדובר בסיפור שנסמך על מחקר מעמיק שאפשר לי לחשוף את האיש מכל הזוויות האפשריות. כחלק מהתחקיר, נחשפתי לסיפורים קצרים שהוא כתב. הם חושפים את טרומפלדור הרגיש. אדם שמכיר במצוקות האחר וליברל שמאמין בשוויון זכויות לנשים. הוא היה נחוש שאחיותיו ירכשו השכלה גבוהה בתקופה שבה הן יועדו לנישואים ואימהות״.

הכינוי שלו היה גם "גיבור חידה". את מרגישה שהצלחת לפצח אותה?
״כן. תרגום יומניו האישיים ומכתבי האהבה אפשר לי להתקרב קרבה אינטימית אל דמותו ואישיותו בניסיון לפצח את החידה. המפקד הקשוח אמיץ הלב שרכב על סוסתו אל החזית תחת אש חיה, או האיש הכריזמטי שסחף אחריו אלפי חניכים שהפכו לחניכי ארגון ׳החלוץ׳ ועלו בעקבותיו ארצה, גם היה האיש שכתב על פחדיו, תשוקותיו וחלומותיו. ראוי לציין, כי כבר בחייו טרומפלדור היה הדבר הכי קרוב ל׳מגה סלב׳. הוא היה אגדי, השוו אותו ליהודה המכבי והוא זכה להרבה כבוד והערצה. ויחד עם אישיותו הנעימה והיותו איש שיחה חברותי, הוא גם היה פרטי מאוד והציב חיץ ברור בינו לסביבתו״.

יוסף טרומפלדור נולד בשנת 1880 בפיאטיגורסק ברוסיה הצארית, לוולף ופרידה. אביו היה קנטוניסט (קבוצה של ילדים יהודים שנחטפו לשירות כפוי על ידי הרשויות ברוסיה וחונכו במסגרת צבאית) – הוא שירת בצבא הרוסי 25 שנה כחובש ונהנה ״מהזכות״, לגור אל מחוץ לתחום המושב אליו הוגבלו היהודים. מהספר עולה כי משפחת טרומפלדור הייתה חמה ואוהבת, מעורבת ודואגת. 

״בעיניי מיתוס טרומפלדור וקרב תל חי, שיטחו ורידדו את דמותו וגזלו ממנו את קולו הייחודי הפרטי״

יוסף נחשף כאח מעורב המחזיק בדעות פמיניסטיות. הוא הרבה להתכתב עם אחייניו והמליץ להם על ספרי קריאה. במהלך מלחמת רוסיה-יפן, הוא נפל בשבי היפני והיה למנהיג השבויים. הוא הקים במחנה בית ספר, תאטרון ומערכת עיתון. לא מעט אגדות נרקמו סביבו, כולל זימונו אל קיסר יפן בעקבות פועלו. כאבי הציונות הצבאית הוא הקים את הגדוד העברי הראשון מאז הגלות, היה אבי ההתיישבות הקיבוצית, נשיא ארגון "החלוץ" ואישיות שהובילה להקמת הסתדרות העובדים הכללית שאנחנו מכירות היום. עוד פרט מעניין: בתחילת הדרך החברים חשבו להקים קבוצות שיתופיות קטנות והוא זה שהגה את הרעין "המטורף" של קבוצה שיתופית גדולה. הלא היא – הקיבוץ. 

איך הצלחת לאסוף כל כך הרבה חומרים?
״זה היה מסע קוסמי. במרתפים של אוניברסיטת בר אילן לדוגמה, מצאתי דפים מצהיבים ונשאבתי לגמרי. מצאתי גם עמודים מתוך היומן שכתב בשהייתו בגליפולי. לכן הספר כולל לראשונה תרגום של מכתבי משפחת טרומפלדור ברוסיה, מכתבי אהבה לארוסתו, קטעים מהיומן שכתב בכלא וחומרים שקיבלתי ממשפחת טרומפלדור ברוסיה שאפשרו לחשוף את דמותו. את רוב החומרים תרגמנו לראשונה והם מאפשרים להתקרב קרבה אינטימית אל דמותו ואישיותו״.

השמועות שמשפחתו התבוללה נכונות?
״עד כדי כך, שלפני כמה שנים, הנינה של אחותו נדרשה להציג מסמכים בני עשרות רבות של שנים כדי להוכיח את יהדותה עבור אזרחות ישראלית על פי חוק השבות – עד שהתייאשה. באופן אישי הצלבתי מקורות שונים שמאפשרים להפריך את הטענה על התבוללות. ניכר כי הדת והמסורת היהודית היו קרובים לליבו של טרומפלדור והן בנו את תפיסת הלאומיות והציונות שלו״.   

יש סיפור שאת זוכרת במיוחד?
״בשניים מסיפוריו, הגיבורות הן יצאניות. אבל טרומפלדור מתמקד במצוקת החיים שלהן ובניצול שלהן על ידי גברים. בסיפורו ׳חיי משפחה׳, הוא כותב על בעל שמרוכז בעצמו ומתייחס באדישות לקשייה של אשתו המטפלת בבנם התינוק. התיאור הרגיש הזה מפתיע, כי הוא כתב אותו בהיותו סטודנט צעיר. בסיפור אחר הוא מתאר רגשות עזים של גבר הנמשך לאישה אחרת ועל הנשיקה הראשונה שלהם״.

מה אפשר ללמוד על חיי האהבה שלו?
״לאורך כל שנות חייו היו לצידו בנות זוג שונות, אבל מערכות היחסים שלו עם נשים לא החזיקו מעמד והסתיימו בפרידה. קטעי יומנים ומכתבי האהבה שלו חשפו בפני את לבטיו וקשיו במערכות יחסים עם נשים לצד כמיהתו לזוגיות ותסכולו הרב שלא הצליח למצוא את האחת שלו״.

אושרת אסייג־לופז | צילום: HamalPhotography

הוא גם ביטל אירוסין שנמשכו ארבע שנים.
״את אסתר (פירה) רוזוב הוא הכיר באלכסנדריה לשם הגיעה עם פליטים מגורשים, כשהוא חיפש מורה לצרפתית. על פי העדויות, היא הייתה צעירה מלאת חן וקסם שמצאה חן בעיניו. הוא כתב לה מכתבי אהבה נהדרים והם אכן התארסו בשנת 1915 והיו מאורסים כארבע שנים, אבל התקופה בה היו יחד פיזית הייתה קצרה. עיקר הקשר שלהם היה במכתבים. הוא היה מצרף אליהם דפים מיומנו שתשמור עליהם עבורו. בניגוד לראשי ציונות אחרים שהשאירו את הרעיות בבית ונדדו לצורך השליחות, טרומפלדור נמנע מלהינשא לפירה כל עוד לא יכלו לחיות יחד ולקיים חיי משפחה״.

היא לא יכלה להצטרף אליו?
״כשהוא יצא ללונדון לבקשת ז'בוטינסקי כדי לסייע לו להקים גדוד עברי, פירה נשארה באלכסנדריה. משם הוא המשיך לסנט פטרבורג והקים גדוד יהודי ששימש להגנה על היהודים מפני הפרעות והפוגרומים שהשתוללו בימי המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים. כשהיא ביקשה להצטרף אליו, הוא ציין בפניה את הסכנות שבחציית הים בזמן מלחמה כשצוללות האויב שם, לצד חיי דחק והמצוקה בגלל המצב באותם ימים. הוא השאיר את ההחלטה בידיה והיא החליטה לא לבוא. כשהוא שב לארץ ב-1919, האירוסין בוטלו. במכתב שכתבה לו רוזוב ותורגם רק לאחרונה, נחשף המסתורין שהיה סביב הפרידה שלהם״.  

ומיהי העלמה לבונטין, האישה שאהב על פי הספר?
״דווקא בגלל שמערכות היחסים שלו לא החזיקו מעמד, הרגשתי שיהיה נכון לברוא עבורו גיבורה שתוכל לעמוד בכריזמה ובעוצמה שלו. זו העלמה״.   

"על משכבי בלילות" | מאת: אושרת אסייג־לופז, עיצוב עטיפה: אמרי זרטל