טלאי על גבי טלאי

זמן רב עבר מאז ביימה איימי האקרלינג את קומדיית הנעורים המקסימה, שלא לומר המדליקה, "קלולס", ב-1995, אך נדמה שעד היום לא הצליחה לשחזר את נוסחת ההצלחה המבעבעת של הסרט. כך גם, לרוע המזל, בסרטה החדש כבמאית וכתסריטאית, "אף פעם לא אהיה שלך", בכיכובה של מישל פייפר השמורה היטב, כשלצדה בין היתר שניים מכוכבי "קלולס" – פול ראד החמוד וסטייסי דאש האקזוטית.

במרכז הקומדיה הרומנטית, המבוססת על חוויותיה האישיות של האקרלינג עצמה, ניצבת דמותה של רוזי )פייפר – "אבק כוכבים", "פני צלקת"), מפיקה ותסריטאית של סדרת טלוויזיה לבני הנעורים, גרושה בת 40 ואם לנערה מתבגרת. לאחר תקופת בדידות ממושכת פוגשת רוזי את אדם (ראד – "בתול בן 40"), שחקן כישרוני וקליל בן 29, בזמן מבחני בד לסדרה. למרות הסתייגויותיה ולבטיה הפנימיים, אותם מייצגת דמותה הדמיונית של "אמא טבע" (הקומיקאית טרייסי אולמן), מתעקש אדם לכבוש את לבה.

בעוד רוזי נאבקת בשאלה האם ניתן לגשר על פער הגילאים בינה לבין אדם או לא, היא נאלצת להילחם גם על עתידה המקצועי ובנוסף לתמוך בבתה, איזי (סארסי רונן), המתייסרת בכאב האהבה הראשונה לנער מכיתתה, שלא מבחין בקיומה. על קשייה של רוזי מוסיפה מזכירתה הקנאית, ג'יני (שרה אלכסנדר – הסדרה "זיווגים"), המנסה לפגוע בה על-ידי רמיזה לרומן בין אדם לבין כוכבת הסדרה השחצנית, בריאנה (דאש).

ב"אף פעם לא אהיה שלך" ישנם חומרים רבים שהיו יכולים להתלכד לכדי יצירה תוססת ועוקצנית ולהעניק חוויה קולנועית כיפית ומרגשת לצופה, אולם משום מה זה לא קורה. האקרלינג שולחת חיצים לכיוון תעשיית הטלוויזיה האמריקאית, על כוכביה הקפריזיים ומנהליה חסרי המצפון, אולם אינה מצליחה לייצר אמירה שנונה או מעניינת באמת; היא תוהה על קנקנם של היחסים בין נשים בוגרות לגברים צעירים, אך הופכת את הרומן בין רוזי לאדם לקריקטורה מטופשת, משום שהם מתנהגים כשני מתבגרים פוחזים שעיקר עניינם במין ובהתגוששות ילדותית; גם נושא היחסים בין אם חד הורית לבתה המתבגרת, בעודן עוברות במקביל חוויות התאהבות מטלטלות, אינו מטופל על-ידי האקרלינג בצורה מספיק מצחיקה ומרגשת.



]ישנן בסרט סצנות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות, לפעמים קצת מרגשות או מצחיקות – בעיקר בזכות משחקו הקליל והמשעשע באמת של ראד, ולפעמים הרבה פחות. אולם בסופו של דבר, הן אינן מתגבשות ומתפתחות לכדי סיפור שלם, והתחושה היא של שמיכת טלאים התפורה בחוט גס וביד בלתי מיומנת. התוצאה לפיכך היא סרט שאינו אחיד ברמתו, בנאלי ומשעמם.

כהערת אגב מעניין לציין שפייפר, ראד וגם דאש משחקים כולם דמויות הצעירות מגילם האמיתי בעשר שנים לפחות: במציאות פייפר בת 49, ראד בן 38 ואילו דאש כמעט בת 42. האקרלינג שומרת ככל הנראה אמונים לשחקנים החביבים עליה גם בחלוף השנים, והם, מצידם, בהחלט נראים שמורים היטב.

למעשה, קל לדמיין את אדם/ראד הצעיר מתאהב ברוזי/פייפר הבוגרת, מכיוון שפניה היפהפיים וגופה הנערי אינם מייצגים את מראן של רוב הנשים בגיל 40 פלוס, ושל רוב הנשים בכלל, אלא אם הן כוכבות קולנוע מפורסמות או דוגמניות על. זו סיבה נוספת מדוע טיפולה של האקרלינג בנושא פער הגילאים נשאר מאכזב וסתמי. למרות 49 שנותיה, פייפר עדיין יפה וחטובה להפליא ולכן ליהוקה לסרט, שאולי נעשה גם משיקולי משיכת קהל, אינו משרת אותו מבחינת האמינות הסיפורית.

לסיכום, בהחלט לא חובה לראות בקולנוע. אפשר בהחלט לחכות בסבלנות ל-DVD.

"אף פעם לא אהיה שלך" (I Could Never Be Your Woman), 97 דקות, ארה"ב 2007
במאית ותסריטאית: איימי האקרלינג. שחקנים: מישל פייפר, פול ראד, טרייסי אולמן, סארסי רונן, סטייסי דאש, שרה אלכסנדר