טור עורכת: "מי שמדיר נשים – לא ראוי לקול שלנו"

התמונה של שלושה רמטכ"לים ויאיר לפיד אחד סימנה את המפץ הפוליטי הגדול של מערכת הבחירות הזו. בזמן שכל הפרשנים עסקו בספירת מנדטים, 50 אחוז מאוכלסיית ישראל הסתכלה בתמונה וחשה צביטה בלב: אף אישה או ילדה לא מצאה בה את עצמה.

הפוליטיקאים בישראל גוררים את השיח הציבורי אל ספרת הביטחון. זה הכי אפקטיבי בשבילם, לחיצה על בלוטת ההישרדות הבסיסית. הנשק שהכי קל לשלוף כשרוצים לקושש קולות. כמה קל, תחת איום הביטחון התמידי, לרמוס את החיים עצמם, את הביטחון ללכת בחוץ כי איש לא טרח לתקצב תאורה כדי שנרגיש נוח להסתובב בחוץ בלילות, את הביטחון להתחתן בלי לפחד שבעלך לא יתן לך גט, את הביטחון בעצמך שלא משנה מאיפה באת תמיד תוכלי להיות מה שתרצי – שופטת, מאמנת, אלופה.

סגירת הרשימות לכנסת הוכיחה כבר מי יהיו המפסידות הגדולות של הבחירות האלה: כולנו. לא המפלגה, הנשים. בכנסת הבאה ייצוגנו ילך ויפחת, וזה לא שהוא היה משהו עד עכשיו. מ־35 חברות כנסת בכנסת הנוכחית המצב עתיד להידרדר ל־30 במקרה הטוב, ולהרבה פחות במקרה הרע.

הרשימות המובילות עם ייצוג נשים במקומות ריאלים הן גשר של אורלי לוי־אבקסיס והימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד, אשת השער שלנו, עם נשים בחצי מהמקומות הריאלים ברשימה. אחריהן נמצאות כולנו, מרצ והעבודה בהן כ־40 אחוז מהמקומות הריאלים מאוישים על־ידי נשים.

ההליכה אחורה בכל הקשור לייצוג נשים הולכת יד ביד עם הנסיגה של מצבנו בתחומים נוספים, הדרת נשים מהמרחב הציבורי למשל. ב"הארץ" פורסם לאחרונה כי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מימן בשנים האחרונות למעלה מ־200 אירועים נפרדים לגברים ולנשים. המספר הזה הוא זינוק של פי שניים (!) מהשנתיים הקודמות. חלק גדול מהאירועים הם אירועי פנאי: פארק שעשועים בביתר עלית, יום כיף בבית שמש וכו'. בראש המשרד, כזכור, יושב אריה דרעי. תבינו את האבסורד: עבריין מורשע יושב על תקציבי ענק ובזכותם מגדל פה דור שלם של אנשים שמפנימים את התפיסה שנשים הן פגע רע שעלול לדרדר גברים לחטא ולכן יש להסתיר אותן מעבר לחומות ולא לתת להן להסתובב חופשי במרחב.

סגירת הרשימות לכנסת הוכיחה כבר מי יהיו המפסידות הגדולות של הבחירות האלה: כולנו. לא המפלגה, הנשים. בכנסת הבאה ייצוגנו ילך ויפחת, וזה לא שהוא היה משהו עד עכשיו. מ־35 חברות כנסת בכנסת הנוכחית המצב עתיד להידרדר ל־30 במקרה הטוב, ולהרבה פחות במקרה הרע

אבל זו כמובן לא רק בעיה של המגזר הדתי. קחו למשל את צמרת מקבלי ההחלטות בתקשורת הישראלית: בעלי ערוץ 10 ורשת שלאחרונה התאחדו לערוץ אחד (רשת 13) ובמעבר הזה ייצרו, הפלא ופלא, לוח שידורים שיש בו הרבה פחות נשים. הייצוג שלהן על המסך עומד על כ־35 אחוזים ומשאיר מחוץ לפריים עיתונאיות מנוסות ומעולות כמו גל גבאי, אורית לביא נשיאל ולינוי בר גפן, בעלת טור כאן אצלנו. בריאיון ל"המקום הכי חם בגיהנום" אמרה גל גבאי: "לוחות השידורים הם תור בקופות חולים של מפא"י. גברים מכסיפים מקומם מובטח, הם מקרינים סמכות בעוד הנשים הולכות יותר לכיוון של פג תוקף".

אל תוך הרגרסיה הזאת נכנסות לוחמות אמיצות שלא מוכנות לשבת מהצד ולהשלים עם המחיקה המתמשכת הזו. לכבוד יום האישה בחרנו את הבולטות שבהן כדי לתת את הרוח הגבית שהן כל כך זקוקות לה ובעיקר כדי לתת לנו השראה: כדי שלא נשכח שאת ההליכה אחורה הזאת צריך להפסיק.

וגם אם בחיי היומיום אין לנו כוח, יכולת או חשק לתרום למאבק הזה כחלק מהשגרה, עוד רגע תהיה לכולנו הזדמנות לבחור באיזה צד אנחנו. כבר כתבתי את זה בעבר, תסלחו לי שאני חוזרת על עצמי, אבל חשוב כל כך שלא נפספס את ההזדמנות: פעם בארבע שנים מגיע הרגע שלנו להשפיע, יום הבחירות הוא הזדמנות להראות לפולטיקאים שאנחנו לא מוכנות שהשיח על הביטחון ידרוס את החיים שלנו. מי שמדיר נשים, מי שלא נותן לנו מספיק מקום, מי שלא פועל לטובתנו – לא ראוי לקול שלנו.

"מי שמדיר נשים, מי שלא נותן לנו מספיק מקום, מי שלא פועל לטובתנו – לא ראוי לקול שלנו", מפלגת כחול לבן, יאיר לפיד גבי אשכנזי בוגי יעלון ובני גנץ | צילום: יוסי זמיר