"מלחמה בתוך מלחמה": זוגיות בסיר לחץ – כך תשמרו עליה

אתמול שלחתי הודעות למשפחות שאני מלווה ושאלתי איך עוברים הימים המאתגרים האלה. אחת האמהות כתבה לי: "מלחמה בתוך מלחמה". כששאלתי אותה מה הכוונה אמרה: "אין לי בעיה עם שעות השינה ועם הילדים אני דווקא מסתדרת ממש אחלה, אבל בעלי ואני לא מסתדרים. אני מפחדת שנסיים את המלחמה הזאת גרושים".  הכנתי לכם מתכון לצליחת תקופת מלחמה ושמירה על הזוגיות. מצרפת מצרכים ודרך הכנה לזוגיות בזמן חירום. רמת קושי: קל עד בינוני. זמן עבודה 7/24, אבל תאמינו לי זה שווה את זה.

>> ממתקים ומסכים עכשיו: איפה עובר הגבול ומתי כדאי לשחרר?

תגידו תודה

נכון שכשילד מקבל בגינה כמה בייגלה מילד אחר אנחנו אומרות לו "תגיד תודה"? אז למה אם אחד מבני הזוג שלנו עושה איזושהי עבודה בבית לא נעבור לידו ונגיד תודה? ברור שהוא לא "עוזר לי" וברור שאנחנו שותפים ועדיין, אם נשמע אחד מהשני תודה על הדברים הקטנים זה יהיה גם רגע של "וואיי, איזה כיף לא להילקח כמובן מאליו". רואים אותי. פשוט תגידו תודה על פינוי מדיח, הורדת זבל וקיפול כביסה.

מחוות קטנות

תכינו אחד לשני קפה עם עוגיה, תשאירו פתק על המראה בחדר האמבטיה, תשלחו באמצע היום וואטסאפ לב ואם ראיתם טיקטוק שממש הצחיק אתכם, תשלחו לבני הזוג. בונוס למי ששולח משהו שקשור לבדיחה פרטית מהעבר. המחוות הקטנות האלה יזכירו לכם שאתם חושבים אחד על השני והן יעלו לכם על הפנים את החיוך הקטן הזה שאתם מתגעגעים אליו.

לא חייבים לחשוב אותו דבר

אחד מכם יותר לחוצ/ה? תרדו, תלכו לחדר המוגן מהר "למרות שיש עוד המון זמן" ואל תסבירו בשיא הלחץ לבן הזוג הלחוץ שאין סיבה להילחץ. פשוט תלכו לקראתו. לאחד מכם חשוב יותר להתעדכן בחדשות? אל תצפו ממנו לא להתעדכן כי הוא "לחוץ מידי". תגלו רגישות אחד לשנייה ותהיו עדינים זה עם זו. 

עדכון וגיבוי גרסה

אם אתם לא חושבים אותו דבר, אז איך תסבירו את זה לילדים? במקום להתווכח, תגבו אחד השני בחזית מולם. ברור שאם ילד יבקש ממתק מאבא והוא יגיד לא ואז ילך לאמא, אמא תגבה ב"אבא אמר ולא", אבל אם נוצר מצב שמישהו יכול להיות ההורה הכיפי, עדיף שההורה השני יגבה מאשר יתחיל לפרצף ולפתוח במריבה. אתם זוג הורים שבאו משני בתים שונים. הגיוני שתחשבו שונה. מה שחשוב זה הגיבוי.

אם כבר עדכנו גרסה, נחשב מסלול מחדש

סדר היום כרגע לא יכול להיות כמו שבשגרה. תתכננו סדר יום חדש שמתאים לכם ומקל עליכם את היום. קצת יותר מסכים, קצת יותר הפסקות, קצת שינוי בשעות השינה אבל המטרה היא – אווירה נעימה בבית. 

לאמא שלי יש סולם 

סולם עצבים. כן, כן. תסבירו במילים מה אתן מרגישות בלי לצפות שיבינו לבד. למשל: אני עכשיו מותשת ממש, אתה יכול לקחת על עצמך את המקלחות? תשובה הגיונית: בכיף או אני לא יכולה וצריכה שנעשה את זה ביחד. ברגע שהשיח פתוח ואמיתי הוא מפסיק להיות פנקסנות והופך להיות חברי. 

אוויר לנשימה

שכל אחד ימצא לעצמו את הרגעים שעושים לו טוב ושבן הזוג השני ישמור על הרגעים האלה וגם יראה לילדים שהוא שומר עליהם למשל: אם שומעים בבית "אמאאאאא". אבא יגיד: אמא כרגע בהפסקה. אני איתך. מה אתה צריך? ושכל אחד ימצא את המשהו הזה שהוא יכול לברוח אליו. ריצה קצרה בחוץ? סיגריה? (לא שופטת), שירותים עם טלפון? או רגע לאכול בשקט בחדר. רגעים כאלה הם פרייסלס למצב רוח.

רשימת הקלות

כל דבר שיכול להקל עליכם ולהוריד עומס, מבורך כרגע. תזמינו אוכל, תסגרו לפעמים את היום עם קורנפלקס, ואפילו תבדקו אם יש בשכונה נער\ה שירצו עבודה בקיפול כביסה. כל מה שמוריד מכם מטלה, מוריד מכם לחץ = מוריד מכם ויכוח. 

אתם זוג ותזכרו לתת לכל אחד ואחת את המקום שלו. להתעניין מה כל אחד מרגיש ולמצוא את הרגעים שאפשר ללכת אחד לקראת השנייה. התחושה הזאת של "אני ברור מאליו" היא הרבה פעמים המקור לתסכול ולחוסר בשיתוף פעולה. אל תשכחו איפה נפגשתם ולמה התחתנתם ושפעם פעם, הבעיות של היום היו החלום שלכם. מינוס המלחמה, כן?

הכותבת היא נעמה צובל, בעלת קליניקה לליווי משפחתי, מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ושינה, כתבת ומרצה בנושאי הורות וזוגיות.