חתונה ממבט ראשון 4: קארין מאבדת עניין
לבה של קארין כבר לא כאן, ובשלב הזה היא כבר משחקת את המשחק לא פחות מאיתמר. וגם: הדס מביאה אנשי מקצוע שיגעו בשי במקומה, דני שוב מקבל התקף חרדה וכולם מתפעלים ממה שההפקה אמרה להם להתפעל
אני מקווה שלכולם יש תיאבון לנוטלה כי המריחה הגדולה החלה. 38 ימים עברו למניין חתונמי, באריתמטיקה קלה זה אומר שנותרו ארבעה ימים בלבד עד לסוף העונה – אבל לכו תדעו כמה פרקים נכנסים בארבעה ימים. אולי שניים, אולי מאה וחמישה. תאמינו לי שניסיתי להפעיל קשרים ולקבל תאריך לפרק סיום, אבל קל יותר לגרום למנו להפסיק לעשן מאשר לקבל תשובה לשאלה הזו. התשובה הכי מדעית היא: עד שנוציא לכם את המיץ טוטאלית.
>> לכל הטורים של הדס בשן על חתונה ממבט ראשון 4
והמריחה, כבכל עונה, מתחילה בנופש זוגי במלון. זה תהליך מדורג: בפרק הזה נגיע למלון, בפרק הבא נעשה ג'קוזי במלון, בפרק שאחריו נחזור מהמלון, אחר כך כנראה יהיה לקט הרגעים הנבחרים מהמלון. אבל לפני כן, הבטיחו לנו הפרומואים, הדס תתנפל על שי. כלומר – תזמין לו ולה מסאז' זוגי. כלומר – תגיד "סבבה" כשמתאמת ההפקה מודיעה לה שעם צוות הצילום יגיעו מסאז'יסטים. בניגוד אלי, שי מאוד נרגש מהמאמץ שהדס השקיעה לכאורה ואולי הוא צודק, אולי אני סתם רעה והפינוק באמת היה פרי רעיון וביצוע של הדס, אם כך אז היא אכן חמודה אמיתית, אבל היא עדיין לא רוצה לגעת בשי בעצמה ומעדיפה להביא אנשי מקצוע בשביל זה.
החלק בפרק שהוקדש לשי, הדס והמסאז', היה זהה, אחד לאחד – לפרומו שפומפם כל השבוע. אין ולו שנייה אחת מצולמת שלא ראינו קודם. זה אולי מותר, אבל מסריח – הרי אנחנו צופים בפרומו בהנחה שאלו רק טעימות מהדבר האמיתי הגדול בהרבה, וכאן הפרומו היה זהה לדבר האמיתי ודי דל: ראינו את שי והדס מקבלים מסאז' זוגי, על הבטן, חשופים בפלג הגוף העליון שלהם ומחזיקים ידיים. הדס אומרת משהו על אינטימיות, שי מצהיר שזו "פאקינג התקדמות" – אבל זה עדיין לא הופך את זה להתקדמות לפאקינג. עוד לא ראינו הוכחה לכך שהדס רואה בשי משהו מעבר לידיד שנעים כשהוא עושה לה קיצי ביד ומדבר על הנושא האהוב עליו: כמה הדס יפה.
שי והדס מקבלים מסאז' זוגי ומחזיקים ידיים. הדס אומרת משהו על אינטימיות, שי מצהיר שזו "פאקינג התקדמות" – אבל זה עדיין לא הופך את זה להתקדמות לפאקינג
הלאה לפתיח. אה כן, ה"פאקינג התקדמות" בין שי להדס אפילו לא נחשבת רשמית כחלק מהפרק עצמו. עד כדי כך היא נטולת משמעות.
ניצן ושני מודאגות
הפרק מתחיל. לא תאמינו, אבל ניצן מודאגת. היא נוגעת בפרצוף, אומרת "מנו" בשורוק ומהרהרת בקול רם על האופן שבו יחסיהם עומדים לעבור את מבחן המציאות – מזל שלמנו יש יותר סבלנות ממני, הוא כרגיל מכיל את ה"חרדונת" הזו ומשחזר איתה את אותה סצנה שכבר ראינו עשרות פעמים. זה מה שטוב בסטלנים, אין להם בעיה עם רפטטיביות. גם שני מודאגת אחרי הסיום הצורם של ארוחת הערב עם לירון ועינת. היא מטיילת עם הכלב סאני ומנסה לסדר את המחשבות – היא יודעת שדני הוא רווק תל אביבי שרוט שלא באמת החליט אם הוא רוצה אותה, אבל היא גם חושבת שעליה לזרום. וזה אומר – לשיר ולרקוד בגשם עם הכלב. כששני חוזרת הביתה לארוחת הערב שדני הכין לה (כלומר לקופסאות של אימא שלו), היא ממשיכה להפגין מצב רוח מרומם. "זרימה" אצל שני תמיד מתורגמת לרגשות חיוביים. לזרום אצלה זה לשמוח, להתגבר, להרים. אבל מה עם לזרום עם הבאסה? עם האכזבה, עם החששות? אין כזו פונקציה בחיים?
כולם אורזים לסו"פשיהם ואני מקבלת שיעור בזוגיות – מתברר שלארוז בשניים זה אומר לשאול אדם אחר "מה אני אשים במזוודה?" כמו ילדים בני 4. קשה למצוא עניין בקליפי האריזה האלה, שנהיים מפורטים כל כך עד שתכף מכניסים אותנו לתהליך קבלת ההחלטות לגבי תכולת כלי הרחצה – להביא שמפו או להשתמש בזה של המלון?
מי שמציל אותנו משממון הוא איתמר, שמגיע לערב הזה נמרץ במיוחד. הוא מנסה להפליק לקארין בטוסיק כשהיא מודיע ש"זה צריך להתלבש על היד", אחר כך אומר שזה לא משנה מה היא תלבש אלא איך הוא יוריד לה את הבגדים ודורש שהיא תחשוב עליו במקלחת. קארין נהנית מזה, כנראה כי חרמנות זה הרגש היחיד שאיתמר מבטא כלפיה באותנטיות. בכל היתר נדמה לי שהיא איבדה עניין. אחרי שבשבוע שעבר קארין שברה באומץ את הקיר הרביעי וסיפרה על התבאסותה מההיעלמות של איתמר בימים בלי מצלמות – הבנו עד כמה עמוק חוסר האמון של קארין באיתמר. מעתה, נדמה לי שהיא משחקת את המשחק לא פחות ממנו. לבה כבר לא כאן.
איתמר אומר שזה לא משנה מה קארין תלבש אלא איך הוא יוריד לה את הבגדים ודורש שהיא תחשוב עליו במקלחת. קארין נהנית מזה, כנראה כי חרמנות זה הרגש היחיד שאיתמר מבטא כלפיה באותנטיות
אלא שאיתמר עדיין לא יודע את זה. הוא עדיין חושב שהוא הצד הנחשק יותר במערכת היחסים הזו ועל כן הצד השולט. השניים שמים פעמיהם אל אילת ולעת עתה לפחות מתנהגים רגיל. קארין מגזימה במחוות (הפעם מלאי המאפים של תל אביב בשקית), איתמר מסגביר לקארין על עצמה ("את מדהימה אבל צריכה להשתחרר"). שגרה מבורכת. גם שאר הזוגות מתקדמים אל המלונות באילת ובצפון וכשהם מגיעים הם מתפעלים בזה אחר זה מכל מה שכתבו להם להתפעל ממנו: הלובי, החדר, המיטה, הכרית, הפרלינים, הכריכים, הגרביים, שאריות הכבוד העצמי שמקשטות את הרצפה. מגדיל עשות לירון שאומר "אנחנו רק שניים והחדר כל כך גדול!", כאילו צופי התוכנית אשכרה יחשבו שהם עומדים לקבל חדרים גדולים מדי בחופשתם הבאה במלון הזה. לירון מותק. אנחנו אולי מטומטמים, אבל אנחנו לא עד כדי כך מטומטמים.
הדס שוב עושה לשי טיזינג על סידורי השינה שלהם במלון. כמו במפגש הזוגות, היא זו שמעלה את נושא המיטה, מבקשת לבדוק אם אפשר להפריד בין שני חלקיה וכשהיא מגלה שלא – ממהרת למזוג לעצמה אלכוהול כדי להתמודד. שי מקווה שהדס תישן איתו הלילה. עניין הספה עולה על פני השטח ונפסל – ולבסוף מחליטים ללכת על זה ולחלוק מיטה.
אבל מה זה משנה? שניהם יודעים שכלום לא יקרה בה. הם לא יגעו, לא יתכרבלו, לא ישכבו. אולי הם ישמעו אחד את השני נושמים בכבדות אבל זה גם קורה שחולקים תא בכלא או חדר באשפוז, ולא בהכרח מעיד על פאקינג התקדמות. יש בי חלק שגם נפגע קצת מהדרך בה הדס עושה דרמה מעניין הלינה לצד שי. יש נשים רבות שבאמת נמצאות במצוקה מלישון ליד גבר שהן לא רוצות לישון לידו. המשחק הזה של שי והדס, שיימשך עוד ארבעה ימים ושבמהלכו הדס לא נמצאת בסכנה – הוא קצת לעג לרש. בכל מקרה, הולכים לישון. "אנחנו חמודים", פוסקת הדס למצלמה אל מול פריים של שניהם. כן, הם חמודים וכנראה מתחילים לראות את הימים היפים שאחרי התוכנית – היא כמשפיענית רווחית, הוא כרווק מבוקש (תל אביב כבר מתמלאת בדיווחים על מקומות בהם נצפה ועל כך שהוא חתיך במציאות). הידידות האמיצה ביניהם לא מזיקה לעתיד הסלול של אף אחד מהם.
איתמר וקארין מגיעים למלונם ומתברר שקארין היא היחידה שקיבלה היתר למרוד בכללי התוכן השיווקי ולא להתעלף מהסוויטה. אחרי נסיעה של שש שעות באוטו היא מעדיפה להתרסק על הספה, ועל החדר היא אומרת רק שהוא "חמוד". את איתמר זה לא מספק. הוא מנסה לגרום לה להתלהב מהחדר והחינמים ולא מצליח. הוא נעלב, למרות שהוא לא תכנן או שילם על החופשה – אולי נעלב בשם ההפקה, אולי פשוט מרגיש שקארין כבר לא בכיס שלו. המשפט שעמו איתמר בוחר להתחיל ריב הוא כמובן, "אין לי כוח לריב". הוא מאשים את קארין שהיא לא מתלהבת מכלום, לא נהנית מכלום וכלום לא טוב לה. קארין – זו שבאמת אין לה כוח לריב, נכנסת לאמבטיה. כשהיא יוצאת ממנה, היא מגלה שאיתמר החליט להתפייס. "נכנסה בי רוח בגרות", הוא אומר ומספר לקארין שבזה הרגע הם רבו אבל כעת הוא בשל להשלים. קארין מגישה את פניה לנשיקה בחוסר חשק. אם להשתמש במונח מעולמה המקצועי – היא כבר על טייס אוטומטי.
בים בם בום נפתח את האלבום
הדרמה הבאה תגיע עם שליחים לחדרים השונים, כל אחד נושא אלבום תמונות חתונה. על אף שכמו כולם גם אני אוהבת לראות תמונות של עצמי עם איפור מקצועי, תמיד התקשיתי להבין למה זה בעצם רגע כל כך חשוב בחיי התוכנית. מה הזוגות אמורים לראות בדפים הכרוכים, שצפוי לרגש או לטלטל אותם כל כך? הם הרי יודעים שהם נראו אש בחתונה, הם יודעים שהם היו בלחץ ולא הכירו, הם יודעים שעכשיו הם כן מכירים ושחלקם עדיין בלחץ. אבל מה זה משנה הסיבה – העיקר שדני קיבל עוד הזדמנות להתקף חרדה. הוא לא מסכים לפתוח את האלבום בשום פנים ואופן, עושה פרצופים ביזאריים וקולות ביזאריים עוד יותר ולבסוף מנסה להניח עציץ על האלבום, כאילו היה שחר חסון, אשף הומור הפרופס. אך דני איננו שחר חסון וזה לא מצחיק – הפעם אפילו לא את שני.
"דני לא אוהב רומנטיקה מזויפת", מסבירה שני, כרגיל מתנצלת על חסרונותיו של דני בשמו. מה שכן, ההתקף של דני מוביל את שני לתובנה על עצמה ועל ההבדלים ביניהם – "בניגוד אליו אני מאוהבת באהבה", היא אומרת. את שארית הערב היא תעביר בריקוד עם עצמה בזמן שדני בוהה באלבום ודווקא מבסוט, ונראה שכל אחד מהם יכול להיות נינוח בקלות יחסית, אבל קשה להם להיות נינוחים יחד. אולי אחרי הכל, למרות החיבה והמשיכה והעובדה ששני חושבת שדני מצחיק – אין הרבה במשותף בין שני בני האדם האלה? אולי שני צריכה להיות מאוהבת באהבה עם מישהו אחר?
אולי אחרי הכל, למרות החיבה והמשיכה והעובדה ששני חושבת שדני מצחיק – אין הרבה במשותף בין שני בני האדם האלה? אולי שני צריכה להיות מאוהבת באהבה עם מישהו אחר?
על פי הפרומואים – נדון בכך לעומק במים העמוקים בפרק הבא. עד אז החזיקו מעמד, וזכרו – הסוף קרב, הליקריץ הזה סופו להיבלע ולא רק להילעס ולא משנה כמה המצב גרוע, לפחות לא נכנסה בכם רוח הבגרות של איתמר. היא מתישה.