חתונה ממבט ראשון 4: מצאנו את הפייבוריטית שלנו לעונה הזאת

יש לי וידוי ואני מבקשת שלא תשפטו אותי: כשמעיין אמרה "תראה את הברבורים", ציפיתי לברבורים אמיתיים. התאכזבתי שהיא מתכוונת למגבת. 

ועכשיו בואו נתחיל.

לפעמים נדמה לי שלו הייתי אדם טוב לא הייתי כותבת את המדור הזה. אחרי שבשבוע שעבר הכרזתי כי איתמר הוא דוש על מלא ועומרי הוא לורד כמו שהתחת שלי לורד, חששתי שאולי הגזמתי. אבל בכל פעם שאני מרגישה אשמה, אני נזכרת כמה התוכנית עצמה מתעללת במשתתפיה, וביחס אליה – אני פאקינג חילי טרופר. וב"משתתפיה" אני אפילו לא מתכוונת רק לכלות ולחתנים – השבוע נדמה שההתעללות העיקרית הייתה של מחלקת הפרומואים בכבוד המומחית יעל. לא, ברצינות, מישהו מוכן להסביר לי את הלופ הבלתי נגמר של "יעל בוכה" שקיבלנו בכל עשר דקות עגולות? אין מצב שהיא נהנית להפוך למם של בכי לא אסתטי. אז נכון, יש מי שיגידו שגם ליעל מגיע קו עלילה עגול ומורכב, אבל קראו לי אולד פאשן, אני רוצה את יעל שלי מרוחקת, ממלכתית ואומרת לזוג שעוד שנייה מוציאים צווי הרחקה אחד מהשני ש"אתם עושים כאן תהליך מדהים". מה כבר ביקשתי?

יעל בוכה. אבל למה? | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

לפני שנגלה למה בכתה יעל, אנחנו מכירים את שני המתחתנים החדשים שלנו – בן הגנן (של ילדים) ומנור האדריכלית (או אם אתם ממש מתעקשים על היפוך מגדרי, עובדת בניין). שני אנשים איכותיים, חביבים ובעיקר עייפים – מדייטים (היא והוא) וסטוצים (רק הוא, בנות לא מדברות על סטוצים בטלוויזיה). 

את מנור אנחנו פוגשים בדירתה ביפו, אליה יעל מגיעה לביקור בית – אולי כאן יעל תבכה, כשתבין שהיום משלמים 5,000 שקל על 30 מ"ר עם גלריה ושירוקלחת? לא, יעל מצליחה להחזיק מעמד כשמנור עושה לה סיבוב בין מוצרי וינטאג' נדירים ותמונות של פרידה קאלו ומבקשת בחור שיווסת אותה רגשית. יעל ממשיכה לבית של בן, שמצידו מראה לה מוצרי איקאה גנריים ומקנח בסיפור על אביו שהתאבד כשהיה בן 13. רגע, מה? איך הגענו מאפס למאה? למה אנחנו שומעים סיפור כל כך טרגי בטרם עברו 20 דקות מהפתיח? בעונות הקודמות סיפורים כאלה הלכו ונבנו עד לשיא מסויים, שכשהגיע היו לנו כלים להבין ולעבד אותם. 

אבל הפעם – חיש מהר, אנחנו בתוך ביוגרפיה מסובכת ונבכי נשמתו של אדם שאנחנו לא מכירים. זה קצת מוזר, או אם להשתמש בשפה של מנור – לא לגמרי מווסת. אני לא מכחישה את החשיבות בהסרת קשרי השתיקה מעל נושא ההתאבדות. לדבר על טראומה והתמודדויות נפש זה חשוב, מעבר לכך שהסיפור של בן הוא חלק מבניית העלילה והדמות שלו. אבל הבעייה, היא שאנחנו בקושי זוכרים בשלב הזה שקוראים לו בן. בכל מקרה – בן ממשיך ומספר כיצד הטרגדיה עיצבה את חייו ועיכבה את היכולת שלו לתת אמון. וגם כאן, יעל לא בוכה. נו, אז למה? למה בכתה יעל?

יעל לא בוכה גם כשהשלישית מזהירה את דני ואותה שמנור ובן הם שידוך גרוע כי הם מזכירים לה את – חכו לזה – דובי ואריק מהעונה הקודמת! אני האחרונה שתתנגד לנפנף מול יעל ודני את כשלונות העבר שלהם, אתם יודעים שזה נושא אהוב עלי, אבל מכל הדוגמאות שאפשר היה להעלות מהאוב, דווקא את הזוג השולי הזה בחרו להזכיר לנו? כדי לדבר על כך שדובי הייתה אנרגטיות ואריק רדום, שעה שדובי ואריק סבלו משלל בעיות אחרות ובמיוחד העובדה שהיא לא הייתה בת 35? נו שוין. 

למען האמת, מי שמכיר את התוכנית הזו יכול היה לאבחן עוד לפני ההיכרות בין בן ומנור מה תהיה הבעיה כאן: משיכה. או אם להיות יותר ספציפיים, המשיכה של בן למנור. הרמזים נשתלים מהרגע הראשון, והם שזורים כחוט השני בתעודת הזהות של מנור – מנור מספרת שהיא לא "מהמטופחות", מגמגמת כששואלים אותה לגבי המראה החיצוני שלה, מודיעה שהיא רוצה בוטוקס במצח החלק למשעי שלה. לאחר מכן, יעל משוויצה ש"מנור היא היחידה שלא אכפת לה איך הגבר שלצדה נראה".

בוא לא נתבלבל – מנור יפה וחתיכה, עם סטייל מהסרטים ואין שום סיבה להיטפל לחיצוניות שלה. אבל אותו דבר קרה לרלי בעונה 1 ולדנית בעונה 3 – בחתונמי יש נטייה ללהק בחורות ש-90% מהן נראות כמו טופ מודלס, ואז כשמישהי "סתם יפה" – היא מיד ממותגת בתור אנדרדוגית. אם לא הרגשתם את הקרינג' בעיסוק במראה של מנור, תשאלו את עצמכם – למה לא שמעתם את מעיין או קארין בפרקים הקודמים מדברות על הלוק שלהן? 

בן מודיע שהוא "הרוס על יעל", דני והשלישית מחייכים במבוכה, אולי תוהים אם עליהם לעזוב את החדר. מתחיל להיות ברור שאם לא יצליח בין בן ומנור – הפוטנציאל האדיפלי עם יעל עשוי להיות הדבר אמיתי

כמעט שכחנו שמטרתנו היא לגלות למה יעל בכתה. אז הנה זה בא – יעל בוכה כי בן לא מסוגל לבכות כשמזמינים אותו לחתונתו. "אני מכירה אותך כל כך הרבה זמן", היא מתייפחת ואני לרגע מפנטזת שיהיה כאן באק סטורי ויעל היא המטפלת רבת השנים של בן שהחליטה לאחד את החלטורות שלה, אבל לא. היא פשוט מוצפת מהתהליך שעברה עם בן ומהאפשרות שתצליח לשחרר אותו קצת. בן, מצידו, מודיע שהוא "הרוס על יעל", דני והשלישית מחייכים במבוכה, אולי תוהים אם עליהם לעזוב את החדר. מתחיל להיות ברור שאם לא יצליח בין בן ומנור – הפוטנציאל האדיפלי עם יעל עשוי להיות הדבר אמיתי. 

לבד על הספה עם שלפוחית מלאה

לא מובכים מספיק? אז בוא נעבור לבעיות הפרוסטטה של עומרי! מתברר שכל הזמן הזה, בסוויטת מלון אי שם, עומרי – שישן על הספה – התאפק מלעשות פיפי לילה שלם כדי לא להפריע למעיין. בפרק חתונתם בשבוע שעבר, עדיין לא ידענו הרבה על החיבור בין עומרי ומעיין ובעיקר היינו מוטרדים מהאופן בו הוא מנפנף בתרמית הלורד-בסקוטלנד שלו. בבוקר שאחרי, הדברים נראים קצת אחרת. לא קשה להבין מי כאן הפרינססה ומי פשוט העם. 

עומרי ומעיין מגיעים לסיישל ואנו מגלים שרופא השיניים המרוחק היה רק פסאדה, ושעומרי הוא למעשה רכרוכון. "דמיינתי אותך", אומר עומרי הרומנטיקן למעיין שמשיבה שגם היא תכננה לפגוש בול בול אותו – אבל איכשהו, לה פחות קל להאמין. שפת הגוף שלה עדיין עצורה ליד עומרי והחיוך שלה כל כך מקובע לפרצוף שלפעמים לא ברור אם הוא אמיתי. בארוחת הערב מעיין נפתחת קצת יותר. היא מספרת לעומרי שלוקח לה זמן להתאהב, שהיא לא מאוד חמה ושלא דחוף לה לחבק אף אחד מאחורה (על קדימה הם לא מדברים אבל אני מניחה שאותו דין חל על שני הצדדים). עומרי מבטיח לה שכל זה יטופל. לכאורה, יש כאן רגע יפה של הצהרות כוונות הדדית ותקשורת לא רעה בכלל. אבל הנסתר עדיין רב על הגלוי. מעיין אמנם עשתה עבודה טובה בלמתג את עצמה כבעייתית של הקשר אבל היא מתחבאת מאחורי אמירות כלליות ולא מדליפה בדל של אינפורמציה לגבי דעתה על עומרי. בכל מקרה, מומלץ שגם הלילה עומרי יזכור להתפנות לפני שילך לישון. 

מעיין ועומרי | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

כאשר יגורנו

אנחנו חוזרים לארץ לחתן את מנור ובן. יש מגניבות באוויר. בשמלת הכלה שלה ועם השיער המחומצן, הקעקועים והסיגריה, מנור מזכירה לי את גוון סטפני ביום חתונתה. בן מזכיר… חתן. אבל חתן חמוד. לראשונה בתולדות חתונמי, אני אשכרה נהנית מסצנת חלופת המתנות – היא קנתה לו מצלמת פולארויד, הוא קנה לה אלבום ויניל של שבלול, מתנות כל כך תואמות שזה נראה כאילו הם הכירו בתור לשירותים ב"כולי עלמא" או בתגובות בעמוד הפייסבוק של "מה אשכנזי בעיניך". נחת. 

מנור ובן מתחבקים ונפגשים מתחת לחופה. סליחה, הם קודם נפגשים – רק אחר כך מתחבקים. אבל זה חיבוק כל כך אינטנסיבי שלא ברור מתי הוא קרה בכלל. הם ממשיכים לעמוד שם ולהחזיק ידיים בזמן שהרב מכיר ביניהם. המגע נראה טבעי ומהנה, וגורם לחתונות הקודמות להראות פריג'ידיות. בן לא מפסיק להסתכל על מנור – אבל לא ברור אם הוא מתפעל ממנה, או בוחן אותה. נדמה כי האנרגיות שלה דווקא מוצאות חן בעיניו ושהוא לא נבהל מהווליום הגבוה. אצל מנור העניינים לא יכולים להיות יותר חד משמעיים. "אני רוצה ללבוש בגד ים ולשחות לו בעיניים", היא אומרת, שכל העולם ישמע. עבורה, פילטרים זה משהו שקשור לתמי4, לא לרגשות. כמו שהעידה על עצמה – היא מתאהבת מהר, גדול ובולע. ואנחנו עומדים למות עליה. 

מנור ובן | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

השמחה רבה, המשפחות צוהלות (על אבא של מנור עוד נדבר הרבה, אל דאגה), מנור עוד שנייה מוציאה ערכות ביוץ – אבל אני לא מצליחה להרגע מהתחושה שלמרות החיבה והכימיה, יש חלק בבן שהתאכזב מהחיצוניות של מנור. האמירה של אמא של בן שמנור צריכה להחליף צבע בשיער, לא מרגיעה אותי. זה לא שבן מתנהג רע – הוא מחמיא למנור, אבל נדמה שהמחמאות שלו שקולות ומדודות, לעומת צרחות ה"חתיך!" שלה. ואז זה קורה. אשר יגורתי, "אני צריך לראות את זה בלי איפור", הוא לוחש לחבר כשהוא חושב שהמצלמות לא רואות. כס אמ אמ אמק. לא משנה כמה הכנתי את עצמי לזה, כמה הפרק בנה את זה מהרגע הראשון – זה כאב. ולא, אל תנסו להדחיק ולהגיד שזו סתם אמירה שיכורה וחסרת משמעות. כשגבר נמשך לאישה הוא לא צריך לראות אותה בלי איפור. הוא נמשך וזהו. כסאמק. 

וכאילו זה לא מספיק, מנור, שאין לה מושג מכל זה – זורקת על בן באוטו את הריסים המזוייפים שלה ומאיימת שהיא רוצה שיראה אותה כמו שהיא. איזה מעבר חד מקארין שבפרק הקודם הודיעה לאיתמר כי לעולם לא יראה אותה בלי איפור. אמרתי לכם כבר שמנור היא הפייבוריטית שלנו לעונה? יופי, חשוב שתהיו מעודכנים.

בפרק הבא, אם יעל לא תבכה – דני יספר מאיפה המבטא שלו כי חתונמי נהייתה שכונה. סתם, לא. אני מקווה שלא, בכל אופן. עד אז החזיקו מעמד וזכרו – מאחורי כל תמונת שקיעה מוש באינסטוש, יש סלעים דוקרים וטוסיק רטוב.