חתונה ממבט ראשון 4: למה את כאן, ניצן?

אנשים מפחדים מכל מיני דברים. יש אנשים שמפחדים מגל רביעי של קורונה, אחרים מפחדים מהאיום האיראני ויש כאלה שמפחדים מחתולים. הפחד הגדול של דני הסובל (הכינוי תפס, כנראה שנשאר איתו זמן מה) הוא שיהיה איתו כיף. כל כך מפחד דני הסובל מלהביא את הכיף, עד שבפרק של אמש הוא עשה כל מה שהוא יכול כדי שחלילה שני לא תהנה איתו אף לא לרגע אחד. התוצאה היה ירח הדבש הארוך בהיסטוריה, או לפחות ככה זה הרגיש. אוף, כמה שכולנו רצינו לצאת כבר מסיישל. יותר מש"ארבע אמהות" רצו לצאת מלבנון. תכף נגיע לשם – אבל קודם, תראו מי כאן, זוג חדש!

>> כל מה שצריך לדעת על עונה 4 של חתונמי

ניצן ומנו. היא מידה 36 ומחזיקת דירה קוקטית בתל אביב, הוא תותח בהייטק ועוד מישהו שהוצמד לו שם התואר הפופולרי בחתונמי "צ'ארמר". כלומר הם בדיוק כמו כל זוג אחר בתוכנית. ההומוגניות של העונה הזו, שמגינה עלינו מפני חשיפה מסוכנת לאנשים שמנמנים שלא עובדים בהייטק – נשארת בעינה. לכל איש ואישה, כמובן, שריטות מיוחדות משלו ומשלה, אבל הפרופיל הוא שטנץ והמילייה החברתי זהה, כך שאין להתפלא שלאנשים האלה היה מאץ' בטינדר לפני שנפגשו בחופה.  לא תוכלו לדעת עד כמה קטנה היא תל אביב, עד שהייתם בה רווקים.

ההומוגניות של העונה הזו, שמגינה עלינו מפני חשיפה מסוכנת לאנשים שמנמנים שלא עובדים בהייטק, נשארת בעינה. לכל איש ואישה, כמובן, שריטות מיוחדות משלו ומשלה, אבל הפרופיל הוא שטנץ

אבל היי, מנו הוא לא רווק ממורמר, כך הוא מודיע לנו בהיכרות הראשונה עמו, וזה כמעט נשמע כמו התנצלות – או רק מבטא צרפתי. מנו מספר לנו שהוא מבסוט מחייו, מעבודתו, מחבורת החברים הססגונית והחמודה שלו. לשמחתי אין למנו יותר מדי תחביבים מעיקים, לכן המצלמה מתמקדת בטקס הנחת התפילין שלו במשך כשעה. אחר כך יעל מספרת לנו ש"כלי השחמט האהוב על מנו הוא הפרש". אוקיי, אני ראיתי רק חצי עונה של גמביט המלכה – אבל נדמה לי שלשחמטאים אמיתיים אין "כלים אהובים", זו פיקציה של אדם שהכריחו אותו להמציא משהו מעניין על עצמו. 

מנו. הופה | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

לא לגמרי ברור לנו מה מנו מבקש ומה הוא מחפש, נדמה שהוא סובל מחוסר ביטחון שערורייתי (אין לך מראות בבית, מון שרי?), ולדבריו היה שמח להכיר מישהי "פתוחה". או אז הלכו להם המומחים שלנו וליקטו לו את ניצן – קיבוצניקית לשעבר, עובדת סוציאלית, בחורה מוצלחת לכל הדעות, אבל התוכנית פוסחת על כל אלה ומתמקדת רק בהיבט אחד – כמה שניצן סגורה. נו, לא תמיד אפשר לשדך מקועקע לסולדת מקעקועים, וראשל"צי ליפואית, לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה, או פשוט להכיר למנו המסכן קופסה. בלי מפתח. שיהיה בהצלחה. 

יעל מגיעה לביקור בית אצל ניצן כדי לתהות על קנקנה, רק שניצן חביבתנו עדיין לא תהתה לגמרי על קנקן התוכנית הזו. היא לא רצתה להרשם, זה חבר רשם אותה; ובכלל, היא אפילו לא רוצה לקרוא לעצמה רווקה, איכס, ומה פתאום שתענה על השאלות של יעל החטטנית. יעל, בתרגיל טיפולי בסיסי, מדגימה לנו "העברה" מה היא. היא מסבירה לניצן שזה בדיוק מה שיקרה לה עם בן זוג לוחץ, היא מיד תיסוג ותתקיף. בטיפול אמיתי אולי יעל הייתה שואלת את ניצן מדוע היא חושבת שהיא מתנהגת ככה, מאיפה נובעת החשדנות שלה ומה היא משרתת. אבל אין זמן לכל אלה. וניצן כל כך יפה, שהיא כנראה צודקת. אז כל מה שיעל עושה זה להפנים שצריך למצוא מישהו שיעמוד בפני התוקפנות והסרבנות של ניצן, וזה חייב להיות גבר צ'יל. לכו תדעו, אולי מנו דווקא יתאים. יעל, דני והשלישית מחליטים שכך יהיה. 

אבל משהו חסר לי. לכל אורך ההתעסקות בניצן, הפרח המעודן שיש לפתוח בעזרת דשן צרפתי איכותי, אף אחד לא טרח לספר לנו מדוע היא ראויה בכלל להשתתף בתוכנית. יש כאן מוסר כפול – מרוב המתמודדים נדרש להיות במקום מוכן ובשל בחיים, או לפחות להצהיר על כך בתעודות הזהות שלהם. ניצן מקבלת פטור. היא לא מדברת הרבה על זוגיות, רק ממלמלת משהו על "לזרום עם ההזדמנות" אבל לא ברור מה כאן ההזדמנות עבורה. לשבור שגרה? להעלות עוקבים באינסטוש? להתפרסם בלי ללכת ל"אח הגדול"? נגלה בתוך חצי שנה עד שנה. 

דני סובל, שני סבילה

הגיע הזמן לעבור לכלא של דני הסובל, גיהנום עלי אדמות, המרתף של אייכמן – או שמא "חופשה באי טרופי משגע עם יסמין מאלאדין בתלת מימד". הו, האימה! כן, דני הסובל ממשיך לסבול בירח הדבש שלו, הפעם כשהוא מדווש ליד שני המהממת. "איך אתה?", שואלת שני, כמו אדם נורמלי שמעוניין לדעת אם לפרטנר שלו יש שפשפת, ודני עונה ביללה חלושה ש"סביר לי, לא גבוה ולא נמוך", כי הוא חשב שהיא מתכוונת בכללי ולא בפרטני. שני מרגיעה את דני הסובל שבסך הכל רצתה לדעת אם האופניים סבבה, נודניק, ואפשר לומר שהשיחה הזו היא ייבוש לטובתה.

דני ושני | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

הם יושבים לשתות פחית משקה ולדבר שוב על הסבל של דני הסובל. בשלב הזה, נהייתה ביניהם סינרגיה משונה  – דני הסובל התמסר לחלוטין להתקף החרדה שמלווה אותו מאז החתונה, בעוד שני התמקמה היטב בתפקיד האימא המכילה והטיפולית. היא מודיעה כי כל ההתקף שלו מקובל עליה לחלוטין, היא מבינה, היא לא דורשת דבר, היא "תעביר לו כוחות" כשירצה. דני מרוצה (יחסית לעצמו) ומקנח ב"כפרה עלייך". זו, אגב, המחמאה היחידה שהוא יתן לה לכל אורך הפרק, אם אפשר לקרוא לזה מחמאה. בעצם, סליחה, בהמשך יגיע גם "סחטיין עלייך" לוהט.

אז איך זה להיות אישה שלא אומרים לה שהיא יפה, שלא מתעניינים בשלומה, שלא מנסים להרשים אותה ומצפים ממנה להאזין בעניין לחפירות אינסופיות על סבל קיומי? נהדר, אם תשאלו את שני. כלומר, זה התוכן שהיא דבקה בו. אבל כשמקשיבים למוזיקה של הדברים מתחיל להתקבל רושם אחר. שני טוענת  למצלמה ש"כל זה מהמם", וזה נשמע כמו תלונה. "אני איתו בזה", היא ממשיכה, כל מילה נשמעת כאילו הוטחה על סלע. "בסוף יהיה לנו טוב ביחד", היא מנבאת בזעם. התסכול, ככל הנראה, מתחיל לבעבע בתוכה, אבל שני דבקה בדף המסרים גם בסצנה הבאה, כשארוחת ערב מול נוף מעלף הופכת לעוד שיחה על כמה קשה לדני הסובל.

גם הפעם שני משתמשת במילים, מגע והכלה אין קץ כדי להרגיע את דני. "אני שמחה שזה אתה ולא מישהו אחר", היא אומרת לדני (נכון, מה היא תעשה בסיישל עם מישהו שנעים איתו, איזו מחשבה מגוחכת), "אתה מושלם איך שאתה", היא פוסקת, ו"החיבוק הזה שווה מיליונים" לא פחות. בשלב זה, אני לא בטוחה שאני מבינה את שני. יש לה צד טיפולי מפותח, ללא ספק, היא עצמה סיפרה שזה בלט בקשרים קודמים שלה, אבל משהו כאן מוגזם אפילו לאימא תרזה. האם שני לא קולטת כמה גרוע דני מתנהג, או שמא היא קולטת היטב ופשוט מזייפת את כל ההכלה הזו? האפשרויות, כך מסתמן, הן או אטומה או שקרנית. שתיהן לא מוציאות אותה מאה. 

לשני יש צד טיפולי מפותח, ללא ספק, היא עצמה סיפרה שזה בלט בקשרים קודמים שלה, אבל משהו כאן מוגזם אפילו לאימא תרזה

לשמחתנו, מעט אמת מתחילה לצאת משני בבוקר שלמחרת. דני חורפ במיטה כהרגלו ומילא להיות לבד בלב, אבל להיות לבד בבופה זה כבר יותר מדי בשביל שני. מתחיל להימאס לה מהדינמיקה הזו. כשדני הסובל סוף סוף מצטרף אליה הוא תוהה מדוע היא מרוחקת ממנו הבוקר. כלומר מדוע היא מרוחקת משק הבעיות שלו – מדני הסובל עצמו בלתי אפשרי להתרחק משום שהוא כלל לא נוכח. שני מספרת לו בעדינות שהיא מיצתה את הכובד והדיכאון ואז הוא מבהיר – ברגע אחד, הוא יכול להפוך לשטותניק של הלייף, החיים שבמסיבה, הגבר הכי פאן שהיא פגשה. אבל הוא מפחד לעשות את זה. הוא מפחד להיות אדם נעים, מתעניין, משעשע – כי אז היא תתאהב בו ואוי ואבוי עליה ועל לבה הקט. 

וואו, בחיים לא שמעתי תירוץ יותר עלוב להתנהגות מעפנית. לדני יש עוד איזה רבע יום כדי להוכיח לשני ולצופיו שהוא לא סתם אומר, אז הוא מוכן לעשות מערוף לסיום. קבלו: הוא מחבק את שני ברחוב וצועק משהו כמו "איי איי איי", אחר כך רוקד  בלי תזוזות בגוף לצלילי מוזיקה פרסית  ששני משמיעה לו. מזל שהוא התגבר על הפחד התהומי שלו מלהיות אדם שכיף איתו – והכי חשוב ששני נהנית לאיזה רבע שעה. כולנו יכולים להסכים שמגיע לה. 

היה או לא היה מאץ' בטינדר?

 בחזרה לתל אביב והתפוצות – ניצן מספרת לשותפים שלה בדירה שהיא מתחתנת, סליחה לא – אלה ההורים שלה. הם נראים בני שלושים והם מגניבים יותר ממנה. מנו מספר בזום לחברים שנמצאים בצרפת (או אולי נווה צדק?). הם מתקדמים לבחירת הבגדים, החלפת מתנות, אורחים מתחילים להגיע, ידה ידה ידה, חברה של ניצן מגלה ש"היה להם מאץ' בטינדר". 

ניצן | צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

אוקיי, בומרים, אתם בטח רוצים לדעת מה זה אומר.  ובכן – ראשית עלי להרגיע, שהדרמה מוגזמת. כאמור, תל אביב קטנה ובחורים בה מעט, לפגוש אנשים שוב ושוב בפלטפורמות שונות זה עסק יומיומי כאן. נדמה לי גם  שהחברה של ניצן לוקה במקרה חמור של "משחק מוגזם" כשהיא נכנסת לטייפ קסט "הבסטי הקופצנית של גיבורת הקומדיה הרומנטית". היא קמה, יוצאת, מסתודדת, מודיעה ש"אני חייבת לספר למישהו" וכל זה על רמת היכרות לא ברורה בין מנו וניצן. מאץ' בטינדר הוא משהו שקורה לבחורה כמו ניצן בערך חמישים פעם ביום. הסיכוי לזכור כל בחור, וגם השווה ביותר, על מאץ' בודד – הוא קלוש. יתכן שבין ניצן ומנו היתה תקשורת מינימלית מעבר למאץ', מילים הוחלפו, אולי אפילו מספר טלפון. זה לא אומר כלום וזו בטח לא סיבה לפסול אחד את השנייה כעת. אבל היי, מי אני שאפריע לדרמה שאמורה למתוח אותנו עד הפרק הבא כאשר על פי הפרומואים – ניצן תתחיל לעשות למנו את המוות באופן מקצועי. 

עד אז, תהיו חזקים, תשתו הרבה מים ותזכרו –  אתם מושלמים כמו שאתם. אבל לא מושלמים כמו דן הסובל. 

>> כל מה שצריך לדעת על עונה 4 של חתונמי