חתונה ממבט ראשון 4: הפער בין מה שקורה מול ומאחורי המצלמות

רגע רגע רגע רגע | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"
רגע רגע רגע רגע | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

הסדק הקטן שדרכו ראינו את המציאות שמאחורי חתונמי התרחב ולמדנו על קיומם של "ימים חופשיים". ובינתיים: הדס נוגעת בשי בטעות ומשרד ניהול המשברים של איתמר קובע פגישה דחופה להבוקר

88 שיתופים | 132 צפיות

זה התחיל בהאשמה כמעט מובלעת באמצע הפרידה של מעיין ועומרי בשבוע שעבר: "כשהמצלמות נכבות אתה חותך", אמרה מעיין, ולפתע המחשבה חצתה את מוחנו – מה באמת קורה שם, ב"דוקו החושפני", בין טייק לטייק? מה לא מספרים לנו על המציאות מאחורי העריכה? השבוע קארין המשיכה את הקו הזה – היא סיפרה כי במשך שניים או שלושה ערבים בשבוע הזוגות לא מצטלמים. "ימים  חופשיים" קוראים לזה – ולאחרונה בימים האלה איתמר מעדיף לא לבלות איתה בכלל.  

>> לכל הטורים של הדס בשן על חתונה ממבט ראשון 4

רגע רגע רגע רגע רגע, כמו שאמרה מירי רגב בשעתו. אמרו לנו שהזוגות של חתונמי גרים ביחד 42 יום – עכשיו אנחנו אמורים להבין שאלו 42 יום מינוס ימים חופשיים? מה בדיוק כולל החופש הזה? יתכן שהזוגות בכלל לא ישנים יחד בחלק או רוב ימי השבוע וחוזרים לדירותיהם הקודמות, או במקרה של קארין, לדירת הוריה? אנחנו יחד כבר 4 עונות פחות שבועיים – אבל עד כה לא טרחו לעדכן אותנו בפרט הזה. אני מניחה שמבחינת ההפקה זה לא אידיאלי שקארין חשפה פתאום את עניין הימים החופשיים – אבל כנראה מאוחר מדי בשבילם לנסות לכסות עליה. זה היה חלק כל כך משמעותי מהמצברוח הרע של קארין במהלך הפרק, עד כי לא הייתה ברירה אלא לזרום. נו טוב, גם ככה בעונה הזו יש יותר חורים מאשר בגבינה שווייצרית שאיתמר קנה ב-AMPM. 

רגע רגע רגע רגע רגע. אמרו לנו שהזוגות של חתונמי גרים ביחד 42 יום – עכשיו אנחנו אמורים להבין שאלו 42 יום מינוס ימים חופשיים? מה בדיוק כולל החופש הזה?

 

שי, הדס והנגיעה החסרה

הפער בין מה שקורה מול ומאחורי המצלמות אולי משמעותי כשמדובר בזוג כמו קארין ואיתמר – אבל מבחינת שי והדס זה היינו הך. הייתם יכולים לצלם אותם שעה בשבוע או 24 שעות ביממה ומקבלים את אותה תוצאה. אפלטוניות גמורה. הדס בכלל מעדיפה לתעד את הקשר ביניהם כאילו היא מצלמת סדרת סטוריז לאינסטגרם. בדרך לאימון קרוספיט, היא נותנת את היוז' שלה – ליפסינק, פרצופים מצחיקולים למצלמה, אווירת "אנחנו הולכים לעשות משהו מגניב", אם אפשר הייתה גם מכניסה האשטאג ותיוגים – העיקר שלא תידרש לעומק ותובנות.

שי והדס מגיעים לאימון ומתחילים לעבוד, הכניסו כאן את הבדיחה הצפויה על "זו ההזעה המשותפת היחידה שתהיה להם". שי מבצע את כל התרגילים לעילא, למשוך בחבל ולהרים משקולות זה בקטנה בשבילו – מה ששובר אותו הוא כשהדס נוגעת לו ביד בטעות. "זה הרגיש אסור", הוא אומר אחר כך ליעל בקליניקה, פרצופו משדר מצוקה. די, נו. האם הוא כבר כל כך חרמן, שכל מגע הוא סבל? מה הדס עשתה לו, למען השם? נדמה שאלף רבנים וכנסיות קתוליות לא היו יכולים לבצע כזה ערבול של מיניות עם אשמה ומיינד פאק כללי. שי מעלה בפני יעל את הסברה שזה אבוד, הדס והוא רחוקים מאוד מאזור הזוגיות וכבר מקובעים בידידות. יעל לא מסכימה. "זה דווקא ממש מתאים לזוגיות", היא אומרת, "אתם צריכים למצוא את המגע המותאם לשניכם".

שי והדס. כל כך חרמן שזה כואב | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"
שי והדס. כל כך חרמן שזה כואב | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

יעל מציעה לשי והדס תרגיל יומי של נגיעות בכפות הידיים במטרה לאמן זה את זו במגע שהם אוהבים. זה נשמע לי כמו משהו שמיועד לזוגות ותיקים, כאלה שאולי איבדו את התשוקה, אבל לפחות היא הייתה קיימת פעם. משהו שיכל היה להשתלב לא רע בסדרה החדשה של גווינת פאלטרו בנטפליקס על מיניות, למשל. אבל מה הקשר בינו ובין חתונמי? התרגיל מוצג על ידי יעל כמשהו הדדי, "חיפוש אחר מגע מותאם", בדיוק כמו ש"דיאטת המגע" הוצגה כהחלטה שתסייע לשניהם. אבל בפועל – אין שום הדדיות בין הדס ושי. רק צד אחד קובע את הקצב. הדס היא זו שלא נמשכת, היא זו שביקשה שלא יהיה מגע, היא זו שעכשיו תסכים לזרום עם תרגילי משמוש ידיים, כנראה כי סתם לא נעים לה לסרב. אם כל השיח סביב שי והדס הוא סוג של טיפול המרה, להפוך את הדס למישהי שנמשכת לשי – הייתי שמחה שלפחות יהיו כנים בקשר לזה. וגם שהדס תתן רמז אם יש לשי בכלל סיכוי, או שהוא מכה בסלע. 

כל השיח סביב שי והדס הוא סוג של טיפול המרה, להפוך את הדס למישהי שנמשכת לשי – שלפחות יהיו כנים בקשר לזה. וגם שהדס תתן רמז אם יש לשי בכלל סיכוי, או שהוא מכה בסלע

 

אבל לפני כן – נחשו מי בא לארוחת ערב? עוד אנשים שיזכירו לשי שהוא לא מזיין, איזה כיף! איתמר וקארין, הסדין האדום של שי והדס – אקא "אנחנו משתרללים ואתם לא" – הוזמנו לארוחת שישי. למזלם של שי והדס, האורחים רבו בדרך. הסיבה, כאמור, היא שלקארין נשבר מזה שאיתמר לא רואה אותה בכלל בימים החופשיים. וכך יצא ששי והדס עומדים לפגוש את קארין האמיתית, לא את זו שלקלקה את איתמר בשופוני בקיסריה. גם לאיתמר לא בא לבלף הפעם. שניהם יושבים מול שי והדס ומספרים את האמת – שגם אם ההחלטה שלהם תהיה להמשיך אחרי 42 יום, הם לא מתכננים לגור יחד. אחרי מנה ראשונה (כלומר חלה בלי כלום), קארין והדס נכנסות למטבח להתקין את המנה העיקרית (כלומר לשים שניצל זערורי במיקרוגל) ושם אנו מקבלים שיחת בנות כהלכתה – קארין מספרת להדס שהכל טוב במיטה (אמרתי לכם!), אבל היא צריכה יותר. "את לא רואה ביננו רומנטיקה אלא מגע", היא מרגיעה את הדס, שלא תקנא יותר מדי. אני מרגישה שבין השתיים יש הבנה שקטה, של שתי נשים שכבר עברו סיבובי אכזבה עם יזיזים למיניהם ומכירות את החומר הזה גם מבלי לדבר עליו הרבה. 

בעיקר, אני מרגישה את העייפות של קארין מלצפות שמשהו ישתנה. לדעתה איתמר פשוט לא עף עליה, ויש גבול כמה היא יכולה  לריב עם תחושת הבטן. איתמר כנראה מרגיש אשם, אז בדרך הביתה הוא עושה את מה שהוא רגיל – תוקף כמגננה. הוא מסגביר לקארין שזה לא בסדר מצדה לכעוס עליו שהוא נמנע ממנה בימים ללא מצלמות. הוא בסך הכל צריך אוויר, קשה לו, הוא לא רואה כמעט את המשפחה והחברים. לא הבנתי – חצי מהתוכנית הזו זה לראות את המשפחה והחברים, ללכת עם האחות בשדות תירס ולדבר על התאהבות, לבדוק אם קארין מספיק "בית" עם כל מאן דהוא – כל זה קורה בימים עם המצלמות – אז למה צריך לברוח אל האנשים האלה גם בימים נטולי המצלמות? והרי גם לקארין יש חיים וחברים ומשפחה, אז איך זה שהיא מצליחה לרצות להיפגש יותר ממנו? אני מתחילה להבין למה איתמר צריך את משרד היח"צ הזה. לבד הוא פשוט מסתבך מדי בגרסאות של עצמו. 

האקשן מתחיל אחרי שהאורחים עוזבים

בארוחת ערב אחרת, בעיר אחרת, עינת ולירון באים לבקר את שני ודני – הרקע הוא כנראה ברית שלירון ודני חתמו ביניהם אי שם במפגש הזוגות. לא שמתי לב לחיבור מיוחד, למען האמת. אלה לא בדיוק שני הזוגות הכי מתאימים – לירון הוא צעיר המשתתפים ודני הקשיש; מבחינת הבנות זה מתאים עוד פחות. שני ועינת היו די מרוחקות זו מזו ומשאר הבנות במפגש. אה, רגע, שכחתי לעדכן – עינת בחיים! הרי לירון דאג כל כך אחרי שהייתה לה מיגרנה, שהיא אישה כה חלושה עד כי עליו לעזוב אותה מיד פן יתאלמן בדמי ימיו – אבל נס רפואי כנראה התערב ונותרו לעינת עוד כמה שנים טובות. לירון יצטרך למצוא תירוץ אחר כדי לעשות בעיות סלאש לקבל זמן מסך. 

לירון דאג שעינת היא אישה כה חלושה עד כי עליו לעזוב אותה מיד פן יתאלמן בדמי ימיו – אבל נס רפואי כנראה התערב ונותרו לה עוד כמה שנים טובות. לירון יצטרך למצוא תירוץ אחר כדי לעשות בעיות סלאש לקבל זמן מסך

 

הזוגות מחליטים שדני ושני הם הזוג השונה ואילו עינת ולירון הם הזוג הדומה – נדמה לי שזה גורם לשני לתחושת תבוסה, אם כי לא ברור לי למה. יתכן שפשוט לא בא לה על הערב הזה, עם אנשים בני 30. שני רוצה נשים בגילה לדבר איתן על גילאי ביציות, אין לה כוח לפרופיל ההורמונלי של עינת. לירון ודני יוצאים לסיבוב קצר עם הכלב, וזו הזדמנות ללירון לחלוק את חוכמת החיים העתיקה שלו עם דני, אבל הכלב בורח לפני שלירון מספיק לחרטט תאוריה. נדמה לי שהוא אמר משהו כמו "לאט לאט", לא יודעת.

האקשן האמיתי בכל מקרה מתחיל, כמו בחיים – אחרי שהאורחים עוזבים. דני משתף את שני בתחושותיו שלעינת ולירון הייתה משיכה מהרגע הראשון, וממלמל משהו על ההבדל בסיטואציות. ביג, ביג מיסטייק. גם ככה שני על הקצה. והאמת? דני יכול היה להתאפק. רבאק, הפלת על האישה אירוח שלא ממש התחשק לה עליו, היא עשתה ארוחה מטורפת כהרגלה בלי עזרתך ובלי עזרת וולט – האם גם הערב אתה חייב להרהר בכימיה, בניצוץ, בחיבור? דני אמור היה לדעת שזה לא הטיימינג הנכון ואולי, בכלל, להחביא קצת את הנושא בשבועיים הקרובים. הרי הוא מעולם לא עשה טוב כשהועלה בעבר. באמתלה של "תקשורת" דני נוטה לרסס לאוויר משפטים סתומים, שלא מקדמים את הקשר. הפעם שני מחליטה לגמול לו מיידית בטיפול בשתיקה, אמירות "הכל טוב" מפחידות והסתגרות בחדר השינה. 

הכל טוב. אהה | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"
הכל טוב. אהה | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

בינתיים גם קארין ואיתמר מתאוששים ממה שצף בארוחת הערב בירושלים. בטיפול אצל יעל, עולה עניין הימים החופשיים. אם קארין חששה לרגע שהסיבה שאיתמר מבלה איתה רק מול מצלמות היא כי הוא משתמש בה להתפרסם ותו לא – יעל כמובן לא תרשה לה לחשוב ככה. זה הרי מוציא את התוכנית לא בסדר. במקום זאת, יעל משכתבת את התחושה של קארין ל"את רוצה לשמוע שהוא רוצה אותך", ואחרי שאיתמר אומר את המילים "אני רוצה אותך", הסשן מוכתר כהצלחה. אני מזכירה שכבר חודשים שלא ראינו את יעל מבקשת מאיתמר מאומה – לא להתייחס יותר, לא לבקר פחות, לא להתנצל על השתלטנות שהפגין עד כה בקשר. זה נראה כאילו רק קארין בטיפול כאן. ואולי זה טיפול שעוזר לה, אבל חוסר הסימטריה הזה מטריף.

אנחנו מסיימים את הפרק עם שי, שחזר מאזכרת סבא וסבתא שלו; אל הדס שחיכתה לו בבית. אני מרגישה כמו השטן, כי בפעם הקודמת ששי דיבר על סבא וסבתא הרגשתי שזה שטיק; ואילו הפעם הוא משכנע אותי בכאב ובבדידות שזה גורם לו להרגיש. שי בוכה על הריחוק שלו ממשפחתו, הדס מנחמת אותו בעדינות ומגישה אוכל מבושל – בדיוק מה שצריך כשחוזרים מבית קברות. זה באמת רגע יפה בין שניהם, שמראה כי לכל הפחות נרקמה כאן ידידות לא מזוייפת, במרחב שמאפשר לשניהם להיות אנושיים. אבל שי לא מתאפק ומפרש את החום של הדס כהתחלה של משהו אחר. "היא אף פעם לא הסתכלה עלי ככה, זה היה מבט מלא חמלה", הוא אומר. המממ. "חמלה" זה מה שרוב אזרחי ישראל מרגישים לשי כרגע, ולא מעט אזרחיות מרגישות במקביל גם דברים אחרים, סקסיים יותר – אבל לא, הדס לא נמנית עליהן. עוד לא. רגע, יש עוד תרגיל כפות ידיים לעשות, אולי זה יעזור? בינתיים גילינו שכשמדגדגים את הדס היא מתדגדגת. על פי הפרומו לשבת – בהמשך הם עלולים אשכרה לעבור את המרפק.

עד אז, החזיקו מעמד וזכרו – לא משנה כמה המצב גרוע, סיבוב אחד של "ארץ עיר מחלה" יגרום לכם להרגיש הרבה יותר טוב. 

>> לכל הטורים של הדס בשן על חתונה ממבט ראשון 

ג' – גזלייטינג | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"
ג' – גזלייטינג | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"