חתונה ממבט ראשון 4: זה לא בושה לדבר על סקס
ההתעקשות של ההפקה לשמור על "כבודם" של המשתתפים (ובעיקר כבודן של המשתתפות) היא שמרנית ועבשה. הדס בשן דורשת שיתחילו להחתים את הזוגות על מסמכי גילוי מלא, כי הטיזינג הזה בלתי נסבל
בוקר אחרי פגישתם של שי והדס מתחת לחופה, להלן "החתונה המזעזעת" (מילים של הכלה, לא שלי), כל אחד מתעורר לשיער של עצמו. שי מפגין מה תלתלים יכולים לעשות בלילה על כרית; הדס מכירה את זה בעצמה, כנראה, ולכן כבר מזמן עברה לפאה איכותית שתעבור איתה את כל טלטלות המסע בפאסון מהודק. היא יושבת לבדה במרפסת הגבוהה וצופה בגלים, מהרהרת בכך שהיא אמיצה אבל מקוננת על הלילה הקשה שעברה. הכל מצטלם נפלא, אבל כמו תה על הבוקר – די תפל. זה מתחיל לעצבן שאנחנו לא יודעים עליה כלום. פשוט כלום.
>> לכל הטורים של הדס בשן על חתונה ממבט ראשון 4
שי מתעורר, נחוש, ממש כמו הצופים, לגלות פריט מידע כלשהו על האישה הזו מלבד שהיא יפה למות. הוא בוחר להתחיל בתחום הנוזלים – חוקר מדוע היא שותה תה ולא קפה, והאם שתתה אלכוהול בחתונה (הוא לא פגש אותה בשום שלב במהלך הערב?) ואז מנוזל אנו עוברים לגז – שי ממשיך לאבחן שהדס "קולית", אבל מדובר כאן באדם, לא בטמפרטורה למזגן. מה זה אומר, להיות קול? לא ליהנות? לא להשתתף? לא לחשוף כלום? כששי מקריא להדס את ההודעות שקיבל מחברים ומשפחה שנכחו בחתונה, כולם מתפעלים מהאישיות של הדס, משליכים עליה את משאלות לבם, משתמשים בסופרלטיבים כו "טובת לב" ו"אותנטית", אבל רק חבר אחד אומר את האמת: "לא הצלחתי לקרוא כלום ממנה". תודה לך, חבר של שי. אתה הגיבור שלי.
שי ממשיך מאבחן שהדס "קולית", אבל מדובר כאן באדם, לא בטמפרטורה למזגן. מה זה אומר, להיות קול? לא ליהנות? לא להשתתף? לא לחשוף כלום?
אבל רגע, אנחנו עומדים לגלות משהו על הדס אחרי הכל. הזוג הטרי עושה דרכו דרומה ובשיחה אגבית על ההשפעה של התרבות האמריקאית על שי, הדס לפתע צולפת: "אני לא מרגישה רגש ממך". לא הבנתי את ההקשר או הסיבה לומר דבר כזה, במיוחד כשהדוברת עצמה היא ספר סגור. גם שי מתבלבל, וליתר בטחון מתנצל על קיומו. אבל לראשונה, סוג של תכונת אופי יצאה מהדס: היכולת להעליב. גם זה משהו.
סוד הקסם הצרפתי
בינתיים בסיישל, מנו וניצן שהתחילו בלא פחות מסתורין משל הדס, מתחילים להשיל עוד ועוד שכבות – פיזיות ומנטליות. הזוג הסקסי של העונה מספק את הסחורה ביג טיים ומנו משתחל ללב של כולנו. לבושתי, חשבתי עד היום שמנו הוא יצור בלתי ניתן להגדרה, ועכשיו אני מבינה שלמה שהוא יש מילה פשוטה מאוד: צרפתי. איך לא ראיתי את זה בא? בוגרשוב הוריד לי את הליבידו, אבל שפת האהבה של מנו היא לא עברית. המבט, המגע האגבי, הבטחון השקט, הרחוק כל כך מחרמנות גברית ישראלית מתנפלת – הכל חלק מתרבות צרפתית מפוארת, כזו שגורמת לנשים לרצות להוריד תחתונים אפילו מול הכרטיסן במטרו. ניצן, שהגיעה סקפטית למפגש עם מנו וכמוני לא הצליחה למקם אותו בשום משבצת תל אביבית מצויה, מתחילה להבין שהיא לא צריכה. מה רע לה לצוף במרחב החושני שמנו יצר עבורה? וכך, כמו צרפתייה אמיתית, ניצן אומרת ש"אני לא רוצה לשאול את מנו על הדברים, אני רוצה לראות אותם". האם חלומי התגשם? האם הגיע היום בו יהיו בתוכנית הזו שיחות אמיתיות על נושאים, סתם נושאים, ולא שאלוני התאמה וניתוחים מקרינג'ים נוסח "את רוצה לקיים אינטימיות איתי?". כנראה שכן. מנו מספר לניצן על החלום שלו, אחר כך הם משוחחים על קיומו של אלוהים; זה לא באמת משנה מה התוכן, הדינמיקה של השיחה, הכימיה, היכולת להחליף רעיונות – היא העניין. אשתמש כעת במילה שאיתמר ושי אוהבים, אבל אף פעם לא משתמשים בה נכון – יש כאן אנגייג'מנט.
סיישל עוזרת להשראה (כלומר לחרמנות), מה שקשה להגיד על הלוקיישן שאליו מגיעים הדס ושי. במהלך פוגעני כנגד רוחניקים ההפקה מענישה את שניהם בצימר דל עם מזרונים שנראים כאילו אלפקות עשו עליהם יוגה
כמובן שסיישל עוזרת להשראה (כלומר לחרמנות), מה שקשה להגיד על הלוקיישן שאליו מגיעים הדס ושי. במהלך פוגעני כנגד רוחניקים, ההפקה מענישה את שניהם בצימר דל עם מזרונים שנראים כאילו אלפקות עשו עליהם יוגה. שי כמובן מתפעל, מתמוגג וממהר לנסח הודייה במחברת שלו על הקומקום במטבחון – כל עוד זה נשאר במחברת ולא מגיע להמלצה בטריפ אדוויזור, נרשה לו. הדס, עדיין, מנותקת. בשיחה בישיבה מזרחית, על קרפצ'יו סלק רומנטי, השניים מגלים שלמרות הפער המפחיד בין מי שלא שותה קפה מבחירה ומי שלא שותה קפה כי הוא לא אוהב את הטעם – בכל זאת יש להם משהו במשותף. שניהם נוטים לחפש את עצמם במחברות דפרון ובספרים של טוני רובינס, שהוא גורו הסדנאות היחיד שאיתמר וקארין עוד לא חפרו לנו עליו. הראש של שי מתפוצץ מהגילוי הזה, אבל הדס נראית לי די אדישה. היא כנראה פגשה כבר אחד, שניים או מאה אלף בחורים שמנסים להרשים אותה דרך ספרי העזרה העצמית שהם צורכים. וחוץ מזה, המשיכה של שניהם לעולם הרוח מגיעה ממקומות אחרים – הדס מחפשת בית במובן הכי בסיס של המילה. לשי יש שכונות על שמו במיאמי. הוא עוד יצטרך להוכיח לה שהוא לא סתם קפיטליסט שמשתעשע ברוחניות בדרך אל המיליון הבא.
עומרי ממורמר, מעיין מגמגמת. זה נגמר בשיחת נזיפה
בינתיים בפלורנטין, מעיין ועומרי חולקים אחר צהריים קר. עומרי נחוש ללבן עם מעיין את ההחלטה שלה לישון לבד בליל אמש, החלטה שאת תחושותיו לגביה דיסקס בפרק בקודם עם המצלמה, עם דני, עם כל מי שהסכים לשמוע את המרמרת שלו. רק שהפעם זה נשמע אחרת. במקום סתם ליילל, עמרי מפתיע עם רפליקה בסגנון חדש: "אני עוד לא נתתי לך מכות על אתמול בלילה". הוא גם מתלונן, ובצדק, על ההתעקשות של מעיין לשבת במעיל בסלון, כדי להפגין בצורה הילדותית ביותר עד כמה היא לא מרגישה בבית. מעיין מתרצת ומגמגמת ועומרי ממשיך בשלו – ההתרחקות שלה לא הגיונית, בטח לא אחרי "שלושת הימים האחרונים בסיישל". אוקיי, סטופ. האם זו דרכו של עומרי לספר לנו שהיה סקס בשלושת הימים האחרונים בסיישל? כי לא היו לכך בכלל רמזים עד עכשיו, אבל בדיעבד זה מכניס אפילו עוד יותר להט למשולש הרומנטי עם הצב. כבר שמענו כל מיני יופמיזמים בתוכנית הזו לסקס – מ"מאץ' בטינדר" דרך "אינטימיות", ועד ל"מה שהיה בג'קוזי" – אז עכשיו גם "שלושה ימים אחרונים בסיישל" הם בעצם דרך לאשר יחסי אישות מלאים?
כבר שמענו כל מיני יופמיזמים בתוכנית הזו לסקס – מ"מאץ' בטינדר" דרך "אינטימיות", ועד ל"מה שהיה בג'קוזי" – אז עכשיו גם "שלושה ימים אחרונים בסיישל" הם בעצם דרך לאשר יחסי אישות מלאים?
די, נמאס לי. חוסר העקביות הזה הוא כבר פארסה. אנחנו לא בגן, גם אם מעיין נשמעת ככה. בגרסה האמריקאית של התוכנית המשתתפים מדברים על חיי המין שלהם בגלוי. לעומת זאת, לאורך כל העונות הישראליות, לא הייתה חוקיות – חלק מהזוגות שמו את הדברים על השולחן שעה שלגבי אחרים היינו צריכים לנחש, ממש עד הרגע האחרון, את דרגות הקירבה הפיזית ביניהם. ההתעקשות הזו לשמור על "כבודם" של המשתתפים (ונדמה לי שבעיקר כבוד הבנות) – היא שמרנית ועבשה. אני דורשת שיתחילו להחתים את הזוגות על מסמכי גילוי מלא, כי הטיזינג הזה בלתי נסבל.
בחזרה לעומרי ומעיין ולשיחת הנזיפה – יש מצב שהיא דווקא ממריאה. עומרי מצליח לזהות חיוך אצל מעיין. הוא ממהר לקטלג אותו כאמיתי, בניגוד למזויפים שלה שהוא כבר שם אליהם לב. נדמה לי שעומרי ממשיך את קו ה"מכות" ומנסה דיבור על גבול ה-BDSMי. אינני יודעת אם זה הקינק שלו – בכל זאת, רופא שיניים, זה הגיוני – אבל יתכן שזה סתם ניסיון נואש להעיר את מעיין, לבדוק אם זה מה שידליק אותה. מעיין הרי כל כך רדומה, בתוכנית הזו ספציפית או כתכונת אופי כללית, שאי אפשר להאשים את עומרי אם הוא חושב שדווקא אימוץ שיטות מהדאנג'ן זה מה שיעזור. לא ברור אם זה עבד בדיוק כמו שתכנן, אבל שניהם מכתירים את השיחה הזו כהצלחה ומסיימים בחיבוק הידידותי המסורתי שלהם. מאוחר יותר הם יושבים לצפייה במיטב יצירתה של נועה פילטר, ולמסקנה הבלתי נמנעת של עומרי שכשיש תוכן שיווקי בתמונה, מעיין קצת יותר זורמת. לסיום הערב מעיין עוטה את הוואנזי הכי לא סקסי שהיא יכולה למצוא וחוזרת מבויישת למיטתו של עומרי.
עומרי ממשיך את קו ה"מכות" ומנסה דיבור על גבול ה-BDSMי. אינני יודעת אם זה הקינק שלו – בכל זאת, רופא שיניים, זה הגיוני – אבל יתכן שזה סתם ניסיון נואש להעיר את מעיין, לבדוק אם זה מה שידליק אותה
מה יקרה בה? שידור חוזר של "שלושת הימים האחרונים בסיישל" אם אתם יודעים למה אני מתכוונת, קריצה שלוש נקודות? ואם לא, האם נכאב כולנו את ביציו הכחולות של עומרי? האמת היא שלא. קשה לרחם על עומרי ולא בגלל שלא מגיע לו, אלא כי הוא עצמו טיפוס קר ופונקציונלי, אחד שרואה מטרה מול העיניים – בין אם היא אילוף כלבים או הפשרת אישה – ומכוון אליה עם יותר ראש מלב. עומרי לא צרפתי, זה בטוח. אולי הוא קצת הולנדי, אבל אין לי מושג מה זה אומר.
רשעות רוחניקית
מה שכן מתחיל להיות ראוי להערכה, הוא שעומרי מתנהג כאדם שלא אכפת לו מה חושבים עליו. לעומתו, שי נחוש לצאת מהתוכנית כמאמי הלאומי החדש. האמת, יש לו סיכוי טוב. אני מודה ומתוודה – כמות הריקושטים שקיבלתי על הקטילות שכוונו לשי בשבוע שעבר, גרמו לי לשקול שינוי כיוון ביחס אליו. בטוח לטוני רובינס יש איזו תיאוריה על כך שהכל עניין של תפיסה, לא? וכך, רווק מסויים יכול להראות לי כמו ענבל אור עם זיפים, מישהו שלא הייתי קונה ממנו מזרן אלפקות משומש, אבל לאחרים הוא אלומת אור, גוש חיוביות, גבר חם ונוכח שמגיע לו הטוב ביותר. אבל מה זה משנה מה אני ואתם חושבים עליו? מה שחשוב הוא שהפרטנרית שלו תאהב אותו. וכרגע היא אוהבת את הרגעים הבודדים והנדירים שבהם הוא סותם את הפה.
כן, קונפליקט נוסף מתחיל להיפער בין הדס ושי, והוא החיבה של שי לדבר ללא הפסקה אל מול הצורך של הדס בשקט. הדס מאבחנת בציניות ששי "מדבר כשאני לא מדברת, אולי הוא מנסה לשחרר אותי מזה", אבל כולנו יודעים שאין שום דבר משחרר בצד אחד שמלהג עצמו לדעת אל מול שתיקה. שי מתאמץ למצוא חן, הדס נחושה להישאר שמורה – המרחק הזה עצום. כשהשקט לבסוף מגיע, זה לא השקט הנכון. במדורה לילית, התקשורת פשוט פוסקת. שי מספר ש"בשלב מסויים הפסקנו לדבר ואני רוצה להאמין שהיה לה כיף". כולנו רוצים להאמין בזה, שי, אבל אנחנו פשוט לא מסוגלים. כן, המדבר יכול להכיל שתיקות משותפות, דממה היא משהו שתענוג לעשות יחד במקום כזה, אבל זה לא מה שקרה כאן. אם היה ספק שלא היה להדס כיף – מגיע הבוקר ושי מגלה שכלתו פשוט נעלמה. הוא לא יודע איפה היא. אין הרבה מה לעשות במדבר, אין עם מי לדבר ואת מי לשאול – הגיוני היה לספר לפני שאת יוצאת לחפש הארה. אחרי מי יודע כמה זמן הדס חוזרת אל הצימר. במקום להתנצל על העלמותה היא ישר מספרת שהייתה צריכה לנשום, כי קשה לה ותוקפת את שי ש"איך לך זה לא מזיז". אוקיי, ברצינות? ככה מתנצלים על שנטשת אדם בלי להגיד לאן את הולכת? העלבה מס' 2 נרשמה. העלבה מס' 3 לא מאחרת הרבה אחריה, כשבנסיעה הביתה הדס פוסקת כי שי "מדקלם". גם זו דרך לסתום לו את הפה. השאלה היא מה הדס תורמת לשיח מלבד העקיצות האלה, שמוכיחות לנו כי קיים דבר כזה רשעות רוחניקית.
סחרחרת של הורמונים
בחזרה בסיישל, ניצן הקיבוצניקית האתאיסטית, סוחבת יין כשר מחב"ד משל הייתה כלתו של קיווע שטיסל, כי מנו רוצה קידוש. האם ניצן נפתחת לעולמות חדשים, מגלה סובלנות בין דרכי חיים, מגשרת בין מסורת לחילוניות? אני לא בטוחה. לדעתי היא רוצה לראות את אלוהים בדרך אחרת. ניצן בשלב הזה כל כך כרוכה אחרי מנו, שהיא מוכנה גם ללבוש שביס רק כדי שיקרע אותו ממנה – אבל מנו מספר שלמרות המתח המיני המובהק ביניהם, הוא לא מתכוון להתמסר במהירות. זו כמובן, רק עוד שכבה בפיתוי המתוחכם שלו, מה שגורם לניצן ולכולנו, לרצות אותו אפילו יותר. אחרי שהוא מתעלל בנו גם בארוחת הערב עוד קצת, הוא לבסוף מנשק את ניצן, ואם בכל זאת יש אלוהים – גם הם יעשו "שלושה ימים אחרונים בסיישל". רק אחר כך נוכל להתחיל להבין מה באמת יכול לקרות בין שני אלה בעולם האמיתי. בינתיים אנחנו בסחרחרת של הורמונים ואנחנו לא רוצים לרדת ממנה.
מנו מספר שלמרות המתח המיני המובהק ביניהם, הוא לא מתכוון להתמסר במהירות. זו כמובן, רק עוד שכבה בפיתוי המתוחכם שלו, מה שגורם לניצן ולכולנו, לרצות אותו אפילו יותר
לסכסך בין בן ומנור פעם אחת אחרונה
ועכשיו – לפינאלה. טקס החיטוט בפצע שנרקח עבור בן ומנור. חודשיים אחרי שנפרדו, השניים מזומנים לספתם של דני ויעל. לכאורה כחלק מתהליך ריפוי. למעשה כדי לטהר את האווירה בינם לבין ההפקה. מנור מגיעה ראשונה, עטויה בקטיפה, מורעפת במחמאות ומחמיאה בחזרה, "התגעגעתי אליכם" היא אומרת ליעל ודני, וזה נשמע אמין בערך כמו שגלעד שליט מתגעגע לחמאס. מנור יודעת שהיא לא זו שזקוקה לסשן הזה. נראה שהחיים שלה אחרי התוכנית היו בריאים ככל האפשר – היא הצליחה לא להאשים את עצמה על שבן לא היה בעניין, המשיכה לצאת לדייטים, התמודדה בשפיות מרשימה – אבל ליעל זה לא מספיק. היא מבקשת ממנור לשחזר את הרגע בו נזרקה בטלוויזיה, מדייקת אותה ש"רצית אותו עד הסוף", ואז מנסה לחמם "פסחת על שלב הכעס באבל".
הטקטיקה של יעל ברורה – היא רוצה לסכסך בין בן ומנור פעם אחת אחרונה. בן מצטרף, זוכה בעצמו למנה של חיבוקים ומחמאות מדני ויעל ואז מתבקש לחזור שנית על האכזבה והמרמור שלו, מה שכמובן, שוב מביך את מנור. בן שואל את מנור אם היא כועסת עליו, היא עונה שלא, פשוט נשבר לה הלב. בן ממהר לנכס את שברון הלב לעצמו ומספר עד כמה נפגע מהאופן שבו הדברים נגמרו. לא כי פגע במנור, חלילה; לא כי הוא מתחרט על חוסר השקיפות והתקשורת שלו – אלא כי קיבל שידוך שלא רצה.
יעל מטפטפת עוד קצת שמן למדורה כשהיא מספרת למנור ש"הרגשת מושפלת" – וזאת כשלא זכור לי שמנור השתמשה במילה הזו אי פעם. אחר כך בן תוקף את מנור פעם אחרונה חביבה, טוען שהיא לא צריכה להאשים אותו שלא רצה אותה – וזאת על אף שמנור אמרה שהיא לא כועסת ולא הפגינה שום נקמנות או תלונות כלפי בן. תהליך ריפוי בטוסיק שלי. מה שראינו כאן זה שלושה אנשים שעושים מאמץ מזויף לצאת בסדר מול הצופים, כאשר היחידה שלא מנסה לעשות זאת – מנור – היא דווקא מי שיצאה הכי טוב. המפגש הזה היה מיותר ופוגעני, אבל אני גאה במנור על האופן שבו התנהלה בו. גם בה, מתברר, טעיתי – היא הרבה יותר בוגרת משחשבתי.
ראינו כאן שלושה אנשים שעושים מאמץ מזויף לצאת בסדר מול הצופים, כאשר היחידה שלא מנסה לעשות זאת – מנור – היא דווקא מי שיצאה הכי טוב
הפרק מסתיים במנור ובן מעיינים יחד באלבום החתונה שלהם, פעולה שלדברי דני "תלמד אותם משהו על עצמם". הם אכן למדים שכמו כולם, גם הם נראים נפלא בצילום מקצועי בשחור לבן.
בשבת, חתונה אחרונה חביבה לעונה זו, עם תגלית מרעישה – אולי כלה במידה 40? לא, יש גבול להפתעות. עד אז החזיקו מעמד וזכרו, לא משנה עד כמה המצב גרוע, לא ביליתם את הערב במרתון סרטוני נועה פילטר ביוטיוב.