חתונה ממבט ראשון מציגה: הפרק הכי מניפולטיבי בתולדות התוכנית
חתונמי מתקרבת לסופה ובהפקה מורחים את זמן עם שאלות הצופים. איך הגיבו דני ויעל על סערת מידה 44 ועל תחקיר "ישראל היום"? לא כמו שציפינו, אבל לפחות הבנו מה הם באמת חושבים על הזוגות
עוד מלפני שהתחלתי לראות את הפרק, אני מבין שמטרתו המרכזית מזכירה מניפולציה מתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה הפכו את גטו טרזין למקום למופת בשביל להסתיר מה קורה מתחת לפני השטח. במקום לקרוא לפרק הזה "המומחים מדברים" יכלו לקרוא לפרק "חתונמי נגד ערן סוויסה וישראל היום". הרי ברור שזה בעקבות התחקיר, לא סתם אחרי חמש עונות לפתע מחליטים לעשות פרק שמוקדש לשאלות של הצופים בבית, אבל אולי אני סתם מגזים. מה קשור עכשיו מלחמת העולם השנייה לחתונה ממבט ראשון.
לכל הריקאפים של חתונה ממבט ראשון
דני ויעל מתחילים לנתח את הזוגות ואני מבין שהם נידו את הפסיכולוגית השלישית. הם מדברים על בן ומעין, ואפשר לסכם את זה במשפט. מעין לא הטייפקאסט של בן, מעין רוצה את בן, בן רוצה את בר רפאלי.
על עידית ורפאל הם מדברים כמו על שתיל בט"ו בשבט שמצריך הרבה סבלנות עד שהוא יגדל, וכשזה יקרה תפסיק להיות ביניהם אינטימיות של ספרנית ואב בית. הם מזכירים את תקרית עוגיות הטחינה, ואני מתחיל לשעמם את עצמי רק מהמחשבה לצחוק על זה שוב אחרי שזה מה שעשיתי כל החודש האחרון.
כשהמומחים מגיעים לקטיה וליאור ישר עולה להם חיוך כי הם מרגישים שליחיו הנאמנים של קופידון. על לימור וליעד אני לא מבין מה יש לדבר, כי זה ברור שהם כבר לא ביחד ויש סיכוי גבוה יותר שבימים אלו כל אחד מהם בזוגיות עם צרצר.
"בוא נדבר על מתן וגיא, הזוג הגאה שלנו, הזוג שאנחנו כל כך גאים בו", יעל אומרת. חלאס כבר עם ההתחנפות בשקל הזאת רק בגלל שהם גייז. זה מראה שהיא קודם כל רואה אותם בתור נטייה מינית. אם היא לא אומרת על זוג סטרייטים שהיא גאה בזוגיות שלהם, שלא תגיד שהיא גאה בזוגיות של גייז. היא מוסיפה ש"הם זוג רגיל" בשביל שלא אחשוב עליה את כל מה שכתבתי, אבל היא רק מחזקת את הטענות שלי. דני אתה גיי, תהפוך עליה שולחן כבר. בשורה התחתונים הם אומרים שלמתן יש זיקפה כשהוא רואה את גיא, ולגיא פחות.
על מאי ומשה דני ויעל אומרים בגאווה שהם זוג שיודע לריב. אוי ואבוי אם הם מודל למריבות, אחרי שמאי גרמה למפלס הכנרת לעלות עם כל הדמעות שהזילה בתוכנית.
ואז מגיעה המנה העיקרית – השאלות של הקהל בבית.
"האם אתם מחברים בכוונה זוגות של שוני, לא התייאשתם כבר מהתאמות של שוני במקום דמיון?"
"שאלה מצוינת", דני אומר בשביל להישמע פתוח לביקורת. הוא אומר שהחיבור נעשה ממכנה משותף פסיכולוגי עמוק. איך חיבור פסיכולוגי עמוק אם הוכחתם במפגש הזוגות שמאגר האנשים בתוכנית הוא ארבעה וחצי אשכים ושלוש ורבע חצוצרות. הוא מוסיף שאנחנו הצופים לא מבינים את סוד ההתאמה או במילים אחרות שאנחנו אהבלים. הם נותנים בתור כסת"ח את החיבור בעונה הקודמת בין ניצן ומנו ודודו וצוקית שהם היו חיבור על בסיס שוני, אני לא מבין איך זה מכסת"ח משהו אם הם נפרדו אחרי התוכנית.
"למה בחרתם להתעסק כל כך הרבה בסיפור של מעין?"
"או-אה, זאת שאלה במידה 44", דני אומר, ואז מתפנה להסרת אחריות משותפת עם יעל. בגדול, הם מפילים את זה על מעין כי היא הציגה את עצמה כ"שובית". הם מדברים על הקושי של בחורות עם עודף משקל בעולם הדייטינג ובמציאת בגדים. הם לא הבינו שום דבר מהביקורת שאמרו להם על המידה 44. ברור שלאנשים עם עודף משקל חריג כנראה יותר קשה למצוא זוגיות, אבל הם לא הבינו שמידה 44 זה לא חריג! הביקורת היא על זה שחשבתם שמישהי במידה 44 זאת סטייה וזורם לה בעורקים שמן קנולה ושזה מוזר בכלל שמישהי במידה כזאת מחפשת זוגיות.
"למה אנחנו משדכים אנשים שקטים ומופנמים? הרי ברור שיהיה משעמם לצפות בהם"
"בגלל שאנחנו לא עושים התאמות טלוויזיוניות דני", יעל עונה את המשפט שהיא שיננה בלילה שלפני השידור. היא אומרת שהמשאלה שלה זה שכולם יהיו זוגות וכולם ישעממו, אני יכול לדמיין כמה מגרד לנפגעי חתונמי מהתחקיר של ערן סוויסה לשמוע את המשפט הזה. בזמן שיעל מעניקה פרשנות מחודשת למילה משעממים, מראים לנו קטעים של ליעד, עידית ורפאל וקטיה וליאור. רמז עבה מה ההפקה חושבת עליהם.
"זה שאף זוג לא נשאר ביחד, לא מרגיש לכם כמו כישלון?"
לא צריך להוסיף את המילה כמו. דני ויעל מנסים לערבב ונותנים הגדרות להצלחה וכישלון משלהם, הם טוענים שזוגות שלא שרדו ביחד אחרי התוכנית, מצאו מיד באותה השנה זוגיות חדשה בזכות ההשתתפות בתוכנית. לא הבנתי איך זה קשור למומחים, זה כמו שאגיד שאחרי שאכלתי מקדונלדס הכרתי את אשתי אז אולי מקדונלדס זה לא ג'אנק ויש בו דברים מופלאים. זה כי הם נחשפו לפרסום, והיה קורה אותו הדבר אם הם היו בריאליטי אחר.
"האם אתם מכריחים זוגות להישאר ביחד?"
אפשר לשמוע בכל גוש דן את הצעקות "כן!!!", של שאר מתמודדי העונות הקודמות. "אנחנו לא מכריחים זוגות להישאר ביחד", נו ברור שזה מה שהם יגידו. מישהו באמת ציפה שהם יענו "האמת שאנחנו מכריחים כי מבחינתו הכאב שלהם זה רייטינג בשבילנו"? הם נותנים דוגמאות מהעונות הקודמות, שבכל עונה יש לפחות זוג אחד שנפרד, כי כנראה זאת המכסה שההפקה מרשה לעצמה בשביל לא להרגיש שעקצו אותם. מבחינתם אם יש זוג עם סיכוי למשהו, הם עושים כל מה שהם יכולים בשביל להשאיר אותם.
"את מי אתם משרתים, את ההפקה או המשתתפים?"
למה לשאול שאלות רטוריות? לטענתם הם משרתים את התוכנית בשביל לעשות התאמות. הם לפתע מורידים את האחריות המקצועית שלהם ואומרים שבטלוויזיה הם לא נחשבים מטפלים אלא כמלווים. מלווים? מה זה טיול שנתי? הם מתחילים להתפלפל ההגדרות של טיפול ומדברים על אתיקה, אבל הם בעצם מדברים על כל נושא אפשרי רק בשביל לא להתמודד עם השאלה.
"בכל העונות עד היום, מי הזוג שהכי הפתיע אותכם?"
עכשיו עוברים לקינוח פרווה, עם שאלה שנשמעת כאילו נלקחה מריאיון של ביבי לאראל סגל בערוץ 14. התשובה של יעל זה איתמר וקארי, מבחינתה הם היו אמורים להיות זוג חזק, לא מבין מה מפתיע ביניהם חוץ מהעובדה שאיתמר לא עשה רילוקיישן אחרי שהציגו אותו בתוכנית כבן זוג מתעלל.
"יש חששות לפני שמתחילה העונה?"
דני ויעל ענו משהו לא מעניין שנועד להסתיר את החשש האמיתי – שלא לצאת פארשים. כי לא משנה כמה ראיונות ושאלונים פסיכולוגים הם יעשו למתמודדים, הם לא יכולים לחזות דבר אחד – את מד החרמנות.
"מה הרגע שהכי ריגש אותך או אותי במהלך השנים שהיינו בחתונה ממבט ראשון"
יעל אומרת שהרגע הכי מרגש הוא החתונה האמיתית של ניר והגר, כי כנראה ברגע הזה היא הבינה שהדוקטורט לא היה לשווא. דני אומר שהרגע הכי מרגש הוא חתונת הגייז בפריים טיים. התשובה שלו נובעת ממקום אחר, כי חתונה גאה זה עדיין טאבו בישראל.
"האם יש לך אמון בתהליך?"
שאלה מעפנה.
"שאלה מעולה", אומרת מצידה יעל.
"ברור שאנחנו מאמינים בתהליך", גם ברור שתעני את זה.
"למה רציתם להשתתף בתוכנית בתור מומחים?"
"כי רצינו שהקליניקה הפרטית שלנו תהיה מלאה עד שנת 2049", זה מה שקיוויתי שהם יענו, אבל הם לא עונים את זה ומתחילים להשתמש במילים ריקות של קמפיין בחירות כמו "אני מאמין" ו"אג'נדה".
"איזה טיפ היית נותן לזוג שעובר לגור ביחד?"
הטיפ שלי: לא לראות פרק שקטיה וליאור מופיעים בו. דני מרביץ את משנתו ובסוף לא נותן טיפ בכלל. יעל אומרת "זה בסדר שאתם רבים", ומסיימת את פרק השאלות למומחים.
ועוד טיפ על חשבון הבית: אם אחרי חמש עונות החלטתם לגלות לצופים על כל מה שמתרחש מאחורי הקלעים של חתונמי, לפחות תעשו את זה אובייקטיבי. במינימום, תנו התייחסות ישירה אפילו לעדות אחת של משתתפי העבר שנפגעו על ידי התוכנית, ולא סתם שאלות בנאליות שכביכול מראות שיש לכם ביקורת עצמית. הפרק הזה הרגיש כמו פרופגנדה נטו, וכנראה שיש הרבה מתחת לפני השטח שלעולם לא נדע עליו.
>> לא מסכימים עם הריקאפ שלנו? לחברים שלנו ב"טיים אאוט" יש ריקאפ נשי למהדרין