חתונה ממבט ראשון: מופע האימים של אלון

הרשו לי לבקש מכם דבר אחד, חברות וחברים שלי: לעולם אל תספרו לי שבמערכת יחסים הטרוסקסואלית האישה היא הצד ההיסטרי, הדרמטי ושוחר המריבות. אתם מכירים את הקונספציה הזו משידורים חוזרים של "רמזור", נו, האקסיומה המשומשת על נקבה שמתעוררת בבוקר, מחפשת מישהו להתקוטט איתו ושולחת את בעלה לבדוק איזה יום זה בחודש. נדמה לי שבהצפת האלפא-מיילים של "חתונה ממבט ראשון" זכינו דווקא בלא מעט התפרצויות תמוהות מהצד הגברי במשוואה, מה ששולח את התיאוריה הממוגדרת הזו למחסן. אחרי מתקפת הפאסיב-אגרסיב של דודו נגד צוקית בשבוע שעבר, הפעם היה זה אלון שסיפק לנו מופע אימים של ממש. זה היה מפחיד – משלב התכנון, דרך ההתנפלות המפתיעה, המאבק הממושך ועד להכנעתה הסופית של דיקלה. היה לי קשה לראות את כל זה קורה, לא רק כי דיקלה היא הפייבוריטית שלי (טוב נו, אולי קצת), אלא בגלל חוסר הצדק המשווע שנעשה בפרומואים שפמפמו לנו כל השבוע את המשבר כעבודה של דיקלה. אני, כידוע, מזמן לא מאמינה לפרומואים, אבל חלקכם הלכתם שולל אחרי התרמית. כה קל היה להאמין שדיקלה, הרגשית, הייצרית, ה"היסטרית" כביכול – תקריץ לאלון סצנת קנאה מופרכת על איזו אישה בלונדינית בפייסבוק שאין לו.

אבל זה לא מה שקרה. המופע אתמול היה של אלון, ושל אלון בלבד. לכאורה, הוא רצה לקבל התנצלות על מה שתפס כחדירה לפרטיותו מהעבר והאשמה בבגידה – אין לנו מושג מתי זה קרה ומה היה ההקשר, אבל הצלחנו להבין שזה ישב על אלון והוא חיפש הזדמנות לשחרר את מועקותיו. ממתי הוא התחיל לחפש, לדעתכם? האם כשלקח את דיקלה לארוחת בוקר מפנקת, כולו שמופי שומע את הפנטזיות של דיקלה על בוקר במיטה, הוא כבר ידע שכשהיא הכי תהיה הכי פחות מוכנה וערוכה – הוא יכנס בה במאתיים? או שבאמת מילה אחת שלה הקפיצה אותו, הובילה אותו לפרפורמנס באורך מלא, שכלל איום בנטישה בבית הקפה, ביטול הרגשות שלה, צעקות ברחוב, ואחר כך מנוסה אמיתית ברכב, שכמעט השאירה אותה המומה ברחוב? "אני לא מבינה מה קורה", דיקלה מיררה בבכי, "את לא חייבת להבין", הוא הטיח בה, כמו נבל בסרט אימה. ובאמצע האש, כשדיקלה בשיא הערפול החושי שלה, פתאום הוא מספר כמה הוא אוהב אותה עכשיו יותר מתמיד. מה זה המיינד פאק הזה, ריבונו של עולם? מה אלון רוצה? האם באמת הערה סרקסטית על אישה בלונדינית בדסקטופ, לפני שבועות, היא מניע הגיוני להתנהגות הזאת? לתחושתי, זה לא באמת מה שהציק לאלון. מה שיושב עליו הוא הדומיננטיות של דיקלה. היא פשוט יותר מדי בשביל אלון, וכדי להתמודד עם תחושת האיום שלו, הוא מקטין אותה. מעניין מי היא באמת אשת הפנטזיות שלו – אינני בטוחה שיש לה קארה בלונדיני אבל אני די משוכנעת שהיא מדברת פחות מדיקלה, כדי שחלילה לא "תיכנס לו לדברים".

דיקלה ואלון. הריב המושלם? | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

באופן אירוני, אחרי שהר הגעש נדם, דיקלה בכל זאת קיבלה את הבוקר המכורבל שייחלה לו. רק שהוא הגיע בצורה מעוותת של ליקוק פצעים. אלון עוטף את גופה של דיקלה על המיטה ולוחש באזנה "תודה שהתנצלת, זה לא מובן מאליו" – אתה רציני? אחרי כזו מתקפה משולבת, מה יעשה אדם חוץ מלהתנצל שהוא חי? בכל זאת, היית הטרמפ שלה הביתה. כעת אלון טוען ש"אנחנו יודעים לריב בצורה הגיונית". כל חיי אני שומעת שזוגות צריכים לדעת לריב ועדיין אין לי מושג מה זה אומר, אבל הבטן אומרת לי שזה לא מה שראינו כאן. אולי הריב המושלם לא באמת קיים?

ומה שהכי חבל, זה שהפסדנו דיון אמיתי בתוכנית הזו על קנאה וגבולות. אנחנו עדיין לא יודעים מה קרה שם בפייסבוק של אלון (שלא קיים!), האם דיקלה באמת עברה את הגבול ואיפה נגמרת קנאה בריאה ומתחיל חיטוט אובססיבי. כי אלון לא דיבר במהלך כל האירוע הזה, לא הסביר ולא תיקשר. רק תקף.

בזמן שסרט האימה הזה התרחש לו בראש פינה, בתל אביב שירי ולירן כיכבו בקומדיה רומנטית או סרט בורקס – סליחה, בבורקס יש מרגרינה, קחו עוגיות בריאות מהמקפיא. אבל כולן נגמרו, חה חה! שילוב של עריכה מיומנת וכנראה קצת מציאות – שחרר לפתע את כל ההומור בקשר המוזר הזה, שבעבר נחשב לאחד הכבדים בעונה. ובאמת – כמה גרוע יכול להיות לשירי ולירן ביחד אם הם צוחקים המון? לא שזה קשה להצחיק את לירן. מה שהכי מצחיק אותו זה ששירי חושבת שהבדיחות שלו גרועות. כמו שמה שלירן הכי אוהב זה לשמוע משירי ש"לא ירדת מידה והבגדים שלך מזעזעים". זה נרמז אינספור פעמים בעבר ואני מתחילה להפנים – שירי ולירן הם חיבור שמימי בין סדיסטית ומזוכיסט. כן, החיים ואמא שרטו את לירן מספיק כדי לחשוב ששליטה היא אהבה. כן, האכזבות של שירי הובילו אותה להאמין שביקורת היא אכפתיות. אבל מתברר שעם קצת יין מגיסנו, העולם ההפוך הזה מתחיל להראות הגיוני ואפילו חינני. שירי, שבאמת חייכה בפרק הזה יותר מאשר בכל העונה עד כה, אפילו רומזת שהיא עומדת להישאר, לטעום עוד עוגיות של אמא של לירן ולהמשיך להכיר לו את תל אביב.

שירי ולירן במשבר העוגיות הגדול | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

ובכל זאת, קצת פרספקטיבה – בתוך כל הקלילות הזו, שירי עדיין לא באמת מסוגלת להתעניין בלירן כאדם ולא אובייקט. המחמאה היחידה שהיא מסוגלת לתת לו היא "מכיל", שזה יופי של מפרט למייבש כביסה, אבל פחות מתאים לאדם בשר ודם, בעל תכונות, סדר יום ואג'נדה. אה, בעצם זה לירן, והאג'נדה שלו היא להמשיך לראות אנשים יפים על הטיילת של תל אביב ולפלרטט עם גיסו הדרום אמריקאי. חזלש"ו. זה באמת שידוך מושלם.

אצל אורטל ועידו, בינתיים, שתיקות, מועקות, מטענים לא מפורקים – בקיצור, סרט ישראלי. כל כך מדכא שאפשר כבר להעניק לו פרס אופיר. אחרי כמה ימים של עידו מעשן במרפסת ואורטל מגיחה מדי פעם ואומרת "היוש" ומיד אחר כך "ביוש", עידו עושה את הדבר החכם ומודיע ליעל שהוא רוצה לחתוך. אורטל מבקשת ממנו להישאר בדרך הכי הולמת – פלבול עיניים, התנשאות ותוקפנות. הרי אין מילים מזמינות יותר מ"אנחנו שונים" (סאבטקסט: אני שווה, אתה לא), "אתה לא יודע לקרוא סיטואציות" (סאבטקסט: "אני שווה, אתה לא) ו"אני מנסה לראות בך דברים מעבר לשלילי" (טוב, כאן אפילו הסאבטקסט התפטר). ובכל זאת, למרות ההתנהגות העוינת מצד אורטל, היא מחמיאה לעצמה שהיא "לא מוותרת". יעל רומזת לה שנוכחותה, חטובה וחשובה ככל שתהיה, היא לא מספיק כדי להציל את הקשר הזה ואז מאזנת ויורדת גם על עידו, טוענת שהוא לא נותן לקשר צ'אנס אמיתי. נו, שוב דוקטרינת "הקיצוניים משני הצדדים" של יעל – הפעם זה לא עובד עלינו, ברור לנו מי הקורבן כאן ומי הבלתי נסבלת. עידו נגרר להסכים להישאר עוד שבוע ואורטל מנדבת חצי חיוך ואומרת משהו על זה שהיא תעשה מאמץ.

אורטל. אני שווה, אתה לא | צילום מסך מ"חתונה ממבט ראשון"

וראו זה פלא – היא באמת עושה! יחסית לעצמה, כלומר. אחרי ההחלטה לדבר אחד עם השני כל יום שבע דקות, אורטל מכינה לעידו פסטה, יורדת איתו אל חוף הים בקיסריה ואז מוכנה לשוחח איתו במה שנשמע כמו דייט ראשון בין שני זרים גמורים, עם שאלות כמו "את עושה יוגה?", "את אוהבת רומנטיקה?", "איך אמרת קוראים לך?". וואו. כל כך היינו עסוקים עד כה בשנאה היוקדת בין שניהם עד כי שכחנו שהם עדיין לא ניהלו שיחה. הם עברו מלהתנשק נון סטופ, ללהתעלם זה מזה. בחיים האמיתיים כל הסאגה של אורטל ועידו הייתה נגמרת בתוך שני דייטים וזיכרון עמום. כאן אנחנו נאלצים להכאיב לעצמנו ולצפות באיך כל העניין הזה מתגלגל. ולא, אורטל החדשה והמאפשרת לא מרגיעה אותי. יעל אמרה שלעידו יש משבר אמון עם אורטל – אבל זה לא רק עידו, לכולנו יש. לראות אותה נחמדה הפך לסיוט אפילו יותר גדול מלראות אותה במצבה הרגיל. אנחנו פשוט רוצים כבר חנינה מכל קו העלילה הזה.

החדשות הטובות הוא שזה מתקרב: בציר הזמן של התוכנית יש רק שבוע להכרעה. בחיים שלנו זה כנראה אומר עוד כמה לקטים, הרהורי פסיכולוגים ומריחות – אבל נקודת הסיום כבר מתחילה להיראות. בינתיים שירי ולירן ינסו לישון ביחד באילת, דודו וצוקית יעבירו לאמא של צוקית מפרט נגיעות שלם כדי שתספר מה מספיק בשבילה (לא, מה זה היה?), בת אל ויוגב יתכננו ילדים ואזרחויות, אורטל תמשיך לעוף על עצמה ולדיקלה, כך או כך – ישבר הלב.

בהצלחה לכולנו!