חתונה ממבט ראשון: הטעות שגרמה לעידו לאבד את אורטל

בואו נשחק משחק: אם לחיים היה כפתור "קונטרול Z" במערכות יחסים, פונקציה פשוטה שמאפשרת לכם לבטל את הפעולה האחרונה שלכם ולהתחיל מחדש – מתי הייתם לוחצים עליו? האם זה היה בפעם ההיא שיצאתם בגשם לקנות לה סוכרזית באבקה, כי היא פשוט לא יכולה לשתות עם סוכרזית בכדורים? אולי זו תהיה הפעם ההיא שעדכנת אותו בזמני הביוץ שלך כבר בדייט השלישי? זה בסדר, אתם לא לבד. רבים מאיתנו היו שם  – נתנו יותר מדי, חשפנו יותר מדי, ובהחלט מוקדם מדי. עידו, כנראה, היה מבטל את המילים "אני מתחיל להתאהב בך" שנאמרו לאורטל בצוהריים קסומים בווינה, הזירה הרומנטית שמעתה עומדת להיות משולה בראשו לשדה הקרב המדמם של ליבו.

אורטל ועידו | צילום מסך מהסדרה "חתונה ממבט ראשון"

זה התחיל מדהים. אורטל ועידו דיברו במקהלה, בהו זה לזה בעיניים ולא הפסיק להתנשק – הדבר הכי מהנה בתקופה שלפני שעושים סקס. אורטל נהנתה מהרגישות של עידו, אבל החשש העדין שלה מכך שיהיה גם מחיר לשלם על עודף הרגישות הזו, התחיל להתממש ומוקדם משהיא ציפתה. עידו עשה טעות פטאלית – הוא אמר שהוא מתאהב. אורטל המבוהלת מיד התחילה להתרחק. כמה שהוא היה שמח ללחוץ על "קונטרול Z" בשלב הזה, להחליף את המילים הכבדות שבחר ב"את לגמרי סבבה", אבל עם יד על הלב, אתם באמת חושבים שזה היה עוזר? אני רואה בעיניי רוחי איך גם אחרי התיקון העריכתי הזה, עידו היה אומר את אותן המילים כעבור חצי שעה, שמונה שעות או יומיים. כי זה הקטע האכזרי עם הצהרות אהבה: זה כיף להגיד שאתה אוהב, כמעט כמו שזה כיף לשמוע. יש משהו שמשחרר אוקסיטוצין במוח רק מעצם הגיית המילים, גם אם הן חסרות תועלת לחלוטין ונופלות על אזניים המומות. אוף, מי ייצר אותנו ככה, לעזאעזל?

רגישות אמיתית היא גם לראות את אורטל, להבין אותה ולא לברוח מהתמודדות איתה

אורטל היא בחורה מתחשבת, חביבה ומודעת לעצמה (טוב, יחסית למישהי ש"לכל קעקוע שלה יש משמעות"), ובניגוד לאלון שהתהפכותו על דקלה הייתה תלושה ואכזרית  – אורטל יודעת להתבונן בעצמה והיא מכנסת ישיבה עם עידו כדי להסביר את ההתנהגות שלה. היא מסבירה לו שמה שאמר היה מהר, מלחיץ ומציף, ושלא קל לה להמשיך מכאן. הגעתי לשיחה הזו כשכולי מריעה לקבוצת עידו, אבל בעצם, קל להזדהות ולהבין גם את אורטל. זה באמת המון. ובשלב הזה התחלתי לאבד את עידו ואפילו להתרגז עליו. הוא מגיב לאורטל בתוקפנות והתקרבנות ובסוף אפילו מייצר דרמה והולך לישון על הספה. אוקיי, זה כבר לא מגניב. הטיפוס הקליל והאמיץ שהתוודה על אהבתו, מתגלה בעצם כפחדן לא קטן. הרי להיות אמיץ זה לא רק לספר שאתה אוהב, לא רק לתת לעצמך להיסחף אלא גם להישאר ולהתמודד עם ההשלכות של ההיסחפות הזו. הרבה דברים נאמרים על הגבריות של עידו, ונודה על האמת – הסצנה שבו הוא מרח קרם על פניו לא בדיוק עזרה בזירה הזו. אבל אני לא עושה ספירת טסטוסטרון לבחורים – מותר לגבר להיות מטופח ו/או רגיש – אלא שרגישות היא לא רק לעצמך. רגישות אמיתית היא גם לראות את אורטל, להבין אותה ולא לברוח מהתמודדות איתה. אני לא בטוחה שעידו שם, אבל עדיין מתחשק לי שהם יצליחו, ולא בהכרח עם עצות אחיתופל של יעל ודני. די נו, הם כבר בווינה, מולדת הפסיכותרפיה, חייב להיות כאן מטפל זוגי אחד נורמלי שיעשה קצת סדר, לא?

אם לא התחברתם למשחק הראשון שהצעתי, הינה עוד משחק שיגרום לכם להרגיש כישלון רומנטי (כיף איתי במסיבות ובטורי מעקב אחרי תוכניות ריאליטי מסרסות, אני יודעת): מה הפירורים הכי עלובים שמישהו שבו חשקתם נתן לכם? האם פעם התלהבת מכך שמישהי עשתה לייק לפוסט ששיתפת בפייסבוק על התראות פיקוד העורף? האם פעם התרגשת מבחור רק כי הוא הציע שתפתחי שקית ביסלי חדשה ולא תסתפקי בביסלי מלפני שבועיים? שוב, זה בסדר. כולנו (טוב, נו – חלקנו) היינו שם. ואנחנו יודעים שפירורי תשומת לב לעולם לא מתגבשים לכדי ארוחה מזינה, אבל גם מכירים את האופן שבו הם מרגישים מספקים לרגע, בתוך כל הריק. וזה בדיוק הריגוש שלירן חש כששירי העניקה לו נשיקה יבשה ומהירה על הלחי, פעולה סתמית שהוא הפך להרבה יותר מדי ולא הפסיק לדוש בה במשך 24 השעות הבאות. שירי, מצידה, נאמנה תמיד לאמת הפנימית שלה שהיא "לבאס בכל מחיר", מיד נזפה בלירן ש"לא יתרגל", ואחר כך הדגימה לו איך היא נראית כשהיא מרימה משקולות, עם רמז עבה ממנה (ומהעריכה) שאם היא מסוגלת לסבול ככה, אולי יום אחד היא תסכים גם לנשק אותו בלחי השנייה.

האמת שלשירי באמת מתחיל להיות קשה, אני מבינה את זה. היא הרי כל הזמן מחפשת דרכים להוריד ולבזות את לירן, והוא לא מפסיק לאתגר אותה ולהתנהג מקסים. לא מצאה חן בעיניה הגרנולה תוצרת הבית, אז הוא מכין קציצות ושירי בפנים מבולבלות עומדת במטבח ומחפשת על מה להעיר. אולי הוא שם יותר מדי פלפל? אולי הוא לא מערבב את הפלפל? אה, אני יודעת, הוא לא מספיק בטוח בעצמו על כמות הפלפל! מישהו יכול בבקשה לספר לשירי שתל אביב מלאה בבחורות רעבות שמסתפקות בביסלי מלפני שבועיים, לפני שהיא מעליבה כאלה קציצות יפות?

שירי ולירן | צילום מסך מהסדרה "חתונה ממבט ראשון"

המשחק האחרון שנשחק היום, אם שרדתם עד לכאן, הוא "הבדילו בין שרונה וליאור לבת אל ויוגב" – משחק שבו נכשלתי באופן אישי, כי ממדי הסחיות והשעמום של שני הזוגות האלה דומים מדי. אבל אם חייבים, אז שרונה היא זו שהתכוננה לריב עם ליאור על איפה לגור (שתי הדירות שלהם זהות, אגב, חוץ מזה ששלה יותר מסודרת) והוא הרס לה כשהסכים מראש לכל מה שרצתה ובת אל היא זו שלא מפסיקה לחפור על ניו יורק בעודה מסיירת בפריפריה הישראלית עם יוגי, הנהג הנאמן. המציאות היא ששני הזוגות האלה עדיין לא מצליחים לייצר עניין אמיתי, מה שאומר אחד מהשניים – או שאין שם משיכה בכלל אלא רק ידידות אמיצה או שהם בעצם הכי בזוגיות מבין כולם, ואפשר כבר לצרף אותם לוואטסאפ של הגן של ילדם השלישי, נבו. נמשיך לעקוב, אני מבטיחה שתהיו הראשונים לדעת על כל סימן חיים בעולמות הללו.

עד אז – הפרומואים שוב מנבאים שלירן יגדל עמוד שדרה בשבת. אל תאמינו להם.