חתונמי: ברק מתחרמן מהדבר הכי לא מחרמן שיש. באסה לחן

וואו, תארי לעצמך להתאהב במישהו רק כדי לגלות שהוא מתחרמן מהפרעות סדר בשטחים. ובכן, זה מה שקרה לחן בדיוק בדרך לארוחה בחיק משפחתו של בעלה הטרי והגנרל בעיני עצמו, ברק. אבל אולי זה מה שתמיד קורה כשאת מחפפת ומזמינה ליאור רז מעלי אקספרס, רק כדי לקבל מג״בניק במיל׳ שמנסה לחמם את האווירה עם מור״ק על נפנופי נשק מול 60 מתפרעים פלסטינים. וזה אגב – למה אני בחיים לא נוגעת בחיקויים יפה שלי.

>> חתונה ממבט ראשון: איילה ושחר במשחק המקדים הארוך בעולם
>> חתונה ממבט ראשון: יעל הפסיכולוגית עושה לאיזבל גזלייטינג עצבני
>> חתונה ממבט ראשון: רק התחתנו וכבר החליטו להפריד כוחות

נכון, הרבה ישראלים יגיבו בצורה קצת פחות פושרת לסיפור הצבאי של ברק ממבצע ״שומר חומות״, אם כי יש לי חשד סביר שמי שמתחרמן מכלי נשק וקטל בשטחים, לא בהכרח סיים לימודי ליב״ה או כיתה ח׳, אבל יש גבול לפרשנויות סוציולוגיות בשביל טור אחד. ובדיוק כמוני, גם את חן הרגישה והאינטילגנטית הסיפור הזה פחות הלהיב.

אבל זה לא רק הסיפור – שכנראה לא מחרמן אף בחורה שהיא לא אורית סטרוק – אלא ההערות והעקיצות של ברק שמרמזות שהוא לא ממש מעריך את ״אהבת האדם״ של חן, ובאותה מידה טוען שיש לו תועפות ממנה. וכן, גם הזלזול בקיומן של הפגנות תוך רמיזה ברורה שחן פקדה כמה כאלו בחייה, והוא כאמור, לא ממש מת על זה (דמוקרטיה, גוגל איט בהזדמנות).

זה לא עניין פוליטי, כי ברק אפילו לא מתווכח עם חן או מאפשר לה להגיב. הוא פשוט מעדיף להקטין ולפוצץ ביעילות את המוקש שד״ר מעיין חשפה עוד בטרם השניים האלו התחתנו: חן הרבה יותר רגישה מברק, וזה עניין של זמן עד שיפגע בה. עזבו, אפילו נובה הכלבה יודעת שכל המניירות הגבריות האלה לא חמודות, עם או בלי מחסנית בהכנס. ועכשיו, עם כל האנרגיה הזו והרמיסה האגבית, חן צריכה לגייס את הגרסה הכי טובה של עצמה ולהיות נחמדה למשפחה של ברק.

כצפוי, הסדקים שבצבצו והודחקו בירח הדבש של השניים, הולכים ומתרחבים לכדי פערים במנעד הרגשי שחן כבר לא יכולה להתעלם מהם. הצורך של ברק לשלוט, לשייף, לפרק ולהרכיב מחדש את הסביבה שלו בהחלט מתחיל להפריע לה. ברק מצדו, עדיין לא מבין שאותו ביטחון, חתירה למטרה ותכונות האישיות שגורמות לו לזרוח בשדה הצבאי – בהכרח מכשילות אותו בשדה הרומנטי.

כשאמא של ברק מסבירה איך לתפעל אותו, פתאום זה ברור מתמיד. ברק אולי מחפש בת זוג שתהיה ההורה שלו, והוא ממש עלול להתאכזב – כי בת זוג היא לא תחליף לאמא, והיא לא סולחת בכל מחיר. לכן לא ברור למה הוא מתעקש להעלות את נושא השיחה הטעון: ״מי אוהב בני אדם יותר״, ולטעון שדווקא חן היא זו ״שנפלה״ כשהוא זה שבפועל יצא די מעפן. כאמור, חן מספיק חכמה ואין לה עצבים להתקרבנות שלו, ואיכשהו בכל זאת היא מצליחה להתפייס איתו עוד לפני שהם מגיעים לצומת פולג בדרך הביתה. מי אמר שהשלום לא מתחיל בתוכנו.

איילה ושחר מציגים: טיול בעמק הפרינדזון

זוכרות את הפרק ההוא, שיעל אמרה לאיזבל ונועם שמהידידות עשויה לצמוח רומנטיקה? אז זהו, שכנראה יעל בחיים לא שמעה על פרינדזון. במילים אחרות ואחרי מריחה של פרק וחצי: השיחה הלא הנעימה של איילה ושחר מתקיימת בשלושה חלקים שמדברים על אותו דבר.

בקיצור (ופליז תעשו פרצוף מופתע): איילה ושחר תקועים כבר כל כך עמוק בתהום הנשייה של הידידות, שלא נותר מקום לתשוקה שתבעיר שם משהו. כאילו, באמת, ראיתי דייטים של חרדים עם יותר מתח מיני מהשניים האלה. וזה מבאס, כי הם אמנם מאוד טיפוליים, תקשורתיים וקשובים עד שזה מגיע לתכלס. בעולם האמיתי המשבר שלהם היה נגמר בדייט השלישי ומתפשר על יחסי אינסטגרם חיוביים.

בחתונמי זה קצת יותר מורכב, כי בכל זאת, עברת מיונים שלושה חודשים וכבר התרגלת לפסיכולוגים האלה ולאישה הזאת, ולנגן בגיטרה פלייליסט יותר צפוי מאלבום של שלמה ארצי. אך בעוד שלאיילה קל להדחיק ולהרחיק ולשיר את הבעיות שלה כמו מרי פופינס הארגנטינאית – שחר ממש מתקשה לצאת מהדמות שלו. או סתם להפסיק לרצות. גם כשהם ניסו לדבר, תודו שבשלב מסוים חששתן שמישהו מהם ישלוף גיטרה מהקייס.

אבל כמו חייל ממושמע בצבא האמת של איילה, שחר יוצא לאפטר בתל אביב עם חברים שלו, רק כדי להוכיח לנו את מה שכבר ידענו: גברים סטרייטים לא יודעים לדבר על הרגשות שלהם בצורה מורכבת ובטח שלא על מיניות. בשלב זה, שחר אשכרה משתמש במילה ״מיניות״, וזה רק יכול להמחיש לנו כמה הוא נואש לאוורר את הרגשות שלו במקום בטוח. זה כמעט משעשע מהצד, כי הוא משוכנע שלאיילה יש ציפיות שהוא לא עומד בהן (בחירת מילים מכוונת), מבלי לדעת שהוא דמיין אותן לעצמו מתוך חרדה וניסיון עיקש לנחש מה ירצה אותה.

אם הוא רק היה לוקח אוויר, או סתם משחרר מהגיטרה, יש מצב ששחר היה קולט שאיילה מקררת אותו לא פחות. סתם, הוא בחיים לא היה שם לב כי הוא פוחד מעימותים כמעט כמו שהוא פוחד לאכזב את איילה. בטיפול, שחר כבר אשכרה אומר את המילה ״סקס״ (וגם קורא לעצמו סחבק). גבריאל הפסיכולוג מנצל את הסיטואציה כדי לבחון את המסוגלות של שחר להגיד לאיילה את האמת בפנים, ולקחת את הסיכון שזה יפגע, אבל לפחות ישחרר אותו.

גם הפעם, איילה ושחר מתבררים כצמד שיודע לתקשר ולקחת אחריות על הרגשות והמגננות שלהם, וזה כל כך נדיר במערכת יחסים. זו גם הסיבה שממש מבאס אם הם יתפספסו כזוג. נכון, שחר אמנם צריך גב טיפולי אדיר כדי להצליח להגיד מה הוא צריך מהקשר הזה, ועדיין, זה סתם נחמד לראות דמות מתמסרת לתהליך. גם אם הוא מאוד פרסונלי כרגע. הפגיעות שלו מרעננת, וזה לא מובן מאליו לצפות בגבר בן 40 מדבר בפריים טיים על הציפייה ״לספק סחורה״ והקושי שמגיע איתה.

העניין הוא, שאף אחד לא ציפה משחר לספק שום דבר. וכשהוא אומר ״וואלה, אני לא מרגיש מיני כרגע״ מול איילה, מבלי לתהות מה זה אומר על הגבריות שלו, הוא מגלה שגם היא לא ממש מוכנה למיניות כרגע (שוקינג, אני יודעת). האומץ של שניהם פשוט להגיד את הדברים כמו שהם, מוכיח לפני הכל – שטיפול פסיכולוגי עובד!

התרגלו לזה: מינדי ואסף

גם אסף יוצא לאפטר בתל אביב רק כדי לחזור לעשות את כל מה שהוא אוהב. כלומר, ההרגלים, הירקות והאימונים הקבועים שלו. אסף מתאר יום מושלם (ומוקפד באופן כמעט צבאי), למרות שמינדי לא חלק ממנו. אגב, בשיחה עם חברה מתברר שאסף ציפה לקבל את אנה זק. וזה רק אומר כמה גברים ממוצעים בתוכנית הזו התרגלו לקבל בחתונמי נשים שהן 10 רמות מעליהם. כן, אני כועסת.

אסף מרוצה גם ממינדי (אפילו יותר מאנה זק), וגם מופתע מהנוחות שהקשר מספק לו. הוא עדיין לא מצהיר על רגשות, כי זה לא מצב סטנדרטי שמשובץ לו בגוגל קלנדר, אבל אני סומכת עליו. בעולם שבו בני זוג מאבדים את האישיות שלהם בתוך מערכת יחסים וחושבים שזה חמוד – מינדי ואסף הם בני זוג שיודעים לשמור על נפרדות מבלי להתערער. הם טובים בלהעריך את האינדיבידואליות, ולזרום על השטויות אחד של השניה.

אין ספק שעניין המגורים המשותפים עשוי להיות האתגר המרכזי שלהם, אם יחליטו להישאר ביחד אחרי התוכנית. כי בעוד שמינדי לא מעוניינת לעזוב את ירושלים (ואת נתי!), אסף לא ממש להוט להיפרד מתל אביב, והפעם, סורי ג׳רוז, זה מעבר לעניין של דפוסים. ובכל זאת, פער אחר ניכר ביניהם. כאמור, אסף מנהל את החיים שלו ברמות קפדנות ומיקרו מנג׳מנט עצמי, ומינדי משום מה יודעת לקחת דברים בצ׳יל – גם כשהיא מנהלת לו״ז של משפחה מרובת ילדים באישה אחת.

העניין הוא, שלפעמים היא כל כך זורמת, עד שהיא נשטפת לגמרי רק כדי לא להתעמת. נדמה שהבעיות של מינדי ואסף נוטות להידחק הצדה לטובת ההימנעות מהעימות הבא. אבל אתן יודעות מה קורה כשדוחפות הרבה בגדים לא מקופלים לארון: נכון, את לא מוצאת כלום ולובשת את אותו טוטאל לוק שחור כל השבוע.