אפשר להירגע, נמצאו היורשים של רינת ודניאל

כשקראתי את התחקיר של ערן סויסה בישראל היום, הרגשתי שאני קורא תחקיר על מאחורי הקלעים של פבלו אסקובר או כת של גואל רצון. אבל מסתבר שזה היה תחקיר על חתונה ממבט ראשון. התחקיר מפחיד, אבל בעיקר אפל. יש שם פירוט של כל המניפולציות והאיומים על המשתתפים מצד ההפקה והמומחים, וכמה שהעריכה לא מייצגת את מה שמתרחש במציאות, רק בשביל לספק רייטינג על גב הנשמות הרווקות של המשתתפים. זה נראה שכל מה שאנחנו רואים על המסך הוא לא אותנטי ובכלל מבויים, וזה גורם לי לחשוב איך אני אמור לקחת את הפרומו "ערב של טוויסטים" ברצינות. כמה המשתתפים שילמו בנפשם בשביל שזה יהיה הפרומו? אבל בכל מקרה לא באתי להטיף מוסר. טוב נו, אולי בעצם קצת.

>> לריקאפ המלא של חתונמי

עידית ורפאל

עידית ורפאל נוחתים בפורטוגל, ועידית לא מרגישה שיש אווירה רומנטית. גם אני לא. הם הולכים לאיזה אטרקציה של שייט, שעידית דווקא נהנית בה מאוד, אבל לעומתה רפאל היה מעדיף להחליף בטריות בשלט מאשר לעשות את האטרקציה הזאת. זה מבאס את עידית, כי אולי זה מראה לה שרפאל בחור אדיש בלי אנרגיות. מצד שני נראה לי זה מבאס את רפאל שזה מה שעושה לעידית כיף. עידית ורפאל ממשיכים לארוחת ערב, ויש אווירה של בטון. אטימות. כל אחד מרגיש שהשני נסגר מולו, מה שגורם להם עוד יותר להיאטם. הם כבר מתים להזמין חשבון, הם סובלים משעמום ואני סובל איתם ביחד ומתגעגע לדם הרע בין רינת ודניאל. למחרת שוב הם הולכים למסעדה. "בחיים לא השתכרתי. בחיים לא עישנתי שום דבר משום צורה. קיצור, ילד טוב ירושלים", רפאל אומר וגורם לי לפהק על הספה. הוא דואג להוסיף שזאת העטיפה שלו, ומבפנים הוא ילד רע. עידית לא מאמינה לזה, וגם אף אחד בעולם לא מאמין לזה.

הכימיה בין עידית ורפאל היא בערך כמו של דוד שהולך לבת מצווה של האחיינית שלו, במיוחד עכשיו, כשהם באמת הולכים לאטרקציית בת מצווה ומגיעים לסדנת ריקוד. לי זה נראה יותר מביך מאשר לשמוע את הפרטנר שלך עושה את צרכיו

 

"יהיו הרבה רגעים שרואים אותך שותק למצלמה", עידית אומרת לרפאל כשהם נוסעים באוטו.

"מוזרה לך השתיקה כרגע?", רפאל שואל שאלה רטורית.

"כן, כאילו נגיד אם היה לנו דייט כזה, לא היינו ממשיכים", עידית זורקת לרפאל את הסאבטקסט בפרצוף.

הכימיה בין עידית ורפאל היא בערך כמו של דוד שהולך לבת מצווה של האחיינית שלו. קשה לי לראות איך הם עפים אחד על השנייה. במיוחד עכשיו, כשהם באמת הולכים לאטרקציית בת מצווה ומגיעים לסדנת ריקוד. לי זה נראה יותר מביך מאשר לשמוע את הפרטנר שלך עושה את צרכיו, אבל למרות הכל, זה עושה רושם על עידית כי היא רואה צדדים יותר שובבים ברפאל. הם מתחילים לדבר על שיטות טיפול NLP ואני בינתיים הולך להכין אוכל במטבח, מספיק אני שומע על זה בסטוריז ממומנים באינסטגרם. בזמן שאני שם את השמן על המחבת, אני שומע מהטלוויזיה בסלון את עידית אומרת "זה הרגיש יותר פתוח ונעים… אני חושבת שהיום הרגשתי שיש קפיצת מדרגה". וואלה, אולי אני צריך ללמוד NLP בעצמי. אולי בגלל זה לא עשיתי את קפיצת המדרגה עד היום עם בחורות.

מעין ובן

מעין ובן נוסעים אל ההורים של מעין, ובן בלחץ שלא להגדיל את רדיוס הקורבנות במידה והוא ומעין ייפרדו. מעין עושה לבן סיבוב בבית שבו היא גדלה ומראה לו את חדר הילדות שלה. "אין לי חדר", בן אומר, ויורד לו האסימון שההורים שלו נידו אותו מהבית שלהם. אבא של מעין אומר לבן שהוא חיפש גבר בשבילה שיודע לקדוח, לשים דיבל ולהתקין מדף, וגורם לי להבין שהדבר שהוא הכי לא רוצה בשביל הבת שלו זה מישהו כמוני. בן משתף את אח ואבא של מעין בפחד מהקורבנות, בזה שהוא ייקשר לסביבה של הבחורה שהוא יוצא איתה. השיתוף של בן מוזר לי קצת, כי מי מדבר על דברים כאלה עם המשפחה של הבת זוג שלו שהוא רק הכיר? מצד אחד כל הכבוד על הכנות, מצד שני מה הסיכוי שמישהו בהפקה לא הוביל את השיחה לשם? סויסה, לטיפולך.

בן ומעין מעלים השערות מה יקרה ביניהם אם הם מסיימים ברגע זה את התוכנית. הם שניהם אומרים שאם זה תלוי בהם והם מסיימים את התוכנית ברגע זה, הם נשארים ביחד, ובהפקה מתחילים להילחץ שהם לוקחים את הרעיון הזה ברצינות ומזעיקים את דני.

בן משתף את אח ואבא של מעין בפחד שהוא ייקשר לסביבה של הבחורה שהוא יוצא איתה. מי מדבר על דברים כאלה עם המשפחה של הבת זוג שלו שהוא רק הכיר? מצד אחד כל הכבוד על הכנות, מצד שני מה הסיכוי שמישהו בהפקה לא הוביל את השיחה לשם? סויסה, לטיפולך

 

מעין אומרת לדני שהיא מופתעת מכמה שטוב לה עם בן, והיא מתחילה להילחץ מזה. היא מפחדת שזה ייגמר, שהיא תהיה עוד אחד ממניין הקורבנות של בן כשהיא הקורבן הראשי. בן אומר לדני שהוא לא באמת מכיר את מעין ולא יודע מה הלא נודע מתכנן לו איתה. הוא רוצה ודאות ואין לו את זה כרגע. בן אומר שהוא מפחד להיות all in עם מעין, כי כשהוא מאוהב, הוא מפחד להיפגע ולא אוהב להיות באי-ודאות. אה יופי בן, כי יש בן אדם בעולם שיש לו פטיש לאי-ודאות ואוהב להיפגע. הם מתחילים לבלבל לי את המוח עם מילים כמו "מחסומים", "מגננות", "שכבות", "חשיפה", כאילו הם מג"בניק עם שכפ"ץ במעבר במזרח ירושלים.

די. טוב לכם ביחד. מספיק לחפש כל פעם את הפסיכולוגיה בשקל הזאת בשביל להרגיש מתוסבכים ושרוטים. אף אחד לא יודע מה יהיה, אין ערובה למה יקרה בין גבר ואישה כשרק מכירים. "זה הפרדוקס של כניסה לזוגיות. אתה צריך להכניס למקום בטוח, בתנאים של חוסר ביטחון", דני אומר משפט יפה, אבל עדיין קשה לי לפרגן לו אחרי התחקיר בישראל היום.

לימור וליעד

לימור מקבלת פרח עם צירוף פתק מתוק מליעד, אבל ערן סויסה כל כך שיבש לי את האמון בבני אדם שאני חושב שאולי בכלל זה פתק שנער המים של ההפקה כתב. הם נוסעים באופניים ביחד וליעד מתנהג כמו ילד קטן ומבקש מלימור רשות על כל דבר. "זאת החופשה שלי כמו שזאת החופשה שלך", לימור עונה לו. ליעד ממשיך: "את לא תתעצבני אחרי זה?". לימור עונה: "למה שאני אתעצבן?".

למה שהיא תתעצבן? אני כבר בספה בסלון מתעצבן במקומה.

ליעד שואל את לימור שאלות בשביל להכיר אותה לעומק יותר, ולימור מתחילה להזדהות עם זדורוב ומרגישה בחקירה. לימור אומרת לו שהיא מרגישה במבחן והיא מעדיפה להכיר דרך חוויות ולא דרך שאלות. כרגיל ליעד מנסה לרצות ועונה "אני אנסה לשאול פחות שאלות".

ליעד מגיע לשולחן במסעדה לפני לימור. כשלימור מגיעה ליעד קם על הרגליים ואני לא מבין למה. אני בודק בגוגל אם יש בסיישל צפירה, גוגל אומר שלא. אני בודק אם לימור היא תת אלוף, גם לא. "אתה תמיד קם כשאני באה?", לימור שואלת. "כן", ליעד עונה בלי להתבלבל ומוסיף שסבתא שלו לימדה אותו להתנהג ככה שמישהי באה לשולחן. אני לא יודע אם זה מוזר או רומנטי. בעצם אני כן יודע. זה מוזר.

הרומנטיקה ממשיכה לצנוח אל מותה כשהם מדברים על איפה הם הולכים לגור. "צריך במסגרת התקציב, אני לא יודעת מה, מו, מי", לימור אומרת. "אה מה, מו, מי? אני מורה בתחילת דרכו", ליעד חושף את הנקודה הכי כואבת שלו ושל יפה בן דויד. "נמצא משהו זול פשוט", לימור חותמת בבאסה, כי אין לה כוח לחפש דירות בפרברים של קריית שמונה.

אני בודק בגוגל אם יש בסיישל צפירה, גוגל אומר שלא. אני בודק אם לימור היא תת אלוף, גם לא. "אתה תמיד קם כשאני באה?", לימור שואלת. "כן", ליעד עונה בלי להתבלבל ומוסיף שסבתא שלו לימדה אותו להתנהג ככה שמישהי באה לשולחן. אני לא יודע אם זה מוזר או רומנטי. בעצם אני כן יודע. זה מוזר

 

ליעד מרגיש משהו במהלך השיחה ומעיר ללימור באסרטיביות שהיא אגרסיבית כלפיו בשיחות שלהם. כנראה שלימור נגעה לליעד בנקודה רגישה אם הוא לא שם סימן שאלה בסוף משפט. לימור נפגעת מזה שליעד נפגע ממנה וקמה בדרמטיות מהשולחן. אחרי כמה דקות היא חוזרת לשולחן ואומרת "אני פשוט לא רוצה שנדבר על זה". לימור בוחרת בטקטיקת הדחקה, ליעד כרגיל מתנצל והיא מסיימת את הארוחה ויוצאת מהמסעדה. מה קורה פה? לימור מזלזלת ברגשות של ליעד, הוא בכלל זה שנפגע ממנה אבל לימור לא מוכנה לקבל את הביקורת ממנו והופכת את זה עליו. ככה היא בעצם גורמת לו להרגיש חרא והופכת את עצמה לקורבן.

"רוצה שאני אתארגן על חדר אחר?", ליעד ממשיך להתגונן באמצעות סימני שאלה. לימור משיבה לשלילה כי היא רוצה לראות במו עיניה איך ליעד יתפתל כל הלילה בשביל לבקש סליחה ממנה.
"אני אולי מעדיף הלילה כן לישון בנפרד", ליעד מטיח את זה ללימור לתוך הנשמה אבל מיד מסייג, "אם זה בסדר מבחינתך". לימור לא מרשה לו וליעד אומר שהוא יישאר לישון איתה, אז בשביל מה שאלת ליעד? לא מבין את כל הקטע הזה עם השאלות. זה כבר מאוס. אני תוהה אם נתנו לליעד בילדות לקרוא יותר מדי את החלק של זה שאינו יודע לשאול בהגדה של פסח, אחרת אין לי הסבר הגיוני לזה.

"הרצחת וגם ירשת?", לימור אומרת בטסטות מול המסך. היא אומרת שהוא גם פגע בה וגם משאיר אותה לישון לבד. די לימור כפרה שלי, קצת התבוננות פנימית, גם את פגעת בבן אדם – הוא לא סתם קיבל ממך וייב אגרסיבי.

עידית וליעד קמים למחרת ומדברים על כמה שהם לא נהנו אתמול, ומרגיעים את עצמם שהכל בסדר ונראים קרובים מתמיד, אולי הריב אפילו חיזק את הקשר ביניהם. זהו, שום דבר לא יכול להפריד בין הזוג הזה, הם מושלמים ביחד והם לנצח נצחים. לפחות עד שהם מגיעים למסעדה לאכול, לימור זורקת הערה שהמסעדה ריקה וזה מוריד לה מהחוויה, ליעד מעיר על זה שזה לא רלוונטי, ונהיית שוב אווירה מתוחה ולא נעימה.

"אני לא יודע אם שמת לב, כל הזמן דיברת על עצמך", ליעד מתחיל לאבד סבלנות, "שום דבר שקשור לזוגיות… זה לא היה משנה לך בכלום אם היית פה רק את". לימור עונה לא שהיא לא באה לחתונמי בשביל להיות לבד. "למה את חושבת שהתאימו ביננו?", ליעד שואל את לימור ומתחיל לפקפק בהכשרה הפסיכולוגית של המומחים. לימור עונה: "אני חושבת ששידכו ביננו כי חשבו שאתה תוכל לגרום לי להרגיש בנוח להיות אני ואתה תוכל להיות הבן אדם שאני אפתח אליו… ושלא יעביר עליי ביקורת". ליעד קלע בול, לימור מרוכזת רק בעצמה. מבחינתה השידוך שלה צריך לשמש אותה רק בשביל לקבל ולא לתת, היא לא רואה בכלל מה היא צריכה להעניק לליעד. היא שוב בוכה, וליעד בא לידה לחבק אותה בשביל שהיא לא תעשה לו פאדיחות בפריים טיים. הם שוב מסדרים את העניינים ביניהם, או לפחות ככה ערכו את זה בשביל להצדיק את פרומו "הטוויסטים".

לימור מציעה לקחת מפרשית ולשוט כשהיא הרב חובל. היא מסתבכת בניווט באמצע לב ים וליעד מנסה לעזור לה בשביל שלא יעברו לפורמט "הישרדות". לימור לא מתייחסת לעזרה של ליעד, וליעד מרגיש שהיא ממש מבטלת אותו. "זה גרם לי לקחת 2… או 3,000 צעדים אחורה", ליעד אומר בטסטה. לימור בעקבות זאת מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר עם ליעד. "בבקשה תשיט את המפרשית כי זה כבר קשה לי", לימור מתחננת לעזרה. "לא בא לי", ליעד עונה בטון של סטאלין.

לימור פשוט קופצת מהמפרשית לתוך המים ומשאירה את ליעד לבד עליה. יש פה מוטיב חוזר של לימור, ברגע שמשהו קשה לה, היא פשוט קמה ובורחת כמו שהיא עשתה במסעדה. ליעד מבין את זה וזה מוריד לו, אין לו כוח לדרמות האלו והוא מעדיף ברגע זה שהתלמידים שלו יעיפו עליו מטוסים מנייר מאשר להיות בסיישל עם לימור. הם חוזרים למלון וליעד תופס מרחק, הוא שם אוזניות בגודל של סיר על האוזניים בשביל לא לתקשר עם לימור. היא מצידה מנסה לתקשר, אבל הוא אומר לה שהוא פגוע וכעוס והוא לא מעוניין לעשות את זה עכשיו.

"שתדע שגם אני פגועה וכועסת", לימור מגיבה ורק מחזקת את הטענה של ליעד מוקדם יותר בפרק, היא מרוכזת רק בעצמה. "אין לי ספק. זה לא תחרות", ליעד עומד על שלו. יש ביניהם אווירה של באטמן נגד הג'וקר, וקשה לראות איך יוצאים מהברוך הזה. נראה שליעד ממש כבוי, וכשליעד כבוי לימור נכנסת רק ליותר לחץ, מה שגורם לו להיות אפילו עוד יותר כבוי. נראה שיש דם חדש ורע אחרי הפרידה של רינת ודניאל. בשביל לימור וליעד זה רע לתפארת, אבל עבור ההפקה זה בטח לא רע בכלל.

>> לא מסכימים עם הריקאפ שלנו? לחברים שלנו ב"טיים אאוט" יש ריקאפ נשי למהדרין