"פעם נכנסתי לקניון והכל היה מקושט בלבבות. חזרתי הביתה ובכיתי יומיים"
אפרת וכטל הפגישה בין הגר, צוקית ורלי מ"חתונה ממבט ראשון" לשיחה מלב אל לב על רווקות מאוחרת, לחץ חברתי, קלישאות מתישות והפשרות שבדרך לשינוי הסטטוס הנכסף
לא יודעת איך זה קרה, אבל אני בת 37 ועדיין עמוק בתוך שלב הדייטינג, האפליקציות, הגוסטינג, האכזבות, השידוכים ותחושת "אני לא טובה מספיק". בשנה האחרונה אני כותבת באתר "את" טור אישי בנושא יחסים מבעד לרווקות האישית שלי. בדידות אל מול חופש ועצמאות, כניעה ללחצים חברתיים אל מול הרצון להיות מחוברת לעצמך ולצרכים שלך, הערך שלך כאישה וכאדם עם או בלי פלוס אחד – אלו הן רק חלק ממגוון הזוויות, אבל לרוב השורה התחתונה זהה. בסופו של יום רובנו רוצות ורוצים אהבה וזוגיות. היות ולא הצלחתי להתקדם מי יודע מה בעניין (גם הקורונה בהחלט לא תרמה לעסק), הושבתי לשיחה שלוש נשים שיודעות דבר ושניים על מה זה באמת אומר להיות רווקה, והצליחו לעבור לשלב הבא בחייהן – אל חיי הזוגיות.
רלי לוי (40), מנהלת אדמיניסטרטיבית רפואית במקצועה, נכנסה לליבנו בעונה הראשונה של התוכנית "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12). היא שודכה לאלעד שאמי שלא היה בעניין, המשיכה לתת מעצמה, ובסוף כשבחר להישאר איתה – היא בחרה בעצמה וסירבה לו. היום היא נשואה לאלדד זעירא, והשניים הורים לעידן בת חמישה חודשים. אל צוקית אשכולי (32), המורה האנרגטית לתיאטרון, נחשפנו בעונה השנייה כששודכה לדודו כהן על תקן "הפכים משלימים" – שידוך שלא שרד את היום שאחרי המצלמות. בחצי שנה האחרונה היא נמצאת בזוגיות עם עידו, שאותו הכירה בבית הספר שבו שניהם עובדים. הגר משה (40), רופאה מתמחה בבית החולים וולפסון, היא כוכבת העונה השלישית. במהלך העונה היחסים שלה ושל השידוך ניר פור ידעו הרבה עליות ומורדות, מה שהפך אותם לאחד הזוגות המתוקשרים של העונה – לטוב ולרע. אבל בסופו של דבר הזוגיות שלהם שורדת זה כשנה והיום הם מחפשים קורת גג משותפת.
"שנים שאלתי מה לא בסדר אצלי" או: רווקות מאוחרת
אני חווה על בסיס יומיומי אכזבות, דחיות וחוסר הצלחה – מגבר שלא החזיר לייק באפליקציה עד הדייט שאחרי שלושה שבועות פשוט התפוגג ונעלם כלא היה. אנשים לא מבינים את תחושת הכישלון, בייחוד כשמדובר ברווקות מאוחרת.
הגר: ״זה שורט את הלב. שנות הרווקות האלה מקשות עלייך למצוא זוגיות, אנשים אומרים לך 'אז תצאי לכוס יין, מה כבר קרה?', אבל זה כל כך הרבה מעבר לזה. זה מפח נפש רציני. בגיל 34 סיימתי קשר אחרי שהרגשתי שאיבדתי את עצמי בדרך, אחרי שהייתי מוכנה לספוג הרבה רק שיישאר לי בחיים, לא סמכתי על עצמי בלעדיו. אחרי זה פחדתי לאבד את עצמי שוב. כל קשר שורט אותך וסוגר אותך עוד יותר״.
הגר: ״לפני התוכנית תקתקתי דייטים בטירוף. עבדתי בזה. אפילו הייתי מבררת באיזה מחלקות יש יותר רופאים רווקים ולפי זה הייתי בוחרת לאיזו מחלקה ללכת להתמחות"
צוקית: ״זה מרגיש כאילו יש מעלייך סימן שאלה מרחף, כל הזמן בתחושה ששום דבר לא נתפס, כמו טפלון. לא פשוט לאגור כוחות כל פעם ולהתחיל מחדש. פעם התארגנתי לדייט, השקעתי, עליתי כבר על האוטובוס, ואז הבחור סימס לי ׳אני עייף׳ וביטל. אין שום מחויבות, זה פשוט חוסר אונים. יש אי שקט״.
רלי: ״בגיל 28 ביטלתי חתונה אחרי שגיליתי שבן הזוג שלי בגד בי. כשחזרתי למשחק גיליתי כמה זה מתיש. יצאתי לדייט והבחור אמר לי באמצע ׳טוב, לא נראה לי שזה יעבוד׳, שילם את החשבון, לקח את הבירה של שנינו ויצא. הרבה פעמים הייתה לי תחושה שהדייט היה מוצלח ופתאום הודעה ש'את סבבה ומדהימה אבל…'. את הולכת לישון בתחושה של 'וואו', ולמחרת אומרים לך שלא מתאים. הייתי נגנבת מזה. אני פותחת את הלב שלי בפניך ואתה נעלם ככה סתם בלי סיבה? את מאוכזבת ואומרת לעצמך די, אין לי כוח יותר. זה כיבה אותי״.
זה מרגיש כאילו כל החברה הצליחה ואנחנו נכשלנו, שלאחרים זה בא בקלות ואנחנו פגומות. עד כמה נפגע הערך העצמי שלכן?
הגר: ״אני האשמתי רק את עצמי, הבנתי שאני יכולה להיות אגרסיבית מאוד".
רלי: ״שנים שאלתי מה לא בסדר אצלי. אף פעם לא חשבתי שאני בסדר והוא זה שלא, הענשתי את עצמי״.
צוקית: ״החברה חושבת שמישהי לבד כי יש לה בעיה, ומעצם היותך אישה את לוקחת את זה על עצמך״.
אילו מאמצים עשיתן בשביל למצוא זוגיות?
הגר: ״לפני התוכנית תקתקתי דייטים בטירוף. עשיתי שלושה דייטים בשבוע, עבדתי בזה. אפילו הייתי מבררת באילו מחלקות יש יותר רופאים רווקים ולפי זה הייתי בוחרת לאיזו מחלקה ללכת להתמחות״.
צוקית: ״אני העברתי את המנוי שלי מחדר כושר רגיל לכזה שמאפשר להתאמן בהרבה סניפים וככה להכיר עוד גברים, אבל את האקס המיתולוגי שלי הכרתי באפליקציה. היינו יחד שמונה חודשים".
צוקית: ״החברה חושבת שמישהי לבד כי יש לה בעיה, ומעצם היותך אישה את לוקחת את זה על עצמך"
רלי: ״אני ואלדד מכירים מהטינדר. יצאנו לכמה דייטים שלא התרוממו, וכשהתוכנית שודרה נוצר שוב קשר, אבל קיבלתי על הראש מחברות שלי שאני לא מספיק באפליקציות״.
מה בנוגע לסקס? הרבה חושבים שחיי הרווקות מלאים בסקס פרוע ובדיוק בגלל זה אנחנו "שוכחות להתבגר". אני חושבת שיש הבדל בין חיי הרווקות של תחילת שנות ה־20, כשהכל חדש וחסר דאגות, לבין חיי הרווקות בגיל 30; מה גם שגברים בגילים האלה נהיים עייפים!
רלי: "הייתה תקופה שהתנזרתי מסקס לשמונה חודשים".
הגר: "היו יכולות לעבור תקופות של חצי שנה בלי אף דייט, ולי לא היה אף פעם סטוץ אז היו תקופות בין סקס לסקס".
צוקית: "לי היו סטוצים רק בחו"ל".
"ישבתי בערב חג עם גולה בגרון" או: בדידות
אחת המחלות הקשות של שנות האלפיים היא הבדידות. אתן זוכרות את הרגע שבו נהיה קשה במיוחד לסיים את היום לבד?
רלי: "הרגשתי בודדה בעיקר בחגים. סיימנו את הצילומים לתוכנית בראש השנה והלכתי בערב החג עם ההורים לדודה שלי באופקים, כי לאן אני אלך? ישבתי כל הערב עם גולה בגרון. ירדו לי דמעות ואימא שלי הסתכלה עליי, גם היא עם דמעות, ונשברתי. זה היה הרגע שאמרתי ראבק, אני בת 38 ואני לבד, וכל בנות הדודות שלי בנות ה־25, נשואות או בזוגיות".
צוקית: "לי היה קשה כשהייתי הולכת ברחוב ורואה את מה שרציתי לעצמי – זוג שמחזיק ידיים או אבא עם תינוק".
הגר: "לי היה קשה ברגעים השמחים, כשאין את מי לשתף. בא לך שיהיה לך את האיש שלך שיודע מה קורה איתך. בגיל 28 ביטלתי חתונה, הוא היה בחור טוב אבל זה לא היה 'זה'. חודש אחרי החברה הכי טובה שלי התחתנה וזה היה אחד הרגעים הקשים. ממש ניסיתי לשמוח בשבילה אבל רציתי למות, כל החתונה שלה בכיתי. הגעתי למצב שאני הולכת לחתונות של האחים הקטנים של חברות שלי, והרגשתי שאני הערירית הזאת שהרכבת שלה נסעה. את מרגישה שדילגו עלייך".
כחלק מצילומים לתוכנית "אנשים" ליוויתי את רלי לחתונה שלה, ודווקא שם הרגשתי את הבדידות. את מסיימת יום צילום אחרי שרק שאלת והתעניינת במישהו אחר, ואחר כך חוזרת לבית ריק ואין אף אחד שישאל ויתעניין בך בחזרה. התנדבתי לעבוד שעות ארוכות, חגים ושבתות, כל דבר רק כדי להתחמק מהבדידות הזאת.
צוקית: "בשבילי הסילבסטר היה תמיד אחד הערבים הנוראים".
רלי: "אותי ימי האהבה היו גומרים. פעם נכנסתי לקניון והכל היה מקושט בלבבות, וזה היה טריגר. חזרתי הביתה ובכיתי יומיים".
הגר: "אני פשוט ברחתי בחגים, טסתי לבד. הייתה חופשה אחת שממש חיכיתי לה, בסוף מצאתי את עצמי יושבת במקסיקו על החוף לבד עם דמעות בעיניים".
"במשרד ארגנו לי מגבית שאסע לאומן" או: לחץ חברתי
חברה שלי אמרה שהצ'אקרות שלי לא מאוזנות אז הוספתי לעצמי שם שני – ריף. אימא שלי חזרה נרגשת מחתונה עם הכוס מהחופה כדי שאשן איתה מתחת לכרית למזל, הזוג הזה כבר הספיק להתגרש. גם הסביבה שלכן הטריפה אתכן?
הגר: "עבדתי פעם במשרד שכולם היו בו חרדים ומבחינתם רווקה בגילי זה חייזר. הם ארגנו לי מגבית שאסע לאומן, אבל לא נסעתי. הדבר היחיד שהסכמתי לעשות זה להוסיף שם אמצעי, אביגיל, כי הגר זה באמת שם קשה, היא הייתה השפחה של אברהם".
צוקית: "אני קרויה על שם ציפור שהשם המלא שלה הוא 'צוקית בודדת'. זה כבד. אבל הדבר היחיד שהסכמתי לו הוא לא לענוד טבעות, פיניתי תמיד מקום לטבעת נישואים".
רלי: "בפסח, כשעושים את עשר המכות אנחנו שופכים בכל מכה יין ומים – ובזה הייתי צריכה לשטוף את הרגליים שלי. באמצע הסדר אימא שלי לקחה אותי לאמבטיה. גם אמרו לי לקרוא פרק מסוים בתהילים במשך 40 יום ברצף, לקנות מנעול, לסגור אותו ואז לפתוח וללכת לים לטבול מתחת לגלים שבע פעמים. מה עוד לא ניסיתי? פיניתי מדף בארון כדי 'לפנות לו מקום בלב', אפילו אמרו לי לקנות טלית לגבר וקניתי. באותה השנה אגב זה הצליח".
רלי: "שמעתי שאני בררנית ומשדרת לחץ. בגלל זה מצאתי את עצמי מתפשרת על גבר שלא נמשכתי אליו, קיוויתי שבסוף אתרגל אליו וזה יעבוד. זה לא קרה"
הרגשתן ששופטים אתכן על ה"מצב" שאליו נקלעתן?
רלי: "שמעתי הכל, מזה שאני צריכה לעזוב את תל אביב עד זה שאני בררנית ומשדרת לחץ. בגלל זה מצאתי את עצמי מתפשרת על גבר שלא נמשכתי אליו, קיוויתי שבסוף אתרגל אליו וזה יעבוד. זה לא קרה".
הגר: "מלא אנשים אמרו לי לא לספר בת כמה אני, וגם לא הייתי מספרת שיש לי PHD. היו שאמרו שאני צריכה להיות יותר רכה ועדינה, אבל ידעתי שאני לא מסוגלת".
צוקית: "אני דווקא ניסיתי להיות יותר רכה ופחות שיפוטית כלפי האדם השני וזה עבד, אבל גם התפשרתי הרבה ונתתי המון צ'אנסים מיותרים. לא אמורים להרגיש שכל הזמן רק מתפשרים".
הגר, הסיפור עתיר התלאות שלך ושל ניר ממש מעורר השראה למתן צ'אנס.
הגר: "עם ניר זה לא שלא היה כיף, אלא שהרגשתי שלא הייתי מספיק כנה עם עצמי. אני נמצאת במקום בחיים שאין סיכוי שהכל פשוט יזרום ויהיה קל, ואני צריכה מישהו מספיק סבלני שייתן לי את המקום שלי".
רלי: "היום אני יודעת שיש שלב בחיים שאת אומרת לעצמך – אז בסדר, אני לא אקח את ה־100 אחוז שדמיינתי.
אני יודעת שצוקית לא מסכימה איתי, אבל מבחינתי זה לא להתפשר כמו שזה להתבגר".
לו הייתן בנות 24 הייתן בוחרות בניר ואלדד?
רלי: "לא".
הגר: "גם אני לא".
פשרה ממבט ראשון?
רלי: "זו לא התפשרות, את פשוט רואה את המכלול. היום אין כבר צ'ק ליסט, אני בוחנת איך אני רואה את האדם הזה בזוגיות וכאיש במשפחה, האם הוא מכבד אותי ומאפשר לי להרגיש חופשייה".
הגר: "ברור שאני אומרת הלוואי וניר היה ככה וככה, אבל זה חלק מלהתבגר ולהבין מה חשוב לך באמת ועם מה את יכולה ורוצה לחיות".
צוקית: "מבחינתי לא להתפשר זה אומר לא להתפשר על מה שאת רוצה להרגיש בתוך קשר. אני לא מדברת על צ'ק ליסט, אני לא יושבת יותר עם פנקס".
"אז תביאי ילד לבד, מה כבר קרה?" או: שעון ביולוגי
מגיע הרגע שבו את מבינה שאת רוצה זוגיות, ואז מגיחים השעון הביולוגי והחברה שצועקים עלייך ש"את בת 30 וחייבת כבר חתונה וילד". איך הגיל השפיע עליכן?
צוקית: "מבחינתם ברגע שאת בת 30 ויום, את לחוצת חתונה. הייתה לי מחשבה על גידול ילד לבד או על הורות משותפות אם אגיע לגיל מסוים בלי בן זוג. בינתיים אני עם עידו, אז נראה איך נתקדם מכאן".
רלי: "אני נתתי לעצמי דדליין, אמרתי שאם אני לא מתחתנת עד גיל 40 אז אני מביאה ילד לבד. זה דווקא הוריד מהלחץ".
הגר: "היה בחור שממש רציתי, ואחרי הדייט השלישי שהיה מושלם, הוא נעלם. זה לא קרה לי הרבה הגוסטינג הזה, התקשרתי אליו לשאול אותו מה קורה, והוא אמר לי: 'תקשיבי, את בת 39, אני רוצה ארבעה ילדים, זה לא יקרה איתך'. הבן אדם בן 45, כן?! כששודרה התוכנית הוא כתב לי 'איך פספסתי אותך, אם את וניר בסוף לא תהיו ביחד אז אני אשמח'. כל הזמן הזכירו לי את עניין הגיל, כאילו אני לא רופאה שמכירה את הסטטיסטיקות. בוולפסון היו עוצרים אותי ושואלים למה אני לא מביאה ילד לבד. בגיל 37 הקפאתי ביציות ואז ירד לי הלחץ ובמשך חצי שנה לא יצאתי לדייטים בכלל. טיפ שלי – להקפיא ביציות. זה חשוב. החלק הקשה בתהליך היה ההחלטה לעשות אותו, כי ברקע מרחפת המחשבה שאם את עושה את זה אז לא תהיה לך זוגיות, את תיקחי זרע מבנק הזרע ותהיי אם חד הורית. לקח לי זמן להבין שזה לא אומר כלום על התא המשפחתי שיהיה לי, זה פשוט אומר שאני לוקחת אחריות על החיים שלי. יש לי חברות שעשו את זה כי הן החליטו שהן מפרידות בין זוגיות לבין ילדים. עכשיו אני מקווה שהזוגיות שלי ושל ניר תתקדם להקמת משפחה. אני כמהה לילד, אבל מודה שהיום המחשבה על לגדל ילד לבד כבר לא משתקת אותי".
"התבאסתי מהטוקבקים אבל עפתי על עצמי" או: אחרית דבר
אני חושבת שהדבר העיקרי שלמדתי על רווקות מאוחרת הוא שזה ההפך המוחלט מכישלון. למעשה זה ניצחון – אני עוברת תהליך שבו אני לומדת להקשיב לעצמי ולדייק את מה הצרכים והרצונות שלי, אני בוחרת קודם כל בעצמי ולא נכנעת לתכתיבי החברה. מה הדברים הכי חשובים שאתן למדתן בדרך ותרצו להעביר הלאה לדורות הבאים של הרווקות?
צוקית: "ללכת לטיפול זה מאסט. העולם הזה מלא ברעשי רקע ככה שזה עוזר לנקות, ואם אי אפשר ללכת לטיפול, אז לעשות מדיטציה, להאזין לפודקאסטים או לקרוא ספרים בנושא. וגם להיפטר מהצ'ק ליסט".
רלי: "התנאי הראשוני למציאת קשר בריא הוא לדעת לאהוב ולהעריך את עצמך. גם אצלי באופן אישי טיפול היה חלק מהתהליך שהביא אותי לזוגיות נכונה ובריאה, למדתי להוריד מגננות, להתכוונן למטרה ולהאמין בעצמי. הסתכלתי על עצמי בתוכנית וזה הרים לי ברמות, הרגשתי שאני יודעת להתבטא, שהייתי הכי אני. פתחתי את הלב והייתי גאה בעצמי".
הגר: "זו הכי קלישאה, אבל זה כל כך נכון. ברגע שאת מבינה מה את שווה, קל הרבה יותר לאהוב אותך. כשאת רווקה כל כך הרבה זמן, משהו נתקע, את כבר פועלת באוטומט ומשחזרת את הכישלונות – אז הטיפ שלי זה לעשות לפעמים את ההפך ממה שאומרים האינסטינקטים. כשצפיתי בעצמי בתוכנית התבאסתי מצד אחד מחלק מהדברים שראיתי ומהטוקבקים, אבל מצד שני עפתי על עצמי – על הכנות, על האומץ ועל הנחישות. להבין מה אני שווה ומה מגיע לי זו מתנה עצומה".