חשופות

תראו לי מישהי שלא זוכרת את הביקור הראשון שלה אצל הגינקולוג. גם אם בביקור השני אנחנו כבר מרגישות נינוחות יותר, וגם אם הבדיקות הופכות תכופות ואנחנו כבר מפסיקות לספור אותן (מי אמרה הריון?), עדיין היינו שמחות לוותר על הסיטואציה המביכה כל כך: לחשוף את האיברים הפרטיים שלנו בפני אדם זר, כשאנחנו שוכבות חצי ערומות ופסוקות רגליים על כיסא הבדיקה. אני מכירה נשים רבות – בכל שכבות הגיל, שהרתיעה שלהן מבדיקה גינקולוגית גורמת להן להימנע מביקור אצל רופא נשים ומביצוע הבדיקות התקופתיות הנחוצות, כמו בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם). וזה לא עניין של מה בכך, אחרי הכל – מדובר בבריאות שלנו.

• 5 סיבות לבחור ברופא נשים ו-5 סיבות לבחור ברופאה
  

מדוע אנחנו חוששות?

ד"ר ליאור לבנשטיין, גינקולוג בכיר ומומחה לשיקום רצפת האגן ולשליטה על סוגרים במחלקת נשים בבית החולים רמב"ם, אומר כי הסיבה העיקרית לרתיעה מביקור אצל רופא נשים היא מבוכה, אולם לא מעט נשים חוששות גם מהבדיקה עצמה. "הסיטואציה שבה המטופלת מתבקשת לשכב על מיטת הבדיקה כשהיא חושפת את איבריה הפרטיים, גורמת לה לחוש חוסר נוחות ופגיעוּת. מעבר לכך, השימוש במפסק (ספקולום) לצורך חשיפת צוואר הרחם ונטילת משטח, גורמים לתחושת לחץ נרתיקי ולעיתים גם לכאב קל".

ד"ר לבנשטיין מוסיף כי יש נשים הסובלות לעיתים מכאבים בעת קיום יחסי מין ומרגישות יתר באזור מפתח הנרתיק. לכן באופן טבעי הן נרתעות מהכאב שעלול להיגרם להן כתוצאה מבדיקה גינקולוגית.

רופאי נשים מודעים למבוכה ולחשש שכל אישה חשה בעת הבדיקה, ונוקטים בכמה אמצעים כדי להקל עליה. ד"ר לבנשטיין מפרט: "שיחה עם המטופלת יכולה לסייע להורדת המתח, ולכן לפני הבדיקה חשוב שהגינקולוג ישוחח עם המטופלת על מטרת הביקור והבדיקה הגינקולוגית, ויסביר לה את פרטי הבדיקה לשלביה. מחיצה עם פרגוד או וילון מקלה על המבוכה הכרוכה בהתפשטות ובהכנה לבדיקה הגינקולוגית. מקובל גם לתת סדין או פיסת נייר לצורך כיסוי חלק הגוף התחתון. מעבר לכך, חשוב שבחדר הבדיקה יימצא מתלה שעליו תוכל הנבדקת לתלות את בגדיה בצורה נוחה".

ביישנות גינקולוגית כרוכה לעיתים בחרדה מצד המטופלת, שגורמת לה להתכווץ, וכתוצאה מכך הבדיקה עלולה להכאיב. האם רופאי הנשים מודעים לכך?
"תוך כדי הבדיקה רופא הנשים מסביר שוב על שלבי הבדיקה, ואם המטופלת מפגינה חוסר נוחות – עליו לעצור ולברר עימה האם אפשר להמשיך. על הרופא להפסיק את הבדיקה אם האישה סובלת מכאב או אם נגרמת לה תחושת אי נוחות, כדי למנוע את כיווץ שריר האגן – מצב שעלול להחמיר את הכאב. רק לאחר השגת הרפיית שרירי רצפת האגן אפשר להמשיך בבדיקה".

מה מפוגג את מחסום הבושה?

בדיקה רגועה * התארגנות נינוחה: ודאי כי קיימת בחדר מחיצה עם פרגוד/ וילון ומתלה לבגדים. * אוזן קשבת: חשוב שתרגישי שהרופא מעניק מענה לכל שאלותייך. * שיחה מקדימה: שיחה עם הרופא מורידה את המתח, וחשוב שהוא ייתן לך הסבר על שלבי הבדיקה. את יכולה גם לשוחח עימו על עניינים טריוויאליים כדי להסיח את דעתך מהחשש מהבדיקה. * הגעה רגועה: השתדלי להגיע רגועה לבדיקה. תוכלי להיעזר בחשיבה חיובית ובאמצעים טבעיים שונים, כגון פרחי באך ודמיון מודרך. * ביקור בשירותים: לפני הבדיקה גשי להתפנות, כדי שלא תרגישי לחץ בשלפוחית השתן בזמן הבדיקה הרפואית. * חיוך: כי זה יכול רק לעזור, וגם כי כשהפה פתוח – האגן משתחרר.

ההתפתחות הטכנולוגית-רפואית של השנים האחרונות בתחום הגינקולוגיה מעודדת גם היא נשים להתגבר על המבוכה ולגשת להיבדק. על פי נתונים שנאספו במחלקה הגינקולוגית בבית החולים רמב"ם, רק בשנה האחרונה חלה עלייה של יותר מפי שלושה במספר הפעולות הכירורגיות של שיקום רצפת האגן בנשים ביחס לשנים קודמות. הרופאים מאמינים שהסיבה למיעוט הפניות בעבר היתה מחסום הבושה, בעיקר אצל נשים צעירות – ושהיום המחסום הזה הולך ומתפוגג.

לדברי ד"ר לבנשטיין, הסיבה לכך היא שככל שהרפואה מתקדמת – אפשר לאתר בעיות בשלב מוקדם יחסית ולתת להן מענה טוב יותר. "הדבר נכון לגבי בדיקות סקר של צוואר הרחם, שמטרתן העיקרית היא לאתר שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם ולתת טיפול הולם עוד לפני התפרצות סרטן צוואר הרחם", הוא מסביר.

"עוד תחום שתופס תאוצה ברפואה המערבית הוא אורוגינקולוגיה – שיקום רצפת האגן. נשים עם בעיות של דליפת שתן, צניחה של דפנות הנרתיק או הרחם, כאבים בעת קיום יחסי מין, כאבי אגן כרוניים והליכה לשירותים בתדירות גבוהה – מוזמנות לפנות לבדיקה אצל אורוגינקולוג. קיימים היום מגוון טיפולים שמרניים וכירורגיים הנותנים פתרון יעיל לבעיות אלה".

אילו תופעות גינקולוגיות שכיחות אצל נשים?
"לביקור אצל רופא נשים יכולות להיות מגוון סיבות: דימומים לא סדירים, כאבים בעת קיום יחסי מין, דימום לאחר קיום יחסי מין, הפרשות נרתיקיות חריגות, גרד נרתיקי, דליפת שתן בדחיפות או במאמץ, כאבי בטן תחתונה, צניחה של שלפוחית השתן או של הרחם". ד"ר לבנשטיין מוסיף כי גם אי סדירות במחזור החודשי וכאבים בזמן הווסת הם בעיות מוכרות המובילות לפגיעה קשה באיכות החיים. "לכן, גם במקרים כאלה רצוי לפנות לרופא הנשים לצורך בדיקה וקבלת טיפול מתאים".

אם אין בעיה מיוחדת, באיזו תדירות יש לפנות לרופא נשים?
"לנשים ללא היסטוריה של בעיות גינקולוגיות מומלץ לקיים בדיקה שגרתית אחת לשנה, שבמהלכה הרופא מבצע בדיקה נרתיקית. נטילת משטח מצוואר הרחם יכולה להתבצע אחת לשנתיים-שלוש, אם שלושה משטחים ברציפות נמצאו תקינים. בדיקת אולטרה-סאונד של האגן מבוצעת אחת לשנה".

שיחה עם המטופלת יכולה לסייע להורדת המתח. אילוסטרציה: ingimage

איך להרגיע את החששות?

בעזרת מודעות לבעיה והכנה מוקדמת, אפשר לעבור את הבדיקה הגינקולוגית בקלות רבה יותר. שרון אדלר, מנחת קבוצות להעצמת נערות ונשים, מטפלת בדמיון מודרך ובפרחי באך ומעבירה סדנאות ריקודי בטן, מייעצת: "שתפו את הרופא שלכן במבוכה שאתן חשות בגלל הבדיקה (אל תדאגו, הוא לא יופתע). אתן גם יכולות לשוחח עימו בזמן הבדיקה על עניין יומיומי כלשהו כדי להסיח את דעתכן מהפחד מהבדיקה. בזמן הבדיקה מומלץ לקחת נשימות עמוקות ורכות לאזור הבטן התחתונה, להשתמש בדמיון מודרך ולדמיין את האגן רך ופתוח. ולא לשכוח לחייך, – כן, ממש לחייך – זאת מכיוון שפה פתוח משחרר את האגן".

אדלר ממליצה גם להקפיד לבקר בשירותים לפני הבדיקה, כדי שלא יהיה צורך להתרוקן במהלכה. לנשים שמתוחות לקראת בדיקה ארוכה או טיפול מורכב, כמו הוצאת ציסטה, היא ממליצה להיעזר ברסקיו (פרחי באך להרגעה שאפשר לרכוש ברשתות הפארם): "כשעה לפני הבדיקה או הטיפול טפטפו שתי טיפות מתחת ללשון מדי 20 דקות".