חנוכה אחר: הפסטיבל שאשכרה תרצו לקחת אליו את הילדים

תושבי האזור טוענים בתוקף שהכרמל הכי יפה דווקא בחורף – אז לקחנו הפסקה מהפוך ומנטפליקס ויצאנו לבדוק את השטח. ובכן – נאלצנו להסכים עם המקומיים. הכרמל, המתחדש בתנופה מפעימה מאז השריפה שאירעה בחורף 2010, נראה כאילו התכסה לכבוד העונה הגשומה בשמיכת טלאים של ירוק פראי, שמאיים לבלוע לחלוטין את משבצות האדמה החרוכות שעוד נותרו בין שיפוליו.

>> חופשת חורף: אתרי הסקי הטובים בעולם

הסיור שאליו הצטרפנו פותח את אירועי פסטיבל "מטיילים במגפיים" – פסטיבל תיירות שמתקיים באזור זה מדי שנה בתקופה שסביב חג החנוכה. השנה יחול הפסטיבל בסופי השבוע של דצמבר וינואר, וכן בחג החנוכה כולו. במיזם משתתפים אתרי תיירות ונופש מכל הסוגים והתחומים, ביניהם בתי מלון, מסעדות, מוזיאונים, יקבים, אטרקציות אקסטרים וגולת הכותרת – טיולים מודרכים בטבע החורפי, עם גימיקים שילדים אוהבים בחסות עמותת כרמלים. כל האתרים שבהם ביקרנו משתתפים בפסטיבל, חלקם מציעים הנחות לרוכשים כרטיסים במסגרתו. בנוסף, יכולים הנופשים לרכוש חבילות נופש הכוללות לינה ואטרקציות במחירים מוזלים. תוכלו לקרוא על כך עוד באתר הפסטיבל. טיפ אחרון לפני שיוצאים לדרך: מארגני הפסטיבל ממליצים להגיע חמושים במגפיים – והם לא מתכוונים למגפונים קטנטנים ויפים, אלא למגפיים כמו של פעם, מפלסטיק קשיח, ואם הסוליות שלכם אינן בצבע מרקר זרחני זה או אחר, זו אינה חוויה אותנטית.

פסטיבל "מטיילים במגפיים" בכרמל | צילום: גארי רזניקובסקי

סדנת קפה בקפה בנימינה

אנחנו פתחנו את הבוקר בקפה בנימינה, שיכול לשמש כנקודת התחלה לטיול באזור. הקפה היה טעים והמאפים היו חביבים מאוד (מבית היוצר של בוטיק סנטרל). הצטופפנו בחצר הנעימה כדי להקשיב לסדנת הקפה שמעביר רועי, פליט היי-טק, שהתגלגל לעסקי הקפה בעקבות משבר גיל הארבעים (במילותיו שלו). התרגשנו במיוחד מכך שניתן למצוא בגן הקטן שיחי קפה פורחים, עמוסים לעייפה בגרגרים אדומים ועגולים מזן ערביקה, שעבר אדפטציה לאקלים הישראלי. אם הייתי צריכה לנחש מהם אותם גרגרים מבלי לדעת מראש, הייתי בוודאי משערת שמדובר בזן לא מוכר של פירות יער.

סדנת הקפה של רועי | צילום: גארי רזניקובסקי

במהלך הסדנה זכינו לטעום מן הפולים הטריים, שמרקמם אוכמנייתי משהו, אך טעמם מריר ומאכזב, וממש לא ברור איך ניתן לזקק מהם משקה כה אלוהי. העניין מתבהר בהמשך הסדנה, כשרועי מסביר על תהליך הקלייה ודרכי ההפקה השונות של הנוזל החיוני. בנוסף להסברים תיאורטיים והיסטוריים, הסדנה כוללת טעימות של קפה מסוגים שונים: קפה לבן – קפה מפולים שטרם נקלו (טעם שמזכיר חליטת גרגירי חומוס, אך גם לדבר הזה יש משוגעים לדבר), קפה ממקינטה, אספרסו ערק, ואפילו קפה שהוכן במכונת קפה ניידת – 'הנדספרסו' – פתרון יצירתי למכורים אמיתיים שנאלצים לנדוד מעבר לרדיוס של המכונה הביתית. יצאנו משם כשקפאין זורם בעורקינו, מקפצצים אל האוטובוס, כשמדי פעם ידינו נרעדות בעווית סחופת קפאין.

עתידות: עד גיל 21 תהפכו לאספרסו | צילום: גארי רזניקובסקי

נחל אלון

משם המשכנו לטיול רגלי קצר בנחל אלון. בנחל אלון ניתן לתכנן מסלול ברמות קושי מגוונות, ואפילו להגיע למחצבות קדומים לסשן סנפלינג סוער. אנחנו בחרנו במסלול קצרצר וקל, ברמה של חילוץ עצמות בלבד. פסענו במקביל לערוץ הנחל, שזרזיף זרם בו בקושי – בערב, כשיתפוס אותנו מבול פתאומי, ייאמר לנו שפספסנו את התמלאות הגבים והנחלים בכמה שעות ספורות. המסלול שעשינו היה מישורי ברובו, להוציא עלייה תלולה אך קצרה בסופו, והתגלה כמסלול נח להליכה שמתאים לילדים בכל הגילאים. צמחייה פראית ועבותה ליוותה אותנו לאורך הדרך, ופסגות מוריקות השקיפו עלינו מן האופק.

רקפות בדרך לנחל אלון | צילום: גארי רזניקובסקי

עמים וטעמים: אירוח דרוזי בעוספייא וסיור בכפר

אחרי ההליכה כבר נהיינו רעבים (בכל זאת, עברו שעתיים מאז שהכנסנו משהו לפה), אז המשכנו לכפר הדרוזי עוספייא, לאירוח ביתי מסורתי בחסות המיזם עמים וטעמים. המיזם שואף לקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית באמצעות אוכל ומוסיקה, ומארח קבוצות של 10-150 איש לארוחה וסיור עם מדריך מקומי. התארחנו בביתה של משפחה מקומית, בחדר שהוסב לצורך מיזם זה, ובו נוואל וצוות המטבח שלה פתחו לנו שולחן כיד המלך והשייח׳. היה שם כל מה שאתם מדמיינים – ממולאים, עלי גפן, סלטים, חצילים, ובשרים. אחר שאכלנו לשובע, קינחנו בבקלווה וקפה שחור עם הל (כי בכל זאת, עברו כבר שתי דקות מאז שהכנסנו משהו לפה).

אירוח דרוזי למהדרין | צילום: גארי רזניקובסקי

משם הובילה אותנו נוואל בביטחון ובכריזמה שעלתה על גדותיה אל בית הבד העתיק שבכפר, שקיים כבר מעל 400 שנה (ויש הטוענים שאפילו אלף), בתוך מערה טבעית בצלע הכרמל. לאחר שסיפרה לנו על תהליך ייצור השמן וסיפקה לנו טיפים קוסמטיים לטיפוח עור הפנים באמצעות שמן זית ולימון (שניים במחיר אחד: רוטב לסלט וקרם באותו הבקבוק), הוליכה אותנו נוואל בשיירת קיטורים מבעד לגשם זלעפות אל עבר מרכז המורשת הקטן של הכפר.

צוהר אל עולמן הסודי והמרתק של הנשים הדרוזיות | צילום: גארי רזניקובסקי

מרכז המורשת הוקם במטרה לשחזר את אורח החיים בכפר טרם הקמת המדינה, וכן כדי לפתוח בעבור המבקרים צוהר לעולמן של הנשים הדרוזיות. שם, הושיבה אותנו נוואל על ספספלי העץ, השקתה אותנו בחליטה חמה בעלת מרכיב סודי, ושיתפה אותנו בסיפורה של אחותה הבכורה, שהייתה בין הנשים הראשונות לרכוש השכלה גבוהה וכן להפוך לחילונית. בנוסף, חשפה בפנינו עובדות מפתיעות אודות מעמדה של האישה הדרוזית.

סדנת לחם של השף מיקי לב

את הלילה בילינו במלון המפנק "חוף נחשולים", שאודותיו ניתן לקרוא כאן. בבוקר נאספנו לסדנת האפייה של לב, שנערכה בחלל אבן מקושת בתוך מוזיאון "המזגגה". לב מתמחה בסדנאות וסיורים קולינאריים לקבוצות ולמשפחות, אך היום נרתם להדריך אותנו באפיית לחמים שונים. הוא פתח את הסדנה בהרצאה תיאורטית על עבודה עם סוגי קמחים שונים, והרעיף עלינו טיפים פרקטיים לאופים. לאחר מכן, ליכלכנו את הידיים בלישת בצק והכנת פרעצלים (או פקעות חוטים בצקיות, במקרה שלי) ולאחר מכן התנסינו גם בהכנת פוקאצ'ות בשרניות. לב הזהיר אותנו שלא לגלות שמנופוביה ולא לרדד את הפוקאצ'ות יותר מדי, פן יהפכו לשלדי בצק גרומים. כשיצאו מהתנור, חמות ועסיסיות, נאלצתי להסכים איתו שעדיף שיהיה מה לתפוס.

השף מיקי לב מלמד איך לעשות קסמים מגלוטן | צילום: גארי רזניקובסקי

מוזיאון "המזגגה" בקיבוץ נחשולים

לאחר הסדנה, ברכה זילברשטיין, אוצרת המוזיאון, הובילה אותנו לסיור מודרך בין אוצרותיו. המוזיאון ממוקם במבנה עתיק המיועד לשימור, שבמקור שימש כמפעל לניפוח זכוכית בחסות הברון רוטשילד. כיום, המוזיאון מוקדש לארכיאולוגיה ולאמנות עכשווית. עברנו בין החללים השונים, שמשקופי אבן מקושתים חוצצים ביניהם, חולפים ביעף על פני תצוגות מגוונות, ומדלגים בקלילות בין עבר להווה. במהלך הסיור חזינו בכדים ובממצאים ארכאולוגיים אחרים, שנשלו מ-30 הספינות הטרופות ששוכנות במפרץ שלמרגלות תל דור.

כאן מזגגים בכיף | צילום: גארי רזניקובסקי

הפריטים הארכאיים מוצגים במוזיאון כתף אל כתף עם תערוכות אמנות עכשוויות של זכוכית וקרמיקה, מעשה ידיהן של בוגרות בצלאל. למשל, באחד החדרים הוצגה התערוכה "פעימה" של נטע פרבר, שיוצרת קערות ואגרטלים יפהפיים מפורצלן עדין ודקיק, ששפתותיהם מכורכמות כשל קונכיות. מאחורי שולחן התערוכה, ניצב ארון תצוגה עמוס לעייפה בכדי חרס בני אלפי שנים, ששימש כרקע הולם לתערוכה.

העבודות המרהיבות של נטע פרבר | צילום: גארי רזניקובסקי

בחנוכה ייערכו במוזיאון פעילויות לכל המשפחה, ביניהן סיורים בעקבות נרות השמן הקדומים, סיפורי כדים עתיקים, יוונים מול מכבים, ועוד. הסיורים ייערכו בשעה 11:00 בבוקר.

פסטיבל "מטיילים במגפיים" בכרמל | צילום: גארי רזניקובסקי

סיור וטעימות ביקב סומק בזכרון יעקב

את הטיול הגדוש חתמנו בכוסית יין או שתיים (או חמש), ששתינו במהלך ביקורנו ביקב סומק. הופתענו לגלות כי היקב אינו שייך למשפחת סומק, אלא קרוי על שם הסומק העולה בלחיים לאחר שתייה מרובה. ברק דהן, שמנהל את היקב יחד עם אשתו הילה, סיפר לנו על תהליך הכנתו של היין, ושפך אור אחת לתמיד על ההבדל בין יין יבש לחצי יבש (זה תלוי בשמרים. בעצם, השמרים הם אלו שהופכים את הסוכר לאלכוהול.. ואז.. תלוי כמה זמן… כלומר, יש תסיסה… זה קשור בשמרים, בקיצור). ייחודו של היקב טמון בהקפדה על תהליך היישון – ביקב זה כל היינות מיושנים בחביות במשך שנה לפחות, מה שאומר שהם אינם זולים (החל מ-95 ועד 165 ש"ח לבקבוק). לאחר ביקור בחדר החביות, דהן הוביל אותנו לשולחן ערוך בחן, והשקה אותנו בחמישה יינות שונים המיוצרים ביקב. אנחנו הכי אהבנו את יין "הדרך הלבנה", שנקרא כך על דרך הסחר הקדומה העוברת ליד הכרם, בבקעת הנדיב, והצטיידנו בבקבוק למזכרת.

חותמים את הטיול בכוס יין, או חמש | צילום: גארי רזניקובסקי

פסטיבל "מטיילים במגפיים" בכרמל | צילום: גארי רזניקובסקי