חמודי שלבי: "אני נער ערבי שרוצה להגשים את חלומו בארץ"

"כשהייתי בן 15 התחלתי להעלות תמונות לאינסטגרם בלי לחשוב לאן זה יכול להוביל אותי. נחשפתי להרבה בלוגרים באינסטגרם והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, אבל לא רק להצטלם ולכתוב מאיפה הבגדים. רציתי להראות את האופנה שלי לעולם, זה בער בי, רציתי לדבר על הרבה דברים, לתת השראה לאנשים, להעלות תמונות שיעוררו אצל אנשים רגשות, להעביר מסרים וליצור קונספטים ייחודיים. לא היו אז הרבה בלוגרי אופנה ערבים או אנשים מהמגזר שלי בתעשיית האופנה. מראש ידעתי שאני צריך לעבוד הרבה יותר קשה מאנשים אחרים ובאתי מוכן לזה. בכפר שלי מנסייט זאבדה אנשים שפטו אותי ועשו ממני צחוק כי יש לי סטייל שונה וכי אני לא ילד כמו שאר הילדים. בהתחלה פחדתי מהתגובות של האנשים, פחדתי שיעשו ממני צחוק, שיגידו שאני נשי, פחדתי שלא אצליח ושישפטו אותי רק כי אני ערבי. פחדתי, אבל רציתי את זה.

אני רוצה לחיות בלי אפליות ובלי הפחד הזה שרק כי אני ערבי לא מגיע לי מה שמגיע לשאר, כי זה לא נכון, חמודי שלבי | צילום: biana vitkin

הרבה יחצ"נים כתבו לי שיש לי פיד מעולה ושאני אחלה בלוגר, אבל כשגילו שאני ערבי, הפסיקו לדבר איתי ולעקוב אחריי, ואפילו אמרו לי 'אנחנו לא יודעים אם אתה תתאים לזה או לזה כי אתה ערבי'. יש גם כמה מנהלי טאלנטים שפנו אלי בשביל לקדם אותי וחתמתי איתם על חוזה, ואז היה שבוע האופנה בתל אביב 2018, והם שלחו לי הודעה 'יכול להיות שקשה להשיג לך כרטיסים לכמה תצוגות כי אתה לא שייך לנו, כערבי', ואז נבהלתי כי זה ממש מגעיל. פניתי להרבה מעצבי אופנה ובסוף השגתי כרטיסים לתצוגות וראיתי את ההוא שאמר לי שאני לא מתאים כי אני ערבי, והוא הסתכל עלי ממש בצורה מגעילה שגרמה לי להבין עד כמה אנשים יכולים להיות גזענים.

תחושת האפליה לא עצרה אותי. המשכתי להעלות לוקים בסגנונות שונים, ואנשים מהמגזר שלי כתבו לי 'זה לא מתאים, אתה ערבי' ואפילו שלחו לי בדיירקט הודעות פוגעות כמו 'מה אתה עושה, יא בושה'. אימא שלי תמיד תמכה בי ונתנה לי את המוטיבציה להמשיך, אפילו שאחרים במשפחה מקווים ש'זה תקופה וזה יעבור' או ש'זו לא עבודה אמיתית' ואפילו אמרו לי שזה לא מתאים לבנים. זה לא הזיז לי כי ידעתי שאני הולך להראות להם אחרת.

החלום שלי הוא להיות מעצב אופנה גדול, ושיהיה לי את המותג שלי, ואני גם ממש מקווה שאני אגיע לשלב גדול בחיי שאנה וינטור תזמין אותי למט גאלה, ואני ממש רואה את עצמי במקום שמלא באנשים גדולים בתעשיית האופנה, כי לשם אני שייך. 

אני מבין שיש עוד זמן, כרגע אני מרגיש ממש בודד בתעשייה, כאילו אני בכיתה ועשו עלי חרם. אני רוצה לשנות את המציאות כדי שילדים ערבים לא יפחדו להיות בלוגרים ולהגשים את החלום שלהם. אני רוצה להצליח כמו בלוגרים יהודים. אני רוצה שדור הבלוגרים הערבים הבא יראה שזה אפשרי.

הרבה ילדים ערבים שלחו לי הודעות מחבקות על זה שאני עושה את מה שאני עושה ואוהב ולא אכפת לי מאף אחד. ככה אני פותח להם דלת להיות עצמם, או להיות גאים כערבים, וזה המסר החשוב ביותר שלי. אני רוצה לחיות בלי אפליות ובלי הפחד הזה שרק כי אני ערבי לא מגיע לי מה שמגיע לשאר, כי זה לא נכון. אני פה, ואני אמשיך להעלות פוסטים ותמונות ולהצליח פה, כי כן, גם אני נולדתי פה כמוכם".

"תחושת האפליה לא עצרה אותי. המשכתי להעלות לוקים בסגנונות שונים ואנשים מהמגזר שלי כתבו לי "זה לא מתאים, אתה ערבי״, חמודי שלבי | צילום: biana vitkin

"מראש ידעתי שאני צריך לעבוד הרבה יותר קשה מאנשים אחרים ובאתי מוכן לזה. בכפר שלי מנסייט זאבדה אנשים שפטו אותי ועשו ממני צחוק כי יש לי סטייל שונה", חמודי שלבי. צילום: biana vitkin

"רציתי להראות את האופנה שלי לעולם, זה בער בי, רציתי לדבר על הרבה דברים, לתת השראה לאנשים", חמודי שלבי | צילום: biana vitkin