חליטות לאם ולתינוק

טיפול בגזים אצל תינוקות? הגברת תפוקת חלב האם? נסו חליטות צמחים

9 ביולי 2008

88 שיתופים | 132 צפיות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

"במרוקו נהגו אמהות לתינוקות להשתמש בחליטת צמחים בשם 'שקייה' כסוג של חיסון טבעי לתינוק כנגד מחלות קשות. חליטת צמחים זו הכילה תערובת של צמחים מרים: צמח הקורנית, לענה מדברית וגעדה מצויה שניתנה כשתייה לתינוקות על בסיס יום-יומי בשלושת החודשים הראשונים. התינוקות הקיאו לאחר ששתו מחליטה זו, אבל האמונה הרווחת היא שאותם תינוקות ששתו מה'שקייה' עברו תהליך טבעי של חיזוק המערכת החיסונית של הגוף מפני מחלות קטלניות וכך גופם הקטן הצליח לשרוד בזמנים עברו בתנאים קשים". כך מספר ניסים קריספיל, אתנו-בוטנאי מלווה מקצועי של חוות התבלין שביער אשתאול.

כעת, במילניום השלישי, גל 'רטרו' של אותן 'תרופות סבתא' ובהקשר הספציפי 'חליטות צמחים' שוב פוקד אותנו, אולי בהשפעת מגמת החזרה לטבע, אולי בזכות הרוחות הירוקות המנשבות, ואולי כיוון שיותר ויותר הורים השכילו להבין שיש אלטרנטיבה לתרופות הקונבנציונאליות.

חליטות אסורות למיניקות ולהריוניות

צמחי הג'ינסינג והג'ינקו הינם צמחים המעוררים את מערכת העצבים ועשויים להגביר את התכווצויות הרחם ולהמריץ את פעילות הלב וכלי הדם, שגם כך פעילותם מוגברת בזמן ההריון. לכן, יש להמנע מצמחים ממריצים ומחממים בזמן ההריון. חובה להתייעץ לפני לקיחת צמחים בזמן ההריון.
יש להימנע משימוש בחליטות מרווה ובזיליקום שידועות בהשפעתן המייבשת על חלב אם.

באדיבות דר' גרינשטיין, נטורופתית (M.D)

"חליטה היא שיטת בישול של השריית מזון, ובמקרה הספציפי – של עלי צמחים המושרים במים חמים לזמן קצר. בצורה כזו ממצים את השמנים האתריים המצויים באותו צמח", אומרת איילת אביגדור, מומחית לרפואה ותזונה סינית מצוות רפואות – מדיטף ברמת-אביב, תל-אביב.

"ניתן להכין חליטות כמעט מכל צמח תבלין. ניתן להשתמש גם בצמחים טריים או בצמחים מיובשים. כשמדברים על שימוש בחליטות צמחים, מתייחסים לסגולות הטיפוליות ותכונות המרפא של צמחים אלה, כשלכל צמח פעילות שונה ומענה לבעיה ספציפית", היא מסבירה.

ד"ר ענת גרינשטיין, נטורופתית (M.D) ומרצה במכללת 'מהות' בתל-אביב, מוסיפה ואומרת כי ההבדל בין צמחים טריים שקוטפים מהאדנית, מהגינה או מהמשתלות וזורקים לספל, לעומת צמחים יבשים שנקנים בבתי טבע שונים, מתבטא בכמות החומרים הפעילים שהצמח מכיל ובארומה.

מה ההבדל העיקרי בין שקיות התה המוכרות שאנו טובלים במים רותחים לבין חליטות צמחים?
אביגדור: "התה המוכר לנו מופק מצמח בשם קמליה סיננזיס, שממנו מייצרים את כל סוגי התה השונים: תה שחור, תה ירוק ותה לבן. התה השחור – התה הרגיל שאנו מכירים – מופק מעלי הצמח קמליה סיננזיס שעברו תהליך של קלייה והתססה הגורמים לצבע הכהה. כתוצאה מתהליך הקלייה עולה גם רמת הקפאין.

בתה השחור יש גם מרכיבים בריאים כדוגמת סידן, מגנזיום, ברזל ומינרלים שונים, והוא מוכר כתרופה מסורתית להקלה במקרה של כאבי בטן. החיסרון העיקרי הינו ,כאמור, רמת הקפאין הגבוהה שמצויה בו יחסית לתה ירוק.

התה ירוק מופק מעלים של אותו צמח בדיוק, רק שלא עברו תהליך תסיסה וקלייה. יש לציין כי גם בעלי תה ירוק שלא עברו תהליך קלייה ועיבוד נמצא קפאין, אם כי בריכוז נמוך ביותר.

בנוסף, עלי התה הירוק ידועים בהשפעתם הבריאותית. תה זה מכיל אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון), הוא מנקה ומטהר, מסייע באיזון לחץ הדם ורמות הסוכר בגוף. עם זאת, ולמרות השפעתו החיובית והטובה של צמח התה הירוק על מערכת העיכול וסיועו בהפרשת מיצי מרה לעיכול תקין, לא מומלץ לילדים בשל טעמו המר.

לאחרונה נמצא בארץ גם סוג חדש של תה: 'תה לבן', המופק מעלים צעירים, ניצנים של שיח הקמליה. תה זה נחשב ליקר ונדיר ובעל תכונות מרפא טובות יותר מהתה הירוק הרגיל.

כמות נוגדי החמצון שהוא מכיל גבוהה יותר, וכמות הקפאין בו נמוכה יותר בהשוואה לתה הירוק הרגיל.

גל רטרו של אותן תרופות סבתא פוקד אותנו, אולי בהשפעת מגמת החזרה לטבע<br />אילוסטרציה: Clipart" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/967/43967/380×225.jpg?1215931090" /> </p>
<div>גל רטרו של אותן תרופות סבתא פוקד אותנו, אולי בהשפעת מגמת החזרה לטבע<br />אילוסטרציה: Clipart</div>
</p></div>
<h2>חליטה לכל כאב</h2>
<p><strong>לכאבי בטן והקלה על גזים</strong></p>
<p>בחודשים הראשונים לחיי התינוק מציעה ד"ר גרינשטיין להכין חליטת צמחים המורכבת מתערובת של <strong>קמומיל, מנטה ושומר</strong>, שנחשבים כצמחים מעולים להקלה במקרה של הפרעות עיכול. השומר הינו צמח מפיג גזים במהותו, ולכן הוא בעיקר טוב לסובלים מבעיות גזים. הקמומיל והמנטה ידועים בהשפעתם המרגיעה על פעילות מערכת העיכול. </p>
<p>אופן ההכנה פשוט ביותר: מערבבים יחד את שלושת הצמחים היבשים לתערובת אחת בכלי אחסון גדול וכהה. מהתערובת לוקחים כפית אחת על כוס מים מורתחים. משרים ל-10 דקות לפחות ולאחר מכן מסננים את החליטה. חשוב להקפיד במהלך הכנת החליטה לכסות את הכוס בצלוחית כדי לשמור על הארומה. יש לתת לתינוק לשתות מהחליטה רק כשהמים פושרים. חליטה זו מותרת לתינוקות מגיל 0. מי שרוצה יכול להשתמש גם בכל צמח בנפרד: שומר, קמומיל או מנטה. כלומר: כפית אחת של שומר/קמומיל/מנטה על כוס מים מורתחים. </p>
<p><strong>להתקררות, שיעול טורדני ויבש, ואף סתום בפעוטות</strong></p>
<p>ד"ר גרינשטיין מציעה כמרפא חליטה להקלת השיעול וההצטננות אצל פעוטות וילדים, שנוטים לסבול מהתקררויות בתכיפות רבה. חליטה זו מותרת החל מגיל חצי שנה. </p>
<p>אופן ההכנה: לוקחים תערובת יבשה של <strong>לבנדר, אקליפטוס, טיליה, אורן וסמבוק שחור</strong>. כל הצמחים הללו ידועים בהקלה על מערכת הנשימה, בהפחתת השיעול, הנזלות והליחה. מערבבים אותם יחדיו ומניחים בכלי אחסון גדול. נוטלים כפית מהתערובת על כוס מים מורתחים ומסננים, בדומה להכנת החליטה הקודמת. </p>
<p></p>
<div class=

לבנדר לטיפול בהתקררות<br /> אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/968/43968/380×225.jpg?1215931317" /> </p>
<div>לבנדר לטיפול בהתקררות<br /> אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank</div>
</p></div>
<p><strong>לכאבי שיניים וחניכיים בזמן בקיעת שיני התינוק</strong></p>
<p>כאן מציעה ד"ר גרינשטיין חליטת מרפא מצמח ה<strong>מליסה</strong> וצמח ה<strong>טיליה</strong>, שזכו לכינוי 'המרגיעון'.</p>
<p>אופן ההכנה: מערבבים יחד את שני הצמחים ומהתערובת נוטלים כפית אחת על כוס מים רתוחים לחליטה. שני צמחים אלה ידועים כבעלי השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, ולכן הם מסייעים בשינה ומרגיעים כאבים כמו בקיעת שיניים. אפשר לתת לתינוק חליטות אלה החל מגיל חצי שנה ומעלה לפני השינה. </p>
<p>רקיחה נוספת להרגעת החניכיים טרם בקיעת השן מציע לנו קריספיל. חליטה מקליפות רימון מיובשות המכילה טנין שהינו חומר מכווץ, המרגיע אזורים מודלקים. </p>
<p>אופן ההכנה: חולטים את קליפת הרימון היבשה (כמות של 2 כפות) על כוס מים מורתחים, מסננים, מספיגים בצמר גפן ומעסים את איזור החניכיים.</p>
<p><strong>לחיזוק המערכת החיסונית</strong></p>
<p> המלצתו של קריספיל לחיזוק המערכת החיסונית בילדים קטנים היא חליטת צמחים המבוססת על תערובת צמחי ה<strong>קורנית, מרווה משולשת, זעתר (איזוב מצוי) ועלי פיגם</strong>. </p>
<p>צמחים אלה ידועים גם הם בזכות תכונותיהם המרפאות והגברת חוסן הגוף. </p>
<p>אופן ההכנה: לוקחים כפית אחת של כל אחד מהתבלינים לתוך 1 ליטר של מים מורתחים, לצורך החליטה. שומרים את החליטה בקירור. שותים רבע כוס מחליטת הצמחים פעם ביום על בטן ריקה בבוקר, או בלילה לפני השינה. <strong>חליטה זו ניתן לתת רק לילדים מגיל שלוש ומעלה. </strong></p>
<p><strong>לטיפול בעצירויות חוזרות ונשנות</strong></p>
<p> למקרים של עצירויות שאינן חולפות בגילאי הילדות המוקדמים, ד"ר גרינשטיין מציעה חליטת צמחים הכוללת: <strong>שומר, פלטנגו, ויבורניום וטריגונלה</strong>. ארבעה צמחים אלה משפרים את פעילות המעיים ומגבירים את מספר היציאות. בשילוב תזונתי יעיל כמו: חליטת פירות יבשים במים חמים, הם יכולים להקל על ילד הסובל מעצירות. <strong>צמחים אל ניתן לתת לילדים החל מגיל ארבע.</strong> </p>
<p>אופן ההכנה: לערבב את תערובות הצמחים יחדיו ולקחת כף אחת מתוך התערובת על ספל מים מורתחים. </p>
<p>קריספיל מציע חליטה נוספת לטיפול בעצירויות מצמח של <strong>ורד פרסי מיובש</strong> – צמח ריחני שמהמיצוי שלו נוהגים להכין מי ורדים. חליטה זו ידועה כעדינה ביותר. אופן ההכנה: פרח יבש על שתי כוסות מים מורתחים. מסננים ושותים מהחליטה. </p>
<p>קריספיל מוסיף ומציין, כי חליטות צמחים הן אמצעי מצויין גם לטיפול חיצוני על עור התינוק. למשל, צמח ההדס יכול לשמש כמשחה מעולה למניעת תפרחת חיתולים, כיוון שהוא בעל תכונות אנטיספטיות (נוגד זיהומים). </p>
<p>אופן ההכנה: מניחים חופן של עלי <strong>הדס</strong> בכוס מים מורתחים, משרים 5 דקות ונותנים לחליטה להתקרר. לאחר מכן, מספיגים אותה בצמר-גפן ומורחים על ישבנו של התינוק. </p>
<p></p>
<div class=

הקמומיל ידוע בהשפעתו המרגיעה על פעילות מערכת העיכול<br /> אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/969/43969/380×225.jpg?1215931598" /> </p>
<div>הקמומיל ידוע בהשפעתו המרגיעה על פעילות מערכת העיכול<br /> אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank</div>
</p></div>
<p><strong>חליטות לגיל הרך </strong></p>
<p>לחליטות צמחים רבות יש טעם מריר ולעיתים ילדים ופעוטות פשוט מסרבים לאחר טעימה ראשונה להמשיך וללגום מהמשקה הלא טעים שהוכן להם בספל. </p>
<p>ד"ר גרינשטיין מציינת כי ניתן להמתיק את החליטה על ידי תוספת סוכר חום או סטיביה -ממתיק טהור וטבעי ללא תוספות וחומרים משמרים המופק מעלי סטיביה, או סוכר ענבים. לדבריה, תוספות אלה אינן פוגעות בהשפעה הבריאותית של החליטה. </p>
<p>בנוסף, חשוב גם להקפיד ולמצוא מסננת עדינה ביותר כשרוקחים תה צמחים לתינוקות. מסננות כאלה ניתן למצוא בחנויות טבע ובחנויות למוצרי תינוקות. </p>
<p>קריספיל, לעומת זאת, מתנגד להמתקת חליטות צמחים מראש. לדבריו, כל עוד החיך של התינוק לא טעם טעם מתוק, הוא יכול להתמודד גם עם טעם מריר. </p>
<p>מכל מקום, לפני מתן חליטות צמחים תמיד מומלץ להתייעץ עם נטורופת שבודק את מצבו הגופני והנפשי של הילד המטופל ומחליט לאחר אבחון ספציפי של הילד מהי החליטה העשוייה להתאים לו ביותר. </p>
<div class=

חליטות להריוניות ולמניקות

לאימהות מיניקות שסובלות מבעיית גזים מומלצת חליטת צמחים שמורכבת ממנטה, מליסה, שומר, אניס וקמומיל. חשוב לדעת שמזונות היוצרים גזים אצל האם מועברים לתינוק דרך ההנקה. המינון המומלץ: כף מהתערובת על כוס מים מורתחים.
לבחילות בוקר- מומלץ תה בבונג.
להקלה על בחילות בתקופת ההריון מומלץ לקחת 2 פרוסות ג'ינג'ר חתוכות לפרוסות ברוחב של 2 ס"מ ולהרתיח בכוס וחצי של מים. לאחר מכן, יש להמשיך ולבשל את החליטה על אש קטנה למשך 10 דקות נוספות. מסננים היטב ושותים את המיצוי.
לדלקות בדרכי השתן – חליטה של סירפד וזקן תירס. המינון המומלץ: כף מהתערובת לספל מים רתוחים.

באדיבות דר' גרינשטיין, נטורופתית (M.D)

כשמדובר בתינוקות רכים, ד"ר גרינשטיין מזהירה: "יש צמחים שגורמים לעוררות של מערכת העצבים ואסור לתינוקות לקחת אותם. למשל: צמח הג'ינסינג והג'ינקו הינם צמחים המעוררים את מערכת העצבים ומגבירים את זרימת הדם. גם צמחים משלשלים אינם מומלצים כלל בחודשים הראשונים לחייו של התינוק. לדוגמה, אם התינוק סובל מעצירות – תופעה אופיינית לשלושת החודשים הראשונים לחייו, לא מומלץ לתת לו חליטת צמחים לצורך ריכוך העצירות, מאחר ובשלב התפתחותי זה של התינוק, על מערכת המעיים להתחיל לתפקד באופן עצמוני, ללא התערבות של חומרים חיצוניים".

חליטות להריוניות

אביגדור מציינת כי בתקופת ההריון בעיקר, חשוב שכל אישה תהיה רגישה לגוף שלה בכל הנוגע לשימוש בחליטות צמחים ולא תחליט להשתמש בחליטה על-פי המלצה שקיבלה מחברה, או המלצה אחרת.

"לנשים בהריון לא מומלץ לשתות חליטות צמחים של פטרוזיליה, רוזמרין וקורנית.

פטרוזיליה 'מנקזת מטה' את הנוזלים. כלומר: מורידה לחץ דם, משתנת ומעט רעילה ולכן אינה מתאימה להריון. רוזמרין משפיע על לחץ הדם ולכן גם הוא איננו מומלץ בהריון. קורנית היא צמח חזק ביותר ולכן לא משתמשים בו לחליטה בנשים בהריון. בהקשר זה, חשוב לדעת באופן כללי כי חליטה תמיד מרוכזת יותר מאשר אכילה של אותם צמחים", היא אומרת.

בשורה התחתונה, אומרת אביגדור, יש לטפל בעדינות וברגישות בנשים בהריון, בנושא שתיית חליטות צמחים. מכל מקום, לאישה בהריון מותר לשתות מקסימום שלוש כוסות של חליטות צמחים ביום.

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

משפחה

חליטות לאם ולתינוק

חליטות אסורות למיניקות ולהריוניות

חליטות להריוניות ולמניקות

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ