חלומות של ילדים – חלק ב'

לחלק א'»

להתעורר מחלום מפחיד

דורית, אם לנופר בת שש וחצי ולתומר בן שנה ושמונה חודשים, מספרת: "לאחרונה, תומר מתעורר בלילה וצורח עד שהוא מגיע לערות מוחלטת. אני יודעת שאם יש לו יום רצוף אירועים קשה לו להכיל הכל. לפני כמה ימים הוא התעורר מחלום מפחיד ובכה. קמתי אליו והרגעתי אותו, אמרתי לו שזה היה רק חלום ושאני כאן איתו".

"גם לנופר יש לעתים חלומות מפחידים, והיא יודעת שכאשר היא מתעוררת מחלום מפחיד היא יכולה לבוא אלינו. אנחנו מנהיגים בבית מערכת פתוחה של הקשבה והכלה, והיא יודעת שהיא יכולה לספר כל דבר. כשהיא מתעוררת בפחד, אני ניגשת אליה ומחבקת אותה, וכשהיא רצה אלינו לחדר אני מרגיעה שהיה לה חלום ושאנחנו כאן, ושעכשיו יהיו לה חלומות טובים".

איך מומלץ להגיב כשילד בוכה בלילה?
ד"ר זקהם: "כשילד נמצא בחלום או מתעורר ממנו, החרדה שלנו לעתים לא פחות גדולה משלו כשאנחנו מנסים להרגיע. כך למעשה אנחנו מפרשים את החלום בעצם התגובה שלנו. החלום, גם זה הגורם לילד להתעורר בבכי, הוא יצירה של הילד, בדיוק כמו עבודה שהביא מהגן, והתגובה המתבקשת היא נייטרלית. כהורים, הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות מסתכם בהכלה, הקשבה ותגובה נטולת כל פרשנות: 'היה לך חלום, עכשיו אתה ער, ואבא כאן איתך'".

"אם יש בכי, בהחלט לאפשר אותו. בכי הוא ניקוז של מתחים. להיות עם הילד כשהוא בוכה ומשחרר, ולא לתת לעובדה שהבכי מלחיץ אותנו להשפיע על תגובותינו. אם הילד בוחר לספר את החלום, כל ניתוח ופרשנות בנוכחותו עלולה לגרוע. זה כאילו שאתה מקשקש על ציור שלו. אם יש סיוט חוזר, אפשר להקשיב לילד, לרשום את החלומות כמו שהם מסופרים מפיו, ללא כל תגובה או שיפוט, וללכת להתייעץ עם איש מקצוע".

לתת לילד תחושת ביטחון

פלד-וייסמן מוסיפה: "בשלב שבו תפישתו של הילד את המציאות הפיזית משתנה ונוספת לו היכולת לשפוט את עצמו (טוב ורע, מותר ואסור וכו'), גם החלומות ישתנו ויהוו מקום להכיל בו פחדים. עד לשלב הזה יש להתייחס לחלום של הילד כמו אינפורמציה נטולת היקש מיוחד. הרי אם הילד מפחד ממשהו בהיותו ערני, נעשה כל שביכולתנו לתת לו תחושת ביטחון. אותו הדבר כאשר הוא מתעורר מסיוט".



"יש מידה מסוימת של נורמליות בכך שילד מתחיל להתמודד עם פחדיו באופן הזה. כאשר הילד גדל ובוחר להכיל בחלומותיו את פחדיו, יש לשים לב לתדירות, לאופי, לסוג הניחומים שהוא מבקש – למשל, האם הוא מעדיף קרבה פיזית (חיבוק), או שהוא רוצה שיעזבו אותו ולא יגעו בו? אולי זה מעיד על פחד ממשהו אחר".

האם ילד מתקשה להירדם בשל החשש מחלומות רעים? הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ופרופ' עמירם רביב, פסיכולוג חינוכי קליני, מסבירים על הקשר בין הליכה לישון לחלימה אצל ילדים בספרם "המדריך הישראלי להורים": "נראה שעיקר הקושי של ילדים קטנים לשכב לישון נובע מהמשמעות המיוחדת שהם מייחסים לשינה".

"עבור הפעוט, ההירדמות כמוה כפרידה: פרידה מעולם הערות, שבו נמצאים האהובים עליו, וכמובן גם ההורים, ומעבר לעולם השינה החשוך, הלא נודע, ממלכת החלומות והפחדים, שם הוא נמצא לגמרי לבד. ומכיוון שהגבול בין דמיון למציאות לא ממש ברור לילדים קטנים, החושך והחלומות הפוקדים אותם בלילה עלולים להיות באמת מפחידים עבורם".

פרשנות חלומות

קיימת ספרות רחבה בנושא פירושי חלומות. האם באמת ניתן לפרש חלום בצורה אוניברסלית? כאשר ילד מספר לנו חלום, מהי הדרך הטובה ביותר עבורנו להבין את פשרו?

פלד-וייסמן: "ישנן אסכולות שונות שהמציאו לעצמם שפת סימנים, אך הנכון ביותר הוא להקשיב לילד. כל התייעצות בשפת סימנים שכזו תטה את ההקשבה לעולמו הפנימי של ההורה ולמה שהוא היה רוצה לראות או לשמוע. אני לא ממליצה לפנות למתודות כתובות מראש, אלא להקשיב לילד, לפנות לאינטואיציה ההורית ולתחושת הבטן".

פרופ' שדה: "בדרך כלל תוכן החלום קשור לנושא שמעסיק את הילד או לחוויה רגשית שהוא עבר, לכן יש לנסות למצוא קשר בין תיאור החלום או חוויית החלום (פחד, שמחה וכו') לבין חוויות חשובות שהילד עבר או נושאים שמטרידים אותו גם כשהוא ער. יש שמאמינים בסמלים אוניברסליים בחלום, אבל בדרך כלל הפירוש הנכון לחלום קשור להבנה של עולמו האישי של הילד".

ד"ר זקהם: "בהתייחסות הכוללת לחלימה אצל הילד, יש לשקף, להקשיב ולהכיל, בצורה נקייה ככל האפשר ולהקנות ביטחון בציון הדברים כמו שהם. ניתן לשאול את הילד בצורה פשוטה: 'היה לך חלום, אתה רוצה לספר לנו?'. וכאן חשוב לציין, שחלום שלא הגיע לאיזושהי רזולוציה או עבודה, ייחלם שוב! כך שאם דרושה התייחסות או עבודה כלשהי עם איש מקצוע לגבי תוכן החלום – היא תגיע בזמנה. יש לזכור שעצם נוכחות ההורה כבר עושה את השינוי. כל התייחסות צריכה להיעשות מתוך כבוד לילד וליצירה שלו – החלום".

ביעותי לילה

"לא כל בכי באמצע הלילה מעיד על חלום נורא שהילד חלם. אצל 2-3 אחוזים מהילדים, בכי תמרורים באמצע הלילה עשוי להצביע על תופעה הנקראת ביעותי לילה, השכיחה בגילאים שלוש עד חמש", מסבירים כוכבי ופרופ' רביב בספרם "המדריך הישראלי להורים".

"הדבר קורה לרוב כשעה וחצי עד שעתיים לאחר שהילד נרדם. פתאום בוקעות מחדרו צרחות איומות, כאילו דבר נורא קרה. שאתם מגיעים אליו, אתם רואים אותו משתולל מבכי במיטתו. אתם משערים שמשהו כואב לו או שהוא חלם חלום רע, אך כשאתם מרימים אותו על הידיים ומנסים להרגיעו, אתם מופתעים (ונחרדים!) לגלות שהוא כלל לא מגיב אליכם".

"הצרחות האיומות נמשכות. אי אפשר לדבר איתו, ואי אפשר להוציא אותו מזה. כעבור כעשר דקות הצרחות נפסקות באחת, וילדכם חוזר לישון בשלווה, כאילו כלום לא קרה. ההורים נוטים להיבהל מכך, אף שבפועל תופעה זו לא מעידה על בעיה כלשהי ולא אמורה להדאיג.

יתרה מזאת, מתברר שמבחינה פיזיולוגית, לא זאת בלבד שהילד אינו חווה מצוקה במהלך הביעותים, אלא שהוא ממשיך למעשה לישון שינה עמוקה (גם אם עיניו פקוחות), וכשיתעורר לא יזכור דבר מהתרחשות זו. לכן אין טעם לצעוק, לנער את הילד או לשטוף את פניו במים קרים. במקום זאת, הדבר הנכון לעשות הוא להיות איתו, לחבק אותו (אם הוא מסכים), ולחכות עד שהביעותים ייפסקו והוא יחזור לישון".

"אף כי לא לגמרי ידוע מהם הגורמים לביעותי הלילה, נראה שהם קשורים לעייפות רבה אצל הילד ולעתים הם מופיעים בתקופות של מתח במשפחה. כן נראה שיש להם גם בסיס גנטי. אם התופעה פוקדת את ילדכם בשכיחות גבוהה, כדאי שתתייעצו עם רופא הילדים או עם מומחה בתחום השינה. במקרים קיצוניים, איש המקצוע עשוי להמליץ להעיר את הילד בדקות שלפני הזמן האופייני לביעותים, כדי למנוע את התרחשותם".



לילה טוב

הילי כוכבי ופרופ' עמירם רביב ממליצים על כמה פעולות פשוטות שיסייעו לילדכם להיכנס לממלכת השינה והחלימה בצורה רגועה ושלווה:

שגרת שינה – השתדלו להקפיד על טקס קצר, בשעה קבועה, הכולל ארוחת ערב, אמבטיה, לבישת פיג'מה, הקראת סיפור וברכת "לילה טוב".

אווירה שקטה – צרו בבית אווירה שקטה ורגועה לקראת הערב, כך שהילד יוכל להירגע ולהאט את הקצב. השתדלו להימנע מביקורים בסמוך לשעת השינה, כבו את הטלוויזיה ועמעמו את האורות.

חפץ מעבר – עודדו את ילדכם לקחת למיטה צעצוע אהוב, שעשוי לסייע לו לעבור בכוחות עצמו מעולם הערות המרגש והסוער אל ממלכת השינה.

הקשיבו למשאלות ילדכם וכבדו אותן – יש ילדים הזקוקים לאור קטן ליד המיטה כדי לא לפחד בלילה, אחרים מבקשים לישון עם דלת פתוחה, ויש המפחדים מצלליות ערימת הבגדים שעל השידה. אתם יכולים לשכנע את ילדכם בהיגיון הבוגר שאלה רק צלליות, אך יעיל הרבה יותר יהיה אם ההסברים הרציונליים יפנו את מקומם להקשבה לילד ולמה עשוי להקל עליו.

[מתוך "המדריך הישראלי להורים", הוצאת כנרת זמורה ביתן]

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה