חיידקים טובים לאסתמה

מהם הגורמים לאסתמה ואיך יכולים לעזור החיידקים הפרוביוטיים?

21 במאי 2008

88 שיתופים | 132 צפיות

המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים היא אסתמה. כן, כן, היום זה ברור, לפי נתונים סטטיסטיים בארצות הברית כארבעה מיליון ילדים סובלים מהתקף אסתמה בשנה. ההערכה היא כי ישנם ילדים רבים נוספים הסובלים מאסתמה שלא אובחנה. מחלה זו, אגב, מהווה גורם עיקרי לאשפוז ילדים והיעדרות מגני ילדים ומבתי ספר.

הגורמים שמובילים לאסתמה הם, ככל הנראה, שילוב בין תורשה וסביבה, לפני ולאחר הלידה ובייחוד במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק. ההבחנה בין אסתמה להפרעות אחרות בדרכי הנשימה, הגורמות לשיעול ונשימה שורקנית, אינה פשוטה בקרב תינוקות, אך אם התסמינים נמשכים לאורך זמן רב ניתן ברוב המקרים להסיק כי מדובר באסתמה.

ברונכיטיס וזיהום אוויר

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף הילדים שמפתחים התקפי אסתמה בכל העולם ויש הקושרים עובדה זו לזיהום האוויר הכללי. עם זאת, גורמים בתוך הבית חשובים לא פחות. בישראל, לדוגמה, מאות תינוקות סובלים מקשיי נשימה מדי שנה ובגוש דן הפכה התופעה למגפה, עם מקבילות גם בשאר חלקי המדינה. מלבד העלייה בזיהום האוויר, שאליה נוטים לקשור את התופעה, משערים כי קיים קשר גם להיחלשות המערכת החיסונית של פעוטות וילדים רבים עקב מרכיבים סביבתיים שונים.

תסמינים האופייניים לאסתמה עלולים לנבוע גם מברונכיטיס – מחלה נגיפית נפוצה בתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים. מקרי ברונכיטיס מופיעים בדרך-כלל בסוף הסתיו ובתחילת האביב. אסתמה, לעומת זאת, היא מצב בו דרכי הנשימה נמצאות בפעילות יתר הגורמת להצרתן, וכתוצאה מכך משתבשת זרימת האוויר. בתינוקות מתחת לגיל שנה דרכי הנשימה צרים ממילא ולכן די בנפיחות מועטה כדי לגרום לתסמינים.

הטיפול המקובל באסתמה הוא תרופתי בעיקר, אולם באחרונה נמצא כי חיידקים פרוביוטיים יעילים במניעה ובטיפול במחלה זו, כמו גם במחלות נוספות. מהם הגורמים האפשריים למחלת האסתמה? האם ניתן למנוע אותה? ואילו טיפולים מקובלים? על המחלה הכרונית הכי נפוצה אצל תינוקות וילדים.

דרכי הנשימה של תינוקות וילדים צרים ולכן הם רגישים יותר ממבוגרים לגורמים סביבתיים <br />אילוסטרציה: GettyImages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/540/40540/380×225.jpg?1211351450" /> </p>
<div>דרכי הנשימה של תינוקות וילדים צרים ולכן הם רגישים יותר ממבוגרים לגורמים סביבתיים <br />אילוסטרציה: GettyImages</div>
</p></div>
<h2>תרופות על בסיס יומיומי</h2>
<p>עשן סיגריות, אבק, אבקני פרחים (פולן), פעילות פיזית מאומצת, זיהומים נגיפיים (כמו התקררות), חיות בית (המשירות פרווה), כימיקלים בחומרי ניקיון וקוסמטיקה, כימיקלים במזון, עובש, שינויים מהירים במזג האוויר (בייחוד מזג אוויר קר), התרגשות ותרופות – כל אלה הם גורמים העלולים לעורר התקף אסתמה, בייחוד אצל תינוקות וילדים קטנים. דרכי הנשימה של תינוקות וילדים צרים יותר משל מבוגרים ולכן הם רגישים כל-כך לגורמים סביבתיים שעשויים להשפיע מעט, אם בכלל, על מבוגרים. </p>
<p>הגורמים שהוזכרו עלולים לעורר אצל ילדים התקפים הכוללים קשיי נשימה, נשימה מהירה, קוצר נשימה (גם במנוחה), התכווצויות בחזה ושיעול. מסיבה זו, ישנם ילדים שצריכים ליטול תרופות על בסיס יומיומי, אפילו כשאין תסמינים. בהקשר זה חשוב לציין כי שיעולים רצופים ותכופים במשך הלילה הם סימן שכיח של אסתמה, גם כאשר לא מופיעים תסמינים אחרים. מקרים המצריכים אשפוז הם קשיי נשימה, גוון כחול בשפתיים ובפנים, חשש מקוצר נשימה, דופק מהיר ורמת ערנות נמוכה המתבטאת בנמנום ובלבול.</p>
<p>הטיפול ייקבע על-פי תוצאות הבדיקות ובעזרת עבודה משותפת של ההורים והצוות הרפואי, היות והוא כולל תוכנית למניעת התסמינים ותוכנית חירום למקרים בהם מופיע התקף. הטיפול התרופתי המקובל מתבצע באחת משתי דרכים: האחת, טיפול מתמשך בתרופות שמונעות התקפים, אולם אינן מטפלות בהתקפים עצמם. תרופות אלה כוללות סטרואידים או תרופה להרחבת הסימפונות, ולעיתים שילוב של השניים. השנייה, תרופות להקלה מיידית שמרחיבות את הסימפונות במהירות בזמן התקף ומיועדות לשעת חירום. התרופות ניתנות בבליעה או בהזרקה לווריד.</p>
<p>ילדים עם התקפי אסתמה נזקקים לתרופות לשעת חירום רק לעיתים רחוקות, כיוון שאם הם סובלים מהתקפים מתמשכים הם יקבלו טיפול מונע ומתמיד. ילדים הסובלים מהתקפים חמורים צריכים להימצא תחת השגחה רפואית.</p>
<h2>בין אסתמה לפרוביוטיקה</h2>
<p>מחקרים חדשים שנערכו בשנים האחרונות מציעים פתרונות נוספים למניעת המחלה הכרונית הנפוצה ולטיפול בה. מחקר שנערך בפינלנד מצא שטיפול באמצעות חיידקים פרוביוטיים מונע או מעכב את התפתחות האסתמה בקרב ילדים. במקביל פירסמו ממצאים דומים חוקרים מקליפורניה, ארצות הברית, שמצאו השפעה חיובית של החיידקים הטובים על מניעת אסתמה. הנחת החוקרים היא שתינוקות שלא היו חשופים לחיידקים ונגיפים הם בעלי מערכת חיסונית חלשה יותר ולכן מושפעים בקלות ממחלות כמו אסתמה. </p>
<p>הרעיון לפיו תינוקות צריכים לקבל חיידקים פרוביוטיים כדי לסייע להתפתחות המערכת החיסונית שלהם אינו חדש. תינוקות נולדים מחוסנים על-ידי חיידקים טובים (פרוביוטיים), אותם קיבלו בעת המעבר דרך תעלת הלידה ולאחר מכן במהלך ההנקה. אולם, אם לאמא אין כמות מספקת של חיידקים טובים בגוף, היא אינה יכולה להעביר כראוי חיסון לתינוק שלה באמצעות ההנקה.</p>
<p>מחקרים שפורסמו בירחון Science Daily לפני כשנתיים מצביעים על החיידק הפרוביוטי הפעיל לקטובצילוס GG (Lactobacillus) כגורם חשוב המסייע להתפתחות המערכת החיסונית של התינוק. כאמור,חיידקים פרוביוטיים עשויים להשפיע לטובה על הבריאות כשהם ניתנים בכמויות מתאימות, ומאחר שבאופן טבעי הם נמצאים במערכת העיכול הם גם נחשבים בטוחים. את הלקטובצילוס נמצא בדרך-כלל ביוגורט ובמזונות אחרים שעברו תסיסה.</p>
<p>אחד המחקרים נעשה בקרב 280 תינוקות בריאים שנולדו במועד ונמשך שלוש שנים. חצי מהנבדקים קיבלו מדי יום, במשך ששת החודשים הראשונים לחייהם, מנה של לקטובצילוס, ואילו החצי השני קיבל תרופת דמי (פלצבו). למחקר נבחרו תינוקות שלפחות אחד ההורים שלהם סבל מאסתמה, כיוון שהסיכוי שלהם לפתח את המחלה גדול יותר. התוצאות הראו כי אצל הפעוטות שקיבלו תוסף של החיידק כמעט לא נראו תסמינים של המחלה. </p>
<p>השם "פרוביוטי" מקורו ביוונית, ומשמעותו "בעד חיים". ואכן, נמצא כי 80 אחוזים מהחסינות שלנו נמצאת במערכת העיכול.</p>
<p></p>
<div class=

ספקי לתינוק חיידקים פרוביוטיים באמצעות הנקה או באמצעות תוסף מזון<br />אילוסטרציה: GettyImages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/541/40541/2.jpg?1211351462" /> </p>
<div>ספקי לתינוק חיידקים פרוביוטיים באמצעות הנקה או באמצעות תוסף מזון<br />אילוסטרציה: GettyImages</div>
</p></div>
<h2>בין אסתמה לאנטיביוטיקה</h2>
<p>אנטיביוטיקה עשויה להציל חיים ולטפל במחלות הנגרמות מחיידקים, אך למרבה הצער היא פוגעת בדרך גם בחיידקים הטובים הנחוצים לבריאותנו. למערכת החיסונית השברירית של תינוקות הדבר עלול להיות הרסני במיוחד.</p>
<p>בשנים האחרונות נמצא כי שימוש נפוץ ושגרתי באנטיביוטיקה בתקופת הינקות משפיע על התפתחות מחלת האסתמה בשלב מאוחר יותר, בילדות. הסכנה גדולה במיוחד אצל תינוקות שקיבלו מעל ארבע פעמים טיפול אנטיביוטי במהלך השנה הראשונה, ובייחוד אם האנטיביוטיקה הייתה בעלת קשת רחבה.</p>
<p>מחקר חדש שנערך בקנדה ופורסם לפני כשנה בירחון CHEST, מצא שילדים שנטלו אנטיביוטיקה במהלך שנת החיים הראשונה שלהם נמצאים בסיכון כפול לפתח אסתמה לפני גיל שבע. לטענת החוקרים אנטיביוטיקה אינה בהכרח טיפול מועיל והיא עלולה לגרום לתופעות לוואי ובעיות נוספות. החוקרים ממליצים להימנע מלתת אנטיביוטיקה עם קשת רחבה, ואם הדבר אפשרי אף להימנע ממתן אנטיביוטיקה מכל סוג שהוא. </p>
<p>מחקר קודם, שנערך באוסטרליה לפני כחמש שנים, מצא כי טיפולים באמצעות אנטיביוטיקה, כאשר הדגש הוא שוב על שנת החיים הראשונה לחיי התינוק, מעלים פי ארבעה את הסיכון לפתח אסתמה. שימוש באנטיביוטיקה עם קשת רחבה מעלה את רמת הסיכון כמעט פי תשע. מחקרים אלו מצביעים על העובדה שאנטיביוטיקה מהווה את אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות מחלת האסתמה, היות והיא פוגעת בחיידקים הטובים במעי – חיידקים המגנים מפני חיידקים פתוגניים (גורמי מחלה) מלפלוש לכלי הדם דרך דפנות המעי. </p>
<p>מחקר קליני שפורסם ב-2005 בכתב העת Infection & Immunity, מפרט כיצד נגרם הנזק: המיקרופלורה (microflora), שכבת חיידקים טובים המצפים את מערכת העיכול ומהווה גורם חשוב ביותר עבור המערכת החיסונית בהתמודדותה עם חיידקים שחדרו לגוף דרך הקיבה, היא שנפגעת, בעיקר כתוצאה מאנטיביוטיקה, אך גם בגין הרגלי תזונה לקויים הכוללים כמות גבוהה של שומנים סוכר וכמות נמוכה של סיבים תזונתיים. </p>
<p>כל המחקרים שנערכו ופורסמו בשנים האחרונות מעידים על כך שאסתמה לא חייבת להמשיך להיות מחלה כה נפוצה. שימוש במוצרים פרוביוטיים לבניית המערכת חיסונית תסייע למניעת מחלות וגם תמנע ותטפל באסתמה של הילדים שלנו.</p>
<h2>בונים את המערכת החיסונית</h2>
<p>אם את בהריון או מיניקה, ואפילו אם את רק בשלב תכנון המשפחה, ההמלצה היא להתחיל בבניית מערכת אקולוגית פנימית שתכלול חיידקים טובים ושמרים.</p>
<ul>
<li>ספקי לתינוק חיידקים פרוביוטיים באמצעות הנקה או באמצעות תוסף מזון – היוועצי ברופא ילדים ו/או דיאטנית. כדאי לדעת שהפלורה שהתינוק מקבל בהנקה עשירה בלקטובצילוס וביפידובקטריה, בעוד בתרכובות מזון לתינוקות (תחליפי חלב) הפלורה עשירה באנטראובקטריה.</li>
<li>האיזון הנחוץ בין החיידקים הטובים לחיידקים הפתוגניים תלוייה בבריאות שהאם מעבירה לתינוק במהלך ההריון, בלידה ובעת ההנקה. איזון כזה מחייב תזונה ראויה של האם ואורח חיים בריא. </li>
<li>בימים הראשונים לאחר הלידה המערכת האקולוגית הפנימית קריטית ביותר לבריאות התינוק ולהתפתחותו. מערכת אקולוגית פנימית בריאה מתקיימת כשקיים איזון במעיים בין החיידקים הטובים לבין החיידקים שאינם טובים. היחס האידיאלי הוא 85 אחוזים של חיידקים טובים, כשהשאר הם פתוגניים (הגורמים למחלות). איזון כזה מסייע לגוף להילחם כנגד נגיפים, חיידקים ושמרים פתוגניים, ומאפשר מתן "חיסון טבעי" לתינוק. פלורת המעי הייחודית של תינוקות יונקים מתפתחת החל מגיל שבוע ומתגבשת בגיל חודש.</li>
<li>השפעה מיטיבה נוספת של האיזון הפנימי במעיים באמצעות חיידקים טובים היא עיכול חלב האם. החיידקים הטובים מסייעים בעלייה מהירה במשקל אחרי הלידה, ומספקים מהחלב חומרים מזינים וטובים הדרושים להתפתחות המוח. </li>
</ul>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=

הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

משפחה

חיידקים טובים לאסתמה

ברונכיטיס וזיהום אוויר

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ